2 אסייתיות בדיווח אחד: מקונג והתאילנדית בסמטת סיני

[erezavn]

2 אסייתיות בדיווח אחד: מקונג והתאילנדית בסמטת סיני

בשבועות האחרונים יצא לי להיות בשני המקומות הנ"ל לראשונה.
האחד היווה הפתעה לטובה (התאילנדית) והשני אכזב קמעה...

מקונג:
בר האוכל האסייתי של החבר'ה של הברוט הנחשבת (צמוד לה) שנפתח בקיץ כפופ-אפ במקום האקסטרה ברוט וקיבל נכון להיום קביעות... המקום זוכה לביקורות מהללות ונהנה מפופולריות בקרב פודיז תל אביביים רבים.
מגישים שם מנות ממדינות דרום מזרח אסיה שאגן נהר המקונג עובר בתחומן
(בין השאר תאילנד, וייטנאם, לאוס).
ישבנו שניים על הבר.
טעמתי 6 מנות שונות. אף אחת מהן לא הלהיבה. אף מנה שתחרת בזיכרון.
המנה שחשבתי שתהיה הכי טובה הייתה המאכזבת ביותר: בון טיט - חזיר צלוי בקערת אטריות שעועית קרירות, שום וצ'ילי קצוצים, עשבי תיבול טריים, בוטנים ושאלוט קריספי. היא הייתה אנמית למדי ונתחי החזיר היו יבשושיים.
שאר המנות היו מוצלחות יותר.
הצמחונית שלצדי אכלה את הבאן מי הצמחוני והיה לה טעים אם כי לדעתה ההוא של האנוי טוב יותר.
הסה"כ לא היה רע. היה בסדר. ברובו טעים. אבל לא הרגשתי שום ייחוד או יצירתיות של שף. לפחות החריף היא חריף באמת ולא פיקנטי...
קצב הוצאת המנות היה מטורף בהתחלה. כאילו רצו שנסתלק אחרי 1/2 שעה. 3 המנות הראשונות הגיעו ממש בו זמנית. מרגיז. לבן אדם הממוצע יש רק פה אחד...
בקיצור - מהביקור הזה אני לא מצליח להבין על מה הרעש והצלצולים שיש סביב המקום הזה בקרב הפודיז התל אביביים. ויסלחו לי מעריצי המקום...

התאילנדית בסמטת סיני:
מסעדה תאילנדית שנפתחה מתישהו ב-2015 במתחם הר סיני מאחורי בית הכנסת הגדול באלנבי. מקום שקיבל סטיגמה כמסעדה היפסטרית וזרוקה משהו שעד היום פסחתי עליו. היה שם את העניין שאי אפשר היה להזמין מקום מראש שעצבן לא מעט אנשים בתחילת דרכה של המסעדה (גישה מתנשאת בעיניי).
הם נפתחו לאחרונה לצהריים אז קפצתי אחרי כנס בוקר לנסות. יש 3 מסלולי מחירים: 59-69-79 ש"ח.
אני הזמנתי ארוחה של 79 ש"ח עם 3 מנות טובות מאד: סלט ירוקים, פומלה ודג בטמפורה ; מרק על בסיס קוקוס עם שרימפס ; קארי ירוק עם חציל תאילנדי ובקר.
כל המנות היו טעימות ומתובלות לעילא. הופתעתי לטובה מאיכות המנות והמרכיבים.
לא יודע מה קורה שם בערב, אבל העסקית שם מצטיירת כאופציה טובה מאד.

דיווח מלא על המנות ומה שחשבתי עליהן:
http://processing-food.blogspot.co.il/2018/01/blog-post.html

 

[prizman]

בלאוס ממילא אין אוכל ששווה

להניע עבורו את הלסתות.

 

[of blessed memory1]

קצב הוצאת המנות

זה פשוט דבר נוראי שהורס את חויית האכילה בהמון מקומות בארץ. לדעתי אייל שני התחיל את הזוועה הזו של "מה שמוכן יוצא" וכל שאר המקומות תפסו טרמפ. לפני עשר שנים לא היה דבר כזה שבית קפה הכי גנרי יוציא מנות 'לפי מה שמוכן'.
&nbsp
הפתרון הוא פשוט להזמין כל פעם מנה אחת או שתיים אבל זה מעצבן שהאחריות נופלת על הסועד במקום שהמסעדות יתנהלו במקצועיות.

 

[inבאלי]

 

[החתולית]

ממש כך

למדנו בדרך הקשה להזמין בכל פעם מנה או שתיים, ולהגיד למלצר/ית ש"כן, בינתיים זה הכל, ואם נרצה מנות נוספות, נזמין אחר כך".
&nbsp
&nbsp

 

[of blessed memory1]

היתרון בשיטה הזו

היא ששמתי לב שאנחנו מזמינים פחות אוכל כשאנחנו בוחרים להזמין מנה או שתיים בכל פעם.
&nbsp
מקווה שעוד אנשים יאמצו את זה וככה המסעדות יצטרכו לחזור להתנהל במקצועיות מינימלית או שירוויחו פחות פר שולחן.
&nbsp
(ובאמת מדובר במקצועיות מינימלית. אשתי סיפרה לי איך לפני הרבה שנים היא עבדה כמלצרית במקס ברנר וכמה דגש היה על כך שכל המנות הראשונות יצאו ביחד לכל הסועדים לפי כל שולחן)