אז מה אכלתם בסוף השבוע?
- פותח הנושא החתולית
- פורסם בתאריך
בית שלום - מטולה
הגענו בשישי בערב, אחרי יום ארוך של נסיעה לחרמון מאיזור המרכז, זוג + 3. המקום עצמו מקסים, עיצוב אלגנטי עם אוירה של פעם (במיוחד לאור ההיסטוריה המרתקת של המבנה עצמו). מנה ראשונה למורעבים- לחם הבית - חם, טרי ומפנק לצד חמאה ומטבל סטנדרטי אבל טעים של שמן זית, חומץ בלסמי ומעט עגבניות מרוסקות.
 
עיקריות: 2 מנות ילדים של המבורגר, שהגיעו מהר עם צ'יפס מהסוג הדק (פחות חביב עלי באופן אישי, אבל הילדים נהנו). הבשר עצמו היה עסיסי כמו שצריך ומתובל כיאות. ניוקי סלק במילוי גבינה- גרף שבחים מהגברת ומהבכור. ההגשה מקסימה - ניוקי סגולים עם חתיכות מוצרלה לבנה ביניהן בקערה מעוצבת. מרקם נימוח וטעם מושלם. פרגיות בנוסח מסחן - מנה נדיבה (300 גר') של נתחי פרגיות מתובלות בנדיבות עם סומק, לימון, ושאר תבלינים שלא זיהינו, מונחות על פוקצ'ה מעוטרת בהרבה בצל מטוגן. גם כאן התיבול היה מצוין, הפרגיות עסיסיות ובמיוחד בשילוב עם הפוקצ'ה היו גם הן מצוינות. המנה גדולה יחסית, מתאימה אפילו לשניים (אם לא רעבים במיוחד).
 
קינוח - כדורי גלידה לקטנים, ולגדולים - עוגת התפוחים המיוחדת של המקום. המתכון של העוגה בן למעלה ממאה שנה, עבר מהסבתא לנכדה, שמכינה אותו לדבריה מגיל 12. טעימה מאוד, לא מתוקה מדי. הבסיס הזכיר לנו מרקם של לחם מתקתק. השילוב של הבצק, התפוחים, אגוזים וקינמון, לצד גלידת וניל איכותית - סגר את הפינה יפה מאוד.
 
שתיה - מסיבות של עייפות ובריאות העדפנו מים על פני שתיה קלה ו/או אלכוהול. . המלצרית הסכימה איתנו ואמרה שאין טעימים כמו המים של מטולה. השירות ככלל היה מאוד אכפתי, יעיל ואדיב.
 
 
שורה תחתונה - כ-320 ש"ח (אחרי הנחה שקיבלנו כאורחי מלון סמוך) לארוחה טעימה ומשביעה לחמישה. רשמנו לפנינו לחזור לשם, גם כדי להתארח במלון שנמצא באותו בית.
 
 
הגענו בשישי בערב, אחרי יום ארוך של נסיעה לחרמון מאיזור המרכז, זוג + 3. המקום עצמו מקסים, עיצוב אלגנטי עם אוירה של פעם (במיוחד לאור ההיסטוריה המרתקת של המבנה עצמו). מנה ראשונה למורעבים- לחם הבית - חם, טרי ומפנק לצד חמאה ומטבל סטנדרטי אבל טעים של שמן זית, חומץ בלסמי ומעט עגבניות מרוסקות.
 
עיקריות: 2 מנות ילדים של המבורגר, שהגיעו מהר עם צ'יפס מהסוג הדק (פחות חביב עלי באופן אישי, אבל הילדים נהנו). הבשר עצמו היה עסיסי כמו שצריך ומתובל כיאות. ניוקי סלק במילוי גבינה- גרף שבחים מהגברת ומהבכור. ההגשה מקסימה - ניוקי סגולים עם חתיכות מוצרלה לבנה ביניהן בקערה מעוצבת. מרקם נימוח וטעם מושלם. פרגיות בנוסח מסחן - מנה נדיבה (300 גר') של נתחי פרגיות מתובלות בנדיבות עם סומק, לימון, ושאר תבלינים שלא זיהינו, מונחות על פוקצ'ה מעוטרת בהרבה בצל מטוגן. גם כאן התיבול היה מצוין, הפרגיות עסיסיות ובמיוחד בשילוב עם הפוקצ'ה היו גם הן מצוינות. המנה גדולה יחסית, מתאימה אפילו לשניים (אם לא רעבים במיוחד).
 
קינוח - כדורי גלידה לקטנים, ולגדולים - עוגת התפוחים המיוחדת של המקום. המתכון של העוגה בן למעלה ממאה שנה, עבר מהסבתא לנכדה, שמכינה אותו לדבריה מגיל 12. טעימה מאוד, לא מתוקה מדי. הבסיס הזכיר לנו מרקם של לחם מתקתק. השילוב של הבצק, התפוחים, אגוזים וקינמון, לצד גלידת וניל איכותית - סגר את הפינה יפה מאוד.
 
שתיה - מסיבות של עייפות ובריאות העדפנו מים על פני שתיה קלה ו/או אלכוהול. . המלצרית הסכימה איתנו ואמרה שאין טעימים כמו המים של מטולה. השירות ככלל היה מאוד אכפתי, יעיל ואדיב.
 
 
שורה תחתונה - כ-320 ש"ח (אחרי הנחה שקיבלנו כאורחי מלון סמוך) לארוחה טעימה ומשביעה לחמישה. רשמנו לפנינו לחזור לשם, גם כדי להתארח במלון שנמצא באותו בית.
 
 
חומוס ברדיצ'ב, מרכז הכרמל (חיפה)
עבורנו הוא טוב (וקרוב) יותר מהחומוסיות בעיר התחתית. אני לא אוהדת גדולה של חומוס כממרח; בעיניי הוא מושלם בצורתו ה(כמעט) טבעית כגרגירים מבושלים (ומומלחים קלות) אבל שלהם באמת מוצלח. גם הפיתות כיפיות, מהזן הבשרני והרך (ולא הדקיקות שמתייבשות תיק-תק). חסרונותיו בכשרותו (לא זמין בשבת) ובכיסאות שרובם שרפרפים/ספסלים (ללא ריפוד ובעיקר ללא משענת
).
הזמנתי חומוס סביח – ממרח חומוס ועליו חציל קלוי, ביצה קשה, קוביות תפוחי אדמה (במרקם טשולנטי), גרגירים רכים, שמן זית ופטרוזליה ועקרונית גם טחינה ולימון כבוש (אבל ביקשתי בלי). לא מצטלם טוב אבל היה טעים מאוד, משביע וכמעט שלא נזקקתי לפיתה (אכלתי בערך חצי, בעיקר כי היא הייתה לי טעימה בפני עצמה וזה לא קורה לעיתים קרובות).
לעומת זאת חברה הזמינה קוסקוס והתאכזבה ממנו. לא טעמתי כי אני לא אוהבת, אבל היא מתה על קוסקוס וממש התבאסה. הוא נאכל בשמחה ע"י חבר אחר בחבורה
.
השירות היה מהיר ויעיל, אם כי הביאו לנו בטעות מנת חומוס עודפת שלא הזמנו. נלקחה מיד אבל בכל זאת הופיעה בחשבון... (שתוקן, כמובן). בסה"כ אחלה חומוסייה; היינו אוכלים בה יותר לו הייתה פתוחה בשבת, והייתי שמחה לסידור ישיבה נוח יותר (אולי זה במכוון, כדי לגרום לאנשים לאכול ולפנות במהירות את השולחן).
עבורנו הוא טוב (וקרוב) יותר מהחומוסיות בעיר התחתית. אני לא אוהדת גדולה של חומוס כממרח; בעיניי הוא מושלם בצורתו ה(כמעט) טבעית כגרגירים מבושלים (ומומלחים קלות) אבל שלהם באמת מוצלח. גם הפיתות כיפיות, מהזן הבשרני והרך (ולא הדקיקות שמתייבשות תיק-תק). חסרונותיו בכשרותו (לא זמין בשבת) ובכיסאות שרובם שרפרפים/ספסלים (ללא ריפוד ובעיקר ללא משענת
הזמנתי חומוס סביח – ממרח חומוס ועליו חציל קלוי, ביצה קשה, קוביות תפוחי אדמה (במרקם טשולנטי), גרגירים רכים, שמן זית ופטרוזליה ועקרונית גם טחינה ולימון כבוש (אבל ביקשתי בלי). לא מצטלם טוב אבל היה טעים מאוד, משביע וכמעט שלא נזקקתי לפיתה (אכלתי בערך חצי, בעיקר כי היא הייתה לי טעימה בפני עצמה וזה לא קורה לעיתים קרובות).
לעומת זאת חברה הזמינה קוסקוס והתאכזבה ממנו. לא טעמתי כי אני לא אוהבת, אבל היא מתה על קוסקוס וממש התבאסה. הוא נאכל בשמחה ע"י חבר אחר בחבורה
השירות היה מהיר ויעיל, אם כי הביאו לנו בטעות מנת חומוס עודפת שלא הזמנו. נלקחה מיד אבל בכל זאת הופיעה בחשבון... (שתוקן, כמובן). בסה"כ אחלה חומוסייה; היינו אוכלים בה יותר לו הייתה פתוחה בשבת, והייתי שמחה לסידור ישיבה נוח יותר (אולי זה במכוון, כדי לגרום לאנשים לאכול ולפנות במהירות את השולחן).
חוות קורנמל, על האש, פויקה, וטאג' מאהל
לרגל 60 עגול של אשתי הבת הגדולה ארגנה לנו סוף שבוע של טיולים בערבה (התבססנו לשני לילות בצוקים).
 
בדרך לשם נפגשנו בוקר בחוות קורנמל לארוחת בוקר. היה מלא. השירות היה טוב. בניגוד לעבר לא נהנינו מהגבינות (ולא משנה כיצד הוגשו). לזכותם - דאגו לאספקת מים שוטפת מיד כשהתישבנו וגם בהמשך.
 
ערב אחד - על האש. למרות חסור ניסיונו של הממונה על הבשר היה מוצלח מאד.
ערב שני - פויקה. חוסר ניסיון (שוב ..) הביא לשריפה של הירקות אבל הבשר יצא מצויין.
 
בדרך חזרה היינו רעבים (וגם מוישה גמר את הארנג'דה). מכיוון ששליש מאיתנו חזר לירושלים ושני שלישים צפונה לכיוון ת'א (ושליש אחד לחיפה בהמשך) ולא רצינו להאריך יותר מדי לאפחד את הדרך, היה ברור שהמבחר לא יהיה משהו. בסוף התפשרנו על טאג' מאהל בעין בוקק.
 
אז השם הודי (ואשמח אם מישהו יסביר את מקורותיו) אבל המסעדה ערבית ישראלית קלאסית. המקום מרווח, חלקו מושבים נמוכים וחלקו גבוהים וסה'כ היה ממש לא מלא. על האוכל אין הרבה מה להרחיב -
אוכל מסעדות ערבי/ישראלי קלאסי. סלטים סטנדרטיים (6 סוגים לזכרוני) כלולים במחיר מנות הבשר.האוכל היה סביר. המחירים למנה לא גבוהים (אם כי המנות לא גדולות אבל בהחלט סבירות) אלא אם כן הגעתם לאנטריקוט וחבריו (לא ניסינו). הצעה - וותרו על הצ'יפס (!). שרות טוב. אופציה סבירה למי שנמצא באזור וצריך לאכול. חסרון - רחוקה מחוף הים (ועוד בעלייה). יתרון- יש חנייה (בחינם. עדין) לידה. אם אתם צריכים שירותים, לא זה המקום (השירותים הם של בריכת המלון הצמודה למסעדה מצידה השני והם בהחלט צריכים להבריח את אורחי המלון).
 
בתקווה לעתיד טוב יותר לעין בוקק
לרגל 60 עגול של אשתי הבת הגדולה ארגנה לנו סוף שבוע של טיולים בערבה (התבססנו לשני לילות בצוקים).
 
בדרך לשם נפגשנו בוקר בחוות קורנמל לארוחת בוקר. היה מלא. השירות היה טוב. בניגוד לעבר לא נהנינו מהגבינות (ולא משנה כיצד הוגשו). לזכותם - דאגו לאספקת מים שוטפת מיד כשהתישבנו וגם בהמשך.
 
ערב אחד - על האש. למרות חסור ניסיונו של הממונה על הבשר היה מוצלח מאד.
ערב שני - פויקה. חוסר ניסיון (שוב ..) הביא לשריפה של הירקות אבל הבשר יצא מצויין.
 
בדרך חזרה היינו רעבים (וגם מוישה גמר את הארנג'דה). מכיוון ששליש מאיתנו חזר לירושלים ושני שלישים צפונה לכיוון ת'א (ושליש אחד לחיפה בהמשך) ולא רצינו להאריך יותר מדי לאפחד את הדרך, היה ברור שהמבחר לא יהיה משהו. בסוף התפשרנו על טאג' מאהל בעין בוקק.
 
אז השם הודי (ואשמח אם מישהו יסביר את מקורותיו) אבל המסעדה ערבית ישראלית קלאסית. המקום מרווח, חלקו מושבים נמוכים וחלקו גבוהים וסה'כ היה ממש לא מלא. על האוכל אין הרבה מה להרחיב -
אוכל מסעדות ערבי/ישראלי קלאסי. סלטים סטנדרטיים (6 סוגים לזכרוני) כלולים במחיר מנות הבשר.האוכל היה סביר. המחירים למנה לא גבוהים (אם כי המנות לא גדולות אבל בהחלט סבירות) אלא אם כן הגעתם לאנטריקוט וחבריו (לא ניסינו). הצעה - וותרו על הצ'יפס (!). שרות טוב. אופציה סבירה למי שנמצא באזור וצריך לאכול. חסרון - רחוקה מחוף הים (ועוד בעלייה). יתרון- יש חנייה (בחינם. עדין) לידה. אם אתם צריכים שירותים, לא זה המקום (השירותים הם של בריכת המלון הצמודה למסעדה מצידה השני והם בהחלט צריכים להבריח את אורחי המלון).
 
בתקווה לעתיד טוב יותר לעין בוקק
סטקיית הבוקרים - כנראה שהפעם האחרונה
משפחת הבחור מחבבת את סטקיית הבוקרים הותיקה בחיפה, וכבר אכלנו שם כמה ארוחות משפחתיות. גם הפעם הם בחרו להתכנס שם בשישי בערב.
כצפוי, המסעדה היתה די מלאה, השולחנות צפופים מאד, וגם הכסאות מסביב לשולחן היו די צפופים. הרגשתי יותר כמו בסדר פסח בחדר אוכל בקיבוץ, מאשר במסעדה.
היות שהיינו 9 אנשים, גיסי הזמין מראש תפריט אירועים שמחירו 200 ש"ח לאדם. התפריט מאפשר בחירה של 6 סלטים / מנות ראשונות למרכז השולחן, 2 מנות ביניים, מנה עיקרית אישית, קינוח אישי, וקנקני מיץ למרכז השולחן.
את היין הביא גיסי מהבית, והמקום אינו גובה דמי חליצה (עם מלצרים שנאבקים בפתיחת בקבוק יין וכוסות כמו שלהם, אני מבינה למה).
כמו תמיד, חיכו על השולחן דליים עם בוטנים בקליפתם, כאשר את הקליפות זורקים על הרצפה
המנות הראשונות שנבחרו:
אמרנו למלצר אחד ודבר לא קרה, אחרי כמה דקות דיווחנו למלצרית ששלחה את מנהלת המסעדה. זו נתנה מבט אחד בצלחות שלנו ולקחה אותן. אחרי כמה דקות, קיבלנו מנות עשויות טוב יותר.
אכלתי כבר בשר טוב יותר, אבל המנה היתה סבירה בהחלט. הבשר היה עשוי מדיום, אבל לטעמי חומר הגלם לא היה טוב מספיק. בסך הכל, בסדר.
הילדים שישבו לידי הזמינו המבורגר ופרגיות. ההמבורגר היה טוב בהחלט. מתובל בעדינות, עשוי היטב וטעים (כמובן שהילד אכל ממנו רק מעט, אבל זה כבר עניין אחר). הפרגיות היו תפלות לחלוטין. כאילו שמו נתחים על שיפוד בלי תיבול כלל, תלוי אותן על הגריל וזהו.
אחרי שפינו וניקו את השולחן, הזמנו קינוחים מרשימת קינוחים מצומצמת של תפריט האירועים.
מבחינת שירות המוטיב החוזר של הארוחה, היה מלצרים נעלמים, המתנה ארוכה לכל דבר שביקשנו ובכלל שירות לא מקצועי וחסר כל תשומת לב.
ביקשנו חשבון וקיבלנו חשבון שגוי על סכום של 0 שקלים (היינו צריכים לקום וללכת), חיפשנו מלצרים ואחרי כמה דקות מצאנו אחד שלקח את החשבון. מנהלת המסעדה הגיעה עם דף A4 עליו נכתב בטוש החשבון שלנו, אבל חישבו בו 7 מבוגרים ו-4 ילדים במקום רק שניים. שוב היינו צריכים לחפש מלצרים, להחזיר את החשבון, לחכות שהמנהלת תגיע וכו'.
אחרי כמה דקות נוספות חזרה המנהלת עם החשבון הנכון. החשבונות כללו 12% שירות שלטעמנו לא ממש הגיעו לצוות, אבל שילמנו אותם.
אחרי הארוחה, המשפחה החליטה שמיצו את סטקיית הבוקרים, במיוחד בגלל השירות. מבחינתי זה קרה שתיים או שלוש ארוחות מאוחר מדי.
משפחת הבחור מחבבת את סטקיית הבוקרים הותיקה בחיפה, וכבר אכלנו שם כמה ארוחות משפחתיות. גם הפעם הם בחרו להתכנס שם בשישי בערב.
כצפוי, המסעדה היתה די מלאה, השולחנות צפופים מאד, וגם הכסאות מסביב לשולחן היו די צפופים. הרגשתי יותר כמו בסדר פסח בחדר אוכל בקיבוץ, מאשר במסעדה.
היות שהיינו 9 אנשים, גיסי הזמין מראש תפריט אירועים שמחירו 200 ש"ח לאדם. התפריט מאפשר בחירה של 6 סלטים / מנות ראשונות למרכז השולחן, 2 מנות ביניים, מנה עיקרית אישית, קינוח אישי, וקנקני מיץ למרכז השולחן.
את היין הביא גיסי מהבית, והמקום אינו גובה דמי חליצה (עם מלצרים שנאבקים בפתיחת בקבוק יין וכוסות כמו שלהם, אני מבינה למה).
כמו תמיד, חיכו על השולחן דליים עם בוטנים בקליפתם, כאשר את הקליפות זורקים על הרצפה
המנות הראשונות שנבחרו:
- סלט ירקות מתובל - סלט ירקות שהרגיש טרי, אבל היה תפל וחסר תיבול לחלוטין.
- כדורי פלאפל - הפלאפל לא היה כדורי, אבל היה חם וטעים. פריך בחוץ ורך ומתובל בפנים. הוגש עם טחינה טובה.
- סלט חצילים עם פלפלים בתחמיץ - סלט חצילים טוב ומתובל בהמון שום מקושט ברצועות פלפל אדום בתחמיץ. סלט פשוט ומוכר בביצוע מוצלח.
- כרובית אפויה בטחינה גלילית - ציפינו לקבל כרובית אפויה ועליה קצת טחינה, וקיבלנו כרובית שנאפתה או בושלה זמן ארוך מדי ועורבבה עם טחינה.
- סלט ג'רג'יר - סלט שהבחור הזמין, וכולם אהבו, למרות שהמרכיב הדומיננטי בו היה לטעמי ארוגולה ולא גרגיר נחלים.
- גיסי הזמין גם כבד קצוץ, אבל הוא לא הגיע. הוא שם לב לכך רק אחרי שהוגשו מנות הביניים, וביקש להגיש אותו. לא טעמתי מהכבד הקצוץ, אבל דווח הוא סביר.
- צ'וריסוס - הוגשו על-ידי מלצר לצלחות. לא אכלתי, אבל הבחור אמר שהנקניקיה היתה טעימה.
- אמפנדס - לטעמי אמפנדס קנויות ולא כאלה שנעשות במקום. האמפנדה היתה סבירה, אבל מילוי הבשר לא היה מתובל מספיק. הטיגון היה נכון.
אמרנו למלצר אחד ודבר לא קרה, אחרי כמה דקות דיווחנו למלצרית ששלחה את מנהלת המסעדה. זו נתנה מבט אחד בצלחות שלנו ולקחה אותן. אחרי כמה דקות, קיבלנו מנות עשויות טוב יותר.
אכלתי כבר בשר טוב יותר, אבל המנה היתה סבירה בהחלט. הבשר היה עשוי מדיום, אבל לטעמי חומר הגלם לא היה טוב מספיק. בסך הכל, בסדר.
הילדים שישבו לידי הזמינו המבורגר ופרגיות. ההמבורגר היה טוב בהחלט. מתובל בעדינות, עשוי היטב וטעים (כמובן שהילד אכל ממנו רק מעט, אבל זה כבר עניין אחר). הפרגיות היו תפלות לחלוטין. כאילו שמו נתחים על שיפוד בלי תיבול כלל, תלוי אותן על הגריל וזהו.
אחרי שפינו וניקו את השולחן, הזמנו קינוחים מרשימת קינוחים מצומצמת של תפריט האירועים.
- קרם בוואריה - לא טעמתי. הוגשה מנה גדולה עם הרבה רוטב שוקולד עליה, והמראה לא היה מעורר תיאבון.
- מלאבי - הבחור הזמין. מנה מלאה ג'לטין ודי חסרת טעם.
- פבלובה שלג, גלידת וניל ברוטב תות שדה (העתקתי מהתפריט האתר) - הזמנה שלי. המלצרית הודיעה שאין גלידת וניל, אבל יש גלידת וניל עוגיות. אני מצטערת שלא צילמתי את המנה שקיבלתי: קערת ליפתן על רגל (כמו שהיו לסבתות שלנו), ובה רוטב אדום קנוי, ועליו תערובת של גלידה ונשיקות מרנג לבנות קטנות שקונים בשקית בחנות לצרכי אפייה. משהו שהייתי מגישה במסיבת יום הולדת של ילדים.
מבחינת שירות המוטיב החוזר של הארוחה, היה מלצרים נעלמים, המתנה ארוכה לכל דבר שביקשנו ובכלל שירות לא מקצועי וחסר כל תשומת לב.
ביקשנו חשבון וקיבלנו חשבון שגוי על סכום של 0 שקלים (היינו צריכים לקום וללכת), חיפשנו מלצרים ואחרי כמה דקות מצאנו אחד שלקח את החשבון. מנהלת המסעדה הגיעה עם דף A4 עליו נכתב בטוש החשבון שלנו, אבל חישבו בו 7 מבוגרים ו-4 ילדים במקום רק שניים. שוב היינו צריכים לחפש מלצרים, להחזיר את החשבון, לחכות שהמנהלת תגיע וכו'.
אחרי כמה דקות נוספות חזרה המנהלת עם החשבון הנכון. החשבונות כללו 12% שירות שלטעמנו לא ממש הגיעו לצוות, אבל שילמנו אותם.
אחרי הארוחה, המשפחה החליטה שמיצו את סטקיית הבוקרים, במיוחד בגלל השירות. מבחינתי זה קרה שתיים או שלוש ארוחות מאוחר מדי.
ואסור להם להוסיף עליו בדיעבד (באופן דומה אסור לנקוב במחיר ללא מע"מ ללקוח פרטי). אם הם רוצים לשקלל שירות בנפרד אין בעיה, זכותם; שיודיעו מראש שהמחיר הוא ₪234 לאדם.
 
"סטקיית הבוטנים" היא מקום חביב אך לא זולה דיה כדי להצדיק את רמתה. אכלתי בה מדי פעם כשהיה לי הסדר מטעם מקום העבודה ומאז לא נראה לי שהגעתי לשם. במחירים שלה יש מקומות מוצלחים יותר.
אמא מתכוננת
New member
דוריס קצבים, ראש פינה
ממש ממש בקצרה כי זו לא פעם ראשונה שהאוכל מאוד מאכזב....
לקחנו כמה סוגי סטיקים במשקלים שונים, רובם היו פשוט...חסרי טעם, ישנים ולא מעושנים.
התוספות- ציפס, סלט וירקות צלויים היו סבירים מינוס.
יש לציין לחיוב שהסטייקים הוזמנו בדרגת עשייה מדיום ומדיום רייר ואכן כך הגיעו.
צוות המלצרים במקום ידידותי, עושה כמיטב יכולתו לתת שירות מוצלח ונעים.
ממש ממש בקצרה כי זו לא פעם ראשונה שהאוכל מאוד מאכזב....
לקחנו כמה סוגי סטיקים במשקלים שונים, רובם היו פשוט...חסרי טעם, ישנים ולא מעושנים.
התוספות- ציפס, סלט וירקות צלויים היו סבירים מינוס.
יש לציין לחיוב שהסטייקים הוזמנו בדרגת עשייה מדיום ומדיום רייר ואכן כך הגיעו.
צוות המלצרים במקום ידידותי, עושה כמיטב יכולתו לתת שירות מוצלח ונעים.
אמא מתכוננת
New member
לטעמי- כן. והנה עוד ביקורת (פחות מוצלחת) לאוסף
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.