קופי בר

[החתולית]

 

[Gרר]

קופי בר

קצת קשה להאמין, אבל זה הביקור הראשון שלנו במקום הותיק הזה. אולי טוב שכך, כי הביקורות האחרונות שנכתבו על המקום לאחר המיני-שיפוץ ושינוי הכיוון הקולינארי (מצרפתי לים-תיכוני/איטלקי) היו קצת פושרות, ויכול להיות שדוקא בגלל שהגענו "טבולה ראסה" בלי להשוות לשום דבר שהיה ואיננו - יצאנו מרוצים.

מנגד, ייתכן ובאמת היה שיפור או שנפלנו על יום ממש מוצלח. אולי גם וגם.

ביקרנו במקום בשבת בצהרים, עם הקטנה שחלקה איתנו את כל(!) המנות ועשתה לנו הרבה נחת.

לפתיחה הוגשו שני שני סוגי לחמים, כהה ובהיר, עם איולי מעט חריף שלא זיהינו את מקור החריפות שלו, וחמאה בשביל הקטנה. הלחמים היו טובים ופציחים.

פתחנו עם ברבוניות בציפוי פריך (46) שהוגשו עם שני מטבלים. אני בעיקר אהבתי את האדום שבתחתית התמונה, רסק עגבניות מעט חריף עם שום. סחטיין על הקטנה שאכלה משהו שעל פניו לא הייתי מאמין שתאכל. במבט לאחור זו היתה המנה הטיפה פחות "מהודקת" של הארוחה, בעיקר בגלל הקושי הטכני לאכול את הברבוניות עם העגבניות שדווקא בטעם השתלבו ממש טוב. אבל סך הכל זו היתה פתיחה נחמדה.

המשכנו עם קלמרי צרוב קלות (56), שהוגש עם רוטב שבדיעבד מהתפריט הסתבר כאיולי טוביקו. נוסף לקלמארי היו שם תפוח אדמה, ארטישוק ותרד. הקלמארי עצמו היה מוצלח מאד. הרוטב החמיא מאד. התפוח אדמה היה לי קצת לא קשור אבל לא הפריע. הירק התסדר דווקא מצויין כתוספת. מנה מוצלחת מאד.

עיקרית שהזמנו בעיקר לקטנה: פפרדלה ראגו טלה (48). המחיר הוא לגירסה המוקטנה של המנה, והגודל הזה הספיק לה. מהמעט שטעמתי - הבשר (שהיה "מפורק", לא טחון) היה רך וטעים והפסטה מוצלחת. אי אפשר לבקש יותר ממנה כזאת.

עיקרית שבעיקר אנחנו חלקנו: פילה חזיר (89). דווקא מנה בכיוון אסייתי, עם רוטב קארי מצויין וסטיקי רייס שלצערי לא רואים בצילום. לטעמי זו היתה המנה הטובה בארוחה. קודם כל הנתח היה מצויין והוכן בול במידה. דבר שני כל מהמרכיבים הוסיף משהו: המלפפון. הבצל הסגול. הנענע. השתדלתי בכל ביס לכלול את כל המרכיבים יחד כדי לקבל את הטעם המלא, ואני חושב שזו ההצלחה הכי גדולה שיכולה להיות למנה שכל החלקים שלה מוצדקים ומשתלבים יחד. מנה שנותנת פייט טוב למנת החזיר של ההוטל.

על הקינוח (מוס שוקולד) כנראה שרק לקטנה יהיה מה להגיד כי היא לא ממש נתנה לנו להתרשם ממנו... אבל בסופו של דבר היא הרוויחה אותו ביושר.

פטיט סירה עמק האלה (2013 אם אני לא טועה) עשה עבודה מצויינת, אבל בתימחור די מבהיל של 54 שקלים לכוס.

בוטום ליין. ממה שהתרשמנו - המכונה המשומנת שנקראת קופי בר עובדת היטב. הארוחה תקתקה הן מבחינת שירות והן מבחינת המנות. התפריט הרגיש לי יותר מתאים לשבת בצהרים מאשר זה של הברסארי, ויותר מנות כאן עשו לי חשק לנסות אותן מאשר בברסארי. יצאנו בתחושה טובה ובהחלט נשוב גם בשבתות נוספות.

 

[oreldi]

מהמקומות האהובים עלי

בנוסף למנות שאכלת יש שם עוד הרבה מנות טעימות. אולי לא יוצאות דופן אבל האוכל טעים מאוד
לגבי המנה של החזיר- זה צלע חזיר או פילה חזיר? כי בתיאור התמונה כתבת צלע חזיר ובהודעה פילה חזיר

 

[Gרר]

פילה.

בתמונה כנראה נתקע.לי בראש הצלע.חזיר של ההוטל שהזכרתי. כאן זה פילה.

 

[oreldi]

תודה

 

[החתולית]

על הדיווח

בכל פעם בה אתה כותב על הקטנה ומה שהיא אוכלת, אני מתמלאת נחת.
&nbsp
אני מספרת עליה לחברים וחברות שמתעקשות להזמין לילדים שלהם "מנות ילדים" במסעדות.

 

[אשתו של Gרר]

כן- אני מאוד מבסוטית ממנה

7 שנים ומעולם לא הזמנו לה מנת ילדים...

את מנת הקלמארי היא טרפה כל כך מהר עד שאני והאיש בקושי הספקנו לקבל חתיכת קלמארי קטנה

 

[Gרר]

רק על פעם אחת אני לא סולח לה

בסיציליה בארוחה שעשינו בשיט לסטרומבולי היתה את הפסטה ההיא עם הסרדינים והזרעונים. פסטה מאד יוצאת דופן, שבהתחלה הרגישה לי קצת מוזר בגלל שהיא היתה מאד "יבשה", ובדרך כלל פסטה נתפסת כמשהו "רטוב" עם הרבה רוטב.

רק בביס השלישי והרביעי התחלתי להבין את הגאונות של הפסטה הזאת ולהתחיל לחבב אותה אבל אז הקטנה שקיבלה שעתוק לא מוצלח של הפסטה המעולה שאכלנו יום קודם לכן באריצ'ה ליד מריה מרציפן השתלטה לי על המנה וכשהקערה חזרה אליי היא היתה ריקה...

להזמין מנה נוספת כבר לא היה רלוונטי אבל נותרתי עם הרבה טעם של עוד לא ממומש לפסטה הכל כך יוצאת דופן הזאת.

 

[Gרר]

טפו טפו חמסה חמסה

האמת שהרבה תלוי באופי הבסיסי של הילד. ילד שמגיל 0 אוכל לא מדבר אליו כנראה ששום דבר לא יעזור. מצד שני גם אם יש את המטען הבסיסי הזה עדין יש להורים "עבודה" לעשות.

אצלנו מה שבעיקר תרם לדעתי זה שאין אצלנו כמעט "מנה שלי/מנה שלך". כיוון שהטעם של האישה ושלי מאד דומה (חוץ מזה שהיא אוכלת טופו ואני לא

) וכיוון שאנחנו תמיד סקרנים לטעום מהכל אז כל המנות (חוץ מהמבורגרים וכאלה) מגיעות למרכז השולחן, וכשילד רואה שהמנה מגיעה וכולם שולפים מזלגות ומסתערים עליה אז היות ו monkey see monkey do אז גם הוא יקח את המזלג שלו וינסה גם...

דבר נוסף זה שאף פעם לא עשינו עניין מזה שהיא לא רצתה לאכול דברים כאלה או אחרים. גיל בא וגיל הולך וכל פעם שיגעון אחר. פעם זה לא לאכול את הקשה של הלחם ופעם (בעצם עד היום) זה להוציא כל מיני "ירוקים" שמתחבאים במנה. אז בסדר. לא צריך לעשות מזה עניין.

אני רואה לא פעם הורים שהילד אכל כמה שאכל בארוחת בוקר במלון והם מכריחים אותו "לפחות לסיים גם את זה". ואז הוא עושה טובה ודוחף עוד משהו. או שהם דוחפים לו. ואני חושב כל פעם וואו איזה חוויית אוכל הילד לוקח איתו מהילדות? שאוכל זה משהו שחייבים??? זה עושה לי עצוב לראות את זה.

אז בינתיים חוץ מהשגעונות החולפים והטעם האישי (ביג נו נו לעגבניות, לא מפתיע האמת) היא עושה גם לנו נחת. אבל במקביל יש את ההשפעות הסביבתיות והשגעונות של הגיל שגם הם כוחות די חזקים, אז בינתיים אנחנו אומרים תודה על מה שיש ולעתיד אני מקווה שלפחות חלק מחדוות האוכל תישאר אצלה גם הלאה.

כמו שכתבת בהתחלה - טפו טפו חמסה חמסה.

 

[מנטיסה]

זה לגמרי נכון

אצלנו יש תאומות שזה תמיד case study טוב
מגיל אפס הרגלי האכילה והעדפות שלהן היו שונים
אחת אוכלת כל וגם כילדונת אכלה אנשובי וגבינות מסריחות ואחותה עד היום בגיל 19 אוכלת בערך 5 דברים ואוכל לבן.

 

[Nרב]

גם אצלנו - 3 בנות, אותו חינוך

לבכורה נפתחו הטעמים לאט והיום מוכנה לבוא איתי לכל מסעדה אסיאתית, אבל עדיין לא לנסות הכל. גם לוקחת כבר את החברים שלה למקומות אסיאתים ומקסיקנים שהיינו בהם.
השנייה - לא מוכנה לנסות הרבה טעמים חדשים. תעשה פרצוף מול 90% מהמנות הלא מוכרות שיוגשו לה ותטעם כזית.
השלישית תטעם כל דבר שמונח על השולחן מגיל 0 (ושותה סויה בקש...)

 

[mereng]

יש מרכיב מאוד דומיננטי של אופי הילד.

הגדול שלי, גם בן 7, יכול לצאת לדייט עם הבת שלך- אוכל כל, כולל תמנונים ושלל פירות ים. הוא מאוד פתוח לנסיונות וטעימות, תענוג לקחת אותו למסעדה. מת על ירקות, פירות ודגים. מתעניין מאוד בהכנה, נהנה לצפות במטבחים פתוחים.
&nbsp
הקטן סופר בררן. יש מרקמים שהוא לא מוכן לגעת בהם (דייסות, פולנטות, מרקים...). שונא תפוחי אדמה בכל צורה, אפילו צ'יפס! מוכן לאכול פסטה בכל רוטב, אבל גילינו בדרך הקשה שעדיף לא פסטה ארוכה כמו ספגטי או פטוצ'יני כי זה גורר הקאות. אוכל בשר רק אם זה בולונז או שניצל או קציצות. לא המבורגר, לא נקניקיות, לא חזה עוף. בתחום הירקות הוא חלש מאוד.
&nbsp
אותו בית, שני ילדים עם פרופיל קולינארי שונה לחלוטין !

 

[החתולית]

זה נכון מאד, אבל

ילד שמוכן לאכול פסטה בכל רוטב, יודע מה הוא אוהב, מפני שנתנו לו רטבים שונים ולא רק מנת ילדים של פסטה ב"רוטב אדום" או רוטב שמנת לבן.
&nbsp
העניין הוא לתת לילדים לטעום את האוכל שאתם אוכלים, ולא להחליט עבורם שהם צריכים אוכל ילדים מיוחד.

 

[trilliane]

שונאי העגבניות התאחדו!

 

[אי שפיות בצדו2]

בהחלט! ככה צריך

איזה יום כשלקחתי את אחייניתי בת החמש לים והתלבטתי לאן ללכת לאכול ארוחת ערב אחר כך, היא צעקה במושב האחורי: "פירות ים! פירות ים! פירות ים!"...

 

[אשתו של Gרר]

לגבי המוס שוקולד- אני אוסיף

שהוא הגיע על סבלה קקאו- מעין עוגייה גדולה כזאת ...
המנה הייתה מוצלחת מאוד- למרות ששוב- הקטנה לא השאירה לנו הרבה ממנה

החשש שלי עם מוס שוקולד תמיד הוא שהוא יהיה מריר מדיי..
לשמחתי, כאן הוא לא היה כזה...
מנה טעימה מאוד..
בכלל- הרבה מהקינוחים נראו מפתים...
טוב שיש מה לנסות בפעם הבאה!

 

[Gרר]

לי יצא לטעום בעיקר את העוגיה למטה

מוס לא כל כך קיבלתי

 

[החתולית]

ילדה כלבבי

אם תרצו שמישהי תיקח אותה פעם לארוחה, אתם יודעים איפה למצוא אותי.

 

[Nרב]

המוס מעולה

 

[amirline]

איך ויתרתם על עוגת הגבינה המפורסמת ?

אני מכור אליה