אז מה אכלתם בסוף השבוע?

mereng

New member
אמריקה ת"א בבית ציוני אמריקה + טמפל בר בגלילות

בית ציוני אמריקה, חמישי בערב, 4 אנשים
מוסיקה די רועשת - אולי אני הזדקנתי אבל היה קשה לנהל שיחה ללא הרמת קול.
&nbsp
לקחנו - נאצ'וס עם גוואקמולי, סלסה, גבינה מותכת - מנה נחמדה מאוד. לחם תירס- חביב מינוס, קצת משעמם. צ'יפס עם גרידת לימון ואיולי כמהין - הפתיע לטובה, היה ממש טעים, סלט טיפאני - היה מצויין לדברי המזמינה.
בעיקריות לקחתי טאקוס צמחוניים, הגיעו 2 טאקוס קטנים- מנה צנועה במידותיה אבל מאוד טעימה. מזל שהיה מספיק מהראשונות כדי לשבוע.
סרף & טרף - הבחור התמוגג, חיסל את המנה כולה כולל קרם תירס אלוהי.
המבורגר קאהונה- היה חביב מאוד
שוק טלה- המזמינה התמוגגה ושיבחה את המנה.
&nbsp
עוד צויינה לטובה המרגריטה הקלאסית שלהם.
&nbsp
קינחנו בקראק פאי שהיה מאכזב- מרקם שהזכיר דייסת סולת חמימה, אבל הגלידה שליוותה את המנה + שברי אגוזים ורוטב קרמל היו מצויינים.
&nbsp
השירות היה מעצבן- ביקשנו מים בערך 4 פעמים עד שהגיע הקנקן, ניגשו אלינו 3 פעמים לשאול אם נרצה קינוח- גם אחרי שהזמנו.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
בשבת בצהריים בטמפל בר- היינו 4 מבוגרים + 4 ילדים, כולם רעבים.
הוזמנו 8 עסקיות, אחת פשוט לא הגיעה אז ביקשנו להוריד מהחשבון. היו שם עסקיות ילדים עם שניצלים וצ'יפס, כבד ופירה, קדירה צמחונית, סלט פטריות חמות ועגבניות שרי, צ'יפס בטטה, המבורגר, פיש &צ'יפס... הכל היה טעים וטרי והמלצרית היתה חמודה מאוד למעט הפאשלה עם המנה שנשכחה.
&nbsp
&nbsp
 

zippa

New member
לא היה חסר לכם turf ב-surf & turf?

הייתי שם ביום שישי, הזמנו את ה-Surf & Turf, בין היתר כי יש לי כבר מזה זמן מה חשק לנקניקיות, ובתיאור המנה מצויין שיש בה "קלמרי, שרימפס ונקניקיות". הופתענו לגלות שהנקניקיות המדוברות מסתכמות במספר בודד של קוביות נקניקיות זעירות.
שאלנו את המלצרית, שאמרה לנו "אה, אין ממש נקניקיות, זה רק בשביל הטעם, זה בקטנה".
זה לא הוזכר בתפריט, וגם לא כשהזמנו את המנה.
רק לי זה נראה מוזר?
 

pix37

New member
מתי המקלל (ברגוע) + קוקיס

ניצלתי יום מילואים שהסתיים מוקדם מהצפוי על מנת לנסות ולבדוק את החדשה של אהרוני אבל כרגיל בעיר בלי הפסקה הם לא פותחים עד 18:00 אז חיפשתי משהו מעניין באזור.

לא מצאתי משהו שמשך את תשומת ליבי ומאחר וגם לא הייתי מאוד רעב אמרתי שאנצל את ההזדמנות ואעצור לקטנה אצל מתי עליו שמעתי וקראתי די הרבה ואשר על פניו חלפתי בדרך.

המקום עצמו פצפון בעל הבית היה נחמד מאוד לא צעק לא קילל חייך הרבה והיה אדיב (אני לא יודע עם המדים עשו לו את זה או שזו סתם אגדה אורבנית או התפרצויות על אנשים שלא ממש באים לו בטוב)

הזמנתי חצי גולדסטאר שהיתה נהדרת - בירה טריה במזיגה מושלמת שהוציאה ממנה את המיטב - כאן בהחלט המוניטין לא אכזב.

חבל שהכבד קצוץ לא היה באותה רמה - הוא היה יבשושי יחסית מעט מריר (היתכן שלא נוקה מספיק טוב) ולא מספיק שמן ועסיסי - החזרת שהוגשה איתו היתה אנמית וחבל.

סה"כ 40 ש"ח לא רעים בכלל.

חיפשתי בסביבה גלידריה איכותית (ולא היה לי כח לחזור לגולדה שראיתי ליד אהרוני הסגור) אז הסתובבתי בסביבה עד שהגעתי לקוקיס' עליה קראתי די מזמן.
הקונספט פשוט - בוחרים שתי עוגיות קוקיס' כמו בסופר ובינהם גלידה על מנת לייצר סוג של סנדביץ מתוק.

בחרתי - עוגיית דאבל שוקולד ועוגת שוקולד לבן ומקדמיה ובינהם גלידת עוגת גבינה. בעל המקום הכין את הסנדביץ בעצמו תוך שהוא מנסה ללמד עובד חדש את יסודות ההכנה ולא בכשרון רב (הכדור עף לו פעמיים למיכל גלידה אחר וכו'...)

הטעם - מתוק טיפש - בדיוק מה שמי שמזמין מנה כזו יכול לצפות לקבל - הייתי שמח אם העוגיות היו גדולות יותר והגלידה מעט איכותית יותר אבל עבור 21 ש"ח מדובר במנה סבירה נחמדה שנותנת תמורה טובה למחירה.
 

מיתר44

New member
בלוינסקי יש גלידריה טבעונית

וקצת אחריה את הסנדביצ׳יה, שתיהן של משפחת יומטוב. באחרונה תוכל גם ללגום יין או בירה על יד.
 

מיכאל ג

New member
עוד סיבוב בשוק האוכל בקרליבך, ובוקר ב"שאפה" בפשפשים

בשוק ניסיתי הפעם את הדוסה (קרפ הודי) וגירוס בקר. שניהם היו טובים, בעיקר הדוסה. היה עוד יותר ריק מקודם, ודוכן הטאפאסים הלא ברור משבוע שעבר השתנה (מסתבר שזה חלק מהדוכן של הראמן בורגר) ועכשיו מגיש ראמן כלשהו, קונוס סושי, ומשהו בשם דונאט פירות ים שנראה מושחת ודי גדול ועשוי עד כמה שהצלחתי לראות משני פנקייקים "מרותכים" בשוליים עם מילוי ביניהם. יש לי עוד שתיים שלוש מנות לבדוק שם, סה"כ זה מסתמן בתור מקום די שווה לאוכל רחוב.
לשאפה הגעתי די במקרה, הלכנו לשוק בלי רעיון ברור איפה נשב. הזמנו שקשוקה ופרוסת חלה עם עלי מנגולד, ביצה ובייקון. השקשוקה היתה טובה, אבל פרוסת החלה הנ"ל היתה השיחוק האמיתי - הוגשה עם כמות *מאוד* נדיבה של בייקון עשוי בצורה מושלמת.
 

dani666

New member
טלביה - מוצלח מאד.

ראשונות :
סלט שעועית וקלמארי (מיוחדי היום), טרטר דג, סלקים ומסקרפונה (המנה הפחות מוצלחת).
&nbsp
עיקריות:
צלעות חזיר, מחבת אביבית (מיוחדי היום), שרימפס חמאת עגבניות.
&nbsp
אחרונות :
שטרודל תפוחים, טארט אגסים, באבא או רום (פחות מוצלח).
&nbsp
יחד עם שליש בירה ולפני טיפ, 500 ש'ח עגולים. לא VFM משוגע אבל שווה את המחיר.
&nbsp
השירות עצמו (מלצר אחד שליווה אותנו כל הסעודה) היה מוצלח עם מים שהוגשו עם הגעתנו, תאור מעולה של המנות, סבלנות, ואזהרה ש"המנה הזו קטנה". יחד עם זאת, אצלנו נפל לו סכין שהביא על הרצפה, בשולחן ליד נפל לו כלי כשאסף אותו, ובשולחן אחר ליד, כשהביא את המים הצליח להפיל כוס עם מים ולנפץ על הרצפה...
&nbsp
והערת רס'ר :
במחיר כזה, אני מצפה שפתח המזגן הענק שמעל הבר ינוקה מדי פעם. אולי לא כל יום אבל לא נראה לי שנוקה מאז שאוחדה העיר (או שנפתחה המסעדה, מה שבא קודם). גועל נפש הבולט לעין כל. וכנ'ל הסיד שליד דלת הכניסה שנראה כאילו נפגע מנזקי מים ותוקן על ידי שרברב של חברת הבטוח. ועוד.
במחיר כזה (בעצם, בכל מחיר שיהיה) לסועדים מגיעה גם סביבה נקייה ולא רק אוכל טעים.
 
ורוד

אחותי נפטרה ממסחטת מיצים חבוטה שעוד היתה של סבתנו (שגם היא לא השתמשה בה), אז בעודי מעמידה בצק ללחם-עצלנים-נטול-לישה שלי נזכרתי בסלק ישן ועייף במקרר, ועד מהרה החליף מיץ הסלק את המים במתכון, עם קצת דבש והרבה אגוזי מלך וקוואקר ופלפל שחור טחון גס, בקמח חצי מלא חצי לבן. יצא טעים להפליא וגם ורוד מלבב. הולך נהדר עם זרזיף דבש ומעליו עלי נענע, פרוסות תפוח ואז גבינת עזים או פטה כבשים.

בשבוע שעבר ניסיתי לבדוק האם אצליח להכין פסטה ללא מכונה או לישה, במעבד מזון (מתכון של ג'ימי אוליבר שנתקלתי בו). יצאה פסטת תרד ירוקה שגולגלה אחת אחת למה שנראה כמו שעועית ירוקה, ששודכה לרוטב עגבניות, זוקיני וקשיו.
מאחר ונשאר עודף מהסלק ניסיתי לבדוק האם הוא יכול להחליף את התרד - העצלנות כרגיל היתה בעוכרי ולא בישלתי את הסלק, אז המרקם שלו במעבד המזון הענתיקה שהתגלה במחסן משפחתי היה מעט גרגירי, והפסטה היתה פחות נוחה לגלגול. ועדיין - ורוד וטעים ברוטב עדין עם הרבה פרמזן.

אוכל בחוץ ולא ורוד - גלידת בננה ופיסטוק בסיציליאנית בסניף מול גן העיר. אני מאוד אוהבת את זה שהגלידה שם מאוחסנת במכונות שממשיכות להכניס לאותה אוויר. היא יותר טעימה לי מסניפים אחרים שלהם.
 

החתולית

New member
אוהבת סלק בלחם ובפסטה

חברה שלי צולה סלקים קטנים, ואז מכניסה לבצק. נהדר.
 
קצת אחרי הסופ"ש (סוסו אנד סאנס)

אבל טעמתי את כדורי הפירה בסוסו אנד סאנס באיזשהי שוטטות אקראית בהרצל-רוטשילד.

באמת שאני לא מסוגל להבין את השף הזה. אני ממש מתקשה להאמין שמישהו יוכל להבדיל בין המנה הזו למנת כדורי תפו"א קפואים אמריקאיים (מה שנקרא טייטר טוטס) עם רוטב גבינה משקית (מה שנקרא נאצ'ו צ'יז). על רמת הבייקון אין מה לדבר, היא הייתה מתחת לכל דבר שאפשר למצוא שם.

זה ביצוע שמגרד מלמטה את הרמה בספורטס באר רנדומלי בארה"ב וכל מי שאכל בכאלו יודע שזה לא דבר חיובי.
 
זה לא בייקון

זה "פייקון". הוא מוכר "בייקון" טלה, שזה שקול בעיניי להגשת קרם ברולה בשם קרם ברולה, כשלא מעדכנים אותך שזה בעצם "שמנת" צמחית.
 
שכחתי מהפוסט שלך בנושא

למעשה כל הזמן שאכלתי (שזה לא הרבה כי קיבלתי בחילה באמצע) חשבתי איזה בייקון יכול להיות באיכות כזו נמוכה.

לא סתם שהוא לא היה טוב,הוא היה חסר היגיון לחלוטין במנה. מדובר ברוטב גבינה תעשייתי מאוד שומני, כדורי פירה קפואים (או בטעם קפוא) מטוגנים ומאוד שמנים. בייקון פריך היה יכול להיות תוספת כיפית מאוד שם, אבל בייקון טלה היה מורכב מ-90 אחוז שומן.

כ"כ מרגיז אותי שהמקום הזה מצליח. זה לקחת את כל מה שרע בתרבות האוכל האמריקאית (ושום דבר ממה שטוב בה). זה מנה שתקבל בג'ק אין דה בוקס, לא בהמבורגריית "גורמה" מדוברת. פשוט עלבון בעיני.
 

החתולית

New member
יקב ומסעדה לה טרה פרומסה

בשישי נסעתי עם חברה לקיבוץ גת, לביקור וארוחה ביקב לה טרה פרומסה.

היקב מייצר 7,000 בקבוקים בשנה. הוא הוקם ב-1998 במושב שחר ע"י אירית וסנדרו פלגריני ומאז עבר לקיבוץ גת. סנדרו, בן למשפחת מסעדנים איטלקית, עבד במסעדה המשפחתית מאז היה ילד ובהמשך הפך לשף. הוא הגיע לארץ ב- 1991, פגש את אירית, בת למשפחה שמקורה בקוצ'ין, והשאר היסטוריה.

יחד הם ממשיכים את מסורת המסעדנות ועשיית היין של משפחתו של סנדרו.

התחלנו את הביקור, בטעימת היין הלבן היחיד שמייצרים ביקב, אמרלד ריזלינג יבש. יין קליל ורענן, עם טעמי הדרים מודגשים. אהבתי.

לאחר מכן טעמנו את הפרימיטיבו העשוי מענבי זינפנדל. ליין חמיצות בינונית, טעמים של ליקריץ וקצת אדמה רטובה.

עברנו לאולם המסעדה הגדול. על הקירות מציגים תערוכות מתחלפות של אמנים ישראלים, ובכל מקום נמצאות יצירות אמנות.

חלקנו את כל המנות:
שקדי עגל ופטריות מלך היער (51) - המנה מוגשת על טוסט שסופג את הרוטב בו בושלו פטריות היער, ומתרכך מאד. טעמים עדינים, ולטעמי השקדים קצת הלכו לאיבוד בה. היא היתה מעט מלוחה לטעמי, ויחד עם זאת טעימה מאד.

ברזאולה – סינטה כבושה ופרמיג'אנו (48) - קלאסיקה איטלקית שלא יכולתי להפסיק לנשנש ממנה.

תיכננו להזמין מנות עיקריות מהתפריט, אבל אז הציע לנו המלצר את הספיישלים מהמעשנה החדשה שסנדרו בנה (ושכחתי לצלם). לכן הזמנו מהמעשנה מנה של 300 גרם בשרים (120) ומנת טיבון טלה (120).
הבשרים היו מצויינים. עסיסיים, עם טעמי עשן לא מעיקים מדי, תיבול עדין ונכון שלא גבר על טעם הבשר. מנת הבשרים היתה מאוזנת מבחינת סוגי הבשר, והכילה נתחים שמנים לצד נתחים רזים.
לצד הבשר הוגשו פולנטה מצויינת ורכה שלא יכולתי להפסיק לאכול, למרות שהיה שם בשר מצויין (מכורה לפחמימות, אמרנו?) וסלט ירקות (כי צריך גם משהו בריא).

ליווינו את הארוחה בבקבוק לקרימה (120). בלנד אדום המורכב מ- 45% ענבי סנג'ובזה, 45% ענבי סירה ו10% ענבי קברנה פרנק. ליין חומציות מאוזנת, וטעמים של פירות יער. הוא התאים מאד לבשרים שאכלנו.

קינחנו בעוגת שוקולד ללא קמח (שלא חוייבנו עליה בגלל החברה שמכירה את היקב ובעליו). אני מכירה עוגות ללא קמח, אבל מעולם לא פגשתי עוגה במרקם כזה. היה לעוגה מרקם של עוגה רגילה, והייתי בטוחה שהיא מכילה קמח שקדים או גורם מייצב אחר, אבל אירית שמכינה את הקינוחים, הסבירה שאין בה שום קמח. העוגה היתה מצויינת, לא מתוקה מדי, ומאד שוקולדית.
סיום ראוי לארוחה טובה מאד


בסופי השבוע הקרובים נערך פסטיבל האוכל הכפרי של מטה יהודה. היקב פתוח לביקורים בימי חמישי ובסופי השבוע, וכדאי לתאם מראש ביקור ולהזמין שולחן במסעדה.







 
למעלה