אסייג ואומר
אני לא כזו מבינה גדולה באוכל קוריאני, יודעת רק את מה שלמדתי בשהייתי שם.
הביבימבאפ גם מגיע בהמון וריאציות שונות, שזו במתכון היא רק אחת מהן. וכן, זה בדיוק הרעיון מאחוריו - ביבימבאפ זה בתרגום לאנגלית "אורז מעורבב". באכסניה בה גרתי המארחת שלנו סאני היתה עושה פעם בשבוע ארוחת צהריים כזו: היינו חותכות הכל, מטגנות/מבשלות מה שצריך, ושמות המון צלחות של כל הדברים על השולחן (ירקות טריים, ירקות מטוגנים, ביצי עין, רצועות של "פישקייק" ועוד), ואז כולם היו מתיישבים ומערבבים איש איש לפי טעמו, עם מחית הצ'ילי שהזכרתי לפי מידת החריפות הרצויה.
זה סוג של אוכל עממי בקוריאה, שקל להכין ממה שיש במקרר הקוריאני המצוי.
לגבי מתכון הבולגוגי, ממה שידוע לי הבולגוגי הוא במקור בשר בקר. כך גם מגישים אותו בכל מקום בקוריאה. נראה שהמתכון נכתב על ידי קנדיות ממוצא קוריאני. אין לי באמת יכולת לומר שזה לא אותנטי, וכמו שאמרת - מטבחים עוברים שינויים בארצות חוץ. לאחרונה למשל ראיתי תוכנית טלוויזיה של הסטון בלומנטל שסיפרה שכמה מנות הודיות מפורסמות הן למעשה לא מהודו בכלל, אלא הומצאו בבריטניה על ידי המהגרים ההודיים לפי מצאי המוצרים והטעם המקומי בבריטניה. למשל, צ'יקן טיקה מסאלה (להבדיל מצ'יקן טיקה).
מה שכן, לפחות לגבי הבולגוגי האותנטי שאני טעמתי בסיאול - הוא ממש טעים, ולא נראה לי שהוא צריך התאמות לחיך מערבי. לשם שינוי לא היה מדובר בשום דבר זרוע קימצ'י, זז בצלחת, עשוי מחלקים של חיות שאין לי שום רצון לאכול או חריף בטירוף... (אח, כבר היה לי ערב שבו כל מה שקניתי בשוק האוכל גרם לי לדמוע כמו ממטרה מהחריפות)
מתכון שאולי יהיה קל יותר לשחזר זה את הפנקייק ירקות הקוריאני, אם כי הגרסה הכתמתמה מקימצ'י תחייב קימצ'י (המאכל הלאומי של קוריאה) שלדעתי אין איפה להשיג אותו פה. קימצ'י זה גם לא משהו שמכינים מעכשיו לעכשיו - הוא דורש התססה ארוכה - חבר טוב שלי שחזר את זה במקום מושבו בניו זילנד והתסיס את הכל במשך חודשיים פלוס.
בקיצור, אין מנוס. כנראה שהכי טוב ללמוד על אוכל קוריאני בעזרת טיסה לסיאול