../images/Emo41.gif מסה או More is Less
מכירים את הבדיחה על ההוא שבא ל"בית נערות עובדות", מבקש סגנון מסויים, ואחרי שמפנים אותו מחדר לחדר במאור פנים ואחרי זמן בו לא מוצא את מבוקשו ורק משוטט ברחבי הבניין הוא מתלונן כי כבר יצא לו החשק... ואז עונים לו: "אבל איך השירות?" אולי ערבבתי שתי בדיחות, אבל השירות במסה מעולה שבמעולים. האוכל, לעומת זאת, לוקה בחסר. כלומר, הוא כל כך גדוש עד שהחוויה נעלמת...מרוב עצים וגו' אוי, אני מליצית היום, והדימויים שבחרתי... בכל מקרה, היינו שלוש רעבות ומצפות לחוויה מטלטלת העיצוב ה"פיליפ סטארקי" ברור (השראה, לא העתקה...), אם כי נכנסו אלמנטים זרים ולא קשורים כמו וילונות לבנים עצומים שתפקידם הפונקציונאלי ברור, אבל תפקידם העיצובי לא. ניחא הפתיח נפלא - לחם ערמומי עם בוטנים וכמון ופנכות מטבלים מעניינים הילה, המלצרית המצטיינת שלנו, הזהירה אותנו מפניו
...לא ממש עזר כי הגרגרנות השתלטה עלינו והזמנו תוספת ללחם ולמטבלים - זה לא אנחנו, זה הגרגרנות...
הראשונה שלי היתה פנטסטית - מח עצם אפוי עם תבשיל " POT AU FEU " מעבר להנאה שלנו בהגיית שם התבשיל כאילו היה כתוב באנגלית...(כן, למרות שעברנו את ה 30 אנחנו נהנות לומר בפרהסיה מילים כמו פות
) נהניתי ביותר. אני מאד אוהבת מח עצם, אבל מאד, וכאן הוא נאפה בתנור, נבזק עליו מלח גס, ושילוב הטעמים והטקסטורות עושה לי חגיגה בכל הגוף - המח המלטף את החיך והמלח הנגרס בין השיניים...אוח, זה היה טובבבב החברות שלי נאנקו ואף גנחו בזמן החיסול הממוקד של המנות שלהן: רביולי שרימפס וחלמון רך ב"ביסק" סרטנים - טעמתי והיה מעולה, יותר מוצלח לטעמי מזה של אורקה (חברתי לא חושבת כמוני) ובייבי קלמרי עם עדשים מעושנים וקרם כרובית - היא נהנתה - לא טעמתי בעיקריות נרשמה הנפילה הגדולה, שהביאה אותי לכתוב את המשפט שבשורת הנושא המנה שהזמנתי, שנחשבת למנת דגל במסעדה: פילה לברק עם פירה שרימפס אווז מעושן וצנוברים הוחזרה אחרי הנגיסה הראשונה. לא היה לי טעים, היה טעם דומיננטי של משהו שם, שהרס לי הכל. נתתי לאחת הבנות לטעום והיא הסכימה איתי בכל פה. אז נכון שהדג היה אחר, לא לברק, אבל עדיין - אולי האווז המעושן השתלט על הטעמים וכשהגיע מנהל המשמרת לברר מה לא היה טעים והתחיל למנות את מרכיבי המנה - הבנו הכל יש במנה הזאת כ 10 מרכיבים שונים, כל אחד ואישיותו המיוחדת, והשילוב ביניהם לא היה מוצלח לטעמי. מינימליזם טוב גם בצלחת, בעיקר כשמוצרי הגלם משובחים כל כך. החברות נהנו מ"סנדוויץ'" עשוי משני נתחי אנטרקוט דקים וביניהם פירה - לא זוכרת את שם המנה טעמתי והיה בהחלט טעים היה קשה לסיים, אבל היה יותר קשה לוותר על מעדן שוקולדים "ולרונה" - 3 ריבועי שוקולד משובח (חלב, מריר ולבן) מצופים ברוטב טופי...אז ברור שלא ויתרנו, ואם לא היינו מתביישות היינו עושות בלשוננו מעשים מגונים בצלחת, כולנו יחד וכל אחת לחוד
במבחן התחתונית המנה מקבלת 5 תחתוניות (מתוך 5) אספרסו קצר, התרשמות מהשירותים האקסטראוגאנטיים וסיכום: עשינו V על מסה, ונמשיך ללכת לאורקה
מכירים את הבדיחה על ההוא שבא ל"בית נערות עובדות", מבקש סגנון מסויים, ואחרי שמפנים אותו מחדר לחדר במאור פנים ואחרי זמן בו לא מוצא את מבוקשו ורק משוטט ברחבי הבניין הוא מתלונן כי כבר יצא לו החשק... ואז עונים לו: "אבל איך השירות?" אולי ערבבתי שתי בדיחות, אבל השירות במסה מעולה שבמעולים. האוכל, לעומת זאת, לוקה בחסר. כלומר, הוא כל כך גדוש עד שהחוויה נעלמת...מרוב עצים וגו' אוי, אני מליצית היום, והדימויים שבחרתי... בכל מקרה, היינו שלוש רעבות ומצפות לחוויה מטלטלת העיצוב ה"פיליפ סטארקי" ברור (השראה, לא העתקה...), אם כי נכנסו אלמנטים זרים ולא קשורים כמו וילונות לבנים עצומים שתפקידם הפונקציונאלי ברור, אבל תפקידם העיצובי לא. ניחא הפתיח נפלא - לחם ערמומי עם בוטנים וכמון ופנכות מטבלים מעניינים הילה, המלצרית המצטיינת שלנו, הזהירה אותנו מפניו
