שירשור כתבות מהתקשורת

מיתר44

New member
מושג ארכאי או להבדיל גולם לפני התפרפרוטו

כי טרם מולאו התנאים.
זו ארץ זבת חלב ודבש, כי ראוי לשאול ישראלים שבתפוצות למושאי געגועיהם: טחינה וחלבה, גבינות לבנות
ותוצרת חלב ניגרת, עגבניות שרי, (נס קפה עלית וממרח השחר), כל שתמצא בשוק נמל תל אביב של הביוקר וכיוצא באלו.
יש לנו יינות ישראלים נהדרים, רק צריך לאפשר להם להתיישן בסבלנות וכך גם לגבי גבינות של מחלבות
בוטיק (לפני מספר ימים קניתי אצל צדק גבינת עזים נשפכת נהדרת - בת שנה, פצצת טעם וריח).
גם בסקטור המייצר שמז חלה התפתחות לטובה וכך גם בתחום הבשר, העוף והביצים.
בלי להזכיר את התמרים הכי מצויינים בעולם שנמצאים אצלנו.
להמשיך?
איך אני יודע כל זאת? לצערי לא מהמרכולים אלא מליקוט אצל יצרנים זעירים ו/או בחנויות מתמחות.
 

Gרר

New member
עלה בדעתך לנסוות משהו אחר שם?

גם אני לא נפלתי מהלביבות המדוברות. הן נחמדות אבל לא מצדיקות את ההיסטרייה סביבן. עם זאת אני עדין אוהב את המקום וצר לי שהוא נסגר. לא המציאו שם אף גלגל קולינארי אבל את הגלגל שלהן הן סובבו היטב ואין לנו יותר מדי מקומות עם מסורת כזאת אז כל פעם שמקום כזה שיכלתי לסמוך עליו כל כך הרבה שנים שלא יאכזב - מבאס אותי שנסגר.

לפחות את עוגת הגבינה המעולה שלהם האישה מצליחה לשחזר במדוייק בבית
 

oreldi

New member
כמה שאתה חכם

אכלת מנה אחת לפני המון שנים במסעדה נחשבת ומפורסמת וקבעת על סמך זה שסגירת המסעדה היא לא הפסד גדול. אפשר לשמוע עוד הגיגים אינטליגנטים מפיך? אתה נשמע מאוד חכם
 

prizman

New member
אפשר לתת זווית אישית

כי כידוע אני לא חי כיום בישראל?
למרבה הפלא אני באמת פוגש ישראלים שמה שחסר להם זה דווקא קפה שחור של עלית, לא ברור לי למה.
מישהו שחסר לו שוקולד למריחה של השחר עוד לא פגשתי.
גבינות, ושוב מזווית אישית לחלוטין, תמיד אעדיף צרפתיות.
מה שאני כן דואג שישלחו לי באופן שוטף זו באמת טחינה, אבל של הר ברכה שזה לא בדיוק ישראל
ושקדי מרק של אוסם שזה ישראל לחלוטין.
שמן זית ישראלי נהדר יש כמובן אבל הוא באמת לא נמכר בסופרמרקטים. הייתי שמח למצוא כאן
לגבי תמרים אכתוב בהמשך אם זה יעניין אותך.
 
געגועים לשוקולד השחר זו ממש סטייה...

אף פעם לא הבנתי מה מוצאים בשוקולד השחר.

עגבניות שרי הן אכן המצאה ישראלית (כבוד!), אבל למה שמישהו בחו"ל יתגעגע לזה? אפשר להשיג אותן כיום ברחבי העולם. למעשה, בשהותי בטייוואן שועשעתי מכך שהן פופולריות בטירוף שם, אבל מתייחסים אליהן כאל פרי ולא כירק (ועגבניה היא אכן פרי), מה שאומר שמגישים אותן בסלסלת פירות עם אננס וקלמנטינות למשל, או אפילו כקינוח בציפוי נוצץ כמו של תפוחים מסוכרים.

תרמילאים לרוב יתגעגעו לחומוס-טחינה, או למוצרים ישראלים מובהקים כגון שקדי מרק, במבה, ביסלי, קפה של עלית (אפילו קפה נמס של עלית, תאמינו או לא) וכו', וכמובן האוכל-של-אמא. אני אישית הכי מתגעגעת לפטה/בולגרית טובות באמת (ועם קצת שמן זית איכותי ליד), מה שלא קל למצוא ברוב הארצות שבהן אני מסתובבת. טוב, בכמה מהן קשה בכלל עם גבינות...

יש תוצרת טובה בישראל בגבינות, גם בלחמים. אבל השאלה אם באמת חייבים מתחם על טהרת תוצרת ישראלית בלבד. הרי ממילא המטבח הישראלי הוא אוסף של כל כך הרבה משם ופה, מארצות גולה ומארצות שכנות, אז למה להגביל?
 

prizman

New member
מישהו העלה כאן לא מזמן כתבה

על גבינה ישראלית שקיימת בתאילנד ו
אכן מדובר על פטה.
לא זוכר אם אריה או דויד העלו את זה לכאן
אבל יש כאן שני יצרני גבינות ישראלים מצויינים.
לפי מה שאני יודע חקלאים מישראל עזרו ועוזרים
לפתח את החקלאות בדי הרבה מדינות.
זה מתרחש כל הזמן.
אני יודע על זה רק מעט, אבל מסתבר שהידע החקלאי
של ישראל הוא מהגבוהים בעולם
 
כן, יש פה ידע חקלאי נחשב

בל נשכח שגם הטפטפות הומצאו בישראל.
חבל שלא מעט מהתוצרת היותר מוצלחת שגדלה פה מועבר ישר לחו"ל ולא נמכר כאן. ובכלל, איכות התוצרת בסופרמרקטים הולכת ויורדת. מזל שיש פה ושם מקומות לקנייה ישירה מהחקלאי או שווקים עם תוצרת יותר מוצלחת וגם יותר מיוחדת (זנים מיוחדים של עגבניות שרי, תפוח אדמה ויולט וראטה, בטטות לבנות, פירות יער טריים ועוד). חבל גם שמשרד החקלאות מוזנח כל כך, ומצב החקלאות הולך ומתדרדר.
 

prizman

New member
לגמרי חבל.

על עניין הטפטפות חושב שסבתא רות ואני התכתבנו לפני די הרבה שנים.
על תנובת החלב שישראל מסייעת בו יוצא לי לדבר מדי פעם עם מישהו שמבין בתחום יותר ממני.
ואת צודקת לגמרי. משרד החקלאות נזנח וזה לא ברור למה.
 
זה מאוד ברור למה

...כשרואים מי עומד בראשו - אבל זה כבר עניינים פוליטיים שלא קשורים לפורום.

ייאמר לזכות ישראל שהחלב המיוצר כאן משמש לתעשיית גבינות נהדרת, כולל המון מחלבות קטנות. זה לא מובן מאליו, כי למשל בניו זילנד שמפורסמת בזכות כמות הכבשים העצומה שלה, ויש בה כמות פרות גדולה עוד יותר, ענף הגבינות שם ממש ממש מאכזב. כמעט כל תוצרת החלב הולכת לייצוא ולא משמשת לגבינות (ואגב, זה גם מה שקורה עם הצמר, הכל מיוצא לארצות אחרות שיכינו ממנו מוצרים), כך שבניו זילנד במפתיע יש גם מבחר דל של גבינות וגם המוצרים בסופרמרקטים אינם זולים כפי שהיית משער שיהיו.
 

prizman

New member
אכן לא נכניס פוליטיקה לפורום. זה ממש לא לעניין.

אבל התוצרת החקלאית הישראלית היא בהחלט מקור לתשבחת לאומית.
די מצער לראות שזה לא תחום שמפותח כיום מספיק. תחום שהוזנח למרבה הצער.
כנראה שזה משרד שנשמע פחות סקסי.
גם לגבי ניו זילנד את צודקת.
 
זה לא קשור ל"סקסיות" של המשרד

לא ארחיב כדי לא להכניס פוליטיקה.
בכל אופן, בעיניי שר טוב יעשה את המיטב שהוא יכול עבור כל משרד שהוא עומד בראשותו. הרי הוא מקבל משכורת, הוא מן הסתם נאבק כדי לקבל את הטייטל הנחשק - אז תעבוד בשביל זה ושים את נושאי המשרד בראש מעיינך. וזה נכון לגבי כל משרד, בין אם מהנחשקים או הפחות נחשקים.

בתקופה האחרונה גיליתי שכמה וכמה משקים בשרון החלו למכור ישירות תוצרת של חקלאי האזור, כדי לנסות להציל את מקור פרנסתם. לא תמיד זה זול בהשוואה לסופרמרקט, תלוי מה קונים, אבל התוצרת ברובה נהדרת (ולפעמים גם מיוחדת) וכיף לתרום קצת לחקלאים בקנייה ישירה במקום להעשיר את קופת שופרסל או רמי לוי.
 

החתולית

New member
מסעדת אורנה ואלה נסגרת

אורנה אגמון ואלה שיין הודיעו אתמול כמסעדת אורנה ואלה שנפתחה בשנת 1992, תיסגר בסוף חודש מרץ.
&nbsp
לדברי אגמון ושיין, הבניין בו שוכנת המסעדה עומד לעבור שיפוץ, לכן החליטו לסגור את המסעדה אחרי 25 שנים.
&nbsp
&nbsp
https://www.haaretz.co.il/food/food-news/1.5678749
 

החתולית

New member
אייל גרוס על אורנה ואלה

פרופ' אייל גרוס כתב לפני 11 שנים את "אוכל של בנות" על אורנה ואלה, אחרי שיצא ספר המתכונים שלהםן, ולפני שהפך לטבעוני.
&nbsp
http://aeyalgross.com/blog/?p=24892
 

החתולית

New member
מה יקרה לשוק אלנבי-רוטשילד?

באופן די צפוי, שוק האוכל בפינת אלנבי-רוטשילד בתל-אביב, נקלע לצרות.
&nbsp
קובי טרייביטש שהיה הבעלים של טיב טעם, נקלע לסכסוך עם שותפיו לקרן ליאת, והשוק הפסיק לשלם שכירות לפני מספר חודשים. בנק הפועלים הגיש לבית המשפט בקשה לממש את השיעבודים ומינוי כונס לשוק.
&nbsp
אייל רביד, בעל השליטה ברשת ויקטורי, התעניין במתחם, אבל המשא ומתן שלו עם חברת הנדל"ן לא צלח.
&nbsp
&nbsp
https://www.themarker.com/markets/1.5600764
 

מיתר44

New member
מעניין אם למתחם כדוגמת איטלי עם תוצרת הארץ היה אופק כלכלי

אני סקפטי.
מעבר לכך, אין לי צער על האפשרות שהמקום יסגר באופיו הדיפוזי הנוכחי.
 

החתולית

New member
שרונה מרקט היה אמור להיות מתחם כזה

משהו שבין איטלי לבורו מרקט, והוא נכשל כלכלית וקונספטואלית. דוכנים וחנויות החליפו ידיים, וחלק ניכר מהשוכרים מספרים על הפסדים לא קטנים.
&nbsp
שוק אלנבי היה אמור להישען על העובדים בסביבה כלקוחות, במיוחד לארוחות צהריים. ביקרתי בו כמה פעמים וגם שם היתה תחלופה.
 
הערה על שוק אלנבי

כשהייתי בשוק אלנבי (שבעיניי בכלל יותר רוטשילד מאלנבי) חשבתי שהתכנון שלו די תמוה. גם בעיצוב ובצורה הפנימית שלו (כל החלק הראשון הוא כמו מסדרון ארוך, ורק אז מגיעים למשהו דמוי שוק שמתגלה כמאוד קטן, והופ נגמר), וגם כי הוא בעצם לא ממש שוק, יותר מין אסופה מקורה של דוכנים ובתי אוכל שמרגישה בכלל יותר כמו מתחם אוכל בקניון, וכל זה ממש מתחבא - כל כך קל לעבור בשדרה ולפספס את המקום לגמרי - ליד אחד הרחובות היותר פופולאריים ומוצלחים כשדרת הולכי רגל בתל אביב. אם בחרתם לטייל ברוטשילד, מה הסיכוי שתשבו דווקא בתוך מקום דמוי קניון שלא מתכתב בכלל עם כל ההוויה מסביב ומעלים אותה לגמרי?

לא הייתי באיטלי, אבל באשר לבורו מרקט VS שרונה, שוב, בורו מרגיש יותר כמו שוק, הוא נראה כמו שוק ולא מלאכותי-פלסטיק, הוא מעודד הליכה רגלית, הוא ממוקם מצוין, ובסופו של דבר הוא ריאלי כלכלית גם לקונים. לשלם 13 פאונד על מרק (בהירו) בדוכן שנראה כפאסט פוד זה סבבה אם אתה קופץ למקום מעבודתך הסמוכה המשלמת משכורת בריטית בלונדון. בישראל, עם משכורת ישראלית, למי זה בדיוק מדבר? הרי ליציאה לבילוי לא תבחר לשבת בדוכן כזה עם החברים (אולי פעם אחת לניסיון) אלא תחפש מקום יותר נעים לישיבה כמו מסעדה/בר, וליומיום תחפש משהו זול יותר. וזה עוד בלי להזכיר את השכירות היקרה מהצד של בעלי העסקים במשוואה הזו.
 

החתולית

New member
רושפלד מכה שנית

אני כבר לא מופתעת כשעולה כתבה על יונתן רושפלד, והיא אינה עוסקת באוכל.

הפעם קידום לכתבת "תחקיר" על הנעשה מאחורי הקלעים של מאסטרשף, על ההתנהלות שהובילה לפיטוריו של רושפלד, ועל ההתנהלות שלו במסעדות.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5068649,00.html#autoplay
 
למעלה