אז מה אכלתם בסוף השבוע?
- פותח הנושא החתולית
- פורסם בתאריך
יום שישי בנגקוק Sabaijai Kebtawan
היה לנו לילה בבנגקוק אז מה יותר טבעי מלפנות לנציג הפורום שם ולבקש ממנו
שם של מסעדה תילאנדית שתייצג את מה שטוב באוכל התילאנדי
הוא הציע את המסעדה הנ"ל ואנחנו הצענו לו להפגש איתו ועם זוגתו לארוחת הערב
למען האמת לפני השיחה עם PRIZMAN הזמנו בעצת ידידים מקום ב BO.LAN
וזאת עוד טרם התפרסם שזכתה בכוכב מישליין אך ידידנו הנ"ל טען ששם
לא נאכל אוכל תילאנדי אמיתי אז ביטלנו ובשמחה קיבלנו את המלצתו
נהג המונית שלנו בסיוע ווייז הביא אותנו במועד שקבענו הישר לפתח המסעדה
התיישבנו בשולחן ל4 והמתנו להגעת ה"מקומיים" אך הסתבר שהם יאחרו
לאחר שהעיכוב התארך החלטנו להזמין כמה מנות עפ"י מיטב שיפוטנו והנסיון
שרכשנו בשבועיים בקוסומוי
הזמנו סרטנים קטנים פריכים כמתאבן/חטיף שהיו נהדרים
סלט פאפיה (שהתאהבנו בו בשבועיים האחרונים) משודרג עם סרטנים - הוא היה מצויין אך חריף יותר מזה שהכרנו
סטייק בקר "אלה מינוט" שנפרס לפרוסות דקות והונח על רוטב חרפרף- הבשר היה מצויין אם כי הייתי מעדיף אותו קצת פחות עשוי
חתיכות בשר חזיר מטוגנות עם קצת שומשום שהונחו על עלים מטוגנים - הבשר היה נהדר לעלים לא התחברנו
עוף (מנה קטנה ביקשנו) שהושרה במרינדה ועושן קלות היה פשוט מדהים כמה עסיסי ונימוח
כשהמקומיים (ש' וי') הגיעו היינו באמצע הארוחה וי' החליטה להזמין עוד כמה דברים
שלטעמה ישלימו את הארוחה לא התנגדנו כמובן
מבין מה שהוזמן אציין את ה"חסילונים" שהיו גדולים ונהדרים גם טבילתם המתבקשת (לאחר הקילוף) ברוטב החריף הוסיפה נדבך טעם נוסף
לקראת הסיום י' הזמינה קינוח של מנגו עם "סטיקי רייס" שהיה נהדר וסיום הולם של ארוחה תילאנדית כהלכתה
כמו שאמרו כבר הפורום הזה (ודומיו) מאפשרים הכרויות שלא היו קורות בדרך אחרת וזה נהדר פגשנו אנשים מקסימים שהיה כיף להעביר איתם ארוחה וערב בניכר
בתום הארוחה נערך קרב על התשלום בו ניצחה י' המקומית בגלל שליטתה בשפה התילאנדית והקשר עם המלצרית
הנקמה תבוא לכשיגיעו ארצה נראה אז מי ישלם
ולסיום אנקדוטה - השתכנו במלון בקרבת ש"ת. כשהגענו בצהריים לבנגקוק יצאנו לרחוב ההומה לנשנש משהו קליל
במסעדה מוזנחת למראה נחו עיני זוגתי על מרק רגלי תרנגולת
רגלי תרנגולת הוא מאכל שהיא מתאווה אליו עוד מילדותה וכך דווקא כאן באה לה עדנה
האמת המרק היה מצויין אבל את שפעת רגלי העוף היא אכלה בהנאה מרובה לבדה מצ"ב התמונה
היה לנו לילה בבנגקוק אז מה יותר טבעי מלפנות לנציג הפורום שם ולבקש ממנו
שם של מסעדה תילאנדית שתייצג את מה שטוב באוכל התילאנדי
הוא הציע את המסעדה הנ"ל ואנחנו הצענו לו להפגש איתו ועם זוגתו לארוחת הערב
למען האמת לפני השיחה עם PRIZMAN הזמנו בעצת ידידים מקום ב BO.LAN
וזאת עוד טרם התפרסם שזכתה בכוכב מישליין אך ידידנו הנ"ל טען ששם
לא נאכל אוכל תילאנדי אמיתי אז ביטלנו ובשמחה קיבלנו את המלצתו
נהג המונית שלנו בסיוע ווייז הביא אותנו במועד שקבענו הישר לפתח המסעדה
התיישבנו בשולחן ל4 והמתנו להגעת ה"מקומיים" אך הסתבר שהם יאחרו
לאחר שהעיכוב התארך החלטנו להזמין כמה מנות עפ"י מיטב שיפוטנו והנסיון
שרכשנו בשבועיים בקוסומוי
הזמנו סרטנים קטנים פריכים כמתאבן/חטיף שהיו נהדרים
סלט פאפיה (שהתאהבנו בו בשבועיים האחרונים) משודרג עם סרטנים - הוא היה מצויין אך חריף יותר מזה שהכרנו
סטייק בקר "אלה מינוט" שנפרס לפרוסות דקות והונח על רוטב חרפרף- הבשר היה מצויין אם כי הייתי מעדיף אותו קצת פחות עשוי
חתיכות בשר חזיר מטוגנות עם קצת שומשום שהונחו על עלים מטוגנים - הבשר היה נהדר לעלים לא התחברנו
עוף (מנה קטנה ביקשנו) שהושרה במרינדה ועושן קלות היה פשוט מדהים כמה עסיסי ונימוח
כשהמקומיים (ש' וי') הגיעו היינו באמצע הארוחה וי' החליטה להזמין עוד כמה דברים
שלטעמה ישלימו את הארוחה לא התנגדנו כמובן
מבין מה שהוזמן אציין את ה"חסילונים" שהיו גדולים ונהדרים גם טבילתם המתבקשת (לאחר הקילוף) ברוטב החריף הוסיפה נדבך טעם נוסף
לקראת הסיום י' הזמינה קינוח של מנגו עם "סטיקי רייס" שהיה נהדר וסיום הולם של ארוחה תילאנדית כהלכתה
כמו שאמרו כבר הפורום הזה (ודומיו) מאפשרים הכרויות שלא היו קורות בדרך אחרת וזה נהדר פגשנו אנשים מקסימים שהיה כיף להעביר איתם ארוחה וערב בניכר
בתום הארוחה נערך קרב על התשלום בו ניצחה י' המקומית בגלל שליטתה בשפה התילאנדית והקשר עם המלצרית
הנקמה תבוא לכשיגיעו ארצה נראה אז מי ישלם
ולסיום אנקדוטה - השתכנו במלון בקרבת ש"ת. כשהגענו בצהריים לבנגקוק יצאנו לרחוב ההומה לנשנש משהו קליל
במסעדה מוזנחת למראה נחו עיני זוגתי על מרק רגלי תרנגולת
רגלי תרנגולת הוא מאכל שהיא מתאווה אליו עוד מילדותה וכך דווקא כאן באה לה עדנה
האמת המרק היה מצויין אבל את שפעת רגלי העוף היא אכלה בהנאה מרובה לבדה מצ"ב התמונה
מה שאתה לא יודע זה שהיה לכם מזל שלי' לא היה.
פקק התנועה היה אותו פקק, רק שאתם יכולתם לכרסם בינתיים.
לנו זה היה טיפה שונה. היא באה מהעבודה, אני מהבית, כך שקבענו שניפגש בסמוך למסעדה.
אז את השעה בה אתם אכלתם אני ביליתי בפקקים והיא בקרן הרחוב שממנה הבטחתי
לאסוף אותה.
בסוף אכן הגעתי כידוע.
פקק התנועה היה אותו פקק, רק שאתם יכולתם לכרסם בינתיים.
לנו זה היה טיפה שונה. היא באה מהעבודה, אני מהבית, כך שקבענו שניפגש בסמוך למסעדה.
אז את השעה בה אתם אכלתם אני ביליתי בפקקים והיא בקרן הרחוב שממנה הבטחתי
לאסוף אותה.
בסוף אכן הגעתי כידוע.
טאיזו בשישי בערב (מצויין) וניטן תאי עסקית בצהריים (נחמד)
טאיזו:
יום שישי בערב 6 אנשים הזמנו שבוע מראש והיה מקום רק במרפסת (הסגורה).
הזמנת המנות מאד מבלבלת ובלי מלצר טוב קשה מאד להזמין:
הזמנו מגוון מנות מבלי לדעת בדיוק מה וכמה אנחנו מזמינים עד שהמלצר אמר שנראה לו שזה מספיק בשלב ראשון ושנזמין עוד אחר כך.
השרות היה קצת פלצני ולא מסביר פנים במיוחד, אבל סה"כ בסדר.
אני לא זוכר את כל המנות אבל אלו שהשאירו רושם:
דאמפלינג עגל ודאמפלינג צמחוני - שניהם היו מצויינים.
לחמניות מאודות עם יוגורט ו.. היו דביקות וצמיגיות ולא מעניניות.
קארי סרטנים היתה מנה מאד מקורית ומעניניית וגם טעימה.
מנות ירקות סינים הייתה הפתעה לטובה, ממש טעימה.
באן טיקה הייתה טעימה.
שתי מנות קארי (אחת עוף ואחת צמחונית) היו מאד דומות וסבירות לטעמי, סועדים אחרים מאד אהבו.
מנות אחרונות היו מעולות שלושתן (שלושת הראשונות בתפריט)
סה"כ היה מאד טעים ונרשמה הנאה אצל כל הסועדים. בהחלט מאד מוצלח.
ניטן תאי ארוחה עסקית 3 סועדים:
הזמנו לצהריים באמצע השבוע כהגענו המסעדה הייתה ברובה ריקה.
שולחנות גדולים ומרווחים, כסאות נוחים ומלצרים מאד מאד נחמדים!.
מנות ראשונות:
סלט פפייה - גדול ומצויין (המלצת המלצרית) ממש טעים.
מרק תירס - קטן וטעים.
גיוזה ברווז - לא נרשמה התלהבות.
מנות עיקריות:
תאי ביף 4 סטריט-פילה בקר, ציר של פטריות מורל וארטישוק, X2.
אני מאד אהבתי בצד השני של השולחן נרשמה פחות התלהבות.
קדרת נתחי טלה תוארה כטעימה מאד..
מנות אחרונות:
הקרם ברולה היה מוזר, מעניין אבל מוזר.
המוס שוקלוד היה מצויין.
סה"כ ארוחה טובה וכולם נהנו, אבל לא נפלנו, השרות היה ממש טוב.
טאיזו:
יום שישי בערב 6 אנשים הזמנו שבוע מראש והיה מקום רק במרפסת (הסגורה).
הזמנת המנות מאד מבלבלת ובלי מלצר טוב קשה מאד להזמין:
הזמנו מגוון מנות מבלי לדעת בדיוק מה וכמה אנחנו מזמינים עד שהמלצר אמר שנראה לו שזה מספיק בשלב ראשון ושנזמין עוד אחר כך.
השרות היה קצת פלצני ולא מסביר פנים במיוחד, אבל סה"כ בסדר.
אני לא זוכר את כל המנות אבל אלו שהשאירו רושם:
דאמפלינג עגל ודאמפלינג צמחוני - שניהם היו מצויינים.
לחמניות מאודות עם יוגורט ו.. היו דביקות וצמיגיות ולא מעניניות.
קארי סרטנים היתה מנה מאד מקורית ומעניניית וגם טעימה.
מנות ירקות סינים הייתה הפתעה לטובה, ממש טעימה.
באן טיקה הייתה טעימה.
שתי מנות קארי (אחת עוף ואחת צמחונית) היו מאד דומות וסבירות לטעמי, סועדים אחרים מאד אהבו.
מנות אחרונות היו מעולות שלושתן (שלושת הראשונות בתפריט)
סה"כ היה מאד טעים ונרשמה הנאה אצל כל הסועדים. בהחלט מאד מוצלח.
ניטן תאי ארוחה עסקית 3 סועדים:
הזמנו לצהריים באמצע השבוע כהגענו המסעדה הייתה ברובה ריקה.
שולחנות גדולים ומרווחים, כסאות נוחים ומלצרים מאד מאד נחמדים!.
מנות ראשונות:
סלט פפייה - גדול ומצויין (המלצת המלצרית) ממש טעים.
מרק תירס - קטן וטעים.
גיוזה ברווז - לא נרשמה התלהבות.
מנות עיקריות:
תאי ביף 4 סטריט-פילה בקר, ציר של פטריות מורל וארטישוק, X2.
אני מאד אהבתי בצד השני של השולחן נרשמה פחות התלהבות.
קדרת נתחי טלה תוארה כטעימה מאד..
מנות אחרונות:
הקרם ברולה היה מוזר, מעניין אבל מוזר.
המוס שוקלוד היה מצויין.
סה"כ ארוחה טובה וכולם נהנו, אבל לא נפלנו, השרות היה ממש טוב.
אי שפיות בצדו2
New member
מקום של בשר, נווה צדק + הרבה בישול בבית
יהיה מי שיגיד שזה בזבוז, להגיע למקום של בשר ולא להזמין נתח בשר, אבל מה לעשות - אנחנו יותר בעניין של המבורגרים.
השירות היה מתוקתק, ולמרות שהזהירו מראש שלוקח זמן עד שהבשר מגיע לטמפרטורה הנכונה וכו' וכו', האוכל הגיע מהר וחוסל אפילו יותר מהר. ההמבורגרים היו מצוינים, עשויים בדיוק במידה שביקשנו (מה שלאחרונה קורה לי פחות ופחות בארץ), טעימים ועסיסיים באופן שלא מצריך שום רוטב או תוספת שתפריע ליהנות מהטעם. נדמה שהמבורגר זו מנה פשוטה וקלה, אבל עם כמות הנפילות שחוויתי בשנתיים האחרונות פה, כולל המבורגרים כמעט פושרים במקום שזו ההתמחות היחידה שלו (סוסו אנד סאנס - אתם פאסט פוד בביתן, איך ההמבורגר מספיק להתקרר במעבר מהאש לחלון הצמוד לה?), כיף להיפגש עם המבורגרים שעשויים כהלכה.
ליד, כלול במחיר, מגדל טבעות בצל וגראטן תפוחי אדמה, שעשו את העבודה.
לקינוח לקחנו מנה של אגסים ושמנת, שהיתה טעימה אך לא מסעירה.
מצחיק, אבל מה שהכי קנה אותי בסוף הוא שעם החשבון הוגש לכל סועד שקית קטנה עם שני מדלנים והמתכון להכנתם. מחווה קטנה אבל מקסימה, והמדלנים היו מופלאים, ומעלים זכרונות מפריז, כך שנשאר טעם מתוק גם ביום שאחרי.
שאר הסופ"ש הוקדש להמון בישול בבית, למשל:
לחם כוסמין בעקבות ההודעה של mereng. לא היה לי סיר ברזל אז אפיתי בקדירת חרס שהיתה גדולה מדי אז יצא יחסית לחם שטוח, אבל הוא בהחלט מצוין.
פיצה גדולה עם המון תוספות.
פסטה שחורה עם לימון, שום, חמאה, פרמזן ובשר אמנון מפורר.
מאפינס אוכמניות, יוגורט ושוקולד לבן.
שייק אנונה-אוכמניות.
יהיה מי שיגיד שזה בזבוז, להגיע למקום של בשר ולא להזמין נתח בשר, אבל מה לעשות - אנחנו יותר בעניין של המבורגרים.
השירות היה מתוקתק, ולמרות שהזהירו מראש שלוקח זמן עד שהבשר מגיע לטמפרטורה הנכונה וכו' וכו', האוכל הגיע מהר וחוסל אפילו יותר מהר. ההמבורגרים היו מצוינים, עשויים בדיוק במידה שביקשנו (מה שלאחרונה קורה לי פחות ופחות בארץ), טעימים ועסיסיים באופן שלא מצריך שום רוטב או תוספת שתפריע ליהנות מהטעם. נדמה שהמבורגר זו מנה פשוטה וקלה, אבל עם כמות הנפילות שחוויתי בשנתיים האחרונות פה, כולל המבורגרים כמעט פושרים במקום שזו ההתמחות היחידה שלו (סוסו אנד סאנס - אתם פאסט פוד בביתן, איך ההמבורגר מספיק להתקרר במעבר מהאש לחלון הצמוד לה?), כיף להיפגש עם המבורגרים שעשויים כהלכה.
ליד, כלול במחיר, מגדל טבעות בצל וגראטן תפוחי אדמה, שעשו את העבודה.
לקינוח לקחנו מנה של אגסים ושמנת, שהיתה טעימה אך לא מסעירה.
מצחיק, אבל מה שהכי קנה אותי בסוף הוא שעם החשבון הוגש לכל סועד שקית קטנה עם שני מדלנים והמתכון להכנתם. מחווה קטנה אבל מקסימה, והמדלנים היו מופלאים, ומעלים זכרונות מפריז, כך שנשאר טעם מתוק גם ביום שאחרי.
שאר הסופ"ש הוקדש להמון בישול בבית, למשל:
לחם כוסמין בעקבות ההודעה של mereng. לא היה לי סיר ברזל אז אפיתי בקדירת חרס שהיתה גדולה מדי אז יצא יחסית לחם שטוח, אבל הוא בהחלט מצוין.
פיצה גדולה עם המון תוספות.
פסטה שחורה עם לימון, שום, חמאה, פרמזן ובשר אמנון מפורר.
מאפינס אוכמניות, יוגורט ושוקולד לבן.
שייק אנונה-אוכמניות.
אי שפיות בצדו2
New member
בפעם הבאה 
האמת שהקדירה הגיעה לסוף ימיה. היא גם כבדה ומסורבלת. צריכה למצוא תחליף ואז אבצע את המתכון שנית. הבאתי את הלחם לאבא שלי שמחפש לחמים מלאים וללא סוכר, והוא ממש התאהב בלחם הזה.
האמת שהקדירה הגיעה לסוף ימיה. היא גם כבדה ומסורבלת. צריכה למצוא תחליף ואז אבצע את המתכון שנית. הבאתי את הלחם לאבא שלי שמחפש לחמים מלאים וללא סוכר, והוא ממש התאהב בלחם הזה.
האדסון בשישי
צפייה בטניס (אליפות ישראל) מפתחת רעב. קפצנו להדסון - אכלתי סטייק פילה במידת עשיה מדוייקת מדיום רייר 220 גר', פירה טעים שהיה יכול להגיע בכמות קצת יותר גדולה וקרם ברולה טעים.
מה אומר - מסעדות בשרים תמיד גורמות לי לשעמום ולא משנה עד כמה הסטייק עשוי כהלכה (והוא היה נחמד מאוד). בסופו של דבר - סטייק זה סטייק זה סטייק. זה לא מרגש. אין כאן משחקי מרקמים או רוטב מעניין. ארוחה טובה אבל בסקאלה הגבוהה של המחירים וכנראה שבמקום כמו פסטל באותו כסף הייתי נהנית יותר.
צפייה בטניס (אליפות ישראל) מפתחת רעב. קפצנו להדסון - אכלתי סטייק פילה במידת עשיה מדוייקת מדיום רייר 220 גר', פירה טעים שהיה יכול להגיע בכמות קצת יותר גדולה וקרם ברולה טעים.
מה אומר - מסעדות בשרים תמיד גורמות לי לשעמום ולא משנה עד כמה הסטייק עשוי כהלכה (והוא היה נחמד מאוד). בסופו של דבר - סטייק זה סטייק זה סטייק. זה לא מרגש. אין כאן משחקי מרקמים או רוטב מעניין. ארוחה טובה אבל בסקאלה הגבוהה של המחירים וכנראה שבמקום כמו פסטל באותו כסף הייתי נהנית יותר.
אי שפיות בצדו2
New member
אני מסכימה עם שניכם
קודם כל, רמת הבשר בארץ באמת ירודה יחסית לחו"ל, בעיקר בגלל ההכשרה. עזבו השוואה בין מסעדות יוקרה ואטליזים מיוחדים שממילא לא אגיע אליהם ביומיום - אפילו בקנייה בסופרמרקט גדול מרגישים הבדל עצום בין בשר בקר באירופה לזה בישראל. בארץ בגלל זה אני לא אזמין לעולם סטייק במסעדה, שבהן בכלל זה עולה מחיר מופרך לגמרי.
וכן, גם אותי קצת משעמם רק סטייק, ומעדיפה מרקמים וטעמים וכו'. בשביל זה יש את מה שאוכלים ליד... כשכבר אכלתי כאלו, בארגנטינה, הזמנתי תמיד מנה קטנה או חלקתי כדי לאכול עוד משהו. ובשנים האחרונות אני מאוהבת בשיטת האכילה הקוריאנית: לקחת חתיכות קטנות, לעטוף בעלה (חסה בארץ, שם יש גם עלי סומסום נהדרים), להוסיף אולי עוד קצת טעם (שום קלוי, צ'ילי), לסגור ולאכול בביס אחד גדול. בכלל, שיטת החסה מבחינתי היא שיחוק משוגע, ותחליף נפלא לסתימת הבטן בפיתות שנהוגה פה בישראל. גם בריא יותר וגם מוסיף קראנץ'.
קודם כל, רמת הבשר בארץ באמת ירודה יחסית לחו"ל, בעיקר בגלל ההכשרה. עזבו השוואה בין מסעדות יוקרה ואטליזים מיוחדים שממילא לא אגיע אליהם ביומיום - אפילו בקנייה בסופרמרקט גדול מרגישים הבדל עצום בין בשר בקר באירופה לזה בישראל. בארץ בגלל זה אני לא אזמין לעולם סטייק במסעדה, שבהן בכלל זה עולה מחיר מופרך לגמרי.
וכן, גם אותי קצת משעמם רק סטייק, ומעדיפה מרקמים וטעמים וכו'. בשביל זה יש את מה שאוכלים ליד... כשכבר אכלתי כאלו, בארגנטינה, הזמנתי תמיד מנה קטנה או חלקתי כדי לאכול עוד משהו. ובשנים האחרונות אני מאוהבת בשיטת האכילה הקוריאנית: לקחת חתיכות קטנות, לעטוף בעלה (חסה בארץ, שם יש גם עלי סומסום נהדרים), להוסיף אולי עוד קצת טעם (שום קלוי, צ'ילי), לסגור ולאכול בביס אחד גדול. בכלל, שיטת החסה מבחינתי היא שיחוק משוגע, ותחליף נפלא לסתימת הבטן בפיתות שנהוגה פה בישראל. גם בריא יותר וגם מוסיף קראנץ'.
סופ"ש באילת: השמורה 215, לוויתן, קרקס על גחלים ואורסולה
בסוף השבוע האחרון התקיים באילת קרקס על גחלים, במסגרת יום הולדת 30 לחוות הגמלים באילת (מי ידעה שיש באילת חוות גמלים כבר 30 שנה?).
כתבתי בעבר על הקרקס. זהו אירוע קולינרי ייחודי שהפך כבר לסוג של כת של מכורים
הגענו לאילת ביום חמישי, וכמו תמיד הזמנו שולחן בלוויתן. הארוחה שלנו היתה די משעממת, משום שכמעט כל המנות היו כאלה שאנחנו מכירים ואוהבים, וכתבתי עליהן בעבר.
חלקנו את כל המנות, למרות שלא שווה בשווה
סטייק טרטר (65) - מיקס קלאסי של לונדון, חלמון ביצה, צ’יפס, חסה עם איולי שיפקה, טוסטונים. מנה שאכלנו כבר כמה פעמים, לבחור היה קרייבינג לא ברור לטרטר הזה, אולי מפני שרצה להשוות אותו לטרטר הצרפתי שאכלנו בפריז. לדעתי הוא מעדיף את הטרטר הלונדוני של הלוויתן, בגלל טעם הבשר ובגלל התיבול השונה.
אספרגוס בגריל (58) - מוגש עם פרשוטו, ביצה שלוקה מצופה פנקו ומטוגנת, גרמולטה. האספרגוסים נצלו באופן מושלם, כך שהיו נגיסים וחלקים מהם התקרמלו. הביצה והפרושוטו היוו צירוף קלאסי לאספרגוס, הן מבחינת השומניות והמליחות והן מבחינת המרקם. אני מעדיפה ביצה רכה יותר מזו שהוגשה עם המנה.
סלט סתיו (62) - אנדיב, גבינה כחולה, סלק בגסטריק פירות יער, קרמבל אגוזי לוז, ויניגרט אגוז מלך ודבש ערבה. סלט שאכלנו כמעט בכל ארוחה בלוויתן, כי אנחנו אוהבים אותו.
טרטר טונה (74) - עם קולורבי ומלפפון עם חזרת, סויה יוזו ולמון גראס, וואקמה, פיטריות שינוקי חמוץ מתוק. אנחנו לא באמת יודעים למה הזמנו את המנה הזאת. כנראה מפני שאנחנו גרגרנים, יש לנו עיניים גדולות ורצינו להזמין מנה שעדיין לא אכלנו.
קוביות טונה טריה, שילוב מרקמים נכון, אומאמי מודגש מאד שמספקים הסויה, האצות והפטריות. עבורנו המנה היתה מלוחה מדי.
היה לנו ויכוח גדול לגבי הקינוחים. רצינו רק אחד, אבל לא יכולנו להסכים עליו, לכן הזמנו שניים (ע"ע גרגרנות).
קרם ברולה קפה (35) - קינוח טוב וקלאסי עם טעם קפה קל ונעים. בוצע כמו שצריך וסיפק אותנו מאד.
צלחת פטיפורים (26) - צלחת עם 8 פטיפורים מושלמים. לא צילמתי את תפריט הקינוחים, לכן אין לי פירוט שלהם. היו גליליות ממולאים בקרם לימוני, שברי שוקולד קרמל מלוח, טופי ועוד משהו. לטעמנו, סיומת מושלמת לארוחה טובה.
עם בקבוק גולדסטאר לא מסוננת וכוס פטיט שבלי, שילמנו 381 ש"ח מוצדקים והלכנו לישון עם חיוך.
בשבת עצרנו בדרך צפונה בארסולה בצוקים. מסעדה פשוטה ומעוצבת בנעימות, על חלק מהשולחנו מונחים ספרים, ויש תצוגה של יינות ואלכוהול. השירות הי קצת מבולבל, אבל מחוייך. בעלת המסעדה מחלקת לצוות הוראות שמוטב היה אילו היה מחולקות מאחורי הקלעים, ולא מול הלקוחות. אחד הדברים שאהבנו מאד, הוא השימוש במוצרים מקומיים ותמיכה במגדלים מהאזור.
האוכל, היה ברובו טוב, וגם הפעם חלקנו הכל:
סלט חסה ורוקפור (48) - סלט קלאסי שמוגש עם לחם וחמאה. החסות מגיעות מהערבה והדבר מצויין בתפריט.
קרפלך תפוחי אדמה (38) - כיסונים מטוגנים, מוגשים עם בצל מטוגן. מילוי תפוחי האדמה היה תפל. קצת מלח ופלפל שחור היו משנים אותו לגמרי. הבצל היה צריך להתקרמל עוד קצת. הקרפלך מוגשים עם שמנת חמוצה, שמקושטת בסומק. אמרתי לבעלת המסעדה שלדעתי הסומק הוא תוספת חמצמצות נהדרת, והסתבר שהיא לא מכירה את טעמו וחשבה שהוא משמש רק לקישוט. בסך הכל, זו היתה המנה הפחות מוצלחת בארוחה.
שפצלה גבינה (42) - לצרפתים יש אליגוט, ולגרמנים שפצלה עם גבינה. מה יכול להיות רע בפחמימה חמה שמערבבים לתוכה גבינה שמותכת והופכת את המנה לדביקות מנחמת וטעימה? הייתי מוכנה לגור בתוך סיר של השפצלה האלה.
לסיום הזמנו 2 קפוצ'ינו שהוכנו בדיוק כמו שביקשנו וסיפקו את מנת הקפה הטוב שלא הצלחנו לקבל בארוחת הבוקר במלון (אבל זה סיפור כאוב נפרד).
ליד הקפה, אכלנו פרוסת שטרודל תפוחי עץ (38). שטרודל קלאסי שמגישים בדרך כלל עם רוטב וניל או קצפת, ואני ביקשנו לקבל אותו עירום מתוספות. פשוט עונג של שטרודל, ממולא בפרוסות תפוחי עץ חמצמץ שנשארו נגיסות, ונהנו מתיבול במעט סוכר וקינמון. הבצק היה מופלא ופריך במידה הנכונה.
בסוף השבוע האחרון התקיים באילת קרקס על גחלים, במסגרת יום הולדת 30 לחוות הגמלים באילת (מי ידעה שיש באילת חוות גמלים כבר 30 שנה?).
כתבתי בעבר על הקרקס. זהו אירוע קולינרי ייחודי שהפך כבר לסוג של כת של מכורים
הגענו לאילת ביום חמישי, וכמו תמיד הזמנו שולחן בלוויתן. הארוחה שלנו היתה די משעממת, משום שכמעט כל המנות היו כאלה שאנחנו מכירים ואוהבים, וכתבתי עליהן בעבר.
חלקנו את כל המנות, למרות שלא שווה בשווה
סטייק טרטר (65) - מיקס קלאסי של לונדון, חלמון ביצה, צ’יפס, חסה עם איולי שיפקה, טוסטונים. מנה שאכלנו כבר כמה פעמים, לבחור היה קרייבינג לא ברור לטרטר הזה, אולי מפני שרצה להשוות אותו לטרטר הצרפתי שאכלנו בפריז. לדעתי הוא מעדיף את הטרטר הלונדוני של הלוויתן, בגלל טעם הבשר ובגלל התיבול השונה.
אספרגוס בגריל (58) - מוגש עם פרשוטו, ביצה שלוקה מצופה פנקו ומטוגנת, גרמולטה. האספרגוסים נצלו באופן מושלם, כך שהיו נגיסים וחלקים מהם התקרמלו. הביצה והפרושוטו היוו צירוף קלאסי לאספרגוס, הן מבחינת השומניות והמליחות והן מבחינת המרקם. אני מעדיפה ביצה רכה יותר מזו שהוגשה עם המנה.
סלט סתיו (62) - אנדיב, גבינה כחולה, סלק בגסטריק פירות יער, קרמבל אגוזי לוז, ויניגרט אגוז מלך ודבש ערבה. סלט שאכלנו כמעט בכל ארוחה בלוויתן, כי אנחנו אוהבים אותו.
טרטר טונה (74) - עם קולורבי ומלפפון עם חזרת, סויה יוזו ולמון גראס, וואקמה, פיטריות שינוקי חמוץ מתוק. אנחנו לא באמת יודעים למה הזמנו את המנה הזאת. כנראה מפני שאנחנו גרגרנים, יש לנו עיניים גדולות ורצינו להזמין מנה שעדיין לא אכלנו.
קוביות טונה טריה, שילוב מרקמים נכון, אומאמי מודגש מאד שמספקים הסויה, האצות והפטריות. עבורנו המנה היתה מלוחה מדי.
היה לנו ויכוח גדול לגבי הקינוחים. רצינו רק אחד, אבל לא יכולנו להסכים עליו, לכן הזמנו שניים (ע"ע גרגרנות).
קרם ברולה קפה (35) - קינוח טוב וקלאסי עם טעם קפה קל ונעים. בוצע כמו שצריך וסיפק אותנו מאד.
צלחת פטיפורים (26) - צלחת עם 8 פטיפורים מושלמים. לא צילמתי את תפריט הקינוחים, לכן אין לי פירוט שלהם. היו גליליות ממולאים בקרם לימוני, שברי שוקולד קרמל מלוח, טופי ועוד משהו. לטעמנו, סיומת מושלמת לארוחה טובה.
עם בקבוק גולדסטאר לא מסוננת וכוס פטיט שבלי, שילמנו 381 ש"ח מוצדקים והלכנו לישון עם חיוך.
בשבת עצרנו בדרך צפונה בארסולה בצוקים. מסעדה פשוטה ומעוצבת בנעימות, על חלק מהשולחנו מונחים ספרים, ויש תצוגה של יינות ואלכוהול. השירות הי קצת מבולבל, אבל מחוייך. בעלת המסעדה מחלקת לצוות הוראות שמוטב היה אילו היה מחולקות מאחורי הקלעים, ולא מול הלקוחות. אחד הדברים שאהבנו מאד, הוא השימוש במוצרים מקומיים ותמיכה במגדלים מהאזור.
האוכל, היה ברובו טוב, וגם הפעם חלקנו הכל:
סלט חסה ורוקפור (48) - סלט קלאסי שמוגש עם לחם וחמאה. החסות מגיעות מהערבה והדבר מצויין בתפריט.
קרפלך תפוחי אדמה (38) - כיסונים מטוגנים, מוגשים עם בצל מטוגן. מילוי תפוחי האדמה היה תפל. קצת מלח ופלפל שחור היו משנים אותו לגמרי. הבצל היה צריך להתקרמל עוד קצת. הקרפלך מוגשים עם שמנת חמוצה, שמקושטת בסומק. אמרתי לבעלת המסעדה שלדעתי הסומק הוא תוספת חמצמצות נהדרת, והסתבר שהיא לא מכירה את טעמו וחשבה שהוא משמש רק לקישוט. בסך הכל, זו היתה המנה הפחות מוצלחת בארוחה.
שפצלה גבינה (42) - לצרפתים יש אליגוט, ולגרמנים שפצלה עם גבינה. מה יכול להיות רע בפחמימה חמה שמערבבים לתוכה גבינה שמותכת והופכת את המנה לדביקות מנחמת וטעימה? הייתי מוכנה לגור בתוך סיר של השפצלה האלה.
לסיום הזמנו 2 קפוצ'ינו שהוכנו בדיוק כמו שביקשנו וסיפקו את מנת הקפה הטוב שלא הצלחנו לקבל בארוחת הבוקר במלון (אבל זה סיפור כאוב נפרד).
ליד הקפה, אכלנו פרוסת שטרודל תפוחי עץ (38). שטרודל קלאסי שמגישים בדרך כלל עם רוטב וניל או קצפת, ואני ביקשנו לקבל אותו עירום מתוספות. פשוט עונג של שטרודל, ממולא בפרוסות תפוחי עץ חמצמץ שנשארו נגיסות, ונהנו מתיבול במעט סוכר וקינמון. הבצק היה מופלא ופריך במידה הנכונה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.