אז איפה אכלתם בסוף השבוע?
- פותח הנושא החתולית
- פורסם בתאריך
אשה מרציפן
New member
פרש קיטשן בנמל ת"א
אחרי ביקור בתערוכה של דאלי בנמל, מצאנו את עצמנו במה שנראה כמו אופציה נחמדה. באמתחתנו היה שובר של נופשונית לארוחת בוקר זוגית, פנינו למארחת ווידאנו שמכבדים את השובר במקום, היא פנתה למנהלת המשמרת וחזרה אלינו עם תשובה חיובית. אחרי שהושיבה אותנו, התחילה הסאגה שגרמה לי להיזכר למה אני לא חובבת גדולה של הרשתות האלו:
 
אחרי זמן המתנה לא הגיוני כל כך, הגיחה סוף סוף מלצרית, שמיהרה לומר שהשובר שלנו לא מכובד אצלם. כשציינו את מה שאמרה המארחת הן התחילו להתווכח מולנו אם כן או לא ומי אמר ומה אמר, וההמשך היה ששלחו אלינו את מנהלת המשמרת שלא מיהרה לחזור על האישור שלה למארחת, אלא הסתכלה שוב בשובר ושקעה במחשבות עמוקות, ולבסוף אמרה שהם כן מכבדים.
 
בגדול - ארוחה הבוקר הייתה נחמדה מאוד, גם אם לא שונה בהרבה ממה שיש ברשתות אחרות - ביצים, סלסלת לחמים שלא הייתה מושקעת במיוחד ותוספות סטנדרטיות סתמיות למדי. נקודה חיובית לציון הגיעה באגף השתייה - במסגרת הארוחה הוצעה לנו אפשרות של מיץ סחוט טרי מהסוג המיוחד יותר - בעוד ברשתות אחרות לרוב מגבילים לתפוזים והמשפחה וגג לתפוגזר, אצלם היו אופציות נוספות כמו סלק תפוח שהיה טעים מאוד. עוד נקודה לחיוב היא שבמקום לא גובים תוספת על חלב סויה.
 
כאן נגמרו פחות או יותר הנקודות החיוביות - השירות לא היה משהו בכלל, זה נבע בעיקר ממחסור במלצריות, המקום היה עמוס ושלוש מלצריות ניסו להשתלט על מסעדה מלאה ומסיבות מובנות התקשו בכך, גם כשמנהלת המשמרת ניסתה לסייע. זה התבטא גם בזמן הגעה ארוך מאוד עד שהצלחנו להזמין וגם עד שהגיעו השתייה והאוכל, נדרשה תזכורת למים שביקשנו ובכללי כל פעם שרצינו משהו זה דרש מאיתנו לאתר את המלצרית בין השולחנות האחרים ולנסות לתפוס את תשומת לבה, או לחילופין להיעזר במארחת שהלכה לחפש את המלצרית בשבילנו. זה גם מה שעשינו כשהגענו לשלב החשבון, אז זכינו לקטע מעניין נוסף: מנהלת המשמרת (שהתחלפה בינתיים) ניגשה אלינו וכשראתה את השובר אמרה מייד שהם לא מכבדים את השובר הזה "חבל שלא שאלתם בהתחלה". כשענינו לה ששאלנו ואפילו קיבלנו אישור כפול ממנהלת המשמרת הקודמת, וזכינו לגיבוי של המארחת בנושא, היא הוכתה במבוכה והתחילה לדון בנושא עם המארחת - לידינו, ואחרי בירור נוסף זכינו לאישור השלישי עבור השובר שלנו. בעיה נוספת צצה במעמד החשבון כאשר גילינו שאחת מהתוספות לחביתה, שהומלצה לנו בחום ע"י מנהלת המשמרת הראשונה, לא הייתה כלולה במחיר, אם כי לאחר הבהרה שזה לא צוין בפנינו במעמד ההזמנה, ויתרו על החיוב.
 
לסיכום - ארוחת בוקר חביבה בהחלט, אבל לחלוטין לא שווה את המחיר המופקע (אלמלא השובר לא היינו מזמינים אותה), שירות לא להיט שהיה יכול להיות טוב בהרבה אם הייתה עוד מלצרית או שתיים במשמרת, מה שהשפיע גם על האווירה. השארנו טיפ מינימלי לאור ההשתדלות, למרות שהיו יכולים להשתדל יותר.
 
 
אחרי ביקור בתערוכה של דאלי בנמל, מצאנו את עצמנו במה שנראה כמו אופציה נחמדה. באמתחתנו היה שובר של נופשונית לארוחת בוקר זוגית, פנינו למארחת ווידאנו שמכבדים את השובר במקום, היא פנתה למנהלת המשמרת וחזרה אלינו עם תשובה חיובית. אחרי שהושיבה אותנו, התחילה הסאגה שגרמה לי להיזכר למה אני לא חובבת גדולה של הרשתות האלו:
 
אחרי זמן המתנה לא הגיוני כל כך, הגיחה סוף סוף מלצרית, שמיהרה לומר שהשובר שלנו לא מכובד אצלם. כשציינו את מה שאמרה המארחת הן התחילו להתווכח מולנו אם כן או לא ומי אמר ומה אמר, וההמשך היה ששלחו אלינו את מנהלת המשמרת שלא מיהרה לחזור על האישור שלה למארחת, אלא הסתכלה שוב בשובר ושקעה במחשבות עמוקות, ולבסוף אמרה שהם כן מכבדים.
 
בגדול - ארוחה הבוקר הייתה נחמדה מאוד, גם אם לא שונה בהרבה ממה שיש ברשתות אחרות - ביצים, סלסלת לחמים שלא הייתה מושקעת במיוחד ותוספות סטנדרטיות סתמיות למדי. נקודה חיובית לציון הגיעה באגף השתייה - במסגרת הארוחה הוצעה לנו אפשרות של מיץ סחוט טרי מהסוג המיוחד יותר - בעוד ברשתות אחרות לרוב מגבילים לתפוזים והמשפחה וגג לתפוגזר, אצלם היו אופציות נוספות כמו סלק תפוח שהיה טעים מאוד. עוד נקודה לחיוב היא שבמקום לא גובים תוספת על חלב סויה.
 
כאן נגמרו פחות או יותר הנקודות החיוביות - השירות לא היה משהו בכלל, זה נבע בעיקר ממחסור במלצריות, המקום היה עמוס ושלוש מלצריות ניסו להשתלט על מסעדה מלאה ומסיבות מובנות התקשו בכך, גם כשמנהלת המשמרת ניסתה לסייע. זה התבטא גם בזמן הגעה ארוך מאוד עד שהצלחנו להזמין וגם עד שהגיעו השתייה והאוכל, נדרשה תזכורת למים שביקשנו ובכללי כל פעם שרצינו משהו זה דרש מאיתנו לאתר את המלצרית בין השולחנות האחרים ולנסות לתפוס את תשומת לבה, או לחילופין להיעזר במארחת שהלכה לחפש את המלצרית בשבילנו. זה גם מה שעשינו כשהגענו לשלב החשבון, אז זכינו לקטע מעניין נוסף: מנהלת המשמרת (שהתחלפה בינתיים) ניגשה אלינו וכשראתה את השובר אמרה מייד שהם לא מכבדים את השובר הזה "חבל שלא שאלתם בהתחלה". כשענינו לה ששאלנו ואפילו קיבלנו אישור כפול ממנהלת המשמרת הקודמת, וזכינו לגיבוי של המארחת בנושא, היא הוכתה במבוכה והתחילה לדון בנושא עם המארחת - לידינו, ואחרי בירור נוסף זכינו לאישור השלישי עבור השובר שלנו. בעיה נוספת צצה במעמד החשבון כאשר גילינו שאחת מהתוספות לחביתה, שהומלצה לנו בחום ע"י מנהלת המשמרת הראשונה, לא הייתה כלולה במחיר, אם כי לאחר הבהרה שזה לא צוין בפנינו במעמד ההזמנה, ויתרו על החיוב.
 
לסיכום - ארוחת בוקר חביבה בהחלט, אבל לחלוטין לא שווה את המחיר המופקע (אלמלא השובר לא היינו מזמינים אותה), שירות לא להיט שהיה יכול להיות טוב בהרבה אם הייתה עוד מלצרית או שתיים במשמרת, מה שהשפיע גם על האווירה. השארנו טיפ מינימלי לאור ההשתדלות, למרות שהיו יכולים להשתדל יותר.
 
 
שישי בבית - טעים ולא יקר. שבת בערב - ג'וז ולוז. טעים ויקר.
שישי ביתי. שמחתי לגלות דג פרידה קטן אחרון בחנות הדגים השכונתית שלי (דידי דג בגבעתיים). הכנתי ממנו בערב טרטר דג עם ג'ינג'ר וחזרת מגוררים, מלפפון קצוץ, בצל ירוק, כוסברה, ומנגו קפוא שגררתי עם מגררת. תיבול בסיסי של שמן זית, ליים סחוט ומעט שמן שומשום.
בנוסף - מנת שאריות: מאפה שכבות של תפוחי אדמה, בשר טחון, בצל, שום, תרד. תיבול של פפריקה מעושנת חריפה ומתוקה וזרעי כמון כתושים. אכלתי עם קצת טחינה גולמית בצד.
בשבת בערב. קפיצה עם השותפה לג'וז ולוז. להרים כוסית לעבודה החדשה שלי.
לפני כמה חודשים הייתי ונהניתי מאד. יש שם שף צעיר ומוכשר בשם עדו קרמסקי שרקח תפריט חדש ומעניין שמלהטט בין אסיה, אירופה והמזרח התיכון. גם הפעם כל מה שאכלנו היה מצוין. מנות טובות מאד אחת אחרי השנייה. הבעיה - תמחור גבוה ביחס לגודלן של המנות. (אני מעריך שב-10-15%).
המסעדה הייתה די ריקה. לא יודע אם זה שילוב של האזור הלא מרכזי (רח' גבולות בדרום ת"א בואך רח' יפו) והמחירים הלא זולים. חבל, כי האוכל באמת מצוין.
קיבלנו לחם מחמצת טוב מאד עם יופי של קראסט ולצדו שמן זית.
- הזמנו לסיפתח עגבניה אסלי: עגבניות מיריחו, זעתר, אבן יוגורט, ופלפל חריף. 32 ש"ח. מנה לא גדולה ופשוטה אבל טעימה ומבוצעת היטב. יופי של סלט עגבניות חריף. טרי וטעים. לא בטוח ששווה 32 ש"ח.
- מנה ראשונה אחת - קיתפו: טרטר בקר חריף עם לחם. 68 ש"ח. מנה אתיופית. הטרטר היה מצוין. בשר טרי ושופע טעמים. המלצרית אמרה לי שזה מנתח אגוז. על הבשר גורדה ביצה קשה. הטרטר לא היה חריף כלל, אלא פיקנטי, והטעם הדומיננטי היה מתערובת תבלינים אתיופית שכללה בין היתר כמון, הל, ציפורן וחילבה. זה ודאי לא טרטר לאנשים שאוהבים טעמים עדינים.
- מנה עיקרית אחת: ניוקי בציר תפוחי אדמה, קרם פרש ופלפל חריף ירוק. היו שם גם תרד ומרווה. המנה עלתה 66 ש"ח. הטעמים היו מצוינים. הניוקי בושלו נהדר והיו רכים ונימוחים. מנה טובה מאד.
- עיקרית נוספת: תמנון עם תפוחי אדמה ברוטב יין אדום וחמאה. עלתה 94 ש"ח. התמנון בושל לעילא והיה רך ומשובח. הרוטב היה עמוק ועז טעם. פנטסטי. אין ספק שלשף הצעיר כאן יש כישרון.
- לסיום - עוד מנה כדי לסגור פינות: מלפוף: כרוב מעושן בקרם חמאה שרופה. מנה שזכתה לשבחים ובצדק. לא חושב שאפשר להוציא חומר גלם כמו כרוב יותר טוב. מעולה.
שורה תחתונה: אוכל מצוין עם תמחור גבוה ביחס לכמותו. לדעתי האכסניה של ג'וז ולוז לא מתאימה לשף הזה. המקום קצת זרוק, השירות קצת מחופף, המוזיקה רועשת מדי. אבל שווה להגיע בזכות האוכל המקורי והמשובח, גם אם התמחור מעט מוגזם.
שישי ביתי. שמחתי לגלות דג פרידה קטן אחרון בחנות הדגים השכונתית שלי (דידי דג בגבעתיים). הכנתי ממנו בערב טרטר דג עם ג'ינג'ר וחזרת מגוררים, מלפפון קצוץ, בצל ירוק, כוסברה, ומנגו קפוא שגררתי עם מגררת. תיבול בסיסי של שמן זית, ליים סחוט ומעט שמן שומשום.
בנוסף - מנת שאריות: מאפה שכבות של תפוחי אדמה, בשר טחון, בצל, שום, תרד. תיבול של פפריקה מעושנת חריפה ומתוקה וזרעי כמון כתושים. אכלתי עם קצת טחינה גולמית בצד.
בשבת בערב. קפיצה עם השותפה לג'וז ולוז. להרים כוסית לעבודה החדשה שלי.
לפני כמה חודשים הייתי ונהניתי מאד. יש שם שף צעיר ומוכשר בשם עדו קרמסקי שרקח תפריט חדש ומעניין שמלהטט בין אסיה, אירופה והמזרח התיכון. גם הפעם כל מה שאכלנו היה מצוין. מנות טובות מאד אחת אחרי השנייה. הבעיה - תמחור גבוה ביחס לגודלן של המנות. (אני מעריך שב-10-15%).
המסעדה הייתה די ריקה. לא יודע אם זה שילוב של האזור הלא מרכזי (רח' גבולות בדרום ת"א בואך רח' יפו) והמחירים הלא זולים. חבל, כי האוכל באמת מצוין.
קיבלנו לחם מחמצת טוב מאד עם יופי של קראסט ולצדו שמן זית.
- הזמנו לסיפתח עגבניה אסלי: עגבניות מיריחו, זעתר, אבן יוגורט, ופלפל חריף. 32 ש"ח. מנה לא גדולה ופשוטה אבל טעימה ומבוצעת היטב. יופי של סלט עגבניות חריף. טרי וטעים. לא בטוח ששווה 32 ש"ח.
- מנה ראשונה אחת - קיתפו: טרטר בקר חריף עם לחם. 68 ש"ח. מנה אתיופית. הטרטר היה מצוין. בשר טרי ושופע טעמים. המלצרית אמרה לי שזה מנתח אגוז. על הבשר גורדה ביצה קשה. הטרטר לא היה חריף כלל, אלא פיקנטי, והטעם הדומיננטי היה מתערובת תבלינים אתיופית שכללה בין היתר כמון, הל, ציפורן וחילבה. זה ודאי לא טרטר לאנשים שאוהבים טעמים עדינים.
- מנה עיקרית אחת: ניוקי בציר תפוחי אדמה, קרם פרש ופלפל חריף ירוק. היו שם גם תרד ומרווה. המנה עלתה 66 ש"ח. הטעמים היו מצוינים. הניוקי בושלו נהדר והיו רכים ונימוחים. מנה טובה מאד.
- עיקרית נוספת: תמנון עם תפוחי אדמה ברוטב יין אדום וחמאה. עלתה 94 ש"ח. התמנון בושל לעילא והיה רך ומשובח. הרוטב היה עמוק ועז טעם. פנטסטי. אין ספק שלשף הצעיר כאן יש כישרון.
- לסיום - עוד מנה כדי לסגור פינות: מלפוף: כרוב מעושן בקרם חמאה שרופה. מנה שזכתה לשבחים ובצדק. לא חושב שאפשר להוציא חומר גלם כמו כרוב יותר טוב. מעולה.
שורה תחתונה: אוכל מצוין עם תמחור גבוה ביחס לכמותו. לדעתי האכסניה של ג'וז ולוז לא מתאימה לשף הזה. המקום קצת זרוק, השירות קצת מחופף, המוזיקה רועשת מדי. אבל שווה להגיע בזכות האוכל המקורי והמשובח, גם אם התמחור מעט מוגזם.
תודה רבה
לעת עתה הסתיימה חופשת העסקיות שלי, אלא אם תזדמנה פגישות עסקיות פה ושם. (מלבד עסקיות באזור המשרד - קרית אריה - פ"ת).
לגבי ג'וז ולוז - כמו שכתבתי - טעים, איכותי - אבל יקר. כל מה שניסינו היה טוב מאד אבל המנות היו מעט קטנות ביחס למחיר. אם המחיר היה נמוך ב- 10%-15%, היה VFM טוב מאד בעיניי. ובכל זאת - יש לא מעט מסעדות מתיימרות בהן גם המנות קמצניות וגם האוכל בינוני. בג'וז ולוז לפחות טעים מאד בעיניי.
לעת עתה הסתיימה חופשת העסקיות שלי, אלא אם תזדמנה פגישות עסקיות פה ושם. (מלבד עסקיות באזור המשרד - קרית אריה - פ"ת).
לגבי ג'וז ולוז - כמו שכתבתי - טעים, איכותי - אבל יקר. כל מה שניסינו היה טוב מאד אבל המנות היו מעט קטנות ביחס למחיר. אם המחיר היה נמוך ב- 10%-15%, היה VFM טוב מאד בעיניי. ובכל זאת - יש לא מעט מסעדות מתיימרות בהן גם המנות קמצניות וגם האוכל בינוני. בג'וז ולוז לפחות טעים מאד בעיניי.
דוקטור פוד
New member
חומוס אליהו, קרמרי דה ל'אקלר ואוזנבר
סוף שבוע דליל קולינארית אבל עשיר במוסיקה.
בשישי בצהרים המוקדמים חמוס אליהו במונטיפיורי היה יעיל, מסבחה לא רעה בכלל, חומוס סביח שהיה בעצם חומוס מעורבב עם חציל קלוי עם טעמי עישון ברורים היה לא רע, סלט טרי שרוטב הלימון עשה לו רק טוב, פיתות בשרניות וחמוצים מהקופסא, מנה חביבה עם ריפייל נדיב ופעמיים לימונדה ועודף מ-80 ש"ח.
אחרי כך נסענו לסנטר לפגוש חברים שחיפשו מקום עם מזגן, הצעתי לקפוץ לאוזןבר למרתון הופעות לכבוד 8 שנות פעילות ובדרך עצרנו בקרמרי דה ל'אקלר על קינג גורג, אקלר גדול מאוד היה טראש במיטבו, המון קרם אנגלז פשוט אך טעים, המון שוקולד נמס. קוקולידה עמוסה בקרם הייתה גם היא עמוסה ומלאת קלוריות , נישנוש לא רע בכלל.
באוזן בר הופעות מהצהרים עד הלילה, הספקתי לשמוע את נאג חמדי שהיו משעשעים, נעם רותם שהיה מעולה, גנגו מעלף, מאור כהן בשתי שירים מוצלחים אך קצרים מדי, להקה צעירה בשם מגה שעשתה לד זפלין לא רע בכלל ולקינוח מרסדס בנד שהיו טווסים כהרגלם, הפסק לא רע לשעתיים וחצי של אפלולית נעימה בצהרי שישי
סוף שבוע דליל קולינארית אבל עשיר במוסיקה.
בשישי בצהרים המוקדמים חמוס אליהו במונטיפיורי היה יעיל, מסבחה לא רעה בכלל, חומוס סביח שהיה בעצם חומוס מעורבב עם חציל קלוי עם טעמי עישון ברורים היה לא רע, סלט טרי שרוטב הלימון עשה לו רק טוב, פיתות בשרניות וחמוצים מהקופסא, מנה חביבה עם ריפייל נדיב ופעמיים לימונדה ועודף מ-80 ש"ח.
אחרי כך נסענו לסנטר לפגוש חברים שחיפשו מקום עם מזגן, הצעתי לקפוץ לאוזןבר למרתון הופעות לכבוד 8 שנות פעילות ובדרך עצרנו בקרמרי דה ל'אקלר על קינג גורג, אקלר גדול מאוד היה טראש במיטבו, המון קרם אנגלז פשוט אך טעים, המון שוקולד נמס. קוקולידה עמוסה בקרם הייתה גם היא עמוסה ומלאת קלוריות , נישנוש לא רע בכלל.
באוזן בר הופעות מהצהרים עד הלילה, הספקתי לשמוע את נאג חמדי שהיו משעשעים, נעם רותם שהיה מעולה, גנגו מעלף, מאור כהן בשתי שירים מוצלחים אך קצרים מדי, להקה צעירה בשם מגה שעשתה לד זפלין לא רע בכלל ולקינוח מרסדס בנד שהיו טווסים כהרגלם, הפסק לא רע לשעתיים וחצי של אפלולית נעימה בצהרי שישי
בר א וין
ביום שישי העלה עינב אזגורי בפייסבוק ובאינסטגרם שלו, תמונה של מנת "אורז בחלב עם קרם ערמונים". היות שאני לא יכולה לעמוד בפני שום מנה שיש בה ערמונים, שאלתי באחד מהם (לא זוכרת איזה), אם הקינוח יוגש גם בשבת, ונעניתי שישמרו לי מנה.
 
בשבת בערב, יצאנו תל-אביב, ואחרי שהצלחנו לברוח מכמה משוגעים על הכביש, הגענו לבר א וין, רק כדי לגלות שהמנה האחרונה של הקינוח נמכרה בשישי בלילה.
 
אחרי כמה איומים על שלמותו הפיזית של הפושע, התפנינו להזמין:
פלטת רוסטביף תוצרת המקום, עם צנוניות, קורנישונים בצלצלי פנינה, זיתים, חרדל ו- 2 פרוסות לחם של אדון שיפון (64) - לא טעמתי. הוא אמר שהיה רוסטביף טוב, תהה למה מגישים אותה רק עם שתי פרוסות לחם, והבין שיותר עדיף כך
 
אני הזמנתי מנת מוח במחבת בחמאת לימון וצלפים (56) - אני הרי לא אומרת לא למוח. המוח הוכן כמו שצריך, היה נימוח (כן, כן) ויכול היה לקבל עוד קצת לימון. בסך הכל נהנתי.
 
שתיתי 2 כוסות ריזלינג גרמני, ארומטי ומוצלח מאד (78 ש"ח לשתי הכוסות), הוא שתה טובורג גדולה (28).
 
כפיצוי על אובדנו של הארוז קון לצ'ה (אורז בחלב, עלק). שלחו לנו מנת קרפ סוזט מצויינת (עולה בדרך כלל 34 ש"ח).
 
חזרנו הביתה מרוצים ומתגעגעים לארוז קון לצ'ה.
ביום שישי העלה עינב אזגורי בפייסבוק ובאינסטגרם שלו, תמונה של מנת "אורז בחלב עם קרם ערמונים". היות שאני לא יכולה לעמוד בפני שום מנה שיש בה ערמונים, שאלתי באחד מהם (לא זוכרת איזה), אם הקינוח יוגש גם בשבת, ונעניתי שישמרו לי מנה.
 
בשבת בערב, יצאנו תל-אביב, ואחרי שהצלחנו לברוח מכמה משוגעים על הכביש, הגענו לבר א וין, רק כדי לגלות שהמנה האחרונה של הקינוח נמכרה בשישי בלילה.
 
אחרי כמה איומים על שלמותו הפיזית של הפושע, התפנינו להזמין:
פלטת רוסטביף תוצרת המקום, עם צנוניות, קורנישונים בצלצלי פנינה, זיתים, חרדל ו- 2 פרוסות לחם של אדון שיפון (64) - לא טעמתי. הוא אמר שהיה רוסטביף טוב, תהה למה מגישים אותה רק עם שתי פרוסות לחם, והבין שיותר עדיף כך
 
אני הזמנתי מנת מוח במחבת בחמאת לימון וצלפים (56) - אני הרי לא אומרת לא למוח. המוח הוכן כמו שצריך, היה נימוח (כן, כן) ויכול היה לקבל עוד קצת לימון. בסך הכל נהנתי.
 
שתיתי 2 כוסות ריזלינג גרמני, ארומטי ומוצלח מאד (78 ש"ח לשתי הכוסות), הוא שתה טובורג גדולה (28).
 
כפיצוי על אובדנו של הארוז קון לצ'ה (אורז בחלב, עלק). שלחו לנו מנת קרפ סוזט מצויינת (עולה בדרך כלל 34 ש"ח).
 
חזרנו הביתה מרוצים ומתגעגעים לארוז קון לצ'ה.
אוזריה בשישי
הגענו לקראת 22:30 כשכבר היו מקומות פנויים. הזמנו טרטר שייטל שהיה טעים מאוד והוגש עם שתי פרוסות פוקאצ'ה-טוסט נפלאות, בוראטה בעגבניות שהייתה טריה והשתלבה היטב עם כל מיני סוגי עגבניות טריות ומיובשות.
הייתה מנה של סינטה עם פיתה סופלאקי עם בצלים, ציזיקי ועגבניה שרופה - מנה טעימה מאוד, אך המקום סינטה הייתי מוסיף בשר בעל נוכחות רבה יותר. מנת פירות ים באוזו גם הייתה טובה, פירות הים הופשרו כראוי והאוזו לא הכביד על כל המרכיבים. בביס האחרון כמעט בלעתי שיערה די מגעילה שנמצאה במנה. הערנו לברמן שהתנצל וביטל את החיוב עבור המנה.
סה"כ ללא קינות ועם בקבוק רוזה של וילה וולף 288 ש"ח לפני השירות.
הגענו לקראת 22:30 כשכבר היו מקומות פנויים. הזמנו טרטר שייטל שהיה טעים מאוד והוגש עם שתי פרוסות פוקאצ'ה-טוסט נפלאות, בוראטה בעגבניות שהייתה טריה והשתלבה היטב עם כל מיני סוגי עגבניות טריות ומיובשות.
הייתה מנה של סינטה עם פיתה סופלאקי עם בצלים, ציזיקי ועגבניה שרופה - מנה טעימה מאוד, אך המקום סינטה הייתי מוסיף בשר בעל נוכחות רבה יותר. מנת פירות ים באוזו גם הייתה טובה, פירות הים הופשרו כראוי והאוזו לא הכביד על כל המרכיבים. בביס האחרון כמעט בלעתי שיערה די מגעילה שנמצאה במנה. הערנו לברמן שהתנצל וביטל את החיוב עבור המנה.
סה"כ ללא קינות ועם בקבוק רוזה של וילה וולף 288 ש"ח לפני השירות.
מנסה בפעם הראשונה
יום שישי קפיצה עם חברה טובה לבראנץ ב'לול' ברחובות.
נמצא במרכז רחובות על הרחוב הראשי, מקום קטן מקומות ישיבה בפנים ובחוץ, כשר.
שתינו אכלנו ביצה בקן סנדוויץ טוסט במחבת עם ביצת עין שבורה בפנים (מקבלים שניים), מוגש על קרש עץ עם סלט קצוץ ליד ו4 מתבלים לבחירה - הפסטו מעולה לדעתי.
2 שתיה חמה/קרה לכל ארוחה.
סה"כ 102 ש"ח.
מה שאני אוהבת במקום הזה שבניגוד לרוב המקומות הם לא מחייבים באקסטרה תשלום מי שלוקח קולה/דיאט קולה/ספרייט/וכו .
ניתן להמיר את השתיה בשייק פרות בתוספת של 6 ש"ח (ייתכן ואני טועה בסכום אבל גם אם זה יותר אז זה לא הרבה יותר).
מקום שכונתי קטן מאוד מומלץ, גם מנות אחרות שיצא לי לטעות מאוד טעימות.
 
 
מוצ"ש - קפה נמרוד במתחם שרונה, המקום פתוח כשבועיים, לצערי למרות הסיפור היפה והעצוב שסביב המקום ולמרות האוירה הסה"כ נחמדה לא ממש נהניתי מהמקום.
המלצרים נחמדים מאוד אבל מאוד מאוד איטיים (לא היה עמוס) ברמה של להמתין 15 דקות לבקבוק קולה, המנות היו סבירות, לקחנו: פיצה עם בצל - שמו בצל סגול שזה היה נחמד ומעניין אבל הרוטב של הפיצה היה יותר מידי מלוח כל מי שהיה הרגיש את זה, טוסט עם גבינת פטה, ביצה וזיתים, פסטה עם שמנת שעועית ירוקה ובטטה - המנה הייתה נחמדה, רוטב השמנת לא היה כבד מידי מנה יפה מבחינת כמות.
מנה נוספת שלקחנו הייתה פלאפל כרישה - כדורים עם תערובת גבינות, עגבניות מיובשות ועשבי תיבול על מצע של יוגורט נענע, על הנייר המנה נשמעת נהדר, אבל היא הייתה לא מאוד מאכזבת הכדורים היו לא טעימים מתוך 10 אכלנו רק 1, ליוגורט היה טעם מוזר ולא כלכך זרם עם המנה.
עלות : טוסט - 49 ש"ח + 12 ש"ח לתוספות, פלאפל כרישה - 59 ש"ח, פיצה - 44 ש"ח, פסטה בסביבות ה50 ש"ח (לא זוכרת במדויק), לקחנו גם 2 קולה, קפה הפוך ולימונדה.
לדעתי עלות לא מוצדקת, בסוף אמרנו גם לאחד העובדים שאת המנה של הפלאפל כרישה לא אהבנו וגם רואים שלא נגענו והצורה שהגישו לנו נשארה אותו דבר ולא נעשה עם זה כלום, נאמר לנו "טוב, אין לי מה לעשות עם זה", לא חייבים כמובן וזאת בעיה שלנו שבחרנו את המנה הזאת, אבל עדין יצאנו קצת בהרגשה רעה.
יכול להיות שאתן עוד צאנס למקום אבל כנראה שזה לא יהיה בקרוב...
 
אם פספסתי משהו בהמלצות/ביקורת אשמח להערות והארות
 
 
 
יום שישי קפיצה עם חברה טובה לבראנץ ב'לול' ברחובות.
נמצא במרכז רחובות על הרחוב הראשי, מקום קטן מקומות ישיבה בפנים ובחוץ, כשר.
שתינו אכלנו ביצה בקן סנדוויץ טוסט במחבת עם ביצת עין שבורה בפנים (מקבלים שניים), מוגש על קרש עץ עם סלט קצוץ ליד ו4 מתבלים לבחירה - הפסטו מעולה לדעתי.
2 שתיה חמה/קרה לכל ארוחה.
סה"כ 102 ש"ח.
מה שאני אוהבת במקום הזה שבניגוד לרוב המקומות הם לא מחייבים באקסטרה תשלום מי שלוקח קולה/דיאט קולה/ספרייט/וכו .
ניתן להמיר את השתיה בשייק פרות בתוספת של 6 ש"ח (ייתכן ואני טועה בסכום אבל גם אם זה יותר אז זה לא הרבה יותר).
מקום שכונתי קטן מאוד מומלץ, גם מנות אחרות שיצא לי לטעות מאוד טעימות.
 
 
מוצ"ש - קפה נמרוד במתחם שרונה, המקום פתוח כשבועיים, לצערי למרות הסיפור היפה והעצוב שסביב המקום ולמרות האוירה הסה"כ נחמדה לא ממש נהניתי מהמקום.
המלצרים נחמדים מאוד אבל מאוד מאוד איטיים (לא היה עמוס) ברמה של להמתין 15 דקות לבקבוק קולה, המנות היו סבירות, לקחנו: פיצה עם בצל - שמו בצל סגול שזה היה נחמד ומעניין אבל הרוטב של הפיצה היה יותר מידי מלוח כל מי שהיה הרגיש את זה, טוסט עם גבינת פטה, ביצה וזיתים, פסטה עם שמנת שעועית ירוקה ובטטה - המנה הייתה נחמדה, רוטב השמנת לא היה כבד מידי מנה יפה מבחינת כמות.
מנה נוספת שלקחנו הייתה פלאפל כרישה - כדורים עם תערובת גבינות, עגבניות מיובשות ועשבי תיבול על מצע של יוגורט נענע, על הנייר המנה נשמעת נהדר, אבל היא הייתה לא מאוד מאכזבת הכדורים היו לא טעימים מתוך 10 אכלנו רק 1, ליוגורט היה טעם מוזר ולא כלכך זרם עם המנה.
עלות : טוסט - 49 ש"ח + 12 ש"ח לתוספות, פלאפל כרישה - 59 ש"ח, פיצה - 44 ש"ח, פסטה בסביבות ה50 ש"ח (לא זוכרת במדויק), לקחנו גם 2 קולה, קפה הפוך ולימונדה.
לדעתי עלות לא מוצדקת, בסוף אמרנו גם לאחד העובדים שאת המנה של הפלאפל כרישה לא אהבנו וגם רואים שלא נגענו והצורה שהגישו לנו נשארה אותו דבר ולא נעשה עם זה כלום, נאמר לנו "טוב, אין לי מה לעשות עם זה", לא חייבים כמובן וזאת בעיה שלנו שבחרנו את המנה הזאת, אבל עדין יצאנו קצת בהרגשה רעה.
יכול להיות שאתן עוד צאנס למקום אבל כנראה שזה לא יהיה בקרוב...
 
אם פספסתי משהו בהמלצות/ביקורת אשמח להערות והארות
 
 
 
פעמיים נתניה: ג'קו ופיאנו פיאנו
ביום שישי בערב ארוחה משפחתית לציון ימי הולדת בג'קו בנתניה - זו דגייה שההורים שלי מאד אוהבים. אין בה בשורות גדולות אבל הסלטים לא רעים ותמיד טריים וכך גם הדגים/פירות ים.
הפעם היה ביקור פחות מוצלח בעיקר בגלל שהשירות לא תקתק. הסיבה לכך היא כנראה שמנהל המסעדה לא היה והצוות לא ידע לתפעל את המסעדה בצורה מספיק טובה. השיא היה שייבשו אותנו עד שהגיעו הקינוחים והשתיה החמה ובסוף פנו אלינו ואמרו שהסועדים שאמורים לשבת בשולחן שלנו אחרינו מחכים כבר עשר דקות
במוצאי שבת לקחתי את ארבעת אחייניי לארוחת ערב בסניף של פיאנו פיאנו בנתניה. האחיינית שלי צליאקית והיא ביקשה מסעדה איטלקית ידידותית לצליאקים. בעבר אכלנו שם איתה והיה מוצלח.
הזמנו שתי ארוחות ילדים עם פיצה דקה וטובה ועם כדור גלידה גרועה לקינוח.
ארוחת ילדים נוספת עם בולונז (תוספת של 10ש"ח) הגיעה עם כמות ענקית של פסטה - הרבה יותר מהמנה העיקרית שלי. מוזר. הרוטב היה מוצלח. לפחות חצי מהמנה נארזה לנאכלה למחרת בבית כשהיא שורדת את החימום החוזר בהצלחה מרובה.
האחיינית שלי הזמינה ריזוטו פטריות שהגיע מלוח ואני פסטה עם חמאת שום ופטריות שגם הגיעה מלוחה. מקרה קלאסי של "הטבח מאוהב". הבעיה היתה שלא היה סיכוי שנמתין שיכינו לנו את המנות מחדש כשהילדים, כולל פעוט בן שנתיים וחצי, כבר היו לקראת סיום המנות שלהם. לכן סירבנו להצעה להחליף - וגם אמרתי את הסיבה בגינה לא ביקשנו להחליף אותן למרות שהן לא היה מוצלחות במיוחד.
לקינוח התייעצנו עם המלצר לגבי קינוחים ללא גלוטן והוחלט על קרם ברולה עם בננות, קינוח שנאכל בעבר והיה מוצלח. הוא הגיע עם טוויל שזכרנו שבעבר לא הוגש מכיוון שהוא מכיל גלוטן. הערתי למלצר והוא הציע להוציא אותו מהמנה אחרי שנגע במרכיבים האחרים...כמובן שסירבתי והכינו מחדש מנה ללא הטוויל. מי שלא מכיר את המנה הזו היה מניח שהטוויל גם ללא גלוטן אחרי על סמך המידע שהמלצר נתן. התנהלות בעייתית מאד של המסעדה שמכריזה עליה כדידיותית לצליאקים.
"לקינוח" חייבו אותנו פעמיים על הקינוח הזה בחשבון, למזלי שמתי לב והורידו חיוב אחד.
ביקור שלא עשה לנו חשק לחזור לשם בקרוב.
ביום שישי בערב ארוחה משפחתית לציון ימי הולדת בג'קו בנתניה - זו דגייה שההורים שלי מאד אוהבים. אין בה בשורות גדולות אבל הסלטים לא רעים ותמיד טריים וכך גם הדגים/פירות ים.
הפעם היה ביקור פחות מוצלח בעיקר בגלל שהשירות לא תקתק. הסיבה לכך היא כנראה שמנהל המסעדה לא היה והצוות לא ידע לתפעל את המסעדה בצורה מספיק טובה. השיא היה שייבשו אותנו עד שהגיעו הקינוחים והשתיה החמה ובסוף פנו אלינו ואמרו שהסועדים שאמורים לשבת בשולחן שלנו אחרינו מחכים כבר עשר דקות
במוצאי שבת לקחתי את ארבעת אחייניי לארוחת ערב בסניף של פיאנו פיאנו בנתניה. האחיינית שלי צליאקית והיא ביקשה מסעדה איטלקית ידידותית לצליאקים. בעבר אכלנו שם איתה והיה מוצלח.
הזמנו שתי ארוחות ילדים עם פיצה דקה וטובה ועם כדור גלידה גרועה לקינוח.
ארוחת ילדים נוספת עם בולונז (תוספת של 10ש"ח) הגיעה עם כמות ענקית של פסטה - הרבה יותר מהמנה העיקרית שלי. מוזר. הרוטב היה מוצלח. לפחות חצי מהמנה נארזה לנאכלה למחרת בבית כשהיא שורדת את החימום החוזר בהצלחה מרובה.
האחיינית שלי הזמינה ריזוטו פטריות שהגיע מלוח ואני פסטה עם חמאת שום ופטריות שגם הגיעה מלוחה. מקרה קלאסי של "הטבח מאוהב". הבעיה היתה שלא היה סיכוי שנמתין שיכינו לנו את המנות מחדש כשהילדים, כולל פעוט בן שנתיים וחצי, כבר היו לקראת סיום המנות שלהם. לכן סירבנו להצעה להחליף - וגם אמרתי את הסיבה בגינה לא ביקשנו להחליף אותן למרות שהן לא היה מוצלחות במיוחד.
לקינוח התייעצנו עם המלצר לגבי קינוחים ללא גלוטן והוחלט על קרם ברולה עם בננות, קינוח שנאכל בעבר והיה מוצלח. הוא הגיע עם טוויל שזכרנו שבעבר לא הוגש מכיוון שהוא מכיל גלוטן. הערתי למלצר והוא הציע להוציא אותו מהמנה אחרי שנגע במרכיבים האחרים...כמובן שסירבתי והכינו מחדש מנה ללא הטוויל. מי שלא מכיר את המנה הזו היה מניח שהטוויל גם ללא גלוטן אחרי על סמך המידע שהמלצר נתן. התנהלות בעייתית מאד של המסעדה שמכריזה עליה כדידיותית לצליאקים.
"לקינוח" חייבו אותנו פעמיים על הקינוח הזה בחשבון, למזלי שמתי לב והורידו חיוב אחד.
ביקור שלא עשה לנו חשק לחזור לשם בקרוב.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.