מישהו צפה אתמול ב"בייק אוף"? כלומר "משחקי הקונדיטור"?

trilliane

Well-known member
מנהל
מישהו צפה אתמול ב"בייק אוף"? כלומר "משחקי הקונדיטור"?


את המקור אני לא מכירה, בעונה הראשונה צפיתי בכמה דקות מאחד הפרקים (באירוח משפחתי, הם צפו) והשתעממתי נורא; אבל שמעתי בחצי אוזן שמאיר אדוני ורשת כבר לא, כי הוא הסתכסך עם אסף גרניט (ואותו אי אפשר לפטר, הוא העוגן בלוח השידורים...), בקשת הגדילו את תקציב הממחטות וקלטו את אדוני אל שורותיהם. הסתקרנתי!


הפרק הראשון הוקדש כמובן לאודישנים. אין לי מושג איך זה היה בעונה הקודמת, אבל הפעם זה היה דומה מאוד ל"משחקי השף": המתמודדים מלווים מהבית עם סרטון מקדים או מגיעים ישירות לפגישה עם המנחה היפה והחיננית, מחזיקים צידנית ומלווים בדרך כלל בבני משפחה וחברים. מתבצעת טעימה עיוורת (של קינוח/מאפה, יכול להיות גם מלוח, שהנבחן הכין מבעוד מועד) ע"י פאנל של שלושה שופטים (אחת קשוחה, אחת גורו גדולה ואדוני אחד) בזמן שהנבחן רואה אותם בווידאו טועמים ומתדיינים ואז המסך יורד לדקות מותחות עבורו (שניות פחות מותחות עבורנו). כשהם חוזרים הוא מגלה כמה שופטים נתנו לו כפיות (סתם, אין כפיות. אבל נדרשת העברה משני שופטים). אם עבר לשלב הבא הוא בעצם מבצע את האודישן הראשון באולפן עצמו וצריך לאפות משהו במשך שעתיים, ואז הוא גם פוגש בשופטים, מספר להם על עצמו, הם טועמים ומקבלים את ההחלטה מולו.

בקיצור, משחקי השף של הקינוחים? למה לא, מתאים!


אדוני נשאר בדיוק אותו הדבר. אומנם לא קונדיטור, אבל לגמרי דג במים (או סוכריה בג'לי
). הפאנל הוא ביתו הטבעי והוא ניהל אותו ביד רמה ובטון אמפתי ורגיש, ניסה תמיד למצוא את החיובי גם במנות הפחות מוצלחות, סיכם את המצב למתמודד/ת, התלהב מכל צלחות עמוס ברכיבים ובקישוטים, ואיך אפשר בלי זיכרונות מסבתא מסעודה – אחד המאכלים הזכיר לו משהו שהיא הייתה מכינה והוא נטרף מזה, וכמובן, איך לא, גם מחה דמעה (לפחות פעם אחת בפרק, אחרת נחשוד שהוא התקלקל).

אסטלה היא השופטת הקשוחה, היקית (אם כי היא דווקא רוסייה), שחותכת עוגות בסרגל ולא תסכים לפילה בלי בורדו... אה, כלומר, דובדבנים עם אגוזי לוז, פשע חמור שאין עליו מחילה. דובדבנים מותר רק עם שקדים או מקסימום פסטוקים. לי נראה שזה יותר עניין של טעם, אבל בלאו הכי לא הטעם שלי (מתה על דובדבנים, שונאת לוז) כך שאני לגמרי בעדה: די להרוס דובדבנים עם אגוזים!


קרין גורן היא השופטת החמודה. אני יודעת שהיא "אושייה" אבל עד כה עוד לא ממש יצא לי לראות אותה (רק עכשיו יכולתי להעריך את החיקוי המצוין של שני כהן). היא מתענגת על כפיות בעיניים עצומות; כשהיא מדברת על סוכר העיניים שלה בורקות; ונראה שהיא באופן כללי מלאת מחשבות חיוביות. יש משהו מוזר אבל גם חינני וכובש באינפנטיליות הזאת.


קשת כמובן לא חסכו מאיתנו את הסיפור על מתמודד שהוריו חלו בסרטן והיה עוד איזשהו סיפור קורע לב שכבר שכחתי... אבל למרבה המזל (שלהם ושלנו) רוב המתמודדים כנראה לא סחבו איתם צלקות עמוקות מדי למטבח והמשך הפרק רץ די חלק ומתוקתק. את המנות שהם הכינו בבית ראינו בשלב התצוגה, וגם מהאודישן במקום (למי שהגיע אליו) ערכו לנו אולי דקה. מהבחינה הזאת העריכה הייתה די מהירה.

אם התוכנית תמשיך ככה אני לגמרי מזהה התמכרות חדשה (או יותר נכון "אדולן" לבינתיים, אחרי ש"מהפכה במטבח" הסתיימה והעונה השלישית של "משחקי השף" תעלה במועד לא ידוע) והבעיה היחידה היא ש-98% מהתוכנית הם קינוחים. שמצטלמים מהמם. עם דובדבנים!
ואם המנות ב"משחקי" מסקרנות ומעוררות תאבון, הפעם מצאתי את עצמי שוקלת ללקק את הטלוויזיה.


ב"משחקי השף" נהגתי לצפות בזמן האכילה (כזאת אני: אם מראים לי אוכל, אני צריכה שיהיה לי אוכל), אבל התוכנית הזאת כבר מותחת את כוח האיפוק והרצון לקצה העליון. המסקנה שלי היא שלא די בצפייה כשאני שבעה; צריך להגיע לתוכנית ברמת שובע כזו שהמחשבה על אכילה נשמעת כמו רעיון איום ונורא. אחרת באמת קשה לשרוד את מצעד הקינוחים המרהיבים, במיוחד אם מנסים להמעיט במתוקים (וכמובן, לא להחזיק משהו מתוק בהישג יד, זה כבר באמת לשים מכשול לפני עיוור). אני תוהה איך השופטים שורדים שלל טעימות של מאפים, מתוקים, מתוקים ועוד מתוקים (ועד כמה משמינים...).

לסיכום: בינתיים האודישנים נראים מבטיחים, נחכה ונראה איך תהיה גם התחרות עצמה.
 
במפתיע, אני ראיתי (בערך)

מישהו השאיר את הטלוויזיה על... איזה ערוץ שזה לא יהיה (אני לא צופה באף אחד מהערוצים המסחריים הישראלים, למעט גב האומה). החלטתי לנסות לצפות בזה קצת, כי אני מכירה את המקור משהייתי בבריטניה וגם כי היה לי זמן להרוג עד התוכנית שרציתי, ו...
זה נורא. קודם כל, לא ברור לי למה משלמים על הזיכיון לבריטיש בייק אוף, כי אין שום דימיון בין התוכנית הזו למקור - במקור אין אודישנים (וטוב שכך), ובשעה מתקתקים 3 אתגרים פלוס הדחה, ואפילו מצליחים לתקוע לפעמים איזו כתבת הסבר היסטורי על מאפה כלשהו. בגרסה הישראלית לעומת זאת, כמו המחלה של כל התוכניות הללו בארץ, זה נמתח לרמות בלתי נסבלות כמו צפייה בדשא גדל, עם יותר מדי קשקשת, יותר מדי מתחרים שגם ככה יעיפו ויחזירו אותם כל יומיים, יצירת דרמה מכלום, והפסקול גם מעצבן.

נטשתי אחרי אולי 12 דקות. בכל זאת, בזמן שעוד נשאר לי יכולתי לתקתק בעצמי פונדנט שוקולד עם פטל כדי להתענג עליו מול תוכן טלוויזיוני ראוי, בערוץ אחר.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אני לא ידעתי למה לצפות ואין לי למה להשוות

כך שמבחינתי קיבלתי את גרסת הקינוחים לתוכנית אהובה ואני מרוצה.
&nbsp
סחתיין על הפונדט, העיקר שהיה טעים.
 
גם בלי לצפות... זה כל כךךךךךך ארווווווווך

נראה שאין עורכים בטלוויזיה הישראלית. הכל נמשך כמו נצח.
ממליצה לצפות בתוכנית הבריטית. היא לבבית, קונקרטית, נטולת שיפוט רגשני ומרחם, עם שופטים מקצועים וקשוחים אך אוהבי אדם וחביבים, ובעיקר, זה מתקתק, לא גוזל חצי לילה על 3 אודישנים של מישהו שיתקבל, יועף, יוחזר וחוזר חלילה.

לי גם יצא לראות את קרין גורן בעבר, ופה היא עוד נסבלת. בתוכנית הבישול שלה היא היתה כל כך מתחנחנת ומתיילדת שחטפת סכרת בלי להכין את המתכונים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
זה שעה+, מבחינתי זה לא ארוך מדי. אולי עם פרסומות זה יותר מדי

( אני לא צופה בשידור עצמו).
&nbsp
אני לא צופה מתוך עניין מקצוועי/חובבני באפייה או בבישול; לשם כך קיימות תוכניות בישול רציניות (ואני בד"כ לא צופה בהן). אני צופה בתחרות. אני אוהבת תחרויות כישרונות למיניהן (לא כולל תחרויות שירה, כי די, כמה אפשר) ואוהבת לצפות ב"עבודה בתהליך" (למשל סרטוני "מאחורי הקלעים", ערוצי פרשנויות של במאים וכו') ותוכניות כאלה משלבות את האלמנטים האלה.
&nbsp
אני נהנית לראות אנשים מוכשרים (רצוי מקצועיים או קרוב לכך) שהקדישו זמן רב לפיתוח ושיפור יכולותיהם (במחול, בספורט, באומנות גם בבישול או באפייה) ואז מתחרים ביניהם, מקבלים משוב וביקורת, יש הסברים ופרשנות... בקיצור, זה יותר קטע ספורטיבי (רק עם אוכל שמצטלם יפה
).
&nbsp
לצערי בישראל תוכניות כאלה נוטות להיות מציצניות יותר ולהיכנס לקרביים של המתמודדים (שלפחות לחצי מהם יש איזשהו סיפור חיים קורע לב) אבל כל עוד לא מגזימים, ניחא. קשת נוטים להגזים מאוד בקטע הזה, הפעם דווקא היו בסדר.
 
רק שכל אלו לדעתי חסרים בגרסה הישראלית

השיפוט בתוכניות הישראליות נוטה להיות לא רציני. גם כמה השופטים כבר מתלבטים אם ממילא בכל תוכנית כזו יש החזרות שמבטלות החלטות קודמות? הגרסאות הישראליות עסוקות בקשקושים אישיים, בניפוח דרמה, בהרבה ברברת, ופחות מקצועיות - גם מבחינת השיפוט, גם בבחירת בהנחיה פלקטית, גם מבחינת התוכן וגם מבחינת יד מקצועית של עורך שתעשה סדר בבלגן.
בדיוק ההיפך מהגרסה הבריטית, שבאה להראות יכולות וכשרונות בשיפוט מקצועי נטו, בלי קישוטים, ועדיין מצליחה לעשות את זה קליל, צבעוני וחביב. נסי.

ואגב, על הגרסה הבריטית אני מדברת בלי פרסומות (יש שידורים בערוץ האוכל). זה בערך 50 דקות, עם הפתיח והכל. בערוץ 2 יש יותר מחצי שעה נוספת, בשידור נטו (עם הפרסומות זה כשעתיים).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מבינה אותך, אבל מבחינתנו זה בידור קליל ולא מחייב

ואנחנו יכולים לקשקש תוך כדי (יש כתוביות) ולהעביר דאחקות במקום להקשיב לאנגלית במבטא בריטי (לא משהו שאני יכולה לעשות בחצי אוזן). ההנחיה אכן פלקטית, אבל לא מאוד נוכחת בלאו הכי ולכן לא מפריעה או מעיקה (עדיפה על השתלטנות המאוסה של אסי עזר
).
&nbsp
אני דווקא לא מחפשת תוכנית מקצועית או שיפוט כבד ראש; אין לי תלונות על השיפוט שראיתי. כפי שכתבתי, התחלתי לצפות בגלל מאיר אדוני, ומה הוא אם לא מכלול הקלישאות שהוא מביא איתו?
זה כמו משחק שתייה מול חומר מוכר – מתי הוא ימחה דמעה, מתי יגמגם כשינסה לאזן ביקורת רעה, מתי ייזכר בסבתא, מתי יתלהב מהצִלחוּת (לא קשה לנחש, גם זה חלק מה"משחק") וכו'.
&nbsp
האורך ממש לא מפריע לנו, כאמור. למעשה לו היו פרקים נוספים בקנה היינו מבנג'ים אותם. בסופו של דבר כמו באוכל, זה עניין של טעם
.
 

החתולית

New member
צפיתי כי עבורי זו "ספרות מקצועית"

אני מכירה את המקור הבריטי, וגם לי לא ברור הקשר בין שתי התכניות. גם העונה הראשונה לא דמתה כלל למקור הבריטי.
&nbsp
להפקה היה קשה למצוא מתחרים, והם פנו לבלוגריות ובלוגרים, מי שהעלו תמונות של עוגות שאפו, ולקבוצות ופורומים שעוסקים באפיה.
&nbsp
אני חוששת שכשיעלו את MKR הישראלי, האכזבה תהיה אותה אכזבה. מי יודע איך יעוותו וישנו את הכללים? אשר לשיפוט, יש סיכוי שגם כאן במקום שיפוט ענייני ומקצועי, יהיה לנו שיפוט מלא רגש ודמעות.
&nbsp
&nbsp
 
לא אהבתי....

השיטוט של השופטים בין העוגות נראה לי מלאכותי לגמרי.
השיפוט של קרין גורן עם עודף המימיקות
רוב הקינוחים לא עוררו בי סקרנות
מעדיפה לגמרי את המקור
 

gastro101

New member
לא ראיתי אבל נהניתי מאד לקרוא את הסכום שלך


אני מכרסמת פריכיות אורז מול מסטר שף, זה מקל....
 
ואף מילה על הבכי של אדוני?

ראיתי את האודישנים. אבל חייבת לציין שלא עד הסוף.
אין לי סבלנות לתכניות "רגש".
כל טעימה מחזירה את אדוני לילדות והסכר נפתח.
לא סבלתי את זה במשחקי השף וגם כאן זה עובר את גבול הטעם הטוב שבין קצת רגשנות לא מזיקה לבין... נו... יותר מדי דמעות (שחלקן אפילו לא קשורות לכלום)
לדעתי כמובן.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
איך אף מילה?


כאמור (וכן, אמרתי, יותר מפעם אחת) אותי זה דווקא משעשע.
 
כנראה פספסתי


האמת שבעיני הבכי הזה בעיקר מעיק יותר מכל דבר אחר...
והדברים שמשעשעים אותך... מרושעת שכמוך
 

trilliane

Well-known member
מנהל
הפרק של אתמול היה רק 68 דקות (נטו) ללא מריחות מיותרות

לא היו סרטונים שליוו את המתחרים בביתם, לא נרשמו סיפורים קורעי לב, אדוני לא העביר אוטומטית כל מי שריגש אותו... ממש הרגשנו שהעורכים בקשת מתבגרים. מרשים.
&nbsp
עם זאת הפעם רוב העוגות הרשימו אותי פחות, רובן לא גירו לי את התיאבון (בעיקר בשל רכיבים שאני לא אוהבת כמו פסיפלורה או מרנג, למשל). אבל העוגה של הקובנית עם המרציפן והפיסטוק...
נמלאתי קינאה בשופטים
.
 
למעלה