בר א וין, רוטשילד תל אביב
כבר מזמן שלא הזדמן לאישה ולי לפרגן לעצמנו ארוחת ערב. החלטנו לשבור את הבצורת בביקור ב"בר א וין", שנראה לנו הכי מסקרן ב- todo שלנו, ומקום שעושה כבוד ליין זה תמיד נחמד.
ישבנו על הבר שבפנים. בחלק שקרוב לדלת הפתוחה היה מעט קריר אז עברנו יותר פנימה. בהמשך הערב פתאום הופעל חימום, שבהחלט עזר. לא ברור למה לא הופעל קודם.
פתחנו בגוז'ר דה בורגון (26). סוג של מאפה עגול מבצק רבוך שבבצק שלו שולבו גבינות. היה חביב והיה מושחת, אבל לא הבנתי את ההקשר של המנה. אם היא אמורה לתפקד כמנת לחם, אז זה לא בדיוק זה, והייתי מעדיף לחם "פר סה" להתענג עליו. ואם היא מנה בפני עצמה ולא מוגשת כמנת לחם אז היה חסר לי משהו שישלים את המאפה
שתי המנות הבאות מהחלק הבשרי של התפריט הכתוב: קרוקטים לחי ומנת טרטר, שתיהן נחשבות לקלאסיקות של המקום. הקרוקטים יצאו לפני הטרטר, ובהגיון שלי זה אמור היה להיות להיפך. אבל לא עקרוני.
קרוקטים לחי (37): קל "לקנות" אותי עם בשר לחי ומנות עם חומר הגלם הזה תמיד קורצות לי בתפריט. הבשר עצמו היה מצויין. עשיר בטעם ושומני במידה.האם הקרוקט הוסיף או הפריע? לטעמי הוא הפריע. אם זו היתה שכבה שמוסיפה מרקם בלבד ולא טעם - זה יכל להיות שיחוק. אבל לקרוקט יש לא מעט טעם שהפריע, לטעמי, לכוכב של המנה לככב, כך שמבחיה זו ה"שידרוג" לא תרם לי.
מעבר לזה, לקבל קרוקט אחד לכל אחד... are you kidding me??? עוד לפני שהספקתי להנות מהמנה היא נגמרה. המנות הוגדרו (על פי המקום) כמנת חלוקה, ובמנה שמיועדת לשני אנשים ציפיתי לפחות לשני קרוקטים לכל בנאדם, או לפחות שהיו מציעים גירסה מוגדלת של אותה מנה בתוספת מחיר.
מנת הטרטר (42 ש"ח) גם כאן הטרטר עצמו היה מצויין, ושוב אותה שאלה כמו עם הקרוקטים: האם הגשה שלו בלחמנית המבורגר הוסיפה למנה או גרעה ממנה? שוב, לצערי, הלחמניה, שהיתה מעט חמימה, לא הוסיפה למנה אלא להיפך. וגם כאן, הייתי מעדיף לקבל כמות גדולה יותר של טרטר. השנים וחצי ביסים שיצא לכל אחד מאיתנו לאכול ממנה (הגודל הובגל על ידי קוטר הלחמניה) סיימו בשבילי את המנה הזו מהר מדי.
החרדל שליווה את המנה, עם עננה של ריח חריף מחזרת שריחפה מעליו, מאד עוקצני. הרגישים - ראו הוזהרתם.
שקדי עגל (78): מנה מהספיישלים שנכתבו על הלוח היתה המוצלחת בארוחה, בעיקר בגלל שכאן כל המרכיבים השתלבו טוב. לצד השקדים הוגשו עגבניות פינטון בטמפורה. לא הכרתי את הזן הזה של העגבניות הירוקות, אבל הן היו מאד בשרניות והוסיפו רעננות וחמצמצות עדינה למנה. גם כמותית היא היתה במידה. סוף סוף נחת.
לקינוח הזמנו מוס שוקולד (34) שביקשתי להסיר ממנו פולי קפה (אני לא אוהב טעם שלן קפה בקינוחים). לא משהו גרנדיוזי במיוחד, אבל לסגור את הפינה המתוקה זה סגר.
ההמלצה של המלצר על היין (Les Cimels) של שאטו ד'אור, מזנים של סירה, היתה צליפה מדוייקת.
סיכום יצאתי מהמקום עם תחושות מעורבות. מצד אחד: היה נעים לשבת שם. השירות היה נעים. הטיפול בחומרי הגלם הצטיין. מצד שני - אני לא יכול להתעלם מכך שברוב המנות היו אלמנטים שהפריעו לי להנות הנאה שלמה מהמנה.
למי שעדיין לא היה - בטוח שמומלץ לתת צ'אנס למקום, ואני מקווה שהדיווח הזה יעזור לאנשים להגיע עם רמת הציפיות הנכונה. לנו, אחרי שכבר היינו, כיוון שגם אין יותר מדי מקומות על המשבצת הזאת, יש סיכוי שבפעם הבאה שנחפש שוב בר יין שהאוכל שלו הוא מעבר לנישנושים קלים - נחזור לשם.
המלצה למקום: לאפשר אופציה למנות מוגדלות. כשהמנות הקטנות מתומחרות באיזור ה 30-40, אם היו מציעים לי לקבל מנה מוגדלת לזוג באיזור ה 45-55 הייתי בהחלט שוקל לחיוב. אז היינו יוצאים ב 230 במקום ב 190 על האוכל. לשני אנשים שבאים למקום במטרה לאכול ארוחה מלאה - זו עדין אופציה סבירה מאד.
כבר מזמן שלא הזדמן לאישה ולי לפרגן לעצמנו ארוחת ערב. החלטנו לשבור את הבצורת בביקור ב"בר א וין", שנראה לנו הכי מסקרן ב- todo שלנו, ומקום שעושה כבוד ליין זה תמיד נחמד.
ישבנו על הבר שבפנים. בחלק שקרוב לדלת הפתוחה היה מעט קריר אז עברנו יותר פנימה. בהמשך הערב פתאום הופעל חימום, שבהחלט עזר. לא ברור למה לא הופעל קודם.
פתחנו בגוז'ר דה בורגון (26). סוג של מאפה עגול מבצק רבוך שבבצק שלו שולבו גבינות. היה חביב והיה מושחת, אבל לא הבנתי את ההקשר של המנה. אם היא אמורה לתפקד כמנת לחם, אז זה לא בדיוק זה, והייתי מעדיף לחם "פר סה" להתענג עליו. ואם היא מנה בפני עצמה ולא מוגשת כמנת לחם אז היה חסר לי משהו שישלים את המאפה
שתי המנות הבאות מהחלק הבשרי של התפריט הכתוב: קרוקטים לחי ומנת טרטר, שתיהן נחשבות לקלאסיקות של המקום. הקרוקטים יצאו לפני הטרטר, ובהגיון שלי זה אמור היה להיות להיפך. אבל לא עקרוני.
קרוקטים לחי (37): קל "לקנות" אותי עם בשר לחי ומנות עם חומר הגלם הזה תמיד קורצות לי בתפריט. הבשר עצמו היה מצויין. עשיר בטעם ושומני במידה.האם הקרוקט הוסיף או הפריע? לטעמי הוא הפריע. אם זו היתה שכבה שמוסיפה מרקם בלבד ולא טעם - זה יכל להיות שיחוק. אבל לקרוקט יש לא מעט טעם שהפריע, לטעמי, לכוכב של המנה לככב, כך שמבחיה זו ה"שידרוג" לא תרם לי.
מעבר לזה, לקבל קרוקט אחד לכל אחד... are you kidding me??? עוד לפני שהספקתי להנות מהמנה היא נגמרה. המנות הוגדרו (על פי המקום) כמנת חלוקה, ובמנה שמיועדת לשני אנשים ציפיתי לפחות לשני קרוקטים לכל בנאדם, או לפחות שהיו מציעים גירסה מוגדלת של אותה מנה בתוספת מחיר.
מנת הטרטר (42 ש"ח) גם כאן הטרטר עצמו היה מצויין, ושוב אותה שאלה כמו עם הקרוקטים: האם הגשה שלו בלחמנית המבורגר הוסיפה למנה או גרעה ממנה? שוב, לצערי, הלחמניה, שהיתה מעט חמימה, לא הוסיפה למנה אלא להיפך. וגם כאן, הייתי מעדיף לקבל כמות גדולה יותר של טרטר. השנים וחצי ביסים שיצא לכל אחד מאיתנו לאכול ממנה (הגודל הובגל על ידי קוטר הלחמניה) סיימו בשבילי את המנה הזו מהר מדי.
החרדל שליווה את המנה, עם עננה של ריח חריף מחזרת שריחפה מעליו, מאד עוקצני. הרגישים - ראו הוזהרתם.
שקדי עגל (78): מנה מהספיישלים שנכתבו על הלוח היתה המוצלחת בארוחה, בעיקר בגלל שכאן כל המרכיבים השתלבו טוב. לצד השקדים הוגשו עגבניות פינטון בטמפורה. לא הכרתי את הזן הזה של העגבניות הירוקות, אבל הן היו מאד בשרניות והוסיפו רעננות וחמצמצות עדינה למנה. גם כמותית היא היתה במידה. סוף סוף נחת.
לקינוח הזמנו מוס שוקולד (34) שביקשתי להסיר ממנו פולי קפה (אני לא אוהב טעם שלן קפה בקינוחים). לא משהו גרנדיוזי במיוחד, אבל לסגור את הפינה המתוקה זה סגר.
ההמלצה של המלצר על היין (Les Cimels) של שאטו ד'אור, מזנים של סירה, היתה צליפה מדוייקת.
סיכום יצאתי מהמקום עם תחושות מעורבות. מצד אחד: היה נעים לשבת שם. השירות היה נעים. הטיפול בחומרי הגלם הצטיין. מצד שני - אני לא יכול להתעלם מכך שברוב המנות היו אלמנטים שהפריעו לי להנות הנאה שלמה מהמנה.
למי שעדיין לא היה - בטוח שמומלץ לתת צ'אנס למקום, ואני מקווה שהדיווח הזה יעזור לאנשים להגיע עם רמת הציפיות הנכונה. לנו, אחרי שכבר היינו, כיוון שגם אין יותר מדי מקומות על המשבצת הזאת, יש סיכוי שבפעם הבאה שנחפש שוב בר יין שהאוכל שלו הוא מעבר לנישנושים קלים - נחזור לשם.
המלצה למקום: לאפשר אופציה למנות מוגדלות. כשהמנות הקטנות מתומחרות באיזור ה 30-40, אם היו מציעים לי לקבל מנה מוגדלת לזוג באיזור ה 45-55 הייתי בהחלט שוקל לחיוב. אז היינו יוצאים ב 230 במקום ב 190 על האוכל. לשני אנשים שבאים למקום במטרה לאכול ארוחה מלאה - זו עדין אופציה סבירה מאד.