Gordo's
לא. פשוט לא.
בגדול אני יכולה לומר שהיו שלושה דברים טובים: לחמניית הבאן שהגיעה עם אחד ההמבורגרים, צ'יפס הבטטה והחנייה הקרובה שהייתה בחינם.
בפירוט גדול יותר:
הגענו לחגוג יום הולדת של חברה שאוהבת דברים שהם רטרו ומוגזמים, והתלהבה מתמונות הקינוחים שלהם. המקום מגדיר את עצמו כבורגר בר אז הגענו רעבים.
אני והבחור חלקנו שני המבורגרים שעלו 69 שח כל אחד וכללו גם צ'יפס וסלט קולסלואו:
מייק קרטר - 220 גרם המבורגר, מגדלון של טבעות בצל פריכות, גבינת צ׳דר, ספייסי מיונז, אייסברג, בצל מטוגן, פרוסת עגבנייה וקורנישון.
וצ'או צ'או - 220 גרם המבורגר, מיונז וואסאבי, סלט חסות, כרוב אדום ושרי בתיבול אסייתי ושברי אפונת וואסבי מוגש בלחמניית באן.
אז המייק קארטר הגיע יחסית מהיר, כשאני אומרת יחסית זה כי להכל לקחת המוווןןןןןןןן זמן להגיע. מצד אחד המקום היה די מלא, מצד שני מתפעלים אותו בני נוער ולכן אין באמת מבוגרים שמנהלים את העסק וברור למה לוקח להם המון זמן (במקום אחר הייתי מבטלת את ההמבורגר השני ופשוט קמה והולכת, אבל יום הולדת אז שחררתי).
הצ'או צ'או הגיע אחרי שהרוב סיימו את ההמבורגר שלהם.
הזמנו את ההמבורגרים במידת עשייה של מדיום רר. הגיע וול דאן. נמנענו מלעשות סצינה בגלל החברה ולא רצינו לחכות עד 12 בלילה לחלופה. האיכות של הבשר סבירה.
את החריפות מהמיונז ווסאבי אני עדיין מחפשת כי הוא לא הורגש. טעמתי בעיקר חסה והמבורגר. הבאן היה טוב. במייק קרטר הייתה גבינה וטבעות בצל סבירות בסך הכל.
אני חושבת שהם ניסו לעשות צ'יפס בסגנון הויטרינה, אבל הוא היה חסר תיבול. אז תפוחי האדמה היו תפוחי אדמה תפלים. הבטטה הייתה קצת יותר מוצלחת כי היא צריכה הרבה פחות מלח.
הקולסלואו היה בינוני מינוס.
הבחור שתה בירה מכבי, אני הייתי קצת יותר אמיצה וניסיתי קוקטייל שלהם שנקרא בניטו והתיאור שלו בתפריט הוא: קוקטייל לחובבי אניס, בטעם חמצמץ-קיצי עם מתיקות שקדית על בסיס של טקילה עם טאץ’ של אניס צרפתי מתובל, מוגש בזעם עם פלפל חריף וקליפת לימון לקישוט
בגדול זה ערק מדולל עם קצת צבע. לפחות במחיר שפוי יחסית (35 שח. אותו מחיר ששילמנו בהמינגווי בפראג, איפה הקוקטיילים שלהם ואיפה זה).
לקינוח ילדת יום ההולדת הזמינה את כל השייקים וכל הקינוחים שהם מציעים לכל השולחן. התגברתי על הזעזוע העמוק מהמוגזמות של העסק וטעמתי ביס מכל דבר. אז את הפנקייקים והוואפלים הם כנראה עושים במקום אבל כל השאר תעשייתי ומתוק הרבה יותר מדי. אחרי ביס אחד מכל דבר עברתי לנשנש את הבייגלה כי מלח ולשתות מלא מים.
שום דבר לא עשה לי וואוו.
אז אני מבינה שהקינוחים זה גימיק אבל הם מנסים למצב את עצמם כמקום שהוא מקדש להמבורגרים, אם זה כך, הם צריכים גרילמן שיכיר עוד מידות עשייה חוץ מוול דאן.
לא. פשוט לא.
בגדול אני יכולה לומר שהיו שלושה דברים טובים: לחמניית הבאן שהגיעה עם אחד ההמבורגרים, צ'יפס הבטטה והחנייה הקרובה שהייתה בחינם.
בפירוט גדול יותר:
הגענו לחגוג יום הולדת של חברה שאוהבת דברים שהם רטרו ומוגזמים, והתלהבה מתמונות הקינוחים שלהם. המקום מגדיר את עצמו כבורגר בר אז הגענו רעבים.
אני והבחור חלקנו שני המבורגרים שעלו 69 שח כל אחד וכללו גם צ'יפס וסלט קולסלואו:
מייק קרטר - 220 גרם המבורגר, מגדלון של טבעות בצל פריכות, גבינת צ׳דר, ספייסי מיונז, אייסברג, בצל מטוגן, פרוסת עגבנייה וקורנישון.
וצ'או צ'או - 220 גרם המבורגר, מיונז וואסאבי, סלט חסות, כרוב אדום ושרי בתיבול אסייתי ושברי אפונת וואסבי מוגש בלחמניית באן.
אז המייק קארטר הגיע יחסית מהיר, כשאני אומרת יחסית זה כי להכל לקחת המוווןןןןןןןן זמן להגיע. מצד אחד המקום היה די מלא, מצד שני מתפעלים אותו בני נוער ולכן אין באמת מבוגרים שמנהלים את העסק וברור למה לוקח להם המון זמן (במקום אחר הייתי מבטלת את ההמבורגר השני ופשוט קמה והולכת, אבל יום הולדת אז שחררתי).
הצ'או צ'או הגיע אחרי שהרוב סיימו את ההמבורגר שלהם.
הזמנו את ההמבורגרים במידת עשייה של מדיום רר. הגיע וול דאן. נמנענו מלעשות סצינה בגלל החברה ולא רצינו לחכות עד 12 בלילה לחלופה. האיכות של הבשר סבירה.
את החריפות מהמיונז ווסאבי אני עדיין מחפשת כי הוא לא הורגש. טעמתי בעיקר חסה והמבורגר. הבאן היה טוב. במייק קרטר הייתה גבינה וטבעות בצל סבירות בסך הכל.
אני חושבת שהם ניסו לעשות צ'יפס בסגנון הויטרינה, אבל הוא היה חסר תיבול. אז תפוחי האדמה היו תפוחי אדמה תפלים. הבטטה הייתה קצת יותר מוצלחת כי היא צריכה הרבה פחות מלח.
הקולסלואו היה בינוני מינוס.
הבחור שתה בירה מכבי, אני הייתי קצת יותר אמיצה וניסיתי קוקטייל שלהם שנקרא בניטו והתיאור שלו בתפריט הוא: קוקטייל לחובבי אניס, בטעם חמצמץ-קיצי עם מתיקות שקדית על בסיס של טקילה עם טאץ’ של אניס צרפתי מתובל, מוגש בזעם עם פלפל חריף וקליפת לימון לקישוט
בגדול זה ערק מדולל עם קצת צבע. לפחות במחיר שפוי יחסית (35 שח. אותו מחיר ששילמנו בהמינגווי בפראג, איפה הקוקטיילים שלהם ואיפה זה).
לקינוח ילדת יום ההולדת הזמינה את כל השייקים וכל הקינוחים שהם מציעים לכל השולחן. התגברתי על הזעזוע העמוק מהמוגזמות של העסק וטעמתי ביס מכל דבר. אז את הפנקייקים והוואפלים הם כנראה עושים במקום אבל כל השאר תעשייתי ומתוק הרבה יותר מדי. אחרי ביס אחד מכל דבר עברתי לנשנש את הבייגלה כי מלח ולשתות מלא מים.
שום דבר לא עשה לי וואוו.
אז אני מבינה שהקינוחים זה גימיק אבל הם מנסים למצב את עצמם כמקום שהוא מקדש להמבורגרים, אם זה כך, הם צריכים גרילמן שיכיר עוד מידות עשייה חוץ מוול דאן.
