סיור בעכו מחר

שרוצקי

New member
סיור בעכו מחר

ערב טוב לכולם, מישהו מהמשתתפים בסיור מחר יכול להזכיר לי בבקשה איפה ומתי נפגשים? תודה מראש
 

שרוצקי

New member
תודה

מאוד מקווה שמישהו יגיב ואכן נוכל לפגוש את כולם (-: בינתיים אין לי מושג איפה...
 

25306yosef

New member
אשמח מאוד לקרוא רשמים וחוויות מהסיור בעכו

ואשמח כמובן לקרוא המלצות לחנויות, מעדניות, ומסעדות מומלצות בעיר עכו.

אני מכיר בעכו רק את מסעדת אורי בורי ואת הגלידריה שלו ואת בית המלון שלו.

______________________________________
נ.ב. - לא הזכרתי את החומוס של עכו מאחר ואני לא אכלן של חומוס. אני מעדיף משהו בסגנון צרפתי / מערב אירופאי / איטלקי, ולא חומוס מזרח תיכוני.
 

החתולית

New member
הסיור בעכו

לטעמי הסיור בהדרכת נורית פורן ואסאמה דלאל, היה מרתק. ביקרנו עשרות פעמים בשוק של עכו, ולא הכרנו את מרבית המקומות בהם ביקרנו.
&nbsp
התחלנו בחומוס חומוס אל עבד אבו חמיד - מסעדה קטנה בצד המערבי של השוק. ארין מגישה בה אוכל עכואי שלא אכלתי כמוהו בעבר בשום מקום.
&nbsp
המשכנו למאפיית הפיתות של אבו עדנאן - כאן טעמנו היישר מהטאבון, פיתות עם בצל ועגבניות ועם זעתר וסומאק.
&nbsp
עצרנו בבית של פאטמה עיסא - בשלנית עכואית שהכינה לנו דוואלי (עלי גפן) קטנים וחמצמצים שמתבשלים בסיר עם שומן כבש (מעדן שקשה היה להפסיק לאכול), ושולבאטו, תבשיל בורגול עם עגבניות, קישואים פלפל אדום ובצל.
&nbsp
בחנות התבלינים של מרוואן כורדי שמענו על תבלינים שונים, על בורסת המוסקט, על הרכבים של בהרט וראס אל חנות, קארי ועוד. בתמונות אפשר לראות שהחנות עצמה מעניינת גם בלי התבלינים.
&nbsp
בפלאפל שמסייה טעמנו פלאפל שהוא לא פלאפל אלא כדורי זהב. הריני להצהיר שהחרפרף ששמו לי בקטנה ברבע פיתה עם כדור פלאפל, לימון כבוש וטחינה - החרפרף הזה, היה חריף מאד.
&nbsp
בממתקי קשאש אכלנו כנאפה בתוך בייגלה עם שומשום (הזוי אולי, אבל מאד טעים).
&nbsp
בחנות הדגים של עבד, שמענו הסברים על הדגה והדיג בישראל, ואכלנו סביצ'ה עם תותים, נענע ופלפל חריף (לא לדאוג, היתה מי שדאגה למצוא לי פיסת דג שלא נגע בה פלפל).
&nbsp
סיימנו בחנות הממתקים של עלי שהיא עולם ומלואו של נוגט, ממתקים מפירות ואגוזים ועוד.
&nbsp
מבחינתי הסיור היה הצלחה גדולה.



















 

25306yosef

New member
אני לא אוהב את הסגנון הישראלי הזה.

למרות שהאוכל הזה מתיימר מאוד להיות אוכל עכואי ערבי אותנטי ומסורתי, הוא דווקא מאוד ישראלי עכשווי והוא רחוק מאוד מהאוכל האותנטי המסורתי המקורי האמיתי שאכלו הערבים בישראל לפני 80 שנה ומעלה שאז לא היה שימוש כה נרחב בשמן הצמחי התעשייתי המזוכך כפי שנעשה בו שימוש כיום במדינת ישראל.

אני אוהב את הסגנון הצרפתי הקלאסי שעשיר בהרבה חמאה שמנת וגבינות. כאשר משתמשים בהרבה חמאה שמנת וגבינות זה לא יכול להיות הסגנון הישראלי העכשווי שעני ברכיבי חלב ועשיר מאוד בשמן הצמחי התעשייתי המזוכך שמאוד פופולרי בישראל ולרבות במגזר הערבי.
 

החתולית

New member
אתה בקיא באוכל העכואי?

בהיסטוריה ובמקורות שלו, יותר מאשר שף אוסאמה דלאל? בדקת באיזה שמן משתמשים במקומות בהם אכלנו? אכלת בהם?

מנסה להבין על מה אתה מבסס את הדברים שלך שאין בהם כלל הבעת דיעה, אלא קביעת עובדות שלא ברור על מה הן מתבססות.
 

25306yosef

New member
אני בקיא באוכל הישראלי והעיר עכו היא חלק בלתי נפרד מישראל.

בישראל כמו בישראל משתמשים כיום בעיקר בשמן צמחי תעשייתי מזוכך ועל אחת כמה וכמה במטבח הערבי ובמטבח הביתי הערבי, אלא אם כן צויין במפורש אחרת.

וגם אם צויין במפורש אחרת, יש להטיל בכך ספק.

יש מעט מקומות בישראל שנמנעים לחלוטין משימוש בשמן הצמחי התעשייתי המזוכך מאחר ושמן איכותי הוא יקר מאוד בהשוואה לשמן התעשייתי המזוכך והרי (כמעט) כולם רוצים להרוויח והרבה.

לגבי ההיסטוריה והמקורות של אוכל מסורתי (לאו דווקא עכואי),

הכל היה טוב ויפה עד שהחלו לשווק בישראל את השמן הצמחי התעשייתי המזוכך. ומאז זהו השמן הדומיננטי במרבית המטבחים הביתיים בישראל ולרבות במטבחים הערביים.

גם בתחומים רבים אחרים הפולקלור סופג במהלך השנים השפעות זרות שהפכו בשנים האחרונות להיות השפעות מלאכותיות (השפעות לא טבעיות ומזויפות).

את אוסאמה דלאל אני לא מכיר. אבל גם אם הוא חסיד של שמן זית ושמנים טבעיים אחרים ונמנע לחלוטין משימוש ומאכילת מוצרי מזון המכילים שמן צמחי תעשייתי מזוכך, אין זו חותמת לכך שכל המקומות שבהם אכלתם בעכו משתמשים רק בשמן זית איכותי ונמנעים לחלוטין משימוש בשמן צמחי תעשייתי מזוכך.

בשורה התחתונה כולם רוצים וצריכים להרוויח.
 
מה הבעיה בשמן צמחי מזוכך? עם מה היו מטגנים לפני זה?

שמן זית ממש לא אידאלי לטיגון. מה רע בשמן תירס למשל?
 

25306yosef

New member
בעבר היו מטגנים בשמן זית או בשמן שומשום.

אלה היו השמנים העיקריים שבהם השתמשו פעם.

תעשיית השמן הצמחי לא היתה פעם ולכן היה בעבר רק שמן זית ושמן שומשום ועוד כמה שמנים כמו שמן פשתן שאותם ניתן להפיק בכבישה קרה.

שמנים מתירס, קנולה, סויה, וכו... החלו להיות נפוצים רק לאחר שהוקמה תעשיית השמן הצמחי שבה מבצעים מיצוי של השמן מתוך הזרעים באמצעות התכתם בחום של 250 מעלות ובנוסף לאחר מכן מבצעים לשמן זיקוק וזיכוך על מנת להוציא מתוך השמן את כל מה שעוד נותר בו וזאת במטרה למנוע את התחמצנותו ולהקנות לשמן חיי מדף ארוכים מאוד.

השמן התעשייתי המזוכך הוא למעשה מוצר תעשייתי חסר כל תועלת וערכים תזונתיים והוא גם מזיק.

אז מי שהזכיר את הפולקלור והמסורת העכואית רבת השנים (הרי עכו היא אחת הערים העתיקות בעולם), בפולקלור מעולם לא השתמשו בשמן תעשייתי מזוכך אלא רק בשמנים טבעיים שאותם ניתן היה להפיק בכבישה קרה כמו שמן הזית, שמנים שיש להם טעם וגם ערך תזונתי רב.
 

25306yosef

New member
אני מניח שבעבר הטיגון לא היה נפוץ כל כך כפי שהוא כיום.

אני מניח שבעבר כשלא היה שמן תעשייתי מזוכך זול והשמן העיקרי היה שמן זית שהוא יקר, אז הטיגון לא היה כל כך נפוץ כפי שהוא הפך להיות כיום כשיש בשפע שמן תעשייתי מזוכך שהוא זול מאוד.

*******

לגבי פעם ועבר, אני מתכוון לתקופה שהיתה לפני שהחל להיות משווק בישראל השמן הצמחי התעשייתי המזוכך. אני לא יודע באיזו שנה או תקופה זה החל, יתכן שבתקופת המנדט הבריטי ויתכן שבתקופה העות'מנית.

אבל כאמור בפולקלור העמים מעולם לא נעשה שימוש בשמן תעשייתי מזוכך וזו תופעה חדשה יחסית שהחלה בעולם רק לאחר המהפכה התעשייתית.
 
הנחתך לגבי הטיגון אינה נכונה. טיגנו גם טיגנו הן במטבח הערבי

והן במטבח העותמאני. נראה לך שבעבר טיגנו פאלאפל או קובה בשמן זית? הרבה מנות ערביות מתחילות בטיגון לפני הבישול, כמו ממולאים למשל.
ובכלל, שמן זית בכלל לא מומלץ לטיגון בשל טמפרטורת הרתיחה שלו.
בכל תיאוריות הבריאות שלך שכחת עוד מוצר בשימוש נרחב בקונדיטוריה הערבית - הסאמנה.
בקיצור - לא מבינה על מה יצאה חמתך דווקא על 'השמן הצמחי המזוכך'.
מזל שהוא קיים כי לא היה עולה בדעתי לטגן מחר סופגניות ולביבות בשמן זית או בשמן שומשום ואפילו לא בשמן אגוזים...
 

25306yosef

New member
אבל בעבר לא היה שמן תעשייתי מזוכך.

את השמן התעשייתי המזוכך החלו לשווק רק לאחר המהפכה התעשייתית לאחר שהחלו לייצר אותו בצורה תעשייתית.

אז במה טיגנו את הפלאפל והקובה לפני המהפכה התעשייתית? הרי לא היה אז שמן תעשייתי מזוכך כפי שיש כיום. אז האם הקובה והפלאפל הם המצאות חדשות יחסית שהומצאו לאחר המהפכה התעשייתית ובעקבות הייצור של השמן התעשייתי המזוכך?

לגבי הסאמנה שהזכרת, מה בדיוק אחוז השימוש בה כיום במטבח הערבי? למעשה אחוז קטן משתמש בה כיום והיא נזנחה לטובת התחליפים הזולים והתעשייתיים על בסיס צמחי.

האם לטיגון קובה או פלאפל משתמשים כיום בסאמנה?
 

25306yosef

New member
קראתי כבר בפעם הראשונה שהסאמנה משמשת בקונדיטוריה.

אבל במה טיגנו פעם את הפלאפל והקובה לפני שהחלו ליייצר את השמן התעשייתי המזוכך?

אם לא שמן זית ולא שמן שומשום ולא שמן פשתן ולא שמן ארגן שהיה נפוץ במרוקו, אז נשאר לנו שמן חמניות שהופק בכבישה קרה...
 

Nרב

New member
כתבת, ספרתי, 18 פעם "שמן תעשייתי צמחי מזוכך", ובאמת שלא

הבנתי מה אתה רוצה? גם אם טגנו בעבר רק בשמן זית או שומשום זה לא היה "להמונים". זה היה למשפחה, מקסימום לשבט בארוחות גדולות (חגים, צומות, ארוחות אבל והשד יודע מה עוד). אנחנו חיים בחברה שונה לגמרי מהחברה המסורתית של פעם. גם אני מניחה שחלקים גדולים באוכלוסיות הערביות השונות משתמשים במה שזמין וזול. אולי בחוג המשפחה שווה עוד להשתמש בשמנים האלו (ומי כן עושה את זה? באמת אני תוהה) אבל במקומות אוכל שרוצים להאכיל בהם כמה שיותר כי בכל זאת רוצים גם להרויח סביר שישתמשו במה ששווה כלכלית. כמה אניני חך יש כמוך? אני מנחשת שלא רבים.
כולנו מתחילים (או יותר מזה) להיות מודעים לנחיתות התזונתית של השמנים הצמחיים התעשייתים וגו, אבל עוד לא הבנתי באופן אישי למה להשתמש לטיגון ולבישול כך שגם לא אפשוט את הרגל בכל ארוחה משפחתית.
 

25306yosef

New member
למה בכלל חייבים לטגן את המזון?

ואם חייבים לטגן, אז אפשר לעשות את זה לעיתים רחוקות ובכמות קטנה של שמן זית. משימוש בכמות קטנה של שמן זית לטיגון ולבישול לא פושטים את הרגל. אני דווקא קראתי בעבר ששמן הזית הוא דווקא השמן המומלץ ביותר לטיגון מבחינה בריאותית.

ואכן אנחנו חיים כיום בחברה שונה לגמרי מהחברה המסורתית של פעם, לכן האוכל הערבי בישראל כיום הוא בכלל לא אוכל מסורתי והוא בכלל סילוף ועיוות של האוכל הערבי המסורתי המקורי שאכלו פעם הערבים לפני שהחלו לשווק בישראל את השמן התעשייתי המזוכך.

במהלך השנים תרבויות שונות הושפעו אלה מאלה בצורות שונות וטבעיות. כיום ההשפעות התרבותיות הן השפעות מלאכותיות שאינן טבעיות כלל והן גורמות לסילוף ולעיוות של התרבות המסורתית שהיתה פעם.

האם בכלל נראה לך שיש כיום ערבים בישראל שמשתמשים לבישול ולטיגון בשמן זית או בשמן שומשום או אולי בשמן חמניות מכבישה קרה?

אם בכלל יש ערבים שכאלו הם מעטים ביותר עד כדי כך שניתן לספור אותם על אצבעות כף היד.

לכן אני בכלל לא מתלהב מלאכול אוכל ביתי בבית ערבי וגם לא מתלהב לאכול אוכל ביתי בבית לא ערבי. כיום כל אוכל בישראל המוגדר כאוכל ביתי או אוכל מסורתי, הוא אוכל המכיל שמן צמחי תעשייתי מזוכך.

לעומת זאת, במסעדות יוקרה לאניני הטעם אפשר לאכול אוכל עשיר בחמאה ושמנת וגבינות איכותיות (מה שבדרך כלל לא קיים בישראל במטבח הביתי המבוסס על השמן הצמחי התעשייתי המזוכך), דבר המאזן את השמן הצמחי התעשייתי המזוכך אם בכלל קיים במנות של מסעדות היוקרה.
 

prizman

New member
שמן לא מזוכך לא מתאים לטיגון עמוק בכלל,

שמן זית גם מזוכך לא מתאים לטיגון ממושך, שניהם מבחינה בריאותית שאם הבנתי נכון עליה אתה שם את הדגש.
שמן הקנולה שבשימוש כיום שהוא פיתוח גנטי שמקורו בקנדה מומלץ ע"י רוב התזונאים כבריא יחסית לרוב השמנים
לכל שימוש.
אני אם כבר מטגן טיגון עמוק משתמש בכלל בשמן סובין אורז שנחשב בריא במיוחד אבל מבחינתי
החשוב הוא שגם בטמפ' גבוהות ובטיגון עמוק הוא שומר על טעם נייטרלי.
אבל ודאי שלא נמנע מטיגון בחמאה, שומן אווז, שומן חזיר ועוד ומתבל בכל מיני.
 
בדיוק. לכן הבאתי כדוגמה את הפאלאפל ואת הסופגניות...

שלא לדבר על הטעם שככל שהוא נפלא למאכלים קרים ולבישול איטי הוא בלתי נסבל בטיגון עמוק.
 

25306yosef

New member
הפאלאפל והסופגניות כפי שמוכרים כיום לא היו בעבר.

בעבר לא היה שמן צמחי תעשייתי מזוכך. זו המצאה חדשה יחסית של אחרי המהפכה התעשייתית.

אשר על כן, האוכל הערבי הישראלי כיום איננו אוכל ערבי מסורתי כלל אלא עיוות וסילוף של האוכל המסורתי המקורי שאכלו פעם הערבים. גם הסופגניות כפי שמוכרות כיום לא היו פעם לפני שהחלו לשווק את השמן התעשייתי המזוכך. לכן גם הסופגניות כפי שמוכרות כיום הם לא מאכל מסורתי פולקלוריסטי כלל אלא עיוות וסילוף של הסופגניות שהיו פעם.
 
למעלה