שירשור כתבות מהתקשורת
- פותח הנושא החתולית
- פורסם בתאריך
כמה אוכל נזרק בישראל כל שנה?
בישראל זורקים מדי שנה כ- 2.5 מיליון טונות מזון. למה זה קורה ואיך אפשר להציל את זה?
 
 
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5012270,00.html
בישראל זורקים מדי שנה כ- 2.5 מיליון טונות מזון. למה זה קורה ואיך אפשר להציל את זה?
 
 
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5012270,00.html
מסעדות בציר מוריה נסגרו
עוד ועוד מסעדות נסגרות - אחרי אחוזת בית 3, מצטרפות למסעדות הנסגרות, עוד 4 מסעדות בחיפה.
 
https://goo.gl/c28ZWn
עוד ועוד מסעדות נסגרות - אחרי אחוזת בית 3, מצטרפות למסעדות הנסגרות, עוד 4 מסעדות בחיפה.
 
https://goo.gl/c28ZWn
הנסגרות: פרנג'ליקו, ברברוסה, באניס – לא הפסד גדול (+אישפיש)
אין לי מושג איזו "בשורת סושי" הביאה פרנג'ליקו לחיפה בשנת אלפיים כי אז עוד לא אכלתי סושי; אבל מאז אכלתי גם אכלתי, גם בפרנג'ליקו, והוא היה אחד הגרועים שטעמתי. אפילו בתקופה שהסטדנרטים שלי היו נמוכים יותר מצאתי את עצמי זורקת חצי ממנו לפח, עד כדי כך. גם אם אין סושיות מצטיינות בחיפה, תודה לאל, כבר יש לנו טובות ממנה. לא מזילה דמעה. בסה"כ החזיקה מעמד לא רע וכשעברתי שם תמיד נראה די מלא, אז אני לא יודעת על מה התלונות, אבל הסגירה אינה באשמת העירייה. אולי בליינים נוספים פיתחו סטנדרטים גבוהים יותר...?
 
על "באניס" שמעתי רק בזכות התכנית של אסף גרניט, וגם היא לא גרמה לנו להגיע לשם... (ואנחנו לא מכירים אישית אף אחד שניסה). אני לא יודעת אם מצבה השתפר בעקבות התכנית, אבל כתוב שנסגרה בעקבות שרפה, כפי שקרה למסעדות רבות בעבר... (ואני מניחה שלעירייה לא הייתה יד בדבר). למיטב הבנתי היא לא הייתה מסעדת בילוי אלא יותר המבורגריית משלוחים סטייל סינטה בר אקספרס. אנחנו מזמינים מהאחרונה, והאיכות משביעת רצון, אז לא טרחנו להמר על סוס אחר. צר לי על הבעלים, אבל להערכתי יש סיכוי שהם פשוט הפסידו בתחרות על הנישה (זו הייתה התחושה שקיבלנו מצפייה בתוכנית).
 
אגב שרפות, "ברברוסה" נשרפה ליד מרכז חורב ואז נפתחה במקום "קפה תות" בכיכר ספר. אכזבה. בתור בלייני ציר מוריה, שנים חיכינו שבית הקפה הסתמי הזה יתפנה לטובת משהו שווה, ואז קיבלנו שוב ברברוסה לפנים.
במיקום החדש לא טרחנו להיכנס אחרי שבמיקום הקודם החוויה לא הייתה מלהיבה, בלשון המעטה. דווקא "רנסטורנט" (לשעבר "רנה" ואח"כ ברברוסה משהו) במרכז הכרמל (יפה נוף) הייתה מסעדה לא רעה שפקדנו מדי פעם בעבר, אבל מאז שגם היא הפכה לסוג של ברברוסה זה השפיע לרעה, ומתישהו היא נסגרה. בקיצור, מבחינתי זה עוד מותג מיותר.
 
היחידה שצר לי עליה היא "אישפיש", שלמעשה נסגרה כבר לפני כמה חודשים (אפילו כתבתי על כך כאן בפורום). במקרה שלה זה אכן בגלל העירייה, כלומר בגלל השיפוצים המסיביים במרכז הכרמל שיצרו אתר בניה מחוצה לה (אבל אני לא חושבת שזה מכיוון שהעירייה מנסה לסלק משם עסקים אלא דווקא כי רוצים לשפר ולשפץ ובעתיד זה ייראה טוב יותר). הנישה של מסעדות דגים על הכרמל נותרה פנויה; אני יכולה רק לקוות שהיא תיפתח שוב בעתיד, ועדיף על הכרמל ולא בעיר התחתית.
 
נ.ב.
לא הכרתי את "אחוזת בית", אבל לפי המתואר בכתבה לא מדובר בחוסר הצלחה אלא בסכסוך בין השותפים, כלומר דבר שיכול לקרות בכל עסק... מסעדה היא עסק לכל דבר, ולא רק מסעדות נסגרות אלא גם רוב העסקים הקטנים מתקשים לשרוד. פעמים רבות זה לא רק בגלל קשיים אובייקטיביים אלא כי לנהל עסק זה עסק לא קל, ורבים לא יודעים (או מסוגלים) לעשות זאת נכון (כפי שראינו בין היתר בתוכנית של גרניט).
אין לי מושג איזו "בשורת סושי" הביאה פרנג'ליקו לחיפה בשנת אלפיים כי אז עוד לא אכלתי סושי; אבל מאז אכלתי גם אכלתי, גם בפרנג'ליקו, והוא היה אחד הגרועים שטעמתי. אפילו בתקופה שהסטדנרטים שלי היו נמוכים יותר מצאתי את עצמי זורקת חצי ממנו לפח, עד כדי כך. גם אם אין סושיות מצטיינות בחיפה, תודה לאל, כבר יש לנו טובות ממנה. לא מזילה דמעה. בסה"כ החזיקה מעמד לא רע וכשעברתי שם תמיד נראה די מלא, אז אני לא יודעת על מה התלונות, אבל הסגירה אינה באשמת העירייה. אולי בליינים נוספים פיתחו סטנדרטים גבוהים יותר...?
 
על "באניס" שמעתי רק בזכות התכנית של אסף גרניט, וגם היא לא גרמה לנו להגיע לשם... (ואנחנו לא מכירים אישית אף אחד שניסה). אני לא יודעת אם מצבה השתפר בעקבות התכנית, אבל כתוב שנסגרה בעקבות שרפה, כפי שקרה למסעדות רבות בעבר... (ואני מניחה שלעירייה לא הייתה יד בדבר). למיטב הבנתי היא לא הייתה מסעדת בילוי אלא יותר המבורגריית משלוחים סטייל סינטה בר אקספרס. אנחנו מזמינים מהאחרונה, והאיכות משביעת רצון, אז לא טרחנו להמר על סוס אחר. צר לי על הבעלים, אבל להערכתי יש סיכוי שהם פשוט הפסידו בתחרות על הנישה (זו הייתה התחושה שקיבלנו מצפייה בתוכנית).
 
אגב שרפות, "ברברוסה" נשרפה ליד מרכז חורב ואז נפתחה במקום "קפה תות" בכיכר ספר. אכזבה. בתור בלייני ציר מוריה, שנים חיכינו שבית הקפה הסתמי הזה יתפנה לטובת משהו שווה, ואז קיבלנו שוב ברברוסה לפנים.
 
היחידה שצר לי עליה היא "אישפיש", שלמעשה נסגרה כבר לפני כמה חודשים (אפילו כתבתי על כך כאן בפורום). במקרה שלה זה אכן בגלל העירייה, כלומר בגלל השיפוצים המסיביים במרכז הכרמל שיצרו אתר בניה מחוצה לה (אבל אני לא חושבת שזה מכיוון שהעירייה מנסה לסלק משם עסקים אלא דווקא כי רוצים לשפר ולשפץ ובעתיד זה ייראה טוב יותר). הנישה של מסעדות דגים על הכרמל נותרה פנויה; אני יכולה רק לקוות שהיא תיפתח שוב בעתיד, ועדיף על הכרמל ולא בעיר התחתית.
 
נ.ב.
לא הכרתי את "אחוזת בית", אבל לפי המתואר בכתבה לא מדובר בחוסר הצלחה אלא בסכסוך בין השותפים, כלומר דבר שיכול לקרות בכל עסק... מסעדה היא עסק לכל דבר, ולא רק מסעדות נסגרות אלא גם רוב העסקים הקטנים מתקשים לשרוד. פעמים רבות זה לא רק בגלל קשיים אובייקטיביים אלא כי לנהל עסק זה עסק לא קל, ורבים לא יודעים (או מסוגלים) לעשות זאת נכון (כפי שראינו בין היתר בתוכנית של גרניט).
באמת שרובם לא הפסד גדול
ברברוסה, מיושנים וסתמיים היינו הולכים לשם בתחילת הלימודים לפני כ-8 שנים, בפרנג'ליקו אכלנו פעם אחת לפני שנים היה יקר ולא טעים ובאניס אפילו לא ניסינו. אני לא אוכלת שום דבר מהים אז על אישפיש אני לא יכולה להעיד.
 
מהצד השני, בשנים האחרונות נפתחות בחיפה מסעדות חדשות, מיוחדות ואיכותיות יותר, הסתמיות והיושן (של ה-3 הראשונות שהזכרתי) כבר לא מתאימה כנראה. אפילו סטודנטים מעדיפים להזמין המבורגר מהסינטה בר-אקספרס ולשלם קצת יותר מאשר ממקומות כמו באניס.
 
מודה שאני לא אתגעגע למקומות האלו.
ברברוסה, מיושנים וסתמיים היינו הולכים לשם בתחילת הלימודים לפני כ-8 שנים, בפרנג'ליקו אכלנו פעם אחת לפני שנים היה יקר ולא טעים ובאניס אפילו לא ניסינו. אני לא אוכלת שום דבר מהים אז על אישפיש אני לא יכולה להעיד.
 
מהצד השני, בשנים האחרונות נפתחות בחיפה מסעדות חדשות, מיוחדות ואיכותיות יותר, הסתמיות והיושן (של ה-3 הראשונות שהזכרתי) כבר לא מתאימה כנראה. אפילו סטודנטים מעדיפים להזמין המבורגר מהסינטה בר-אקספרס ולשלם קצת יותר מאשר ממקומות כמו באניס.
 
מודה שאני לא אתגעגע למקומות האלו.
בקריאה חוזרת הכתבה לא ממש מדייקת בהצגת המידע...
'גם מסעדת הדגים "אישפיש" [...] סגרה דלתות בשבועות האחרונים'
כמה שבועות נחשבים ל"אחרונים"? תהיתי אם זיכרוני שלי בוגד בי, אבל בדקתי, והבעלים דיווח על הסגירה בפייסבוק כבר לפני חצי שנה, ב-20/3:
https://he-il.facebook.com/Ishfish.haifa/posts/733358263508048
(גיליתי ועדכנתי על כך כאן ביוני).
אבל אם לא יספרו אותה ב"גל הסגירות"
הנוכחי, איך אפשר יהיה לכתוב מתחת לתמונה כותרת מטומטמת כמו "אין כבר ציר, מסעדת פרנג'ליקו במוריה חיפה"?
הרשו לי להשמיע צפירת הרגעה: הציר עצמו חי וקיים (וכציר תנועה ראשי בעיר ימשיך להתקיים גם אם כל עשרות בתי האוכל שבו ייסגרו, אבל אין חשש כזה) ולא חסרים בו מקומות בילוי, גם אם כמה נסגרו מסיבות שונות. אפשר רק לקוות שבמקומם ייפתחו טובים יותר.
לא פחות מגוחך לכתוב "לאחרונה, במקום לסגור, נרשמת גם תנועה החוצה של בתי עסק מצליחים. בעלי המקומות מחפשים אחר מיקום חדש בחיפה ומקווים לטוב. כך לאחרונה מסעדת "טאטאמי" שעברה למרכז הכרמל [...]".
לא הצלחתי להבין איך מסעדה שכבר הייתה במרכז הכרמל (רבתי) עברה אליו... ובכן, מעיון באתר המסעדה התברר לי שהיא עברה לכיכר האודיטוריום. כלומר לפני המעבר היא הייתה מול הסינמטק ועכשיו היא ממש ברחבת הסינמטק... וואוו, איזה מעבר נועז! איזו "תנועה החוצה"!
(אנלוגיה לתל-אביב: זה בערך כמו שעסק "ינוע החוצה" אם הוא יעבור מרחוב החשמונאים לרחוב הארבעה...).
ותהיה נוספת על הניסוח המוזר: אם מעבר למרכז הכרמל נחשב ל"תנועה החוצה" מציר הכרמל (הכושל
), מדוע הוזכרו בכתבה "באניס" ו"אישפיש", שישבו ממש במרכז הכרמל עצמו, זו לצד זו? (ברחבה שעוברת שיפוצים ליד הכרמלית, אולי בין היתר בגלל נזקי השרפה).
עוד בגל ה"תנועה החוצה" – "מסעדת רולא שפעלה בציר ועברה לעיר התחתית (לפי בעליה בגלל תמ"א 38)".
כלומר גם כאן אין קשר ל"כישלון" מסחרי בציר אלא לסיבות אובייקטיביות של בנייה והתחדשות עירונית...
ברור שעסק לא ירצה להישאר בבניין שעובר תמ"א (רולא), באתר בנייה (אישפיש) או במקום שנשרף (באניס). אבל איך קומץ דוגמאות נקודיות ולא קשורות מעיד על כך ש"אין כבר ציר"?
נשארנו עם פרשנות אישית החותמת את הכתבה:
בעלי פרנג'ליקו, מושיקו טיילר, אמר בראיון למקומון "כלבו" החיפאי – "אם השתנו כללי משחק צריך לקחת החלטה ולהגיד שהציר הוא כבר לא מה שהיה. הבילויים בציר הם כבר לא בסטנדרט שהיה. אם פעם היו באים לכאן מנהריה, מהקריות ומכל הצפון, כיום הציר כבר לא מושך ולא אטרקטיבי. כשאתה צריך להסתמך רק על החיפאים או על הצעירים זה בעיה, מה גם שאין צעירים בחיפה, וב-23 בלילה המקום סגור".
כמובן, זה לא העסק שלו שהציע מזון נחות במחיר לא זול (בחיי שאני לא שואלת את עצמי למה הוא נסגר אלא איך לעזאזל החזיק מעמד עד עכשיו) אלא המחסור בצעירים בחיפה. אני תוהה כמה צעירים מהקריות ומנהריה באמת היו נוסעים עד לחיפה כדי לבלות דווקא בפרנג'ליקו...
אבל העיקר שיש את מי להאשים.
למען האמת אולי באמת "הבילויים בציר הם כבר לא בסטנדרט שהיה" אלא בסטנדרט גבוה יותר. לא יודעת לגבי הצעירים, אבל המבוגרים יכולים להרשות לעצמם לחצות את הכביש, לשלם יותר וליהנות ממזון איכותי בסינטה. מי שחפץ דווקא בפאב, אבל עם אוכל לא רע (לפחות בשעות הצהריים, בערב לא דגמתי) יכול ללכת עוד שתי דקות לכיוון חורב ולשבת ב"ששון" (גם הוא מקבוצת "סינטה"). מיותר לציין(?) שלא חסרים גם פאבים אחרים בציר מוריה... לסיכום, הציר ממשיך להתקיים גם בלי פרנג'ליקו. הכול בסדר.
'גם מסעדת הדגים "אישפיש" [...] סגרה דלתות בשבועות האחרונים'
כמה שבועות נחשבים ל"אחרונים"? תהיתי אם זיכרוני שלי בוגד בי, אבל בדקתי, והבעלים דיווח על הסגירה בפייסבוק כבר לפני חצי שנה, ב-20/3:
https://he-il.facebook.com/Ishfish.haifa/posts/733358263508048
(גיליתי ועדכנתי על כך כאן ביוני).
אבל אם לא יספרו אותה ב"גל הסגירות"
הרשו לי להשמיע צפירת הרגעה: הציר עצמו חי וקיים (וכציר תנועה ראשי בעיר ימשיך להתקיים גם אם כל עשרות בתי האוכל שבו ייסגרו, אבל אין חשש כזה) ולא חסרים בו מקומות בילוי, גם אם כמה נסגרו מסיבות שונות. אפשר רק לקוות שבמקומם ייפתחו טובים יותר.
לא פחות מגוחך לכתוב "לאחרונה, במקום לסגור, נרשמת גם תנועה החוצה של בתי עסק מצליחים. בעלי המקומות מחפשים אחר מיקום חדש בחיפה ומקווים לטוב. כך לאחרונה מסעדת "טאטאמי" שעברה למרכז הכרמל [...]".
לא הצלחתי להבין איך מסעדה שכבר הייתה במרכז הכרמל (רבתי) עברה אליו... ובכן, מעיון באתר המסעדה התברר לי שהיא עברה לכיכר האודיטוריום. כלומר לפני המעבר היא הייתה מול הסינמטק ועכשיו היא ממש ברחבת הסינמטק... וואוו, איזה מעבר נועז! איזו "תנועה החוצה"!
ותהיה נוספת על הניסוח המוזר: אם מעבר למרכז הכרמל נחשב ל"תנועה החוצה" מציר הכרמל (הכושל
עוד בגל ה"תנועה החוצה" – "מסעדת רולא שפעלה בציר ועברה לעיר התחתית (לפי בעליה בגלל תמ"א 38)".
כלומר גם כאן אין קשר ל"כישלון" מסחרי בציר אלא לסיבות אובייקטיביות של בנייה והתחדשות עירונית...
נשארנו עם פרשנות אישית החותמת את הכתבה:
בעלי פרנג'ליקו, מושיקו טיילר, אמר בראיון למקומון "כלבו" החיפאי – "אם השתנו כללי משחק צריך לקחת החלטה ולהגיד שהציר הוא כבר לא מה שהיה. הבילויים בציר הם כבר לא בסטנדרט שהיה. אם פעם היו באים לכאן מנהריה, מהקריות ומכל הצפון, כיום הציר כבר לא מושך ולא אטרקטיבי. כשאתה צריך להסתמך רק על החיפאים או על הצעירים זה בעיה, מה גם שאין צעירים בחיפה, וב-23 בלילה המקום סגור".
כמובן, זה לא העסק שלו שהציע מזון נחות במחיר לא זול (בחיי שאני לא שואלת את עצמי למה הוא נסגר אלא איך לעזאזל החזיק מעמד עד עכשיו) אלא המחסור בצעירים בחיפה. אני תוהה כמה צעירים מהקריות ומנהריה באמת היו נוסעים עד לחיפה כדי לבלות דווקא בפרנג'ליקו...
למען האמת אולי באמת "הבילויים בציר הם כבר לא בסטנדרט שהיה" אלא בסטנדרט גבוה יותר. לא יודעת לגבי הצעירים, אבל המבוגרים יכולים להרשות לעצמם לחצות את הכביש, לשלם יותר וליהנות ממזון איכותי בסינטה. מי שחפץ דווקא בפאב, אבל עם אוכל לא רע (לפחות בשעות הצהריים, בערב לא דגמתי) יכול ללכת עוד שתי דקות לכיוון חורב ולשבת ב"ששון" (גם הוא מקבוצת "סינטה"). מיותר לציין(?) שלא חסרים גם פאבים אחרים בציר מוריה... לסיכום, הציר ממשיך להתקיים גם בלי פרנג'ליקו. הכול בסדר.
בעל הפיצרייה שהחליט להפסיק לפחד ולהילחם ברבנות
https://www.haaretz.co.il/food/food-news/.premium-1.4429744
בקצרה: פתח פיצרייה (ללא משלוחים) + גלידרייה כשרה למהדרין בזכרון יעקב והופתע לגלות בדיעבד שעליו לשלם למשגיח הכשרות פי כמה וכמה מכפי שנאמר לו בהתחלה. החליט לוותר על הכשרות של הרבנות ולדבריו העסק לא נפגע וגם דתיים ממשיכים לפקוד אותו.
 
"הובהר לי שהתשלום למשגיח הוא 37 שקלים לשעה ושעליי להוציא לו תלוש משכורת, עניין שיש לו השלכות, כמו הפרשות לקופות גמל ובהמשך אף תשלום פיצויים. כאילו הוא עובד אצלי, מה שלמעשה לא נכון, כי הוא הרי לא עובד אצלי. המשגיח מגיע לפה, אם אני מגזים, שלוש עד ארבע פעמים מקסימום בשבוע. היו שבועות בודדים בהם ביקר ארבע פעמים בשבוע ולפעמים גם פחות מזה. 20 דקות לכל היותר בביקור. כל מה שהוא עושה, במקרה שלי, זה לנפות שני קילו קמח. נשים סטופר ונראה כמה זמן לוקח לאדם לנפות שני קילו קמח".
 
אחרי שתיקה מבהיר סעדייב: "למשגיח לא היה יד ורגל בסיפור. המשגיח הוא אחלה ואין לי שום תלונה עליו. התלונה שלי היא כלפי המערכת הזו והאופן שבו המערכת הזו עובדת", מסביר. "כשעשיתי חישוב של הזמן שהיה פה המשגיח, כפול 37 השקלים לשעה, יצא לי 120 שקל בסוף. האמת? לא היה לי נעים. בכל זאת, המשגיח טורח ומגיע עד אליי, אמנם הוא גר מרחק 5 דקות ממני ואפילו אם הוא נשאר רק לעשרים דקות בכל פעם. לא היה לי נעים שזה מסתכם בכל כך מעט כסף. לא ידעתי כמה לשלם לו. בכל אופן, הוא לא חלק מהלופ הזה, לפחות עד כמה שאני יודע".
 
סעדייב מספר כי בשלב זה חיכה לשמוע מהרבנות כמה עליו לשלם למשגיח. "ניחשתי שיגידו משהו כמו 300-400 שקל, פי ארבעה מכפי שאמור היה לצאת, לפי חישוב קר של השעות". לטענתו, לו היה זה הסכום הנדרש ממנו, הוא היה "חי איתו בשלום", אך לא כך היה הדבר. "שאלתי כמה לשלם למשגיח, הבחור אמר שהוא יתייעץ עם המועצה הדתית, ובינתיים לא חזרו אליי (בין שבוע וחצי לשבועיים). יצרתי שוב קשר ואמרו לי שיו"ר המועצה הדתית נמצא בחו"ל וכשיחזור יתנו לי תשובה. חיכיתי עוד שבועיים, התקשרתי שוב, נאמר לי שהוא עבר תאונת דרכים וכשיחזור ויבריא - אקבל תשובה. מאז שהמשגיח מועסק אצלי עברו בינתיים שלושה חודשים, ומאז שהתקשרתי לברר אודות התשלום עברו חודשיים. אחרי חודשיים סופסוף חזרו אליי עם תשובה שזה יוצא 800 שקלים בחודש. הייתי בשוק. שאלתי 'על מה?!' וענו לי ביובש: 'כי ככה משלמות כל הפיצריות'. אותי לימדו שכשילד עונה תשובה 'ככה' אז עונים לו: 'ככה זו לא תשובה' ואני אומר בשיא הכנות - לא התעמתי בטלפון, לא שאלתי עוד שאלות ולא ניסיתי להיכנס למשא ומתן. מה שכן ניסיתי לעשות זה לבדוק עם אחת מחברות המועצה הדתית ועם אחי שהיתה לו פיצרייה ברעננה ואף היא היתה כשרה למהדרין - כמה צריך לשלם. ממה שאמרו לי - צריך לשלם תשלום גלובאלי של 400-450 שקלים לחודש עבור השירותים, מלבד האגרה. אלו עסקים מקבילים, אמנם לא בזכרון אלא בקריות, רעננה וטבריה".
 
"עד עכשיו אנשים היו מוכנים לשלם את הכספים האלו רק ממקום של כניעה, כי ידעו שהרבנות היא הגוף ששולט, אבל עכשיו זה משתנה, ואין לי בעיה להילחם עבור זה", כך סעדייב. "הופתעתי מהתגובות של אנשים ושמחתי דווקא מהתגובות של 90% מהדתיים. שאט הנפש כלפי הרבנות מצד אחד והתמיכה בנו מצד שני, שהגיעה דווקא מהצד שלהם, כשהם ממשיכים לפקוד את המקום, מראה שיש עוד תקווה. אפילו הגיעו כמה אנשים שלא ידעו שהעסק קיים אלא אחרי שהוסרה הכשרות. הם באו לאכול כאות הזדהות וזה כיף ומרגש ומחמם את הלב. פתאום אני מבין שאני לא לבד".
https://www.haaretz.co.il/food/food-news/.premium-1.4429744
בקצרה: פתח פיצרייה (ללא משלוחים) + גלידרייה כשרה למהדרין בזכרון יעקב והופתע לגלות בדיעבד שעליו לשלם למשגיח הכשרות פי כמה וכמה מכפי שנאמר לו בהתחלה. החליט לוותר על הכשרות של הרבנות ולדבריו העסק לא נפגע וגם דתיים ממשיכים לפקוד אותו.
 
"הובהר לי שהתשלום למשגיח הוא 37 שקלים לשעה ושעליי להוציא לו תלוש משכורת, עניין שיש לו השלכות, כמו הפרשות לקופות גמל ובהמשך אף תשלום פיצויים. כאילו הוא עובד אצלי, מה שלמעשה לא נכון, כי הוא הרי לא עובד אצלי. המשגיח מגיע לפה, אם אני מגזים, שלוש עד ארבע פעמים מקסימום בשבוע. היו שבועות בודדים בהם ביקר ארבע פעמים בשבוע ולפעמים גם פחות מזה. 20 דקות לכל היותר בביקור. כל מה שהוא עושה, במקרה שלי, זה לנפות שני קילו קמח. נשים סטופר ונראה כמה זמן לוקח לאדם לנפות שני קילו קמח".
 
אחרי שתיקה מבהיר סעדייב: "למשגיח לא היה יד ורגל בסיפור. המשגיח הוא אחלה ואין לי שום תלונה עליו. התלונה שלי היא כלפי המערכת הזו והאופן שבו המערכת הזו עובדת", מסביר. "כשעשיתי חישוב של הזמן שהיה פה המשגיח, כפול 37 השקלים לשעה, יצא לי 120 שקל בסוף. האמת? לא היה לי נעים. בכל זאת, המשגיח טורח ומגיע עד אליי, אמנם הוא גר מרחק 5 דקות ממני ואפילו אם הוא נשאר רק לעשרים דקות בכל פעם. לא היה לי נעים שזה מסתכם בכל כך מעט כסף. לא ידעתי כמה לשלם לו. בכל אופן, הוא לא חלק מהלופ הזה, לפחות עד כמה שאני יודע".
 
סעדייב מספר כי בשלב זה חיכה לשמוע מהרבנות כמה עליו לשלם למשגיח. "ניחשתי שיגידו משהו כמו 300-400 שקל, פי ארבעה מכפי שאמור היה לצאת, לפי חישוב קר של השעות". לטענתו, לו היה זה הסכום הנדרש ממנו, הוא היה "חי איתו בשלום", אך לא כך היה הדבר. "שאלתי כמה לשלם למשגיח, הבחור אמר שהוא יתייעץ עם המועצה הדתית, ובינתיים לא חזרו אליי (בין שבוע וחצי לשבועיים). יצרתי שוב קשר ואמרו לי שיו"ר המועצה הדתית נמצא בחו"ל וכשיחזור יתנו לי תשובה. חיכיתי עוד שבועיים, התקשרתי שוב, נאמר לי שהוא עבר תאונת דרכים וכשיחזור ויבריא - אקבל תשובה. מאז שהמשגיח מועסק אצלי עברו בינתיים שלושה חודשים, ומאז שהתקשרתי לברר אודות התשלום עברו חודשיים. אחרי חודשיים סופסוף חזרו אליי עם תשובה שזה יוצא 800 שקלים בחודש. הייתי בשוק. שאלתי 'על מה?!' וענו לי ביובש: 'כי ככה משלמות כל הפיצריות'. אותי לימדו שכשילד עונה תשובה 'ככה' אז עונים לו: 'ככה זו לא תשובה' ואני אומר בשיא הכנות - לא התעמתי בטלפון, לא שאלתי עוד שאלות ולא ניסיתי להיכנס למשא ומתן. מה שכן ניסיתי לעשות זה לבדוק עם אחת מחברות המועצה הדתית ועם אחי שהיתה לו פיצרייה ברעננה ואף היא היתה כשרה למהדרין - כמה צריך לשלם. ממה שאמרו לי - צריך לשלם תשלום גלובאלי של 400-450 שקלים לחודש עבור השירותים, מלבד האגרה. אלו עסקים מקבילים, אמנם לא בזכרון אלא בקריות, רעננה וטבריה".
 
"עד עכשיו אנשים היו מוכנים לשלם את הכספים האלו רק ממקום של כניעה, כי ידעו שהרבנות היא הגוף ששולט, אבל עכשיו זה משתנה, ואין לי בעיה להילחם עבור זה", כך סעדייב. "הופתעתי מהתגובות של אנשים ושמחתי דווקא מהתגובות של 90% מהדתיים. שאט הנפש כלפי הרבנות מצד אחד והתמיכה בנו מצד שני, שהגיעה דווקא מהצד שלהם, כשהם ממשיכים לפקוד את המקום, מראה שיש עוד תקווה. אפילו הגיעו כמה אנשים שלא ידעו שהעסק קיים אלא אחרי שהוסרה הכשרות. הם באו לאכול כאות הזדהות וזה כיף ומרגש ומחמם את הלב. פתאום אני מבין שאני לא לבד".
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.