Xinn Tien Di. מסעדה סינית. בנגקוק. פקינג דאק.
המסעדה נמצאת בקניון יוקרתי בשם Gaysorn Village בו נמצאת גם מסעדת PASTE
עליה נשאלתי לפני זמן לא רב והוא בניין אחד לפני הסנטראל וורלד למכירי בנגקוק,
זאת אומרת מרכז העיר,
את העובדה שבקניונים בבנגקוק זיש מסעדות מעולות כבר ציינתי וזה נכון לא רק לעיר הזו,
זה קורה בהמון מקומות בעולם. מהבחינה הזו ישראל חריגה, לא בנגקוק ואל תביאו לי בבקשה
דוגמאות משעשעות מאיזה קניון בחיפה.
בהחלט בא לנו היום מסעדה מודרנית מבחינת עיצוב, את העלובות מבחינה עיצובית אני שומר
למבקרים ויעיד על זה אריה.
בהזמנה ציינו מראש שאנחנו מעוניינים בברווז פקין. זה חשוב כי זו מנה שדורשת זמן הכנה ממושך,
במצטבר יום, ומהמסעדה יעדכנו אתכם אם ניתן היום או להזמין למחר. במקומות מתמחים
בד"כ יהיה מהיום להיום אבל ההתראה והווידוא עדיין נדרשים.
המקום מעוצב באופן מודרני כאשר ע"פ העיצוב מזהים מיידית שמדובר במסעדה סינית.
המארחת הושיבה אותנו, מאחר וההזמנה הופיע במחשב והמנה הייתה קיימת כמובן היא הגיעה די מהר.
לעצם הנושא. ברווז פקינג זו מנה בה מוגש עור הברווז צלוי פריך, לידו פנקייקים,
בנוסף ירקות כמו בצל ירוק ומלפפונים, רוטב מתוק כלשהו בסגנון הוי סין, וכל
סועד כורך לעצמו סיגר כזה. (סליחה על הפירוט למי שמכיר, זה למען מי שלא).
אח"כ נותרת השאלה מה עושים עם שאר בשר הברווז כי ברווז הוא לא רק עור,
זה בד"כ נתון להחלטת הסועד מתוך כמה אפשרויות כולל מרק שדי פופולרי.
איכות המנה נמדדת בכמה פרמטרים. הקריספיות (פריכות אני מעדיף) של
העור, כמות השומן בו, כמה שפחות יותר טוב, איכות הרוטב כי זה כמובן לא
ההוי סין שאתם קונים בסופר ואיכות הפנקייס.
צד חשוב נוסף הוא מה ניתן לבקש לגבי השאר.
זו הפתיחה השניה או השלישית שלי?
אז אגיע לעניין, הוא החלק הקצר.
עור הברווז היה מושלם, כנ"ל גם הפנקייקס. הרוטב היה טוב מאוד אבל חסר קיק מסויים.
את שאריות הברווז ביקשנו חלקן מטוגנות לפריכות מושלמת ומפוררות, לכך מקבלים
עלי חסה כדי לעטוף אותן, וחלק נוסף בנתחים על נודלס.
החלק הראשון היה מצויין, השני שיעמם קלות די מהר.
לא שלא שבענו, אבל זוגתי רצתה לסגור עוד פינה והזמינה גם סלט מדוזה חריף.
מנה שאני מכיר ומחבב, כאן היא הייתה מוצלחת.
אני רציתי לסגור פינה אחרת מצד הקינוחים והזמנתי משהו שנקרא GINKGO NUT
לא סגור על מה זה בדיוק אבל אמצא מייד בגוגל. סתמי משהו. חבל שלא הזמנתי את מנת
הדאמפלינג הממולאים בשומשום שחור ברוטב ג'ינג'ר שאני מכיר ואוהב.
יש תה ירוק במילוי חופשי, זה שאני קונה בצ'יינה טאון בתפזורת לאחר התייעצור עם
המוכר/ת בד"כ מוצלח יותר.
לסיכום, למי שבגלל היותר מסביב שלי איבד ריכוז, הייתה ארוחה ממש טובה.
מה שלא היה מצויין היה טוב מאוד למעט הברווז עם הנודלס שלא עבר את רמת הנחמד.
יש להם שם עוד שפע של מנות סיניות שנראה שאשמח לנסות.
הערות לסיום:
שרות מעולה ומוקפד. לא מפתיע כאשר מדובר בתאילנד.
היו המון משפחות סיניות עם ילדים, וילדים זה החל מגיל שנהבמקרה הזה.
לבוש, ברשת היה כתוב "קז'ואל" אז הלכתי עם שורטס כהרגלי. ממש לא הייתי היחיד,
רבים הגיעו כך.
יש עוד מסעדה סינית לא רחוק, יצירתית שאצלי זה לא תמיד מתפרש לטובה. אספר לאחר שאהיה בה.
מחיר. לנ"ל + 2 סודה, תחזיקו חזק, פחות מ 200 ש"ח למרות ה 10% המובנים בחשבון
ולמרות מה שאנו נוהגים להוסיף מעבר לכך.
המסעדה נמצאת בקניון יוקרתי בשם Gaysorn Village בו נמצאת גם מסעדת PASTE
עליה נשאלתי לפני זמן לא רב והוא בניין אחד לפני הסנטראל וורלד למכירי בנגקוק,
זאת אומרת מרכז העיר,
את העובדה שבקניונים בבנגקוק זיש מסעדות מעולות כבר ציינתי וזה נכון לא רק לעיר הזו,
זה קורה בהמון מקומות בעולם. מהבחינה הזו ישראל חריגה, לא בנגקוק ואל תביאו לי בבקשה
דוגמאות משעשעות מאיזה קניון בחיפה.
בהחלט בא לנו היום מסעדה מודרנית מבחינת עיצוב, את העלובות מבחינה עיצובית אני שומר
למבקרים ויעיד על זה אריה.
בהזמנה ציינו מראש שאנחנו מעוניינים בברווז פקין. זה חשוב כי זו מנה שדורשת זמן הכנה ממושך,
במצטבר יום, ומהמסעדה יעדכנו אתכם אם ניתן היום או להזמין למחר. במקומות מתמחים
בד"כ יהיה מהיום להיום אבל ההתראה והווידוא עדיין נדרשים.
המקום מעוצב באופן מודרני כאשר ע"פ העיצוב מזהים מיידית שמדובר במסעדה סינית.
המארחת הושיבה אותנו, מאחר וההזמנה הופיע במחשב והמנה הייתה קיימת כמובן היא הגיעה די מהר.
לעצם הנושא. ברווז פקינג זו מנה בה מוגש עור הברווז צלוי פריך, לידו פנקייקים,
בנוסף ירקות כמו בצל ירוק ומלפפונים, רוטב מתוק כלשהו בסגנון הוי סין, וכל
סועד כורך לעצמו סיגר כזה. (סליחה על הפירוט למי שמכיר, זה למען מי שלא).
אח"כ נותרת השאלה מה עושים עם שאר בשר הברווז כי ברווז הוא לא רק עור,
זה בד"כ נתון להחלטת הסועד מתוך כמה אפשרויות כולל מרק שדי פופולרי.
איכות המנה נמדדת בכמה פרמטרים. הקריספיות (פריכות אני מעדיף) של
העור, כמות השומן בו, כמה שפחות יותר טוב, איכות הרוטב כי זה כמובן לא
ההוי סין שאתם קונים בסופר ואיכות הפנקייס.
צד חשוב נוסף הוא מה ניתן לבקש לגבי השאר.
זו הפתיחה השניה או השלישית שלי?
אז אגיע לעניין, הוא החלק הקצר.
עור הברווז היה מושלם, כנ"ל גם הפנקייקס. הרוטב היה טוב מאוד אבל חסר קיק מסויים.
את שאריות הברווז ביקשנו חלקן מטוגנות לפריכות מושלמת ומפוררות, לכך מקבלים
עלי חסה כדי לעטוף אותן, וחלק נוסף בנתחים על נודלס.
החלק הראשון היה מצויין, השני שיעמם קלות די מהר.
לא שלא שבענו, אבל זוגתי רצתה לסגור עוד פינה והזמינה גם סלט מדוזה חריף.
מנה שאני מכיר ומחבב, כאן היא הייתה מוצלחת.
אני רציתי לסגור פינה אחרת מצד הקינוחים והזמנתי משהו שנקרא GINKGO NUT
לא סגור על מה זה בדיוק אבל אמצא מייד בגוגל. סתמי משהו. חבל שלא הזמנתי את מנת
הדאמפלינג הממולאים בשומשום שחור ברוטב ג'ינג'ר שאני מכיר ואוהב.
יש תה ירוק במילוי חופשי, זה שאני קונה בצ'יינה טאון בתפזורת לאחר התייעצור עם
המוכר/ת בד"כ מוצלח יותר.
לסיכום, למי שבגלל היותר מסביב שלי איבד ריכוז, הייתה ארוחה ממש טובה.
מה שלא היה מצויין היה טוב מאוד למעט הברווז עם הנודלס שלא עבר את רמת הנחמד.
יש להם שם עוד שפע של מנות סיניות שנראה שאשמח לנסות.
הערות לסיום:
שרות מעולה ומוקפד. לא מפתיע כאשר מדובר בתאילנד.
היו המון משפחות סיניות עם ילדים, וילדים זה החל מגיל שנהבמקרה הזה.
לבוש, ברשת היה כתוב "קז'ואל" אז הלכתי עם שורטס כהרגלי. ממש לא הייתי היחיד,
רבים הגיעו כך.
יש עוד מסעדה סינית לא רחוק, יצירתית שאצלי זה לא תמיד מתפרש לטובה. אספר לאחר שאהיה בה.
מחיר. לנ"ל + 2 סודה, תחזיקו חזק, פחות מ 200 ש"ח למרות ה 10% המובנים בחשבון
ולמרות מה שאנו נוהגים להוסיף מעבר לכך.