שירשור כתבות ותכניות מהתקשורת
- פותח הנושא החתולית
- פורסם בתאריך
מה עובר על הביסטרו הצרפתי
המגזין EATER מביא כתבה על השינויים שעברו ועוברים ביסטרואים בפריז.
 
http://www.eater.com/2016/4/21/11475276/french-bistro-paris-history
המגזין EATER מביא כתבה על השינויים שעברו ועוברים ביסטרואים בפריז.
 
http://www.eater.com/2016/4/21/11475276/french-bistro-paris-history
YNET בכתבה על ארבע מסעדות חדשות ברחבי הארץ:
 
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4886332,00.html
עוד ישראלי פותח מסעדה בלונדון
רעות סהר מוואללה אוכל על ערן טיבי שפותח מסעדה "תל אביבית" בלונדון.
 
ערן טיבי (38), חי כבר עשר שנים בלונדון, ועבד בחלק מהמסעדות הישראליות שנפתחו בעיר. בינואר יפתח מסעדה משלו.
 
 
http://food.walla.co.il/item/3018459
רעות סהר מוואללה אוכל על ערן טיבי שפותח מסעדה "תל אביבית" בלונדון.
 
ערן טיבי (38), חי כבר עשר שנים בלונדון, ועבד בחלק מהמסעדות הישראליות שנפתחו בעיר. בינואר יפתח מסעדה משלו.
 
 
http://food.walla.co.il/item/3018459
ליאור פרי - יומה - סושיה חדשה בבנימינה
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4885332,00.html
יומה בר - סושיה יקרה ששווה כל שקל
מי שרגילים לאכול במזללות הסושי הזולות עלולים אולי להירתע מהמחירים של המסעדה היפנית יומה בר בבנימינה. אז נכון שאכלנו שם מנה ראשונה ב-48 שקלים, אבל מדובר באחת המנות היצירתיות והמעניינות ביותר שנתקלתי בהן
ליאור פרי
פורסם: 04.12.16, 09:08
מה עושה מבקר מסעדות שצריך לכתוב על מסעדה בעיצומה של שריפה משתוללת, פקקים ומחסומים משטרתיים? נזכר ששמע שפתחו סושי בר חדש בבנימינה. האמת, ב-20 שנות המדור מעולם לא כתבתי על מסעדה בבנימינה. יתרה מכך, למרות הקרבה הגיאוגרפית, לא זכור לי שבעשרים השנים האחרונות בכלל הייתי בבנימינה. האמת, בנימינה היא מין פרבר של חיפה, 25 דקות נסיעה, אז יאללה, חיפה בוערת ואני בדרך למסעדה.
את רועי ברדה, מי שפתח את יומה בר, לא הכרתי למרות שכשהגעתי לסושי בר החביב, שנמצא באזור הישן של המושבה, הוא טען שהוא מכיר אותי. מסתבר שבשנת 2008 כתבתי על מאקי סושי בקניון חיפה שם עבד, ולכן הוא זכר אותי. אולי בגלל הגיל המתקדם, אני ממש לא זכרתי אותו, אבל מה זה משנה.
תפסנו שולחן צמוד לחלון הענק, מולנו נוף של פרדסים ורחובות בלא מדרכה, כאילו אנחנו בתוך השיר של אהוד מנור על ימי בנימינה. רק חסר ילד יחף. הגיע תפריט ממנו הבנו שיומה ("חלום" ביפנית) היא מסעדה יפנית, אבל רק יפנית. כלומר, אין כאן ניסיונות להתאים את המסעדה גם לאלו שלא אוכלים אוכל יפני, נגיד על ידי הוספת שניצלונים או כנפיים לתפריט. הכל יפני, ורק יפני. הכי רחוק מיפן שמצאנו הייתה בירה ליאו התאילנדית בתפריט המשקאות.
קצת יקר אבל שווה
עוד דבר ששמנו אליו לב – המסעדה עובדת עם דגים בלבד, שום דבר בשרי. בנוסף, המקום כשר, מה שאומר שאין צלופחים, קלמרי, שרימפס, צדפות, רק סלמון, טונה אדומה ודגים לבנים, שבאותו יום היו מוסר ולברק.
המחירים של המנות טיפה יותר יקרים ממה שאנו רגילים בסושי ברים הזולים כמו ג'פניקה ודומיהם. הרולים מתחילים מ-30 שקלים ומעלה, המנות הראשונות והסלטים ממחיר אפילו קצת יותר גבוה. הסבירו לי שהסיבה לתמחור הגבוה יותר מהמקובל היא שמדובר במסעדת בוטיק שמגישה ארוחות סושי בריאות ומזינות מחומרי גלם טריים בלבד, ושהם לא עובדים בשום אופן עם חומרי גלם קפואים. המחיר בהתאם, מה גם שהמנות מושקעות, מגוונות וצבעוניות יותר מאשר בשאר המקומות בהם אכלתי.
היינו שלושה אנשים רעבים, אז החלטנו לקחת ארוחה משותפת של מרקים, מנות ראשונות ואיזו קומבינציה או שתיים. יחד עם הבירה קירין, בירה יפנית קלה ונעימה, 26 שקלים, הביאו לנו חמוצים יפניים. קערה גדולה עם חמוצים מתקתקים ששונים לחלוטין מכל מה שאנו מכירים. כרוב, פלפל אדום, גזר, כרובית, הכל עם מתקתקות נעימה וקצת שומשום. חיסלנו שתי קעריות עם הבירה. גם הבירה חוסלה מיד ועברנו לאוכל.
התחלנו עם המרקים. מרק מיסו, שעולה 18 שקלים היה כמו כל מרק מיסו אחר. ציר דגים עשיר, קצת אצות, קצת קוביות טופו, הרבה טעם. האמת, מעולם לא טעמתי מרק מיסו לא טוב, ואני לא חושב שאפשר ליפול במרק פשוט וטעים זה. מרק אודון היה יותר מאתגר. מדובר במרק אטריות אודון על בסיס ציר דגים וסויה, אצות וואקמה ובצל ירוק. הוא עולה 24 שקלים, הוא טעים ונאלצנו להזמין מנה נוספת כי מסתבר ששלושה אנשים לא יכולים לחלוק שתי קערות מרק, בפרט כשהקערות לא גדולות במיוחד.
למנה ראשונה החלטנו לחלוק מנה בשם סאקה אבוקדו יוקה - טרטר סלמון ואבוקדו במרינדת סויה וואסבי, בעיטור איקורה, וואסבי קראנץ', עליי מיקרו, בצל ירוק ושומשום. המנה עולה 48 שקלים. מצד אחד זה די הרבה למנה ראשונה לא גדולה, אבל מצד שני זו המנה הכי מקורית שטעמתי בזמן האחרון. מדובר במנה ייחודית, שבה נתחי הסלמון הנא השתלבו בצורה מופלאה עם קוביות האבוקדו, הוואסבי נתן למנה חריפות נעימה ומיזוג הטעמים של הסויה והוואסבי עם האבוקדו איכשהו התחבר למנה מוצלחת מאד, גם אם די מוזרה. המנה חוסלה עד תום.
קומבינציה משתלמת
עוברים לסושי. החלטנו לנסות קומבינציה צמחונית. שמונה יחידות אינסייד אאוט עם חביתה יפנית (טמאגו), דלעת יפנית (קמפיו), אבוקדו ומלפפון במעטפת שבבי פנקו, ועוד שמונה יחידות של הוסומאקי עם אבוקדו ומלפפון. הקומבינציה כללה גם יחידה אחת של ניגירי, אצבע אורז עם אותה חביתת טאמגו. הקומבינציה עולה 48 שקלים, ובעצם הרבה יותר משתלם להזמין קומבינציה מאשר כל רול בנפרד.
אם הרושם הראשוני שלנו היה שמדובר במסעדה די יקרה, העיון בקומבינציות מעלה שלפחות בהיבט הצרכני הזמנת קומבינציות הופכת את הארוחה להרבה יותר משתלמת. שלפנו צ'ופטיקס, מזגנו סויה לקעריות, ערבבנו וואסבי והחלנו לבלוס במשנה מרץ, תוך שאנו מחסלים כל צלוחית רוטב שקיבלנו - סויה, ספייסי מיונז, טריאקי - הכל הולך. לצערי הרב לא היה שמן צ'ילי חריף, אז נתנו לי סויה עם צ'ילי. איכשהו זה עבד.
אחרי הקומבינציה עדיין חשנו רעב קל כי בכל זאת הקומבינציה מיועדת מקסימום לזוג, בטח שלא לשלושה, אז החלטנו להזמין רול מתוך הפרק של המיוחדים.
בחרנו במנה בעלת השם המוזר טקה טטאקי - טונה אדומה, ספייסי מיונז, מלפפון, אבוקדו ובצל ירוק במעטפת טונה צרובה, טוביקו ירוק ושקדים קלויים. בתכלס מדובר בעוד מנת סושי רול, רק שקצת יותר מגוונת ומעניינת. ושוב, טבלנו את יחידות הסושי עמוק בסויה, הוספנו ג'ינג'ר כבוש, הרבה וואסבי חריף, והתענגנו. סיבוב בירה ליאו תאילנדית, 22 שקלים, סגר את הארוחה המאוד מיוחדת הזו, שהיתה שונה מאד מארוחות סושי אחרות שאכלנו.
בתום הארוחה יצאנו למרפסת שבכניסה למסעדה, הזמנו קנקן תה יסמין, 24 שקלים, התענגנו מאחר צהרים נעים, וחשבנו על כמה בעצם החיים יפים. האמת, מי שעושה חשבון נפש ומהרהר על החיים שלו אחרי ארוחה טובה מאוד, באווירה כפרית נעימה, ועוד אחרי שתיים-שלוש בירות, לא יכול להגיע למסקנה אחרת.
בשורה התחתונה: יומה בר היא מסעדה יפנית אמיתית, מסעדה מצוינת שמציעה רק אוכל יפני. לא אוכל זול, אבל מושקע, מוקפד, איכותי, והכי חשוב - גם טעים וגם בריא.
יומה בר
המייסדים 4 בנימינה
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4885332,00.html
יומה בר - סושיה יקרה ששווה כל שקל
מי שרגילים לאכול במזללות הסושי הזולות עלולים אולי להירתע מהמחירים של המסעדה היפנית יומה בר בבנימינה. אז נכון שאכלנו שם מנה ראשונה ב-48 שקלים, אבל מדובר באחת המנות היצירתיות והמעניינות ביותר שנתקלתי בהן
ליאור פרי
פורסם: 04.12.16, 09:08
מה עושה מבקר מסעדות שצריך לכתוב על מסעדה בעיצומה של שריפה משתוללת, פקקים ומחסומים משטרתיים? נזכר ששמע שפתחו סושי בר חדש בבנימינה. האמת, ב-20 שנות המדור מעולם לא כתבתי על מסעדה בבנימינה. יתרה מכך, למרות הקרבה הגיאוגרפית, לא זכור לי שבעשרים השנים האחרונות בכלל הייתי בבנימינה. האמת, בנימינה היא מין פרבר של חיפה, 25 דקות נסיעה, אז יאללה, חיפה בוערת ואני בדרך למסעדה.
את רועי ברדה, מי שפתח את יומה בר, לא הכרתי למרות שכשהגעתי לסושי בר החביב, שנמצא באזור הישן של המושבה, הוא טען שהוא מכיר אותי. מסתבר שבשנת 2008 כתבתי על מאקי סושי בקניון חיפה שם עבד, ולכן הוא זכר אותי. אולי בגלל הגיל המתקדם, אני ממש לא זכרתי אותו, אבל מה זה משנה.
תפסנו שולחן צמוד לחלון הענק, מולנו נוף של פרדסים ורחובות בלא מדרכה, כאילו אנחנו בתוך השיר של אהוד מנור על ימי בנימינה. רק חסר ילד יחף. הגיע תפריט ממנו הבנו שיומה ("חלום" ביפנית) היא מסעדה יפנית, אבל רק יפנית. כלומר, אין כאן ניסיונות להתאים את המסעדה גם לאלו שלא אוכלים אוכל יפני, נגיד על ידי הוספת שניצלונים או כנפיים לתפריט. הכל יפני, ורק יפני. הכי רחוק מיפן שמצאנו הייתה בירה ליאו התאילנדית בתפריט המשקאות.
קצת יקר אבל שווה
עוד דבר ששמנו אליו לב – המסעדה עובדת עם דגים בלבד, שום דבר בשרי. בנוסף, המקום כשר, מה שאומר שאין צלופחים, קלמרי, שרימפס, צדפות, רק סלמון, טונה אדומה ודגים לבנים, שבאותו יום היו מוסר ולברק.
המחירים של המנות טיפה יותר יקרים ממה שאנו רגילים בסושי ברים הזולים כמו ג'פניקה ודומיהם. הרולים מתחילים מ-30 שקלים ומעלה, המנות הראשונות והסלטים ממחיר אפילו קצת יותר גבוה. הסבירו לי שהסיבה לתמחור הגבוה יותר מהמקובל היא שמדובר במסעדת בוטיק שמגישה ארוחות סושי בריאות ומזינות מחומרי גלם טריים בלבד, ושהם לא עובדים בשום אופן עם חומרי גלם קפואים. המחיר בהתאם, מה גם שהמנות מושקעות, מגוונות וצבעוניות יותר מאשר בשאר המקומות בהם אכלתי.
היינו שלושה אנשים רעבים, אז החלטנו לקחת ארוחה משותפת של מרקים, מנות ראשונות ואיזו קומבינציה או שתיים. יחד עם הבירה קירין, בירה יפנית קלה ונעימה, 26 שקלים, הביאו לנו חמוצים יפניים. קערה גדולה עם חמוצים מתקתקים ששונים לחלוטין מכל מה שאנו מכירים. כרוב, פלפל אדום, גזר, כרובית, הכל עם מתקתקות נעימה וקצת שומשום. חיסלנו שתי קעריות עם הבירה. גם הבירה חוסלה מיד ועברנו לאוכל.
התחלנו עם המרקים. מרק מיסו, שעולה 18 שקלים היה כמו כל מרק מיסו אחר. ציר דגים עשיר, קצת אצות, קצת קוביות טופו, הרבה טעם. האמת, מעולם לא טעמתי מרק מיסו לא טוב, ואני לא חושב שאפשר ליפול במרק פשוט וטעים זה. מרק אודון היה יותר מאתגר. מדובר במרק אטריות אודון על בסיס ציר דגים וסויה, אצות וואקמה ובצל ירוק. הוא עולה 24 שקלים, הוא טעים ונאלצנו להזמין מנה נוספת כי מסתבר ששלושה אנשים לא יכולים לחלוק שתי קערות מרק, בפרט כשהקערות לא גדולות במיוחד.
למנה ראשונה החלטנו לחלוק מנה בשם סאקה אבוקדו יוקה - טרטר סלמון ואבוקדו במרינדת סויה וואסבי, בעיטור איקורה, וואסבי קראנץ', עליי מיקרו, בצל ירוק ושומשום. המנה עולה 48 שקלים. מצד אחד זה די הרבה למנה ראשונה לא גדולה, אבל מצד שני זו המנה הכי מקורית שטעמתי בזמן האחרון. מדובר במנה ייחודית, שבה נתחי הסלמון הנא השתלבו בצורה מופלאה עם קוביות האבוקדו, הוואסבי נתן למנה חריפות נעימה ומיזוג הטעמים של הסויה והוואסבי עם האבוקדו איכשהו התחבר למנה מוצלחת מאד, גם אם די מוזרה. המנה חוסלה עד תום.
קומבינציה משתלמת
עוברים לסושי. החלטנו לנסות קומבינציה צמחונית. שמונה יחידות אינסייד אאוט עם חביתה יפנית (טמאגו), דלעת יפנית (קמפיו), אבוקדו ומלפפון במעטפת שבבי פנקו, ועוד שמונה יחידות של הוסומאקי עם אבוקדו ומלפפון. הקומבינציה כללה גם יחידה אחת של ניגירי, אצבע אורז עם אותה חביתת טאמגו. הקומבינציה עולה 48 שקלים, ובעצם הרבה יותר משתלם להזמין קומבינציה מאשר כל רול בנפרד.
אם הרושם הראשוני שלנו היה שמדובר במסעדה די יקרה, העיון בקומבינציות מעלה שלפחות בהיבט הצרכני הזמנת קומבינציות הופכת את הארוחה להרבה יותר משתלמת. שלפנו צ'ופטיקס, מזגנו סויה לקעריות, ערבבנו וואסבי והחלנו לבלוס במשנה מרץ, תוך שאנו מחסלים כל צלוחית רוטב שקיבלנו - סויה, ספייסי מיונז, טריאקי - הכל הולך. לצערי הרב לא היה שמן צ'ילי חריף, אז נתנו לי סויה עם צ'ילי. איכשהו זה עבד.
אחרי הקומבינציה עדיין חשנו רעב קל כי בכל זאת הקומבינציה מיועדת מקסימום לזוג, בטח שלא לשלושה, אז החלטנו להזמין רול מתוך הפרק של המיוחדים.
בחרנו במנה בעלת השם המוזר טקה טטאקי - טונה אדומה, ספייסי מיונז, מלפפון, אבוקדו ובצל ירוק במעטפת טונה צרובה, טוביקו ירוק ושקדים קלויים. בתכלס מדובר בעוד מנת סושי רול, רק שקצת יותר מגוונת ומעניינת. ושוב, טבלנו את יחידות הסושי עמוק בסויה, הוספנו ג'ינג'ר כבוש, הרבה וואסבי חריף, והתענגנו. סיבוב בירה ליאו תאילנדית, 22 שקלים, סגר את הארוחה המאוד מיוחדת הזו, שהיתה שונה מאד מארוחות סושי אחרות שאכלנו.
בתום הארוחה יצאנו למרפסת שבכניסה למסעדה, הזמנו קנקן תה יסמין, 24 שקלים, התענגנו מאחר צהרים נעים, וחשבנו על כמה בעצם החיים יפים. האמת, מי שעושה חשבון נפש ומהרהר על החיים שלו אחרי ארוחה טובה מאוד, באווירה כפרית נעימה, ועוד אחרי שתיים-שלוש בירות, לא יכול להגיע למסקנה אחרת.
בשורה התחתונה: יומה בר היא מסעדה יפנית אמיתית, מסעדה מצוינת שמציעה רק אוכל יפני. לא אוכל זול, אבל מושקע, מוקפד, איכותי, והכי חשוב - גם טעים וגם בריא.
יומה בר
המייסדים 4 בנימינה
שגיא כהן על מרקאטו בעכו - מסעדה איטלקית
http://www.haaretz.co.il/food/restaurants-reviews/.premium-1.3137048
רצ"ב דוגמא נחמדה, לסגנונו הייחודי:
"אל: הלשכה הקדושה לשפת מלצרות.
מאת: הנקלה בחוטאים.
רבותי, שכל הכרעתכם אמת וכל משפטכם צדק וכל דבריכם כדבש ניגר. נופל אני אפיים ארצה לרגליכם ומכה על חטא שחטאתי בגבהות לב. אוי לי כי נשביתי, אבוי לי כי טחו עיני, אויה לי כי נסתמו אוזני. לפני שנים יצא מלפני הדר זוהר כבודכם פסק המחייב כל מלצר ומלצרית בארץ קודשנו לפנות אל הלקוחות בלשון אחת לאמור: "הכל בסדר?" ומלפני ערלי לב, והחוטא העלוב שלפניכם בכלל קהל הסתומים הזה, יצא הקצף ללגלג ולהשטין ולשים לקלס את המדבר המהולל הזה. ואז, כדי ללמד חמורים בינה ולהכניס בפרדים דעת, יצא מלפני הדר קודשכם שהשכינה מאירה דרכו הפסק שמעתה ידברו הכל כהאי לישנא: "טעים לנו, חברים?" ויהיו כל מלצרי ארץ הקודש, מקטן ועד גדול, מנקבה ועד זכר, מיפו ועד עכו, דוברים בלשון זו ובה בלבד. אוי לנו כי חטאנו, אבוי לנו כי החטאנו. ואני נופל אפיים ארצה ומתחנן: אם תחזירו את ה"הכל בסדר?" לעולם לא אשמיע דבר לצון ולא חמדת לגלוג ולא אהבלות ביקורת כנגדו. רק אסיר תודה אהיה לנצח על שפטרתם אותנו, בזכות החסד האינסופי המדריך כל פסוקיכם, מהאינפנטיליות המכשכשת בזנב של "טעים לנו, חברים?". ומוכן אני ללקות בייסורים הרבה, כפי שתשית עלי מידת הדין המנחה את זוהר קודשכם, ובלבד שבזכות ייסורי יינצל צאן הקדושים מ"טעים לנו, חברים?" שהוא הוא, ורק הוא ואך ורק הוא, מעכב פעמי משיח.
על החתום: השפל שבשפלים."
הביקורת עצמה חיובית ברובה
http://www.haaretz.co.il/food/restaurants-reviews/.premium-1.3137048
רצ"ב דוגמא נחמדה, לסגנונו הייחודי:
"אל: הלשכה הקדושה לשפת מלצרות.
מאת: הנקלה בחוטאים.
רבותי, שכל הכרעתכם אמת וכל משפטכם צדק וכל דבריכם כדבש ניגר. נופל אני אפיים ארצה לרגליכם ומכה על חטא שחטאתי בגבהות לב. אוי לי כי נשביתי, אבוי לי כי טחו עיני, אויה לי כי נסתמו אוזני. לפני שנים יצא מלפני הדר זוהר כבודכם פסק המחייב כל מלצר ומלצרית בארץ קודשנו לפנות אל הלקוחות בלשון אחת לאמור: "הכל בסדר?" ומלפני ערלי לב, והחוטא העלוב שלפניכם בכלל קהל הסתומים הזה, יצא הקצף ללגלג ולהשטין ולשים לקלס את המדבר המהולל הזה. ואז, כדי ללמד חמורים בינה ולהכניס בפרדים דעת, יצא מלפני הדר קודשכם שהשכינה מאירה דרכו הפסק שמעתה ידברו הכל כהאי לישנא: "טעים לנו, חברים?" ויהיו כל מלצרי ארץ הקודש, מקטן ועד גדול, מנקבה ועד זכר, מיפו ועד עכו, דוברים בלשון זו ובה בלבד. אוי לנו כי חטאנו, אבוי לנו כי החטאנו. ואני נופל אפיים ארצה ומתחנן: אם תחזירו את ה"הכל בסדר?" לעולם לא אשמיע דבר לצון ולא חמדת לגלוג ולא אהבלות ביקורת כנגדו. רק אסיר תודה אהיה לנצח על שפטרתם אותנו, בזכות החסד האינסופי המדריך כל פסוקיכם, מהאינפנטיליות המכשכשת בזנב של "טעים לנו, חברים?". ומוכן אני ללקות בייסורים הרבה, כפי שתשית עלי מידת הדין המנחה את זוהר קודשכם, ובלבד שבזכות ייסורי יינצל צאן הקדושים מ"טעים לנו, חברים?" שהוא הוא, ורק הוא ואך ורק הוא, מעכב פעמי משיח.
על החתום: השפל שבשפלים."
הביקורת עצמה חיובית ברובה
הארץ - 25 הפיצריות הטובות בארץ
http://www.haaretz.co.il/food/.premium-1.2708490
דוגמא: (האיטלקית החביבה עלי)
"טאטי באצ'י
נפתח בהתנצלות על הקלישאה: טאנטי באצ'י היא מסעדה איטלקית קטנה ומתוקה, מהסוג שבטיול בעולם מחפשים לאכול באחת כזאת. צנועה, פשוטה למראה אבל מאחורי התפריט מסתתרות פנינים טעימות. הרבה גלגולים עבר המקום עד שהתייצב בשנים האחרונות סביב מה שהוא יודע לעשות הכי טוב – פסטות ובעיקר –פיצות. זה אולי לא אוכל איטלקי מסורתי אחד לאחד, אבל זה אוכל פשוט בעבודת יד ותוצרת המקום – בלי התחכמות. לפיכך הפיצות כאן הן בלתי נשכחות, למשל, כדאי להגיע ביום שהקנאברו בתפריט. פיצה שמתחילה תמימה ומסתיימת בקול תרועה, עם מוצרלה ורוטב עגבניות עדין ותוספת של לא אחר מאשר – אסאדו שמכינים פה במקום עם קצת פפרוני ונקניקיות חריפות שמגיעות מסמיר הקצב הכי טוב בעמק יזרעאל. הבצק עצמו נושא בגאון את מלוא התוספות שמעל וביחד הכל מרובד טעמים, מגוון בכל ביס, נגיס ופריך – בקיצור, מושלם.
טאנטי באצ'י, שקדים 35, קריית טבעון"
http://www.haaretz.co.il/food/.premium-1.2708490
דוגמא: (האיטלקית החביבה עלי)
"טאטי באצ'י
נפתח בהתנצלות על הקלישאה: טאנטי באצ'י היא מסעדה איטלקית קטנה ומתוקה, מהסוג שבטיול בעולם מחפשים לאכול באחת כזאת. צנועה, פשוטה למראה אבל מאחורי התפריט מסתתרות פנינים טעימות. הרבה גלגולים עבר המקום עד שהתייצב בשנים האחרונות סביב מה שהוא יודע לעשות הכי טוב – פסטות ובעיקר –פיצות. זה אולי לא אוכל איטלקי מסורתי אחד לאחד, אבל זה אוכל פשוט בעבודת יד ותוצרת המקום – בלי התחכמות. לפיכך הפיצות כאן הן בלתי נשכחות, למשל, כדאי להגיע ביום שהקנאברו בתפריט. פיצה שמתחילה תמימה ומסתיימת בקול תרועה, עם מוצרלה ורוטב עגבניות עדין ותוספת של לא אחר מאשר – אסאדו שמכינים פה במקום עם קצת פפרוני ונקניקיות חריפות שמגיעות מסמיר הקצב הכי טוב בעמק יזרעאל. הבצק עצמו נושא בגאון את מלוא התוספות שמעל וביחד הכל מרובד טעמים, מגוון בכל ביס, נגיס ופריך – בקיצור, מושלם.
טאנטי באצ'י, שקדים 35, קריית טבעון"
ערן לאור על פטיטו בגבעתיים - נשמע מבטיח
http://www.haaretz.co.il/food/street-food-review/.premium-1.3142482
דוגמא במה מדובר:
"בקיץ האחרון, לאחר עיכוב לא קצר, נפתחה בקניון גבעתיים המסעדה האיטלקית "טיטו". ההשראה, הלא מרומזת כלל, היא מסעדת "Carmine's" הניו יורקית, שמציעה אוכל ביתי-איטלקי המוגש במנות עצומות ממדים ומיועדות לחלוקה בין יושבי השולחן. הכי רחוק ממנות ה"שרינג" המצומקות המוגשות בלא מעט מקומות, שאנו נוברים בהן בניסיון נואש ללקט משהו. פה מבטיחים גם לארוז לכם באופן אוטומטי את כל מה שנשאר בצלחות, בשביל "ארוחת הצהריים של מחר". ואנחנו, מה אנחנו? ישראלים עם עיניים גדולות, כך שנדמה שהקונספט נתפר בדיוק למידותינו.
הרשמה - דלג
אוהבים את ״אוכל בעמידה״? רוצים לקבל כל טור של ערן לאור ישירות למייל, מיד עם פרסומו? לחצו על ״התראות במייל״, כאן למעלה בשורת השיתוף
אז עכשיו, במהלך נוסף – ולא ממש מפתיע, כבר נתקלנו בו לא אחת במדור זה בשנה האחרונה – נפתח בצמוד ל"טיטו" דוכן קטן העונה לשם המתבקש "פטיטו", שמציע מנות זלילה מהירות וזולות, מהמטבח של המסעדה-האם וברוחה: ארבעה סוגי פיצות (מרגריטה, זיתים, פטריות ופפרוני, בגדלי רבע, חצי, שלושת רבעי או מגש שלם), מנת מק אנד צ'יז, וכריך מיטבולס-פרמזן שזוכה לכינוי "הירו ג'ואי". כן, בדיוק הג'ואי שאתם חושבים עליו."
http://www.haaretz.co.il/food/street-food-review/.premium-1.3142482
דוגמא במה מדובר:
"בקיץ האחרון, לאחר עיכוב לא קצר, נפתחה בקניון גבעתיים המסעדה האיטלקית "טיטו". ההשראה, הלא מרומזת כלל, היא מסעדת "Carmine's" הניו יורקית, שמציעה אוכל ביתי-איטלקי המוגש במנות עצומות ממדים ומיועדות לחלוקה בין יושבי השולחן. הכי רחוק ממנות ה"שרינג" המצומקות המוגשות בלא מעט מקומות, שאנו נוברים בהן בניסיון נואש ללקט משהו. פה מבטיחים גם לארוז לכם באופן אוטומטי את כל מה שנשאר בצלחות, בשביל "ארוחת הצהריים של מחר". ואנחנו, מה אנחנו? ישראלים עם עיניים גדולות, כך שנדמה שהקונספט נתפר בדיוק למידותינו.
הרשמה - דלג
אוהבים את ״אוכל בעמידה״? רוצים לקבל כל טור של ערן לאור ישירות למייל, מיד עם פרסומו? לחצו על ״התראות במייל״, כאן למעלה בשורת השיתוף
אז עכשיו, במהלך נוסף – ולא ממש מפתיע, כבר נתקלנו בו לא אחת במדור זה בשנה האחרונה – נפתח בצמוד ל"טיטו" דוכן קטן העונה לשם המתבקש "פטיטו", שמציע מנות זלילה מהירות וזולות, מהמטבח של המסעדה-האם וברוחה: ארבעה סוגי פיצות (מרגריטה, זיתים, פטריות ופפרוני, בגדלי רבע, חצי, שלושת רבעי או מגש שלם), מנת מק אנד צ'יז, וכריך מיטבולס-פרמזן שזוכה לכינוי "הירו ג'ואי". כן, בדיוק הג'ואי שאתם חושבים עליו."
עמית אהרונסון ויונתן כהן על ביגה מבשרת ציון
http://www.haaretz.co.il/food/restaurants-reviews/.premium-1.3138208
השורה התחתונה:
"
יהונתן: אז האם מעבר לבשורה הקמעונאית יש בקניון מבשרת בשורה קולינרית לתושבי האזור?
עמית: במילה אחת? לא. בסופו של דבר אנחנו נמצאים מטר מהקסטל וממקומות כמו ג'מילה קובה, מטעמי זוהר, פלאפל המרכז והבורקס של עזרא ששון. יש פה סניפים של פינתי ושל הלינק. לשלם כל כך הרבה על אוכל כל כך בינוני כשדקה מפה אפשר לאכול יותר טוב? אין סיבה.
יהונתן: אני אהיה מרוכך יותר ואומר שאני חושב שכמקום לארוחת בוקר מפנקת זה לגמרי עובר – הבריוש היה החלק הטוב בארוחה, והיו עוד כמה דברים בסדר גמור אבל אין ספק שתפריט האוכל מחייב שינוי ובעיקר מיקוד. בית קפה שרואה בעצמו מאפייה ומדבר בשפה אירופאית לא צריך להיות מסע עולמי מהודו ויפן ועד אמריקה.
עמית: חייבים לתת קרדיט למקום עצמו, שבהחלט נעים לשבת בו ושנראה יותר טוב מרוב בתי קפה שבהם ביקרנו לאחרונה. ויטרינת המאפים נראית טוב, הלחמים מזמינים וניכר שתושבי הסביבה כבר אימצו את "ביגה" לחיקם. בוא נקווה שאנשי הרשת לא יסתפקו בקהל האזורי שכבר יש להם, ירימו קצת את הסטנדרטים במטבח ויצדיקו את התארים המחייבים שהצמידו לעצמם.
http://www.haaretz.co.il/food/restaurants-reviews/.premium-1.3138208
השורה התחתונה:
"
יהונתן: אז האם מעבר לבשורה הקמעונאית יש בקניון מבשרת בשורה קולינרית לתושבי האזור?
עמית: במילה אחת? לא. בסופו של דבר אנחנו נמצאים מטר מהקסטל וממקומות כמו ג'מילה קובה, מטעמי זוהר, פלאפל המרכז והבורקס של עזרא ששון. יש פה סניפים של פינתי ושל הלינק. לשלם כל כך הרבה על אוכל כל כך בינוני כשדקה מפה אפשר לאכול יותר טוב? אין סיבה.
יהונתן: אני אהיה מרוכך יותר ואומר שאני חושב שכמקום לארוחת בוקר מפנקת זה לגמרי עובר – הבריוש היה החלק הטוב בארוחה, והיו עוד כמה דברים בסדר גמור אבל אין ספק שתפריט האוכל מחייב שינוי ובעיקר מיקוד. בית קפה שרואה בעצמו מאפייה ומדבר בשפה אירופאית לא צריך להיות מסע עולמי מהודו ויפן ועד אמריקה.
עמית: חייבים לתת קרדיט למקום עצמו, שבהחלט נעים לשבת בו ושנראה יותר טוב מרוב בתי קפה שבהם ביקרנו לאחרונה. ויטרינת המאפים נראית טוב, הלחמים מזמינים וניכר שתושבי הסביבה כבר אימצו את "ביגה" לחיקם. בוא נקווה שאנשי הרשת לא יסתפקו בקהל האזורי שכבר יש להם, ירימו קצת את הסטנדרטים במטבח ויצדיקו את התארים המחייבים שהצמידו לעצמם.
עומר שוברט על ניטן תאי
http://www.haaretz.co.il/food/restaurants-reviews/.premium-1.3135995
הפתיחה:
"ברז שטיפת הידיים בשירותים של ניטן תאי מחובר לצינור ארוך ומפותל, בצבע זהב כמובן. זה אלמנט עיצובי חביב, שמייצר בעיה קטנה: למים לוקח זמן להגיע לכיור. הבעיה היותר גדולה היא שאחרי שהמים כבר הגיעו לכיור והצלחת לשטוף ידיים, לוקח לזרם המים הרבה יותר מדי זמן להיעצר. ואז אתה לא בטוח אם באמת סגרת את הברז, ואתה שוב מזיז את הידית. ושוב. ושוב. וכבר אין לך מושג מתי הברז פתוח ומתי הוא סגור. ואתה מוצא עצמך עומד דקות ארוכות בשירותים, חסר אונים, מנסה לעצור את הזרם.
תחושות דומות של חוסר אונים מופיעות כמעט בכל שלב בביקור בניטן תאי, מהתפריט ועד הקינוח. מקורן בפער בין היומרה לרמת ביצוע ובין המניירות לאופן הגשתן. וזה לא רק עניין של לחץ מים לא מספק, אלא גם של שירות לא מוקפד ויותר מדי פרטאצ׳. והאמת, חבל. יש משהו מעורר הערכה בתעוזה שבלפתוח מקום כזה בתל אביב. מצד שני, כששתי הסועדות בשולחן הסמוך צועקות למלצרית: ״חמודה, יש לי עבודה בשבילך!״, וכשהחמודה מגיעה, היא מגלה שכל מה שרוצים ממנה זה ש״תצלמי אותנו כמו חתן-כלה״ - אתה תוהה אם מקום כזה יכול בכלל להתקיים בתל אביב. ולמרות הכל, ניטן תאי זה מקום כל כך מופרך שאתה רק מחפש סיבות לחזור אליו. עכשיו רק צריך עסקית קצת יותר טובה. או לפחות יותר משביעה.
הדיל: ראשונה במחיר העיקרית. תפריט הראשנות כולל שש מנות לבחירה (סלט פפאיה, מרק תירס, רול ברווז ועוד). מחירי העיקריות נעים בין 69 שקל (עוף טנדורי) ל-122 שקל (תאי ביף 4 סטריט).
http://www.haaretz.co.il/food/restaurants-reviews/.premium-1.3135995
הפתיחה:
"ברז שטיפת הידיים בשירותים של ניטן תאי מחובר לצינור ארוך ומפותל, בצבע זהב כמובן. זה אלמנט עיצובי חביב, שמייצר בעיה קטנה: למים לוקח זמן להגיע לכיור. הבעיה היותר גדולה היא שאחרי שהמים כבר הגיעו לכיור והצלחת לשטוף ידיים, לוקח לזרם המים הרבה יותר מדי זמן להיעצר. ואז אתה לא בטוח אם באמת סגרת את הברז, ואתה שוב מזיז את הידית. ושוב. ושוב. וכבר אין לך מושג מתי הברז פתוח ומתי הוא סגור. ואתה מוצא עצמך עומד דקות ארוכות בשירותים, חסר אונים, מנסה לעצור את הזרם.
תחושות דומות של חוסר אונים מופיעות כמעט בכל שלב בביקור בניטן תאי, מהתפריט ועד הקינוח. מקורן בפער בין היומרה לרמת ביצוע ובין המניירות לאופן הגשתן. וזה לא רק עניין של לחץ מים לא מספק, אלא גם של שירות לא מוקפד ויותר מדי פרטאצ׳. והאמת, חבל. יש משהו מעורר הערכה בתעוזה שבלפתוח מקום כזה בתל אביב. מצד שני, כששתי הסועדות בשולחן הסמוך צועקות למלצרית: ״חמודה, יש לי עבודה בשבילך!״, וכשהחמודה מגיעה, היא מגלה שכל מה שרוצים ממנה זה ש״תצלמי אותנו כמו חתן-כלה״ - אתה תוהה אם מקום כזה יכול בכלל להתקיים בתל אביב. ולמרות הכל, ניטן תאי זה מקום כל כך מופרך שאתה רק מחפש סיבות לחזור אליו. עכשיו רק צריך עסקית קצת יותר טובה. או לפחות יותר משביעה.
הדיל: ראשונה במחיר העיקרית. תפריט הראשנות כולל שש מנות לבחירה (סלט פפאיה, מרק תירס, רול ברווז ועוד). מחירי העיקריות נעים בין 69 שקל (עוף טנדורי) ל-122 שקל (תאי ביף 4 סטריט).
וואלה - 9 המקומות הכי שווים בחיפה
http://food.walla.co.il/item/3017887
9 המקומות הכי שווים בחיפה
מאוכל הודי ותאילנדי, דרך איטלקי ועד בר קוקטיילים סקסי - בחיפה פועלת סצינת מסעדות איכותית ושוקקת. גל השריפות האחרון בעיר הוא עילה מצוינת לבוא ולתמוך בה דווקא עכשיו, ולאכול במסעדות הכי טובות שלה
רעות סהר יום שני, 05 בדצמבר 2016, 12:35
.
אם חשבתם אי פעם לקפוץ לחיפה, כנראה שעכשיו, כשבוע אחרי גל השריפות שפקד אותה, מדובר בזמן אידיאלי לפירגון. העיר מלאה במסעדות מצוינת, כל אחת לסוגה, שמעניקות חוויה חיפאית אותנטית. ובכל זאת, למרות הבגרות הקולינרית רק השבוע נסגרה בה אחת מהפנינים המוצלחות, כולא, המסעדה של עודד חצבני שהביאה אל העיר התחתית אוכל ים תיכוני מתוחכם עם טאץ' אלגנטי. סגירתה של כולא רק מוכיחה עד כמה זקוקה העיר לתמיכה וסועדים מבחוץ בכל זמן נתון.
חמארה בשוק: תלפיות, שוק תלפיות
החמארה הקטנה משוק תלפיות מפורסמת בתפריט המשתנה שלה, המבוסס על התוצרת הטרייה של השוק. ביום זו מסעדת שוק עליזה עם מנות ביתיות מנחמות וקפה שחור ובערב היא חמארה באווירה לוהטת עם ג'אז ברקע ועראק רימונים. יש בתפריט דגים ופירות ים בגרסאות ים תיכוניות יצירתיות, סלטים צבעוניים וטריים ובירה מהחבית. לאחרונה נפתחה עונת המרקים ואם יש לכם מזל אז אילן יכין בדיוק טום יאם או בויאבז.
תלפיות, סירקין 28 חיפה, 04-6992296. לא כשר
חיפה בצלחת: ג'ק והאפונים, עיר תחתית
ג'ק והאפונים הוא מקום עם די.אן.איי חיפאי מחוספס. בר האוכל שברחוב הבנקים מגישים דגים שכובשים במקום, בשרים שמעשנים במקום ונקניקיות עבודת יד. אפילו עבודות השיפוץ בדרך יפו לא מפריעות לאווירה וזוגות נפגשים לדייט רומנטי עם יין וצלחת שרימפסים לצד חבורות קטנות שחולקות ספייריבס מעושן ובירה מהחבית. חיפה במיטבה.
ג'ק והאפונים, דרך יפו 44 חיפה, 04-8535668. לא כשר
הגלידה: אייססלון, דניה
הגלידרייה הביתית שנפתחה זה מכבר במרכז המסחרי בסביוני דניה כבר צברה לה קהל של מלקקים נאמנים. הגלידה מבריקה (אדווה השפית למדה באוניברסיטה לגלידה באיטליה), הטעמים מיוחדים ומהנים (מגלידת תפוז אבוקדו ועד גלידת בירה) והאווירה ביתית, חייכנית ונעימה, שלא לדבר על כך שניתן לרכוש כדור גלידה ב-5 שקלים. ההורים בשכונה מספרים שהילדים כבר התרגלו לעצור באייססלון בדרך חזרה מבית ספר - לא נרשמו תלונות הורים בנושא.
אייססלון, אוסקר שינדלר 7 חיפה, 04-8344340. לא כשר
ההודית: ג'יוטי, עיר תחתית
ג'יוטי פתחה לפני שנה את המסעדה שלה בעיר התחתית ומאז לא מפסיקים להגיע למקום חיפאים וסועדים אחרים שהתגעגעו להודו. הדיסוננס בין דרך העצמאות הסואנת לבין אווירת הנמסטה שבתוך המסעדה רק מוסיף לחוויה האותנטית בג'יוטי. התפריט עצמו לקוח ממטעמים ממרגלות ההימלאיה שצרובים על קירות ליבה של ג'יוטי: סמוסה ברוטב תמרינדי, לאסי זעפרן עוקצני, תבשיל פאקורה וחומוס, בטטה ואדה קלאסית ורבים נוספים.
ג'יוטי, דרך העצמאות 72 חיפה, 054-2088077. לא כשר
האיטלקית: איטליאנו דה לה קוסטה, בת גלים
השף חמודי עוקלה עבר במשחקי השף ובמסעדת מגדלנה לפני שנחת על החוף בבת גלים. איטליאנו דה לה קוסטה שנפתחה לפני מספר חודשים הלהיטה את שני עברי הכרמל עם תפריט איטלקי מובהק שלא מתנצל שהוא בחיפה, אבל גם לא עושה מזה סיפור. בתפריט אפשר למצוא פיצות ופסטות וסלטים שלא רק נעשים במיומנות אלא חורגים מגבולות הבנאלי. פירות ים טריים, גבינות משובחות, דגים כבושים ועוד תופעות חיפאיות לא שכיחות הופכות את המסעדה הזו לפנינה.
איטליאנו דה לה קוסטה, העלייה השניה 96 חיפה, 04-6601011. לא כשר
בלגן מענג: וניה ביסטרו, עיר תחתית
כשנפתחה וניה ביסטרו בכניסה לשער פלמר היא בישרה לראשונה על תחייתה של העיר התחתית ועל הפיכה ליד מועדף. מאז שקמה כבר התרבות האלטרנטיבות במתחם הנמל אבל וניה ביסטרו החלוצה (מלבד אולי נמל 24 הותיקה) המשיכה לספק חוויה קולינרית לא שגרתית, עמוסה ומבולגנת אבל מענגת מאוד. התפריט העונתי מציע מנות שף ים תיכוניות על הקו שמדרום צרפת עד לואדי ניסנאס והאווירה מציעה לכם לחוות את העיר התחתית במיטבה.
וניה ביסטרו, שער פלמר 1 חיפה, 04-6716272. לא כשר
מטבח ערבי: רולא, מרכז הכרמל
רבות כבר דובר על המסעדה הערבית שהביאה את הבישול המסורתי והמדויק ללא קיצורי הדרך אל מרכז הכרמל, ובכל זאת, אין רשימה חיפאית שלא יכולה לכלול בה את רולא. בחלל המעוצב בפשטות מגישים מנות מהמטבח הערבי בגרסאות שהן לא רק הקרובות ביותר למקור, הן המקור עצמן. השושברק המפורסם, הקבב החאלבי שלא מתחנף, החומוס העדין, סלט הג'רג'יר הנפלא, כל אלו ועוד מרכיבים תפריט של מסעדה מחוננת ששולחת יד ארוכה כל הדרך מהכרמל ללבנט.
רולא, שדרות מוריה 11 חיפה, 052-2273812. לא כשר
הטבעונית: פרייה, כרמליה
תמר לפיד קראה לא רק לבתה בכורתה פרייה אלא גם למסעדה הטבעונית הקטנה שפתחה בכניסה לכרמליה. מלבד ערכות מיצים לניקוי רעלים ושייקים משגעים על בסיס חלב שקדים שלפיד מכינה בעצמה אפשר גם ליהנות מתפריט טבעוני מנחם הכולל סלטים מושקעים מירקות טריים, תבשילים טבעוניים עמוסי ויטמינים, סנדביצ'ים ואפילו המבורגר סלק טבעוני שכבר רכש לו מוניטין בעצמו. ממש לא כדאי לעזוב את המקום מבלי לנסות מאפין שוקולד-בננה.
פרייה, צפרירים 2 חיפה, 04-8201122. לא כשר
התאילנדית: צ'אנג בה, עיר תחתית
חיפאים רבים החסירו פעימה מהתרגשות כשטעמו לראשונה את הפאד תאי של צ'אנג בה. סוף סוף אפשר להתנחם באוכל תאילנדי אמיתי, מחומרי גלם אותנטיים, כזה שמזכיר את הטיול האחרון לצפון תאילנד. גם אחרי שעברה המסעדה הקטנה לעברה השני של דרך העצמאות היא עדיין הצליחה לשמור על מקוריות, אווירה מדליקה ואוכל הטעים: טופו, עוף, בקר או פירות ים בגרסאות שונות של קארי, אטריות או אורז, ויש גם דגים שלמים צלויים. אם אתם רואים אנשים יוצאים משם עם דמעות זה בגלל הצ'ילי אבל גם מאושר.
צ'אנג בה, הנמל 23 חיפה, 04-6722891. לא כשר
לא רק חומוסיה: אום כולתום חומוס בר, כרמליה
המהפכה הטבעונית לא פסחה על חיפה ולפני כמה חודשים נפתח אום-כולתום חומוס-בר שהוא ממש לא רק חומוסיה. הכוסות הצבעוניות, הקירות מחופי הלבנים והקשתות מבשרים על מקום עליז במיוחד שהתפריט הטבעוני שלו מבקש גם לחוס על בעלי החיים וגם לענג בני אדם: ארוחות בוקר מפנקות, תבשילים מעודנים, סלטים יצירתיים וכמובן גם חומוס ביתי. המנות יפות כמו ציור והשירות נעים כמו בבית, אולי בגלל זה חצי חיפה כבר מאוהבת במקום.
אום כולתום חומוס בר, שדרות מוריה 60 חיפה, 04-8852227. לא כשר
בר קוקטיילים: וספר, עיר תחתית
בר הקוקטיילים הראשון של חיפה ומי שהביאו לראשונה אל מורדות הכרמל את אמנות השקשוק והניעור. אבל שלא תטעו שבמקום המעוצב יש רק משקאות ארטיסטיים, מי שמשקיע כל כך בכוס משקיע ככה גם בצלחת והאוכל בו יצירתי ומלהיב וקורץ לויטנאם, ספרד, ארגנטינה ותאילנד. אם היתה חסרה לעיר התחתית קצת קלאסה אין ספק שבווספר מספקים את הסחורה.
וספר, נחום דוברין 9 חיפה, 04-8852227. לא כשר
http://food.walla.co.il/item/3017887
9 המקומות הכי שווים בחיפה
מאוכל הודי ותאילנדי, דרך איטלקי ועד בר קוקטיילים סקסי - בחיפה פועלת סצינת מסעדות איכותית ושוקקת. גל השריפות האחרון בעיר הוא עילה מצוינת לבוא ולתמוך בה דווקא עכשיו, ולאכול במסעדות הכי טובות שלה
רעות סהר יום שני, 05 בדצמבר 2016, 12:35
.
אם חשבתם אי פעם לקפוץ לחיפה, כנראה שעכשיו, כשבוע אחרי גל השריפות שפקד אותה, מדובר בזמן אידיאלי לפירגון. העיר מלאה במסעדות מצוינת, כל אחת לסוגה, שמעניקות חוויה חיפאית אותנטית. ובכל זאת, למרות הבגרות הקולינרית רק השבוע נסגרה בה אחת מהפנינים המוצלחות, כולא, המסעדה של עודד חצבני שהביאה אל העיר התחתית אוכל ים תיכוני מתוחכם עם טאץ' אלגנטי. סגירתה של כולא רק מוכיחה עד כמה זקוקה העיר לתמיכה וסועדים מבחוץ בכל זמן נתון.
חמארה בשוק: תלפיות, שוק תלפיות
החמארה הקטנה משוק תלפיות מפורסמת בתפריט המשתנה שלה, המבוסס על התוצרת הטרייה של השוק. ביום זו מסעדת שוק עליזה עם מנות ביתיות מנחמות וקפה שחור ובערב היא חמארה באווירה לוהטת עם ג'אז ברקע ועראק רימונים. יש בתפריט דגים ופירות ים בגרסאות ים תיכוניות יצירתיות, סלטים צבעוניים וטריים ובירה מהחבית. לאחרונה נפתחה עונת המרקים ואם יש לכם מזל אז אילן יכין בדיוק טום יאם או בויאבז.
תלפיות, סירקין 28 חיפה, 04-6992296. לא כשר
חיפה בצלחת: ג'ק והאפונים, עיר תחתית
ג'ק והאפונים הוא מקום עם די.אן.איי חיפאי מחוספס. בר האוכל שברחוב הבנקים מגישים דגים שכובשים במקום, בשרים שמעשנים במקום ונקניקיות עבודת יד. אפילו עבודות השיפוץ בדרך יפו לא מפריעות לאווירה וזוגות נפגשים לדייט רומנטי עם יין וצלחת שרימפסים לצד חבורות קטנות שחולקות ספייריבס מעושן ובירה מהחבית. חיפה במיטבה.
ג'ק והאפונים, דרך יפו 44 חיפה, 04-8535668. לא כשר
הגלידה: אייססלון, דניה
הגלידרייה הביתית שנפתחה זה מכבר במרכז המסחרי בסביוני דניה כבר צברה לה קהל של מלקקים נאמנים. הגלידה מבריקה (אדווה השפית למדה באוניברסיטה לגלידה באיטליה), הטעמים מיוחדים ומהנים (מגלידת תפוז אבוקדו ועד גלידת בירה) והאווירה ביתית, חייכנית ונעימה, שלא לדבר על כך שניתן לרכוש כדור גלידה ב-5 שקלים. ההורים בשכונה מספרים שהילדים כבר התרגלו לעצור באייססלון בדרך חזרה מבית ספר - לא נרשמו תלונות הורים בנושא.
אייססלון, אוסקר שינדלר 7 חיפה, 04-8344340. לא כשר
ההודית: ג'יוטי, עיר תחתית
ג'יוטי פתחה לפני שנה את המסעדה שלה בעיר התחתית ומאז לא מפסיקים להגיע למקום חיפאים וסועדים אחרים שהתגעגעו להודו. הדיסוננס בין דרך העצמאות הסואנת לבין אווירת הנמסטה שבתוך המסעדה רק מוסיף לחוויה האותנטית בג'יוטי. התפריט עצמו לקוח ממטעמים ממרגלות ההימלאיה שצרובים על קירות ליבה של ג'יוטי: סמוסה ברוטב תמרינדי, לאסי זעפרן עוקצני, תבשיל פאקורה וחומוס, בטטה ואדה קלאסית ורבים נוספים.
ג'יוטי, דרך העצמאות 72 חיפה, 054-2088077. לא כשר
האיטלקית: איטליאנו דה לה קוסטה, בת גלים
השף חמודי עוקלה עבר במשחקי השף ובמסעדת מגדלנה לפני שנחת על החוף בבת גלים. איטליאנו דה לה קוסטה שנפתחה לפני מספר חודשים הלהיטה את שני עברי הכרמל עם תפריט איטלקי מובהק שלא מתנצל שהוא בחיפה, אבל גם לא עושה מזה סיפור. בתפריט אפשר למצוא פיצות ופסטות וסלטים שלא רק נעשים במיומנות אלא חורגים מגבולות הבנאלי. פירות ים טריים, גבינות משובחות, דגים כבושים ועוד תופעות חיפאיות לא שכיחות הופכות את המסעדה הזו לפנינה.
איטליאנו דה לה קוסטה, העלייה השניה 96 חיפה, 04-6601011. לא כשר
בלגן מענג: וניה ביסטרו, עיר תחתית
כשנפתחה וניה ביסטרו בכניסה לשער פלמר היא בישרה לראשונה על תחייתה של העיר התחתית ועל הפיכה ליד מועדף. מאז שקמה כבר התרבות האלטרנטיבות במתחם הנמל אבל וניה ביסטרו החלוצה (מלבד אולי נמל 24 הותיקה) המשיכה לספק חוויה קולינרית לא שגרתית, עמוסה ומבולגנת אבל מענגת מאוד. התפריט העונתי מציע מנות שף ים תיכוניות על הקו שמדרום צרפת עד לואדי ניסנאס והאווירה מציעה לכם לחוות את העיר התחתית במיטבה.
וניה ביסטרו, שער פלמר 1 חיפה, 04-6716272. לא כשר
מטבח ערבי: רולא, מרכז הכרמל
רבות כבר דובר על המסעדה הערבית שהביאה את הבישול המסורתי והמדויק ללא קיצורי הדרך אל מרכז הכרמל, ובכל זאת, אין רשימה חיפאית שלא יכולה לכלול בה את רולא. בחלל המעוצב בפשטות מגישים מנות מהמטבח הערבי בגרסאות שהן לא רק הקרובות ביותר למקור, הן המקור עצמן. השושברק המפורסם, הקבב החאלבי שלא מתחנף, החומוס העדין, סלט הג'רג'יר הנפלא, כל אלו ועוד מרכיבים תפריט של מסעדה מחוננת ששולחת יד ארוכה כל הדרך מהכרמל ללבנט.
רולא, שדרות מוריה 11 חיפה, 052-2273812. לא כשר
הטבעונית: פרייה, כרמליה
תמר לפיד קראה לא רק לבתה בכורתה פרייה אלא גם למסעדה הטבעונית הקטנה שפתחה בכניסה לכרמליה. מלבד ערכות מיצים לניקוי רעלים ושייקים משגעים על בסיס חלב שקדים שלפיד מכינה בעצמה אפשר גם ליהנות מתפריט טבעוני מנחם הכולל סלטים מושקעים מירקות טריים, תבשילים טבעוניים עמוסי ויטמינים, סנדביצ'ים ואפילו המבורגר סלק טבעוני שכבר רכש לו מוניטין בעצמו. ממש לא כדאי לעזוב את המקום מבלי לנסות מאפין שוקולד-בננה.
פרייה, צפרירים 2 חיפה, 04-8201122. לא כשר
התאילנדית: צ'אנג בה, עיר תחתית
חיפאים רבים החסירו פעימה מהתרגשות כשטעמו לראשונה את הפאד תאי של צ'אנג בה. סוף סוף אפשר להתנחם באוכל תאילנדי אמיתי, מחומרי גלם אותנטיים, כזה שמזכיר את הטיול האחרון לצפון תאילנד. גם אחרי שעברה המסעדה הקטנה לעברה השני של דרך העצמאות היא עדיין הצליחה לשמור על מקוריות, אווירה מדליקה ואוכל הטעים: טופו, עוף, בקר או פירות ים בגרסאות שונות של קארי, אטריות או אורז, ויש גם דגים שלמים צלויים. אם אתם רואים אנשים יוצאים משם עם דמעות זה בגלל הצ'ילי אבל גם מאושר.
צ'אנג בה, הנמל 23 חיפה, 04-6722891. לא כשר
לא רק חומוסיה: אום כולתום חומוס בר, כרמליה
המהפכה הטבעונית לא פסחה על חיפה ולפני כמה חודשים נפתח אום-כולתום חומוס-בר שהוא ממש לא רק חומוסיה. הכוסות הצבעוניות, הקירות מחופי הלבנים והקשתות מבשרים על מקום עליז במיוחד שהתפריט הטבעוני שלו מבקש גם לחוס על בעלי החיים וגם לענג בני אדם: ארוחות בוקר מפנקות, תבשילים מעודנים, סלטים יצירתיים וכמובן גם חומוס ביתי. המנות יפות כמו ציור והשירות נעים כמו בבית, אולי בגלל זה חצי חיפה כבר מאוהבת במקום.
אום כולתום חומוס בר, שדרות מוריה 60 חיפה, 04-8852227. לא כשר
בר קוקטיילים: וספר, עיר תחתית
בר הקוקטיילים הראשון של חיפה ומי שהביאו לראשונה אל מורדות הכרמל את אמנות השקשוק והניעור. אבל שלא תטעו שבמקום המעוצב יש רק משקאות ארטיסטיים, מי שמשקיע כל כך בכוס משקיע ככה גם בצלחת והאוכל בו יצירתי ומלהיב וקורץ לויטנאם, ספרד, ארגנטינה ותאילנד. אם היתה חסרה לעיר התחתית קצת קלאסה אין ספק שבווספר מספקים את הסחורה.
וספר, נחום דוברין 9 חיפה, 04-8852227. לא כשר
מסעדת כולא - חיפה - נסגרת
http://www.haaretz.co.il/food/food-news/1.3139377
כעת, מגיע גל הסגירות לחיפה. מוקדם יותר השנה נסגרה המסעדה הוותיקה "וואלה" ומה קשה הגזרה, כשזה נוגע ל"כולא" - מסעדה שבתקופה של כמעט שנתיים כבר הספיקה להפוך למוקד משיכה בזכות עצמה ולאבן שואבת למבקרים בחיפה, בעיקר חובבי אוכל שחיפשו מקום קצת שונה בנוף הקולינרי המקומי. לכן, אולי גדולה יותר מידת ההפתעה מההודעה של השף עודד חצבני הבוקר בפייסבוק, בדבר הסגירה של מסעדתו הנוכחית והאהובה.
בעמוד הפייסבוק האישי שלו כתב חצבני כי הוא מודה לכל מי שבא להתארח, לאכול, לשתות, לבשל, לספק חומרי גלם, לצלם, לצייר ולכל מי שלקח חלק בכולא ובתוך כך הודיעה על סגירתה הצפויה בשבוע הבא (10.12.16). בנוסף, עִדכן חצבני כי בשבוע הפרידה, תעבוד המסעדה במתכונת של שני עד שישי, מהשעות 12:00 בצהריים ועד 22:00 בלילה. בשעה שעברה מעת פרסום פוסט הפרידה כבר הספיקו להיפרד מסעדנים ואנשי אוכל רבים, במה שמסתמן כהפתעה גדולה ופרידה עצובה ממוסד קולינרי לא ותיק במיוחד אך אהוד עד מאוד בחיפה.
http://www.haaretz.co.il/food/food-news/1.3139377
כעת, מגיע גל הסגירות לחיפה. מוקדם יותר השנה נסגרה המסעדה הוותיקה "וואלה" ומה קשה הגזרה, כשזה נוגע ל"כולא" - מסעדה שבתקופה של כמעט שנתיים כבר הספיקה להפוך למוקד משיכה בזכות עצמה ולאבן שואבת למבקרים בחיפה, בעיקר חובבי אוכל שחיפשו מקום קצת שונה בנוף הקולינרי המקומי. לכן, אולי גדולה יותר מידת ההפתעה מההודעה של השף עודד חצבני הבוקר בפייסבוק, בדבר הסגירה של מסעדתו הנוכחית והאהובה.
בעמוד הפייסבוק האישי שלו כתב חצבני כי הוא מודה לכל מי שבא להתארח, לאכול, לשתות, לבשל, לספק חומרי גלם, לצלם, לצייר ולכל מי שלקח חלק בכולא ובתוך כך הודיעה על סגירתה הצפויה בשבוע הבא (10.12.16). בנוסף, עִדכן חצבני כי בשבוע הפרידה, תעבוד המסעדה במתכונת של שני עד שישי, מהשעות 12:00 בצהריים ועד 22:00 בלילה. בשעה שעברה מעת פרסום פוסט הפרידה כבר הספיקו להיפרד מסעדנים ואנשי אוכל רבים, במה שמסתמן כהפתעה גדולה ופרידה עצובה ממוסד קולינרי לא ותיק במיוחד אך אהוד עד מאוד בחיפה.
כי זכרתי לטובה את חוות הדעת שלך
אשר הפתיעה אותי והעירה נקודות במקום שלא שמתי אליהן לב בביקור הראשון שלי שם.
לצערי גם בביקור השני, אחרי חוות הדעת שלך הרושם שלי לא השתנה, ולכן זכרתי דווקא את חוות הדעת שלך.
לרוב ההתרשמות שלנו ממקומות דומה ואתה אחד הכותבים שאני סומך יותר על חוות הדעת שלו ולכן דווקא כאן השוני בטעמים והתייחסות נצרב לי בתודעה.
בכל מקרה אני מתנצל אם נפגעת
לעתים קרובות מאוד ההתרשמות
אשר הפתיעה אותי והעירה נקודות במקום שלא שמתי אליהן לב בביקור הראשון שלי שם.
לצערי גם בביקור השני, אחרי חוות הדעת שלך הרושם שלי לא השתנה, ולכן זכרתי דווקא את חוות הדעת שלך.
לרוב ההתרשמות שלנו ממקומות דומה ואתה אחד הכותבים שאני סומך יותר על חוות הדעת שלו ולכן דווקא כאן השוני בטעמים והתייחסות נצרב לי בתודעה.
בכל מקרה אני מתנצל אם נפגעת
לעתים קרובות מאוד ההתרשמות
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.