שירשור כתבות ותכניות מהתקשורת

bob68

New member
תודה

בכל מקרה אני בטוח שכולנו מצטערים על כל מסעדה שנסגרת אפילו אם עובדת בה חמוצית
 

pix37

New member
בעיקר אם עובדת בה חמוצית ...

זה מגדיל את הסיכוי שחמוצית תעבור לעבוד במסעדה שאנחנו באמת אוהבים
 

החתולית

New member
כתבתי על הסגירה בצער רב בשירשור השבועי

לצערי היום הודיע עודד חצבני כי ברנץ' הפרידה שתוכנן לשבת, בוטל.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
יש לציין ש"וואלה" לא בדיוק "נסגרה" אלא הפכה ל"אישפיש"

כשהבעלים מחליט לשנות סגנון ובהתאם לכך משפץ, מחליף תפריט ומשנה גם את שם המסעדה, זו לא "סגירה". מעצבן אותי לקרוא שיש מי שמחשיב זאת כ"גל סגירות".
 

pix37

New member
אבי אפרתי נהנה במקום של בשר בנווה צדק

http://food.walla.co.il/item/3018260

ממסעדות הסטייקים הטובות בישראל

אחרי לא מעט ביקורים בינוניים במקום של בשר בנווה צדק, אבי אפרתי יוצא מסופק מאד ממסעדת הבשרים התל אביבית ומכתיר אותה כאחת ממסעדות הסטייקים הטובות בישראל

אבי אפרתי יום חמישי, 01 בדצמבר 2016, 14:55


אין דרך לפתוח טקסט העוסק במסעדת בשרים בישראל בלי מנה של נהי. אומה של קרניבורים וחובבי מנגלים אנחנו. רק שבשר טוב באמת, כזה שנוגסים בו ומתעלפים, הוא מהמחזות היותר נדירים כאן. רובם המכריע של הנתחים המוגשים במסעדות ישראל לדורותיהן תחת הכותרת 'סטייק' הם בינוניים במקרה הטוב, פחות מזה בכל השאר. בשר סביר אפשר למצוא במעט מאד מקומות. מספר המסעדות בהן תמצאו סטייק טוב באמת גם אם לא מצוין, בישראל כולה, אינו עולה על מניין אצבעות שתי הידיים.

שתי סיבות לה, לסיטואציה המתסכלת. הראשונה נעוצה באיכות הבהמות, מקומיות כמיובאות, העומדות בישראל על הפרק. האחרת, במקדם המקצוענות של העוסקים במלאכה. אפשר לומר זאת גם כך: המקצוענים המועטים בשטח הם אלו שמצליחים למזער את חסרונות חומר הגלם העומד לרשותם ולהבליט את איכויותיו. זה המקום לומר שלהבדיל מבקר, בכל הנוגע לבשר טלה וחזיר המצב כאן טוב משמעותית. רק שתשוקתו של הקרניבור המצוי היא לנתח מדמם היטב עם קצת מלח מעל; לסטייק; וזה עסק לא לגמרי פשוט בישראל.

נווה צדק מקום של בשר, סטייק האוס תל אביבי, אמור להשתייך לקבוצת העילית של הז'אנר. לא מעט פעמים אכלתי שם בעבר, אחת מהן אף סוקרה במדור זה לפני מספר שנים. ברובן ככולן היה הבשר בסדר, לא הרבה יותר; בטח פחות מהיומרה העצומה המתקיימת במקום.

הגענו למקום של בשר בשבוע שעבר עם הדחף עימו מגיעים בדרך כלל למקומות כאלו: לנעוץ שיניים טוחנות בקצת בשר טוב, ושיהיה אדום ומדמם.

ערב, לא סוף השבוע, ומקום של בשר מלאה כמעט לגמרי. מגיע התפריט. מיני מנות ראשונות לא מתחכמות כלל וסטייקים מכל הסוגים. לא הרגשנו שדחופה לנו מנת בשר לראשונה, בטח שלא פירות ים מטוגנים. הפור-פליי בדרך לדבר האמיתי צריך בעינינו להיות קצר וענייני. ספיישל סלט עגבניות שרי וגבינת המאירי (44 שקלים) עשה את העבודה. עגבניות שרי תמר מתקתקות וטובות, בשני צבעים, עם הרבה שמן זית טוב ופירורי גבינה הם בדיוק מה שהיינו זקוקים לו, לא פחות אבל גם לא יותר.

זמן בשר. אלמלא הגענו בתפקיד היינו בוודאי מסתערים יחדיו על נתח גדול על עצם. נאמנות למשימה הביאה אותי לבחור גם סטייק ללא עצם. גודלו של הפורטרהאוס (36 שקלים ל-100 גרם) ירד, לפיכך, מ-1.3 ק"ג לכל הפחות ל-450 גרם. לצידו הזמנו 300 גרם אנטריקוט (135 שקלים).

הגיעו הנתחים. בפורטרהאוס, כמו בפורטרהאוס, נתח הפילה היה גדול יותר מהסינטה. הפילה, כדרכו, היה רך וענוג. הסינטה סיבית יותר, מזמינה מאמץ לעיסה. ברור איזה משני הנתחים חביב יותר על כותב שורות אלו לו היה עליו לבחור. בכל זאת, יש משהו בשילוב בין סינטה לפילה על עצם, שיודע לספק חוויית שלם הגדול מסכום חלקיו; ביס מהעוצמה של הסינטה; שניים מהרכות של הפילה. ביחד זה מצוין. מפגש סינרגי של יין ויאנג כמעט.

איך הפורטרהאוס? בשר טוב באמת שנצרב כמו שביקשנו לדרגת מידיום רייר וקיבל מעט פלפל גרוס, חמאה מעל ומלח גרוס מאיתנו. זה היה נתח בשר טוב מאד שבוודאי שייך לשביעייה, אפילו החמישייה הפותחת של נתחים מסוגו בישראל. כך או כך, ללא ספק זהו הנתח הכי טוב שאכלנו במקום של בשר מאז נפתח המקום.
אותם הדברים אמורים גם לגבי האנטריקוט. סטייק מיושן ומשויש היטב, שנוכחות השומן בתוכו הייתה חד משמעית. עם נתחי בשר שומניים – אנטריקוט או צלע טלה למשל, יש לי סוג של דילמה: למה לציית – לעקרון העונג או המציאות? ובעברית: האם לאכול את השומן? פתרון הדילמה נגזר, מן הסתם, מאיכות הבשר. נאמר זאת כך: באנטריקוט של מקום של בשר אכלתי חלק לא מבוטל מהשומן. הוא היה טוב באמת.

לצד הבשרים הגיעו התוספות: חסה אייסברג ברוטב וירקות שורש אפויים. שניהם היו ענייניים, לא אנינים אבל סיפקו את הסחורה ובמינונים נדיבים.

אחרי בשר טוב לא באמת צריכים מתוק. מבחינתי, הקינוח הכי טוב לבשר הוא וויסקי. ובכל זאת, בתפקיד. בחירה בקינוחים מהז'אנר הפשוט כמו מוס שוקולד, קרמשניט ועוגת ביסקוויטים נראתה לנו מיותרת לגמרי והלכנו על מרק פירות (33 שקלים) שסיפק בדיוק את מה שהיינו זקוקים לו: חמצמצות נעימה עם נגיעת מתוק קטנה. מרק על בסיס פסיפלורה עם מיני פירות חתוכים בתוכו וסורבה מנגו, שמצידנו אפשר היה גם בלעדיו.

סגרנו ארוחה ובה שני סטייקים טובים עם ראשונה נחמדת, תוספות וקינוח חביב עם עודף מ-400 שקלים (לפני יין ושירות). זה תמחור יותר מסביר עבור בשר טוב. מקום של בשר מתמחרים באופן מאוד שפוי את הבשר שלהם ושווה בהחלט להגיע לכאן לארוחה. אחרי שנים של "בערך" ו"כמעט" כאן, יצאנו סוף סוף מסופקים, ובהחלט נחזור. ממסעדות הסטייקים הטובות בישראל.
מקום של בשר. שבזי 64, תל אביב יפו. 03-510-4020. לא כשר
 

Gרר

New member
מאסטר שף ביציאה הזויה מהרגיל

בשמו של חבר שלי שלא גולש כאן...
יציאה של אייל שני "זה רק בארץ ששמים פטריות ובצל".
כי דוקסל, כידוע, הוא מחוז בארץ.
לא יודע מה היה ההקשר כי לא ראיתי את התכנית אבל עדין להגיד רק בארץ שמים ביחד פטריות ובצל...

 

passioneta

New member
יציאה נוספת: מיכל, המומחית, מצביעה על קנולי וקוראת לו קנלוני

גילוי נאות: לא צפיתי בתכנית, ראיתי את זה בדקה שהעברתי ערוץ.
 

HEYלו

New member
התפלק לה

מילא זה, אפשר להבין איכשהו. יותר מביך בעיני שלכל אורך התכנית כל המשתתפים בלי יוצא מן הכלל אמרו אמרו "יין מרסלה" עם סגול ב-ס'. באופן כללי עונה עם משתתפים מביכים.
 

Clockwork Peach

New member
כנ"ל "פרמז'ן"

אבל בכלל, בנאדם מתבקש להילחם על מקומו בתחרות ולהכין כל מנה שתעלה על דעתו, והוא בוחר (בעידוד השופטים, כמובן) בפסטה יבשה עם רוטב שמנת-פטריות? ועוד מנצח?...
לא שזה לא יכול להיות מאוד טעים, אבל אלוהים, כמה משעמם.
 

מיתר44

New member
לא פשוט להכין מנה מנצחת ב 1/2 שעה

לכן שתי המנות היו פושטיות ושתיהן גרפו מחמאות כאילו הן יצירות מופת, כשהסמן הימני היה כרגיל
אייל שני המפליג לעולמות דמיונו.
אגב, המתחרה רצה להכין פסטה טרייה אך הערה נכונה של רושפלד הניעה אותו מכך עקב מגבלת הזמן.
מעניין איזה רפרטואר של מנות עונה למגבלת הזמן הזה? קרפצ׳ו? סטייק טרטר? שקשוקה? מרק? אורז?
 

HEYלו

New member
זה היה בהקשר של פסטה

הוא אמר שלשים בצל ברוטב פסטה על בסיס פטריות זה משהו שלא רואים באיטליה אלא חידוש ישראלי
 

Noeett

New member
אני רואה ומתגרדת בחוסר נוחות

רמה ירודה משימות משעממות שיפוט הזוי עד הזוי ביותר. חבל.
 

החתולית

New member
הפסקתי לצפות במאסטרשף

ראיתי את האודישנים, כדי להכיר את הנבחרת. אבל אחרי שהשתעממתי נורא בשתי התוכניות הראשונות של הנבחרת, פשוט ויתרתי.
 

החתולית

New member
יש בפסטיבל כמה מפגשים מעניינים

שני רבי שיח שנראים לי מעניינים.
&nbsp
מחר מתקיים מפגש שנושאו: המטבח הערבי בתקשורת
רב‭ ‬שיח‭ ‬בהנחיית‭ ‬אשת‭ ‬הקולינריה‭ ‬והתקשורת‭ ‬אפרת‭ ‬אנזל‭ ‬שיעסוק‭ ‬בסיקור‭ ‬האוכל‭ ‬הערבי‭ ‬בתקשורת‭ ‬העברית‭ ‬והערבית‭ ‬הנושא‭ ‬אופי‭ ‬שונה‭ ‬לחלוטין‭.‬
המשתתפים‭‬: ג‭'‬אנה‭ ‬גור (עורכת‭ ‬המגזין‭ ‬הגסטרונומי ‭"‬על‭ ‬השולחן‭"‬), ‬רונית‭ ‬ורד (עתונאית‭ ‬אוכל, "הארץ"), נווארה‭ ‬ג‭'‬אבר (עיתונאית‭ ‬מקבוצת‭ ‬פאנט), עומר‭ ‬עלוואן (שף‭ ‬מסעדת "עלה‭ ‬גפן"), יובל "ג‭'‬וב" הרגיל (לשעבר‭ ‬מבקר‭ ‬המסעדות‭ ‬של‭ ‬מגזין "טיים‭ ‬אאוט" ויצרן‭ ‬אלכוהול‭ ‬בהווה), תיקי‭ ‬גולן (עורכת‭ ‬מדור‭ ‬האוכל‭ ‬של‭ ‬ווינט).
&nbsp
ביום שישי רב-שיח בנושא תרבות הליקוט בלבאנט, ‬בהנחיית‭ ‬ד‭"‬ר‭ ‬אורי‭ ‬מאיר‭ ‬צ‭'‬יזיק‭ .
&nbsp
הליקוט‭ ‬הוא‭ ‬אחד‭ ‬מעמודי‭ ‬התווך‭ ‬במטבח‭ ‬השאמי, ‬עולם‭ ‬הולך‭ ‬ונעלם‭ ‬שהיה‭ ‬שייך‭ ‬לנשים‭ ‬שידעו‭ ‬איזה‭ ‬צמח‭ ‬ייטב‭ ‬לאיזה‭ ‬סיר‭ ‬ומה‭ ‬העלה‭ ‬המתאים‭ ‬לחיזוק‭ ‬המערכת‭ ‬החיסונית‭ ‬של‭ ‬בני‭ ‬הבית‭.‬
בעולם‭ ‬מתועש‭ ‬הולכת‭ ‬תרבות‭ ‬הליקוט‭ ‬ונעלמת‭,‬ נבלעת‭ ‬בשפע‭ ‬התזונתי‭ ‬שהחקלאות‭ ‬מציעה‭‭,‬‬ המרוכז‭ ‬בנוחות‭ ‬על‭ ‬המדפים‭ ‬בחנויות‭.‬ אבל‭ ‬האם‭ ‬רק‭ ‬אלה‭ ‬הן‭ ‬הסיבות‭ ‬להיחלשותה‭ ‬של‭ ‬תרבות‭ ‬שהייתה‭ ‬מעוגנת‭ ‬שנים‭ ‬במטבחי‭ ‬האזור‭.‬ עד‭ ‬כמה‭ ‬למשל‭ ‬לחברה‭ ‬להגנת‭ ‬הטבע‭ ‬יש‭ ‬חלק‭ ‬בהיעלמותה‭ ?‬אולי‭ ‬אלה‭ ‬הנשים‭ ‬שיצאו‭ ‬לעבוד‭ ‬או‭ ‬אולי‭ ‬זה‭ ‬השפע‭ ‬הכלכלי‭ ‬שמכחיד‭ ‬את‭ ‬הליקוט‭ ‬בהיותו‭ ‬קשור‭ ‬קשר‭ ‬ישיר‭ ‬למטבח‭ ‬העני‭?‬
המשתתפים‭ :‬‭‬פרופ‭ '‬ליאורה‭ ‬גביעון‭ ,‬יעקוב‭ ‬חייאט‭ ,‬דוחול‭ ‬ספדי‭ ,‬סלמאן‭ ‬אבו‭ ‬רוקון‭ ,‬ד‭"‬ר‭ ‬נוף‭ ‬עתאמנה‭ ‬אסמעיל
&nbsp
&nbsp
 

erezavn

New member
עשר מסעדות ישראליות ברשימת אלף המסעדות הטובות בעולם

http://www.haaretz.co.il/food/food-news/1.2801771

מתוך הכתבה:

אמש פורסמה רשימת אלף המסעדות הטובות בעולם של משרד החוץ הצרפתי, כאלטרנטיבה למישלן. צרפת ויפן מובילות את הדירוג ואילו ישראל הצליחה להכניס עשר מסעדות, בהן אחת שכבר הספיקה להיסגר.

חדשות טובות לחובבי האוכל והמסעדות בארץ ובעולם: אמש נחשפה - "La Liste" הרשימה המלאה של אלף המסעדות הטובות בעולם המצוינת זו השנה השנייה. חדשות טובות במיוחד למסעדנים ישראלים שיופתעו למצוא את מסעדותיהם ברשימה. אם בשנה שעברה ישראל הצליחה להכניס רק ארבע מסעדות לרשימה, השנה כבר התרחבה המגמה ועשר מסעדות מצאו את עצמן ממוקמות היטב בדירוג שהלך הפעם לפי ציונים משוקללים.
בלו סקאיי של מאיר אדוני היא המסעדה הישראלית הראשונה בדירוג ומובילה עם ציון משוקלל של 96.25 כשהיא עוקפת שמות נחשבים ומפתיעים כמו מסעדת נומה הדנית. אחריה שוב מאיר אדוני - הפעם עם עוד מסעדה כשרה שלו - לומינה (וציון של 95.75), בהמשך מופיעות הרברט סמואל תל אביב שכבר הספיקה להיסגר (עם ציון 93), מאנטה ריי שהופיעה גם ברשימה של השנה שעברה ועוררה ביקורת בדבר רלוונטיות הדירוג, ואחריה - לה רג'נס של השף דוד ביטון בירושלים, ואחריהן - פאסטל, פופינה, קלארו, צ'אקרה ונורמן. עזבו את הרשימה - הלנה בנמל מקיסריה ומול ים שנסגרה בינתיים.

רשימת 1,000 המסעדות המלאה:
https://www.laliste.com/laliste/world
 
למעלה