אז מה אכלתם בסוף השבוע?
- פותח הנושא החתולית
- פורסם בתאריך
פרידה מהסרווסריה וביקור בשישקו
בשבת נסענו להיפרד מהסרווסריה. לא הזמנו מקום, לכן ישבנו על כסאות שהוצבו על המדרכה, שתינו קמפרי עם טוניק, ושמענו על הסיבות לסגירת המקום (מסעדה קטנה, פוד קוסט גבוה ומשכורות עובדים, הפכו את העניין ללא רווחי).
הבחור אמר שאם לא אכלנו בסרווסריה, רק הוגן והגיוני שנלך לאכול בשישקו. בשבת החניה במגרש החניה ברח' הר סיני היא חינם, ושתי מסעדות במתחם סגורות לצהריים, כך שהיה קל מאד להגיע ולחנות.
שישקו של שבת בצהריים שונה לגמרי משישקו של יום שישי - פחות צפוף, שקט ורגוע יותר.
ישבנו על הבר, הזמנו חצי פאולנר לו (30), חצי פילזנר לי (30), צלחת כבד קצוץ (33), צלחת איקרה (31) חלה של שבת (12), שופסקה - סלט ירקות חתוכים גס עם חתיכות גבינה בולגרית (45), וצלחת קלמרי מטוגן (48).
מנת טבעות הקלמרי לא גדולה, ולטעמי הטבעות היו קטנות ודקות מדי. הסלט היה מצויין ורענן ואהבתי את התיבול בחומץ במקום בלימון. הכבד הקצו. קושט בשורש חזרת מגורר, אבל מאד לא חריף. הייתי מעדיפה חריין אדום ועוקצני (קצת).
בסך הכל, ארוחה פשוטה ומשביעה. החלה מתומחרת יקר לטעמי, וכך גם הקלמרי, אבל שאר המחירים הגיוניים.
בשבת נסענו להיפרד מהסרווסריה. לא הזמנו מקום, לכן ישבנו על כסאות שהוצבו על המדרכה, שתינו קמפרי עם טוניק, ושמענו על הסיבות לסגירת המקום (מסעדה קטנה, פוד קוסט גבוה ומשכורות עובדים, הפכו את העניין ללא רווחי).
הבחור אמר שאם לא אכלנו בסרווסריה, רק הוגן והגיוני שנלך לאכול בשישקו. בשבת החניה במגרש החניה ברח' הר סיני היא חינם, ושתי מסעדות במתחם סגורות לצהריים, כך שהיה קל מאד להגיע ולחנות.
שישקו של שבת בצהריים שונה לגמרי משישקו של יום שישי - פחות צפוף, שקט ורגוע יותר.
ישבנו על הבר, הזמנו חצי פאולנר לו (30), חצי פילזנר לי (30), צלחת כבד קצוץ (33), צלחת איקרה (31) חלה של שבת (12), שופסקה - סלט ירקות חתוכים גס עם חתיכות גבינה בולגרית (45), וצלחת קלמרי מטוגן (48).
מנת טבעות הקלמרי לא גדולה, ולטעמי הטבעות היו קטנות ודקות מדי. הסלט היה מצויין ורענן ואהבתי את התיבול בחומץ במקום בלימון. הכבד הקצו. קושט בשורש חזרת מגורר, אבל מאד לא חריף. הייתי מעדיפה חריין אדום ועוקצני (קצת).
בסך הכל, ארוחה פשוטה ומשביעה. החלה מתומחרת יקר לטעמי, וכך גם הקלמרי, אבל שאר המחירים הגיוניים.
כמעט שכחתי את יום חמישי
בחמישי התארחנו בבית של חבר, עיתונאי יין, שאירח חבורה של עיתונאי וחובבי יין, לטעימה של יינות ישראלים משנת 2007.
 
על תוצאות הטעימה אפשר לקרוא בסוף הכתבה כאן: https://goo.gl/3ZS5R7
 
לטעמי, היין של אמפורה שנעשה על-ידי דויד בר אילן, היה המצטיין של הערב. היין של רקנאטי היה פחות טוב לחיך שלי, וכך הבלנד של יקב גבעות.
 
 
אכלנו ביצים מקושקשות עם שמן כמהין, ריזוטו קרמי ומצויין, נתחי חזיר שבושלו "כמו סו ויד" למשך 4 שעות, לחמים וחלות עוגות ומאפים של מאפיית לחמים.
 
סיום מצויין ודי מפתיע לשבוע
בחמישי התארחנו בבית של חבר, עיתונאי יין, שאירח חבורה של עיתונאי וחובבי יין, לטעימה של יינות ישראלים משנת 2007.
 
על תוצאות הטעימה אפשר לקרוא בסוף הכתבה כאן: https://goo.gl/3ZS5R7
 
לטעמי, היין של אמפורה שנעשה על-ידי דויד בר אילן, היה המצטיין של הערב. היין של רקנאטי היה פחות טוב לחיך שלי, וכך הבלנד של יקב גבעות.
 
 
אכלנו ביצים מקושקשות עם שמן כמהין, ריזוטו קרמי ומצויין, נתחי חזיר שבושלו "כמו סו ויד" למשך 4 שעות, לחמים וחלות עוגות ומאפים של מאפיית לחמים.
 
סיום מצויין ודי מפתיע לשבוע
גלידה בגלידה תל חנן - הסניף המקורי
א. הגלידה עצמה היתה ונותרה מעולה - טריה מתוקה במידה וגם היום בחלוף 40 שנה מהזכרונות הראשונים שלי מהמקום עדיין מצויינת.
ב. המקום עצמו קצת פחות - הוא לא מרגיש מאוד נקי - הוירטינה מלאה בחומרי גלם שמקומם במחסן - הכל מיושן ולא מאוד מזמין - מישהו חייב להתאפס על המקום הזה ולהצעיד אותו לאלף הנוכחי.
ג. VFM - לי זה מרגיש יקר מידי - 12.5 ש"ח למנה קטנה (מאוד) - 19.5 למנה בינונית + קצפת.
ברוב המקומות המנה הבינונית היתה מוגדרת כקטנה - זה הרבה מידי בשביל גלידה אמריקאית, סירופ תעשייתי, ותוספות מקופסא (בתוספת תשלום).
כאשר גלידות שמנת רגילות נמכרות היום ב- 15- 16 ש"ח לשני טעמים, וגלידות רכות של ארומה / מקדונלד'ס נמכרות באזור 10 ש"ח - המחיר מעט גבוה מידי.
מצד שני גם למוניטין ולהיסטריה יש מחיר.
מסקנה
א. כן להגיע בגלל הגלידה והחוויה
ב. המקום זקוק לניעור רציני ושיפוץ
א. הגלידה עצמה היתה ונותרה מעולה - טריה מתוקה במידה וגם היום בחלוף 40 שנה מהזכרונות הראשונים שלי מהמקום עדיין מצויינת.
ב. המקום עצמו קצת פחות - הוא לא מרגיש מאוד נקי - הוירטינה מלאה בחומרי גלם שמקומם במחסן - הכל מיושן ולא מאוד מזמין - מישהו חייב להתאפס על המקום הזה ולהצעיד אותו לאלף הנוכחי.
ג. VFM - לי זה מרגיש יקר מידי - 12.5 ש"ח למנה קטנה (מאוד) - 19.5 למנה בינונית + קצפת.
ברוב המקומות המנה הבינונית היתה מוגדרת כקטנה - זה הרבה מידי בשביל גלידה אמריקאית, סירופ תעשייתי, ותוספות מקופסא (בתוספת תשלום).
כאשר גלידות שמנת רגילות נמכרות היום ב- 15- 16 ש"ח לשני טעמים, וגלידות רכות של ארומה / מקדונלד'ס נמכרות באזור 10 ש"ח - המחיר מעט גבוה מידי.
מצד שני גם למוניטין ולהיסטריה יש מחיר.
מסקנה
א. כן להגיע בגלל הגלידה והחוויה
ב. המקום זקוק לניעור רציני ושיפוץ
מקונג בסופש שעבר, מקווה שתופס
בסוף השבוע שעבר קראתי על מיזם הפופאפ של אקסטרא ברוט שהחליטו להאריך את תוקפו לחורף וחשבתי שזה מקום שנחמד יהיה לנסות. הגענו בספונטנית די מאוחר ונמצא לנו מקום על הבר.
מדובר בקונספט של בר-מסעדה שהוא בגודל של חנות בנחלת בנימין, אני מאד אוהבת, ושכל הבישול נעשה בבר - קונספט שמסקרן אותי מאד
בתפריט יש 11-12 מנות (לבאן מי יש כמה ואריאציות אבל לא היינו בעניין של באגט, זה תמיד מרתיע אותי בערב). אפשר לראות כאן:
https://www.facebook.com/extra.brut.tlv/posts/936114183194779
בכל מקרה חלקנו מספר מנות -
צלחת החמוצים שהיתה טעימה אך סטנדרטית
סלט המלפפונים החריף שהיה עם רוטב טעים-חריף במיוחד
לאאפ דג - דג מבושל קצוץ שהוגש ליד מלפפונים וחסה ואורז לבן מאודה - המנה מצולחתת בצורה "ביתית" (אם מבינים את כוונתי) אבל היתה טעימה מאד
אני מודה שאני לא זוכרת מה המנה הרביעית שהזמנו לדעתי זה היה הטאמלה שרימפס - תבשיל של שרימפס בחלב קוקוס, תבלינים ועשבים, מוגש כעם אורז - אני זוכרת שהשאיר רושם טוב וממלא 
ליווינו ביין, בירה וקוקטייל, צחקנו עם הצוות שהיה מאד מאד נחמד ויצאנו בתחושה שבהחלט נחזור
משמח שיש מקום כזה בתל אביב, כן ירבו
בסוף השבוע שעבר קראתי על מיזם הפופאפ של אקסטרא ברוט שהחליטו להאריך את תוקפו לחורף וחשבתי שזה מקום שנחמד יהיה לנסות. הגענו בספונטנית די מאוחר ונמצא לנו מקום על הבר.
מדובר בקונספט של בר-מסעדה שהוא בגודל של חנות בנחלת בנימין, אני מאד אוהבת, ושכל הבישול נעשה בבר - קונספט שמסקרן אותי מאד
בתפריט יש 11-12 מנות (לבאן מי יש כמה ואריאציות אבל לא היינו בעניין של באגט, זה תמיד מרתיע אותי בערב). אפשר לראות כאן:
https://www.facebook.com/extra.brut.tlv/posts/936114183194779
בכל מקרה חלקנו מספר מנות -
ליווינו ביין, בירה וקוקטייל, צחקנו עם הצוות שהיה מאד מאד נחמד ויצאנו בתחושה שבהחלט נחזור
משמח שיש מקום כזה בתל אביב, כן ירבו
שישי בערב סושי, לא משהו ששווה לספר עליו.
הידעתם שתאילנד, בנגקוק בעיקר, היא מעצמת סושי?
כנראה בהשפעת המושבה היםנית הגדולה שיש כאן.
למעשה יש המון מסעדות יפניות בכלל, לא רק סושיות.
לשבת בצהריים הכנתי לוקוס ברוטב עגבניות.
לפי ויקיפדיה יש כ 160 סוגי לוקוס.
בד"כ אני לא מאמין לויקי אז גם עכשיו לא אבל שלושה סוגי דגים
שבדקתי מהם התגלו כלוקוס מתוכם אחד שנקרא JEW FISH והוא בגודל ברבוניה גדולה.
זה נקר בפשטות גרופר שזה תרגום מילולי ללוקוס ונמכר במשקלים שבין 300 גרם למספר ק"ג.
לא יודע אם הוא מדיג או מחקלאות ימית. לאור הנפוצות אני מאמין באפשרות השניה.
די מפתה לקרוא למה שבישלתי חריימה כי היו בו את כל מרכיבי החריימה אבל מאחר
והוספתי מרכיבים נוספים ניטלת הלגיטימציה מהשם ונשאר דג ברוטב עגבניות.
בפעם שעברה הכנתי משהו דומה מעגבניות טריות, הפעם עם רסק שבד"כ אני נמנע ממנו
אבל זה מה שמופיע במתכונים. אופציית הרסק אכן טובה יותר.
יצא חביב ביותר.
הידעתם שתאילנד, בנגקוק בעיקר, היא מעצמת סושי?
כנראה בהשפעת המושבה היםנית הגדולה שיש כאן.
למעשה יש המון מסעדות יפניות בכלל, לא רק סושיות.
לשבת בצהריים הכנתי לוקוס ברוטב עגבניות.
לפי ויקיפדיה יש כ 160 סוגי לוקוס.
בד"כ אני לא מאמין לויקי אז גם עכשיו לא אבל שלושה סוגי דגים
שבדקתי מהם התגלו כלוקוס מתוכם אחד שנקרא JEW FISH והוא בגודל ברבוניה גדולה.
זה נקר בפשטות גרופר שזה תרגום מילולי ללוקוס ונמכר במשקלים שבין 300 גרם למספר ק"ג.
לא יודע אם הוא מדיג או מחקלאות ימית. לאור הנפוצות אני מאמין באפשרות השניה.
די מפתה לקרוא למה שבישלתי חריימה כי היו בו את כל מרכיבי החריימה אבל מאחר
והוספתי מרכיבים נוספים ניטלת הלגיטימציה מהשם ונשאר דג ברוטב עגבניות.
בפעם שעברה הכנתי משהו דומה מעגבניות טריות, הפעם עם רסק שבד"כ אני נמנע ממנו
אבל זה מה שמופיע במתכונים. אופציית הרסק אכן טובה יותר.
יצא חביב ביותר.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.