צ'אנגוס בפלורנטין - הביקורת שהצליחה להוציא אותי מהצללים
שלום לכולם
אני קוראת ותיקה מאוד של הפורום (לדעתי לפחות עשור - עוד מהימים שליטי הייתה מנהלת), ונעזרת בכם המון. אני ובן הזוג שלי (שמעתה ייקרא - הטקסני לצורכי נוחות) אוהבים מאוד לאכול בחוץ לפחות כמה פעמים בשבוע. עד כה לא היה שום מאורע, טוב מספיק או רע מספיק, שהצליח להוציא אותי מהצללים. עד אתמול.
הטקסני, מהיותו כזה, אוהב מאוד אוכל מקסיקני. בייחוד טקס-מקס. אכלנו כבר בכל המסעדות המקסיקניות בתל-אביב, ומבחינת אוכל הוא הכי אוהב את צ'אנגוס שבפלורנטין.
אמנם האוכל שם טעים לו מאוד, אבל פעם אחר פעם השירות הנורא מצליח להדיר את רגלינו משם. תמיד כשאנחנו באים כל המלצרים מסטולים לגמרי (מילולית, לא מטאפורית. אפשר לראות אותם יושבים ומעשנים ג'וינטים באמצע המשמרת) ובאופן כללי מרגישים שהם מגניבים מידי מכדי לשרת את הלקוחות. כמו כן, תמיד כשאנחנו באים חסר לפחות פריט אוכל אחד, בד"כ טורטייה צ'יפס (מסעדה מקסיקנית בלי צ'יפס זה כמו מסעדה איטלקית בלי קמח).
לאור זאת, החלטנו שאנחנו לא הולכים יותר לשם. אוכל טעים ככל שיהיה לא יכול לחפות על שירות מזעזע ומזלזל. אבל אתמול נפגשנו קבוצה של שישה חברים, והם החליטו שהם רוצים לאכול שם. אז הלכנו לשם. בשנייה שנכנסנו למסעדה (שהייתה ריקה לחלוטין מבפנים ורק מלאה בחוץ) המלצרית גלגלה כלפינו את העיניים וקראה לאיזה בחור שעמד בבר. הוא בא ואמר שמכיוון שהרבה שולחנות נכנסו בבת אחת (אני ספרתי שלושה, אבל בסדר) המטבח לא עומד בעומס והם לא יכולים להגיש לנו. שאלתי אותו אם הוא אומר לנו ללכת, והוא אמר שכן.
לא זכור לי מתי בפעם האחרונה מסעדה "גירשה" אותי בטיעון עלוב כזה, או בכלל. הם מסעדה וותיקה, שפתוחה הרבה זמן יחסית, לא בתקופת הרצה, והם לא יכולים להתמודד עם שלושה/ארבעה שולחנות שנכנסים בו זמנית? אז את השולחן שלנו (שולחן של 1000 שקל לפחות) הם פספסו, ולא בפעם הראשונה. עכשיו באמת לעולם לא נחזור לשם. בפעם הבאה שיתחשק לנו אוכל מקסיקני טעים ושירות טוב נלך ל"ברנינג טקוס" באלנבי.
בכל מקרה, בסוף הלכנו למסעדה איטלקית קטנה בפלורנטין שאפעם אינני זוכרת את שמה. מקום עם אוכל חמוד (לא מעולה, אבל סבבה כזה), אווירה נעימה והכי חשוב - שירות טוב. ישר סידרו לנו שולחן לשישה וגרמו לנו להרגיש רצויים.
במהלך סוף השבוע נרשמו הארוחות הבאות: ארוחת ערב ב"סאלוף ובניו" בשוק לווינסקי (טעים, זול, אווירה טובה, שירות טוב, כמו תמיד), ארוחת צהריים בטאקרייה (בינוני מכל הבחינות) ומעט בישול ביתי.
לסיכום, אנחנו אוכלים המון בחוץ, ואין עוד דבר שמרגיז אותי כמו זלזול וחוסר מקצועיות, שתי רעות חולות שיש ל"צ'אנגוס" בשפע. אבל, אם בעקבות החויה השלילית הזו אני סופסוף אתחיל לכתוב כאן (אחרי כעשור של קריאה דמומה) הרי שמעז יצא מתוק. מקווה לקבלת פנים נעימה.
שבוע טוב לכולם
שלום לכולם
אני קוראת ותיקה מאוד של הפורום (לדעתי לפחות עשור - עוד מהימים שליטי הייתה מנהלת), ונעזרת בכם המון. אני ובן הזוג שלי (שמעתה ייקרא - הטקסני לצורכי נוחות) אוהבים מאוד לאכול בחוץ לפחות כמה פעמים בשבוע. עד כה לא היה שום מאורע, טוב מספיק או רע מספיק, שהצליח להוציא אותי מהצללים. עד אתמול.
הטקסני, מהיותו כזה, אוהב מאוד אוכל מקסיקני. בייחוד טקס-מקס. אכלנו כבר בכל המסעדות המקסיקניות בתל-אביב, ומבחינת אוכל הוא הכי אוהב את צ'אנגוס שבפלורנטין.
אמנם האוכל שם טעים לו מאוד, אבל פעם אחר פעם השירות הנורא מצליח להדיר את רגלינו משם. תמיד כשאנחנו באים כל המלצרים מסטולים לגמרי (מילולית, לא מטאפורית. אפשר לראות אותם יושבים ומעשנים ג'וינטים באמצע המשמרת) ובאופן כללי מרגישים שהם מגניבים מידי מכדי לשרת את הלקוחות. כמו כן, תמיד כשאנחנו באים חסר לפחות פריט אוכל אחד, בד"כ טורטייה צ'יפס (מסעדה מקסיקנית בלי צ'יפס זה כמו מסעדה איטלקית בלי קמח).
לאור זאת, החלטנו שאנחנו לא הולכים יותר לשם. אוכל טעים ככל שיהיה לא יכול לחפות על שירות מזעזע ומזלזל. אבל אתמול נפגשנו קבוצה של שישה חברים, והם החליטו שהם רוצים לאכול שם. אז הלכנו לשם. בשנייה שנכנסנו למסעדה (שהייתה ריקה לחלוטין מבפנים ורק מלאה בחוץ) המלצרית גלגלה כלפינו את העיניים וקראה לאיזה בחור שעמד בבר. הוא בא ואמר שמכיוון שהרבה שולחנות נכנסו בבת אחת (אני ספרתי שלושה, אבל בסדר) המטבח לא עומד בעומס והם לא יכולים להגיש לנו. שאלתי אותו אם הוא אומר לנו ללכת, והוא אמר שכן.
לא זכור לי מתי בפעם האחרונה מסעדה "גירשה" אותי בטיעון עלוב כזה, או בכלל. הם מסעדה וותיקה, שפתוחה הרבה זמן יחסית, לא בתקופת הרצה, והם לא יכולים להתמודד עם שלושה/ארבעה שולחנות שנכנסים בו זמנית? אז את השולחן שלנו (שולחן של 1000 שקל לפחות) הם פספסו, ולא בפעם הראשונה. עכשיו באמת לעולם לא נחזור לשם. בפעם הבאה שיתחשק לנו אוכל מקסיקני טעים ושירות טוב נלך ל"ברנינג טקוס" באלנבי.
בכל מקרה, בסוף הלכנו למסעדה איטלקית קטנה בפלורנטין שאפעם אינני זוכרת את שמה. מקום עם אוכל חמוד (לא מעולה, אבל סבבה כזה), אווירה נעימה והכי חשוב - שירות טוב. ישר סידרו לנו שולחן לשישה וגרמו לנו להרגיש רצויים.
במהלך סוף השבוע נרשמו הארוחות הבאות: ארוחת ערב ב"סאלוף ובניו" בשוק לווינסקי (טעים, זול, אווירה טובה, שירות טוב, כמו תמיד), ארוחת צהריים בטאקרייה (בינוני מכל הבחינות) ומעט בישול ביתי.
לסיכום, אנחנו אוכלים המון בחוץ, ואין עוד דבר שמרגיז אותי כמו זלזול וחוסר מקצועיות, שתי רעות חולות שיש ל"צ'אנגוס" בשפע. אבל, אם בעקבות החויה השלילית הזו אני סופסוף אתחיל לכתוב כאן (אחרי כעשור של קריאה דמומה) הרי שמעז יצא מתוק. מקווה לקבלת פנים נעימה.
שבוע טוב לכולם
