סיכום קולינרי קצר של הביקור בוינה, למבקרים הבאים:

סיכום קולינרי קצר של הביקור בוינה, למבקרים הבאים:

חלק מהמקומות הם מוסדות מוכרים וידועים, וחלק פחות.

מתוקים (עוגות וכו'), לפי סדר ההתפעלות:
oberlaa (מדהים!)
cafe central בהרנגאסה (מושלם!)
demel (יש לציין שלא הייתי שם, אלא המשפחה הייתה והביאו לי טייק אוויי טעים של טעימות - ויתכן שהם צריכים להיות גבוהים יותר בדירוג)

והגלידה ב-zanoni & zanoni

שניצלים טובים:
פיגלמולר (אבל ממש רק השניצל)
ולארוחה אוסטרית עממית (גם פה השניצל מומלץ, אבל גם יתר המנות), אם אתם ברובע השני - gasthaus nestroy

יפני:
mochi (אכלנו ארוחת צהריים, ואז הזמנו הכל שוב לסבב נוסף. דווקא המוצ'י עצמו, שטעמנו לראשונה, היה די דוחה. השאר היה מעולה - הסושי, השיפודים - במיוחד שרימפס ובקר).

מאקקיקו ממש לא התרשמנו - רק הקינוח היה טוב מאוד (קוקוס ומנגו), אבל לא היה אונגי, למשל, והמנה שלי (אורז עם עוף) הייתה לא אכילה (כלומר, העוף לא היה אכיל. אבל באופן כללי נראה שאיכות העוף באוסטריה לא משהו, אולי כי הם לא משתמשים בעוף הרבה - כך שמומלץ באופן כללי לוותר על מנות עוף).

הודי:
satraj אם אתם בסביבה - הכל שם היה משובח ממש.

וביקור בנאשמרקט מומלץ באופן כללי (שם פגשנו את Oberlaa לראשונה, קנינו ריבות בחנות ריבות ונקניקים באחד הדוכנים, טעמתי יין, קנינו אוכמניות עם טעם של אוכמניות, בניגוד לכל האוכמניות שנקנו בסופרים באוסטריה שהיו משונות ולא דומות בטעם לאוכמניות, וכו').

לארוחת בוקר - מומלץ הבייגלה הגרמני שקשה מבחוץ ורך מבפנים (יש גם גרסה מוארכת) - ממש טעים. הריבות טובות, וגם הנקניקים - מהגבינות פחות התרשמנו. הלחם העיקרי שאכלנו היה בגט ולחמניות (צמל) - גם בסופר הם בסדר, וגם בשטרוק או במאפיות אחרות.

קינוחים מומלצים - אני לא חסידה של עוגות שוקולד אוסטריות, כמו הזאכר טורט (שבביקור הקודם אכלנו בזאכר) או הלינץ טורט. בטיול הזה התאהבתי בטופפן קנודל ממולא נוגט (על אף שאני בעקרון לא אוהבת שילוב של עוגת גבינה ושוקולד), ואכלנו גם כמה שטרודלים ועוגות לימון מוצלחים (בקפה סנטרל למשל). הקייזרשמרן (פנקייק חתוך) - לפחות זה של פיגלמולר - לא מומלץ (מתוק מדי ובאופן כללי סתמי, אם כי רוטב השזיפים היה טעים). באוברלהה היו מקרונים מעולים ושפיץ נוגט מושלם - וגם שם עוגת לימון מעולה.
על קפה אני לא יכולה להמליץ כי אני ממש לא קונוסורית של קפה, ואני שותה קפה עם 4 כפיות סוכר
. הזה של בלתזר שהומלץ בטריפאדוויזר היה הכי מוצלח לטעמי, אבל, כאמור, טעמי בקפה לא ממש משובח אז אפשר להתעלם...
 

מיתר44

New member
רק להזכיר: מספר 10 בפלגרינו נמצאת בוינה

מהדיווח שלך אני מתרשם שביקור קולינארי לוינה לא משהו. (קונדיטוריה, גבינות, בשרים, קפה ובאגט - יש ויש
בפריז למשל).
 
הקונדיטוריה של וינה שונה, וגם המסעדות שונות -

(נו, וגם הנקניקים והקפה וכו') אבל אני לא חושבת שיש למישהו ספק שפריז עדיפה על וינה (ולפחות לטעמי - על כל עיר...) מבחינה קולינרית.
 
ואני רוצה להוסיף שבביקור הנוכחי

לא ביקרנו במסעדות יוקרה בכלל, אלא רק דגמנו מספר מסעדות, בעיקר בטווח הבינוני, ואי אפשר להגיד שהדיווח שלי מייצג את מה שיש לוינה להציע מבחינה קולינרית - אלא המטרה של הדיווח הייתה לחלוק את מה שאנחנו חווינו, ולתת כמה המלצות וטיפים למקומות בטווח הזה.
 

מיתר44

New member
חס וחלילה אם קיבלת רושם שפסלתי את הדיווח שלך

בסך הכל ניסיתי לאורו למקם את וינה בסולם ההעדפות של ליעדים קולינריים.
 

מיתר44

New member
כרגע - פריז


ברשימה להשנה: טוסקנה, מנהטן ואולי גם ברצלונה. בכולן יש מבחר מסעדות שיכולות לענג אותי בקצב של
לפחות אחת ליום.
תוסיפי לזה גם שווקים נהדרים ומקום מגורים עם מטבח לבשל בו והרי לך אירוע מושלם.
 
אני דווקא סבלתי בספרד

אבל עד היום לא ברור לי אם זה לא משום שהייתי בתחילת הריון, כי הייתי שם רק פעם אחת. בכל אופן הכל היה לי שם מלוח ושמנוני מדי (ורוב הזמן היינו בברצלונה).
ולא יודעת על כמה זמן אתה בונה, אבל נראה לי שבמדינות רבות אפשר למצוא עיר גדולה עם מסעדות שאפשר להתענג עליהן במשך לפחות שבוע-שבועיים.
 
ברצלונה

בביקורי הראשון ממש התבאסתי מברצלונה בהיבט הקולינרי. הדברים נראו יותר טוב מטעמם בפועל. בביקור השני מאוד נהניתי - ייתכן שמכיוון שבאותה פעם ביקרתי חברים מקומיים שהיכרתי מאז, שהכירו לי את המקומות האהובים עליהם, לרוב מחוץ למקומות התיירותיים. לא הלכתי למסעדות יוקרה (לא בתקציב שלי וגם לא של רוב חבריי), אלא בעיקר למקומות פשוטים, אבל דווקא כאלו שהפשטות בהם היא תענוג, כשהיא מבוצעת עם פרודוקטים מעולים: מלון וחמון (מנה ספרדית מאוד פופולרית והמלונים בקיץ מעולים), או כריכי מנצ'גו נהדרים עם חתיכות גבינה עבות כאנציקלופדיה, או אפילו ארוחה עסקית במחיר מגוחך (45 שקל, כפי שיש ברבות מהמסעדות המקומיות בעיר) שכללה פסטה שחורה מדיו עם שרימפס נ-ה-ד-ר-ת וסטייק חזיר עם שתייה וקינוח ולחם.

בהרבה ערים גדולות יש מסעדות/מקומות לאכול (כי באסיה התענוג האמיתי טמון דווקא באוכל הרחוב) שאפשר להתענג עליהם לשבועות שלמים בלי לחזור על עצמך. אם אני חושבת על כל הדברים/מקומות שאני מתכננת לאכול שוב בביקור חוזר בסיאול, נדמה לי שאני צריכה חודש לפחות...

זה, אגב, מבלי להחשיב את הסוג השונה מרובכם של חוויות אוכל שאני חווה בחו"ל, שזה אוכל ביתי אצל מקומיים שאני מכירה, פשוט לקנות מצרכים איכותיים מקומיים ולבשל (אני או המארחים, או כולם ביחד). אני לומדת כך גם על המוצרים המיוחדים והאוכל השונה בכל מדינה, וגם טועמת בכל פעם דברים חדשים (ולעתים גם מפחידים למדי, כשלפתע הבנתי שהסלט שהכינה לי חברה טובה קוריאנית עשוי מ-50% חלזונות ים...). תענוג.
 
"סטאיירארק" מסעדה מצויינת

באמת אחת הטובות היינו בה לפחות 3 פעמים
יש להם רעיון מצויין כשלכל מנה מצורף כרטיס המציין את כל המרכיבים
ואת קונספט המנה
מה שמשחרר את המלצר מלהרצות ארוכות בכל מנה ולפיכך הארוחה זורמת
יש גם כמה מסעדות נוספות טובות (גם של שניצלים אבל לא רק)
 
למעלה