לונדון

CherryBlini

New member
לונדון

אמנם עברו כבר חודשיים מחגיגות יום ההולדת שלי בלונדון, אבל החלטתי בכל זאת לכתוב פה כמה דיווחים קולינריים מהעיר הכי שווה בעולם (לפחות לדעתי).
 

CherryBlini

New member
שוק קמדן

את היום הראשון בלונדון החלטנו להקדיש לשוק קמדן, שנמצא (כמה מפתיע) בקמדן. השוק הוקם ב1974 וכיום הוא השוק הגדול ביותר בלונדון ומכיל עשרות חנויות בגדים, תכשיטים, פיציפקעס ודוכני אוכל מכל העולם. הגענו אליו לקראת תשע וחצי, מה שהתברר כטעות, שכן השוק נפתח באופן רשמי בעשר ובאופן פחות רשמי דוכנים רבים לא פותחים את שעריהם לפני אחת עשרה.
אז הסתובבנו קצת ברחוב הראשי בקמדן (Camden High Street), שתיתי קפה לא רע באחד מבתי הקפה שם ולקראת עשר חזרנו לשוק.

התחלנו מלהסתובב מסביב לTokyo Bakery, דוכן קרפים מלוחים ומתוקים שנשמע מעניין מהתיאור וחיכינו שיפתח.
לדוכן יש מבחר יפה של קרפים, אנחנו הלכנו על אחד עם בייקון, ביצת עין, גבינה וכמהין. היה טעים, אבל לא ממש שווה את ההמתנה, תוספת של תרד הייתה משדרגת את המנה פלאים.

הדוכן השני שניגשנו אליו, Arepazo Brothers, היה מוצלח בהרבה. בדוכן מכינים ארפות, פיתות ונצואליות שמנמנות מקמח תירס שממולאות בבשר בקר או עוף, אבוקדו, שמנת חמוצה, ותבשיל שעועית שחורה. לקחנו ארפה עם בקר וגם צ'יפס פלנטיין לטעימה. הארפה הייתה מעולה. חמה, מנחמת, עם תבשיל בשר מושלם שהשתלב עם כל התוספות. צ'יפס הפלנטיין לא היה לי טעים (אבל אני לא אוהבת בננות). דוכן מומלץ בחום.

בשלב זה הרגשנו שבעות יחסית ועברנו לטייל בין החנויות והדוכנים האחרים שמכרו דברים מעניינים יותר ופחות. חלק מהשוק בנוי על אורוות סוסים ויש שם מעברים קטנים ומפתיעים שמחברים בין החלקים השונים שלו. בהחלט מקום כיפי להעביר בו כמה שעות.

אחרי כשעתיים של הסתובבות וצילומים התחלנו להרגיש שמתאים לנו קינוח ועצרנו בStolle, מאפייה קטנה עם מאפים שכל אחד מהם נראה יותר יפה וטעים מהשני.
לקחנו מאפה פטל עם רוטב שוקולד שהיה טעים וטרי, רק חבל שלא חומם קצת. היה משפר אותו בכמה רמות.







 

CherryBlini

New member
שוק בורואו

זהו שוק האוכל העתיק בלונדון ומוכרים בו הכל. ירקות ופירות טריים, גבינות, נקניקים, לחמים וכל דבר אחר שעולה על הדעת. יש שם דוכנים רבים שמוכרים אוכל רחוב מכל העולם ולכל אחד יש את הייחוד שלו. מה שכן, השוק עמוס מאוד באנשים ואין ממש מקומות ישיבה לאכילת המעדנים הנמכרים בו.
אחרי קפה וקרואסון שקדים נחמד (אך שוב לא מחומם) בPatisserie Lila התחלנו בסיבוב בשוק.

במהלך הטיול התבייתנו על Scotchtails, דוכן ביצים סקוטיות שמוגשות עם סלט עלי רוקט קטן וצ'יפס בטטה פריך שהיה מעט מלוח מידי. הביצה הסקוטית שאכלנו הייתה מבושלת באופן מושלם, רכה מבפנים ופריכה מבחוץ, מעטה הבשר היה מתובל היטב ונראה לי שבתור הביצה הסקוטית הראשונה שלי נפלתי טוב.

אחרי הצ'יפס המלוח התחשק לנו בירה, ולאחר חיפוש קצר מצאנו את The Rake, בר קטן שמגיש בירות מכל העולם. שתינו שתי בירות מוצלחות במרפסת המחוממת של הפאב וחזרנו לשוק.

תוך כדי הטיול בשוק קלטתי בזווית העין מישהי הולכת לה עם קיפוד ים בכלי קלקר, מייד ידעתי שאני חייבת לטעום אחד כזה ונעמדנו בתור לדוכן פירות ים טריים. רכשתי אויסטר וקיפוד ים, שניהם לא היו מוצלחים בעיני. האויסטר היה מלוח מאוד ועם טעם מובחן של ים שאני מניחה שהוא חלק מהקסם של פרי הים הזה. ואולי זה טעם נרכש שעוד לא רכשתי.
קיפוד הים לעומתו היה פשוט דוחה עם מרקם של חלזון וטעם שאני לא יכולה לתאר במילה אחרת ממבחיל. אולי אם עושים איתו משהו הוא יוצא יותר טעים, ואולי גם זה טעם נרכש.
הסתובבנו עוד קצת, חלקנו בייגל בשר חביב וסיידרים אלכוהוליים נחמדים, קנינו פאדג' מתוק מידי ופטל טרי להמשך היום והמשכנו הלאה.









 

CherryBlini

New member
London Steakhouse Co

האירוע המרכזי של יום ההולדת שלי היה ארוחת ערב בLondon Steakhouse Co, המסעדה של מרקו פייר וויט, אחד השופטים האורחים האהובים עלי בתוכנית הבישול האהובה עלי מאסטר שף אוסטרליה. מרקו כמובן כבר אינו מבשל שם, אבל בכל זאת רצינו לחוות את סגנון הבישול שלו.

הגענו למסעדה המעוצבת בסגנון קצת מיושן, המארח לקח את המעילים שלנו והוביל אותנו לשולחן מרווח מכוסה מפה לבנה. מיד קיבלנו תפריטים, מראש הזמנו את הארוחה העסקית של המסעדה במחיר של 27.5 פאונד לכל אחת. הארוחה כוללת מנה ראשונה, עסקית וקינוח. ובאופן מפתיע בתפריטים שקיבלנו הופיע גם קוקטייל.

למנה הראשונה לקחתי פטה כבד עוף שהיה נפלא והוגש עם טוסטונים קטנים, ריבה כלשהי ועלי רוקט (מיותרים מעט). רעות לקחה מרק קרם סלרי שהיה חלק ומלא טעם. פתיחה נפלאה לארוחה.
יחד עם המנות הראשונות קיבלנו גם את הקוקטיילים, שלי היה מתוק וחמוץ עם פסיפלורה, לא להיט. רעות נהנתה משלה.

במנות העיקריות עשיתי פאדיחה... חשבתי שאני מזמינה ביף וולינגטון אבל הזמנתי ביף בורגיניון
. המנה הייתה טעימה, הבשר בושל היטב, הפירה היה מושלם ופיסות הבייקון שפוזרו מלמעלה הוסיפו טעם ומרקם כיפי. אם זו הייתה המנה שכיוונתי אליה בטח הייתי נהנת ממנה יותר.
רעות הלכה על מנת בטן החזיר שהייתה מצוינת, עור פריך (crackling, כמו שמרקו אוהב) ובשר רך. יחד עם המנה הזמנו גם קערית תרד מוקרם שהיה תפל ולא מתובל. קצת מלח שיפר את המנה.
את המנות העיקריות ליווינו בשתי כוסות יין אדום מצוין.

לאחר מה שהרגיש לנו כמעט מידי זמן הגיעה המלצרית שלנו עם השאלה מה נרצה לקינוח. אני לקחתי קרם ברולה שהיה חביב. הקרם עצמו היה טוב אבל שכבת הסוכר הייתה עבה מידי והטעם המתוק העיב על הקינוח. רעות הזמינה פאי פקאן שהגיע עם גלידת בננות קפואה מידי. הפאי היה טעים.

סה"כ הארוחה הייתה טובה, השירות היה יעיל (אפילו שהרגיש מזרז מידי) וחגיגות יום ההולדת הוכתרו כהצלחה.



 

CherryBlini

New member
Nopi

את היום האחרון בלונדון התחלנו בהתארגנות וצ'ק אאוט מהמלון ואז בארוחת בוקר בNopi, המסעדה של איתי אוטולנגי, שמחליף את מרקו פייר וייט במאסטר שף אוסטרליה (כן, אני אובססיבית לסדרה, אם היה לי מספיק כסף גם הייתי הולכת למסעדה של הסטון בלומנטל).

המסעדה מהממת, עיצוב בהיר ונעים ושולחנות שמסודרים בצורה מרווחת שלא יוצרת תחושת צפיפות ומחנק כמו בהרבה מסעדות אחרות.

הזמנתי מנת ביצים עלומות על לחם שיפון עם תוספת סלמון (9.9 פאונד) וקפוצ'ינו. רעות הזמינה פודינג אורז שחור עם חלב קוקוס, בננה ומנגו (9 פאונד).
הביצים העלומות היו מושלמות, רכות ונוזליות. לחם השיפון היה טרי ופריך ועם הסלמון התקבלה מנה פשוטה וטעימה (גם עם מעט יקרה).
מנת האורז גם הייתה מוצלחת, אבל הvalue for money שלה היה די נמוך. אפילו בננה שלמה לא הייתה שם.
אני יצאתי מרוצה מהמסעדה, היה לי טעים ולא הפריע המחיר היקר. רעות התלהבה פחות.



 

erezavn

New member
איזה כיף לי - אני בלונדון עוד שבועיים וקצת!


הדיווחים שלך עושים עוד יותר חשק... יאללה שיחלפו מהר השבועיים האלה!

והבעלים של Nopi זה כמובן יותם אוטולנגי
, השף הישראלי הכי מצליח בלונדון (עם כל הכבוד לקבוצת מחניודה ול-Palomar וה-Barbary). יש לו איזה 5 מסעדות פופולריות ונחשבות בלונדון שכולן זוכות לשבחים.
(גם לבחור שהיה סו-שף שלו, בשם ג'וש כץ יש מקום די חדש בשם Berber & Q שהוא גריל-בר שווארמה שגם עליו קראתי לא מעט שבחים וביקורות מהללות).
 

CherryBlini

New member
איזה כיף לך!

ואופס... אני יודעת שקוראים לו יותם, לא יודעת איך נכנס לי איתי לראש במקום

והביקור בנופי לגמרי עשה לי חשק לבקר בעוד מסעדות שלו. פעם הבאה.
 

CherryBlini

New member
וקצת קטנות

ארוחת בוקר בCafe Columbia
Cafe Columbia נמצא בשוק הפרחים בדרך קולומביה, פתוח רק בימי ראשון ומגיש דבר אחד ויחיד: בייגלס במבחר מרשים של מילויים.
אני לקחתי בייגל עם גבינת ברי, עלי רוקט וריבת חמוציות ורעות הלכה על בייגל עם בייקון וסלט ביצים. שניהם הגיעו חמימים והיו מעולים, כיאה למקום שמתמחה בדבר אחד.

ראמן בShoryu
אחרי הסתובבות בסוהו לפני הצגה רעות שכנעה אותי לעצור בShoryu, מסעדת ראמן. עד אותו יום טעמתי ראמן רק פעם אחת, בנמל התעופה בהונג קונג, והוא היה לי נחמד, אבל לא נפלתי. הראמן בShoryu, לעומתו, היה פשוט מעולה. עומק של טעמים ומרקמים שלא חוויתי כמותו.
את הראמן ליווינו בשני קוקטיילים חמודים (גם אם מעט מתוקים מידי) ובלחמניית באן מאודה ממולאת בעוף בטמפורה עם מיונז, צ'ילי חריף ומלפפון. הבאן היה טעים, אבל אכלתי כבר טובים ממנו.


תה מנחה בPatisserie Valerie
Patisserie Valerie הוא בית קפה חמוד עם סניפים בכל רחבי לונדון. תה המנחה שלהם כולל מבחר סנדוויצ'ים קטנים, סקונס עם שמנת וריבה, עוגות קטנות לקינוח ותה ממבחר החליטות של המקום ב25 פאונד לזוג.
הכל היה טעים וטרי, במיוחד הסקונס והסנדוויצ'ים הקטנים. המתוקים היו מוצלחים קצת פחות (וגם לא היה לנו מקום בבטן יותר), התה היה מצוין.

וזהו, סה"כ היה טיול קצר, כיפי וטעים, לעוד רשמים מלונדון מוזמנים לבקר בבלוג שלי (שמכיל בעיקר עוגות, אבל החלטתי להמירו גם לטיולים):
[URL]http://ugo-trip.blogspot.co.il/2017/04/blog-post.html[/URL]













 

החתולית

New member
הבייגלז האלה היו נהדרים

היינו בלונדון בדצמבר. ביום ראשון בקולמביה מרקט, תה חם ושני בייגלז היו בדיוק מה שהיינו צריכים כארוחת בוקר.
 
זו גם העיר החביבה עליי,אבל עם חוויה קולינרית מכיוון אחר...

תמיד היתה לי חיבה מיוחדת ללונדון, שהתעצמה בביקור האחרון שהחל כנסיעה של שבוע שהתמשכה בסוף לקיץ שלם... גם מאוד נהניתי ממנה קולינרית, אבל באופן אחר לגמרי.

תמיד הפוסטים פה ובבלוגים על חוויות אוכל בערי אירופה עשו לי חשק לנסוע ולכתוב אחד משלי, אבל תקציב הנדודים שלי המוגבל מאוד לא ממש מתאים לזה. לכן אצלי החוויה הקולינרית בלונדון היתה יותר חברתית ועצמאית, אלטרנטיבית משהו לתייר הממוצע - גרתי אצל חבר'ה מקומיים במקומות שונים בעיר ובאנגליה, הם בישלו לי את האוכל האהוב עליהם, בריטי או אחר, או שבישלנו ביחד (עד היום חברתי השבדית בדרום אנגליה שולחת לי מיילים שהיא מתגעגעת לסלט ישראלי קצוץ דק...), או שפשוט קנינו פרודוקטים טובים מהסופרמרקטים, ממעדניות ואפילו ישירות מהחקלאים לבישול עצמי או לפיקניק. הבריטים מאוד גאים במדינתם ומאוד רוצים להראות אותה ואת תרבותה למבקר - אפילו כשהצטרפתי לחבר'ה שהיכרתי בפאב ליום טיול מחוץ לעיר, כל אחד קנה ערימה של חטיפים וממתקים בריטים שהוא אוהב או שאכל בילדותו כדי שהם יוכלו לתת לי לטעום איך היתה ילדותם בבריטניה נטולת הבמבה-ביסלי-טורטית.
אני עד היום מתגעגעת לארוחות המעולות שהיו לי בלונדון, אבל אי אפשר כל כך לכתוב פוסט המלצות לתייר על המטבח או המקרר של אדם פרטי כזה או אחר :)
 

CherryBlini

New member
האמת, נשמע כמו חוויה כיפית

בדר"כ גם אני לא מתפרעת בחו"ל עם מסעדות.
אבל הטיול הפעם היה טיול פינוק וחווית האוכל הייתה בו מרכזית. נסענו במטרה לאכול ולראות הצגות. והאמת, זה היה כל כך כיף שנראה לי אתחיל לפנק את עצמי יותר גם בנסיעות הבאות
 
אם אפשר, למה לא

השיטה שלי בעניין הזה: לנסוע למדינות זולות שבהן אפשר למתוח את התקציב העלוב הרבה יותר :) - מה גם שהאוכל הוא בהחלט חוויה תרבותית מאוד מרכזית כשנוסעים למזרח.
 

מיתר44

New member
סליחה אבל אפשר ורצוי

אשמח מאוד לקרוא חוויות מהמטבחים הביתיים של בני המקומות בהם את מתיירת. למסעדות
כל מי שיכולתו מסגת יכול להזמין עצמו, אבל רק ליחידי סגולה (או לברי מזל) המזל להשתתף בפרטיות מטבחים
של המקומיים.
אחת הפינות החביבות עלי בפורום היא ״מה אכלתם בסוף השבוע״ ואני עוקב בהנאה רבה אחר בלוגים ופוסטים
שמתארים בישול ביתי.
לידיעתך, הארוחות בבתי חברי לקבוצת הפודיז ואצל בני משפחתי בטוסקנה - מרתקות, איכותיות ומענגות לא פחות
מאלו שבכוכבות מישלן.
אז בבקשה, שתפי אותנו בחוויותיך.
 
הבעיה היא שאין לי תמונות מכל זה מאנגליה...

כשמכינים אוכל בבית, באינטימיות, לא ממש מצלמים... למעשה בדיעבד קלטתי שאפילו בקוריאה, שם השהות שלי סבבה בחלקה סביב אוכל, לא צילמתי רבות מהארוחות - יושבים עם חברים, נהנים, נמצאים בתוך החוויה לגמרי, לא בדיוק עוצרים ואומרים "רגע, אל תגעו באוכל! צריך לתעד!"...

בניו זילנד בשלב כלשהו התחלתי לתעד את הבישולים - אבל שם זו היתה חוויית אוכל תרמילאית אמיתית: היינו חבורת מטיילים דלי תקציב ממקומות שונים בעולם שגרו באותו מקום, והתמקדנו באיך להכין אוכל טעים במינימום הוצאה ומשאריות ודברים שהשגנו בחינם. להפוך את הבישול התרמילאי לקצת יותר משודרג.
 

החתולית

New member
על השירשור

הוא יעלה לקישורי הפורום.
&nbsp
בפעם הבאה, נסי בלונדון ראמן ב- BONE DADDIES. הראמן שם היה מצויין!
&nbsp
&nbsp
 
למעלה