ביקורת: טלביה
חברים הזמינו את אורנית ואותי לביקור בירושלים וקפצנו לארוחת צהרים בטלביה.
מבחינת אוכל, הוחלט שנחליף את רעיון הארוחה המסודרת בחלוקה הדדית של מנות ראשונות. למרכז השולחן הוזמנו קוקטייל שרימפס עם רבעיית שרימפס קריספי בטמפורה ומטבל אבוקדו (28 ש"ח), צלחת סלקים, מסקרפונה כמהין ואספרגוס (36 ש"ח), טרטר דג בליווי קרם אפונים, אבוקדו וטוביקו (36 ש"ח), מחבת פולנטה בתוספת ראגו פטריות, אספרגוס וכמהין (36 ש"ח), דג כבוש עם הדרים אגוזים ועשבי תיבול (38 ש"ח) וצלחת (מגש) גבינות עם גאודה ברי ורוקפור (66 ש"ח). כמחווה של רצון טוב המטבח הוסיף לנו לרשימה הארוכה גם סלט עגבניות שהגיע עם מוצרלה, זיתים שחורים, זעתר, בזיליקום, אורגנו ובצל (40 ש"ח).
לפני שאתחיל לבקר ארוחה שסך הכל הייתה מוצלחת, אגיד שתמחור המנות בתפריט די אחיד ומתאים לכל כיס, אך גודל המנה המתקבלת משתנה וזה לפעמים מפתיע. טרטר הדג, מנה שהייתה פוטוגנית ביותר ובעלת טעם חמצמץ-ספייסי נעים, הייתה קטנה מדי לטעמי. כשהיא נחלקה בין ארבעה סועדים לא נותר יותר מכמות מזלג לאדם כדי לטעום ממנה. מנת הפולנטה, המנה שזכתה לכמות התשבוחות הגדולה ביותר מיושבי השולחן, הייתה גם היא מעט רזה. המרקם היה נכון וטעם הפטריות היה מורגש, אך ממנה שנהנית ממרכיב עיקרי יחסית זול ציפיתי למעט יותר בצלחת (זה הכמהין, אני מאשים את הכמהין). אבל שוב, אפשר לקחת את כל ההערות האלו, לשים אותם בצד וליהנות מהארוחה כמו שהיא; והארוחה אכן הייתה מהנה.
ההפתעה המוצלחת מבחינתי הייתה צלחת הגבינות. אורנית נהנתה במיוחד מהגאודה, אני השתלטתי יותר על הרוקפור, אך בצורה כללית היה מדובר במנה פשוטה יחסית עם מרכיבים טובים שעשתה את העבודה. מנה גדולה ויפה המתאימה לחלוקה בין כמה סועדים רעבים. הפתעה נוספת הייתה מנת סלט העגביות. בתפריט היא לא נראיתה מלהיבה במיוחד אך הפתיעה עם טעם טוב, כמות נדיבה של כדורי מוצרלה שמנים ויפים וערימה גדולה של עלים ועגבניות שרי חתוכות.
לקינוח (כי חייבים קינוח), הזמנו עוגת גבינה בצנצנת (28 ש"ח) וטארט פירות עם אגסים ושקדים (38 ש"ח) שהיה מוצלח מאוד. גם כאן המטבח החליט לצ'פר אותנו והוסיף לנו לחגיגה באבא רום, סברינה הפוכה ספוגה ברום. אני אהבתי את המנה אבל אורנית טענה שהרום הפך את המנה למרה מדי לטעמה. כך או כך, בין שבע מנות ראשונות ושלושה קינוחים, גם ללא מנה עיקרית, יצאנו מהמסעדה יותר משבעים. החשבון הסתכם בסופו של דבר ב-529 ש"ח, שבחלוקה לארבעה סועדים הוא מחיר לא רע בכלל.
כל התכלס נמצא כבר כאן, אם אתם רוצים לקרוא גם את הסיפור מסביב אפשר לבדוק את הבלוג, אבל ממש לא חייבים
חברים הזמינו את אורנית ואותי לביקור בירושלים וקפצנו לארוחת צהרים בטלביה.
מבחינת אוכל, הוחלט שנחליף את רעיון הארוחה המסודרת בחלוקה הדדית של מנות ראשונות. למרכז השולחן הוזמנו קוקטייל שרימפס עם רבעיית שרימפס קריספי בטמפורה ומטבל אבוקדו (28 ש"ח), צלחת סלקים, מסקרפונה כמהין ואספרגוס (36 ש"ח), טרטר דג בליווי קרם אפונים, אבוקדו וטוביקו (36 ש"ח), מחבת פולנטה בתוספת ראגו פטריות, אספרגוס וכמהין (36 ש"ח), דג כבוש עם הדרים אגוזים ועשבי תיבול (38 ש"ח) וצלחת (מגש) גבינות עם גאודה ברי ורוקפור (66 ש"ח). כמחווה של רצון טוב המטבח הוסיף לנו לרשימה הארוכה גם סלט עגבניות שהגיע עם מוצרלה, זיתים שחורים, זעתר, בזיליקום, אורגנו ובצל (40 ש"ח).
לפני שאתחיל לבקר ארוחה שסך הכל הייתה מוצלחת, אגיד שתמחור המנות בתפריט די אחיד ומתאים לכל כיס, אך גודל המנה המתקבלת משתנה וזה לפעמים מפתיע. טרטר הדג, מנה שהייתה פוטוגנית ביותר ובעלת טעם חמצמץ-ספייסי נעים, הייתה קטנה מדי לטעמי. כשהיא נחלקה בין ארבעה סועדים לא נותר יותר מכמות מזלג לאדם כדי לטעום ממנה. מנת הפולנטה, המנה שזכתה לכמות התשבוחות הגדולה ביותר מיושבי השולחן, הייתה גם היא מעט רזה. המרקם היה נכון וטעם הפטריות היה מורגש, אך ממנה שנהנית ממרכיב עיקרי יחסית זול ציפיתי למעט יותר בצלחת (זה הכמהין, אני מאשים את הכמהין). אבל שוב, אפשר לקחת את כל ההערות האלו, לשים אותם בצד וליהנות מהארוחה כמו שהיא; והארוחה אכן הייתה מהנה.
ההפתעה המוצלחת מבחינתי הייתה צלחת הגבינות. אורנית נהנתה במיוחד מהגאודה, אני השתלטתי יותר על הרוקפור, אך בצורה כללית היה מדובר במנה פשוטה יחסית עם מרכיבים טובים שעשתה את העבודה. מנה גדולה ויפה המתאימה לחלוקה בין כמה סועדים רעבים. הפתעה נוספת הייתה מנת סלט העגביות. בתפריט היא לא נראיתה מלהיבה במיוחד אך הפתיעה עם טעם טוב, כמות נדיבה של כדורי מוצרלה שמנים ויפים וערימה גדולה של עלים ועגבניות שרי חתוכות.
לקינוח (כי חייבים קינוח), הזמנו עוגת גבינה בצנצנת (28 ש"ח) וטארט פירות עם אגסים ושקדים (38 ש"ח) שהיה מוצלח מאוד. גם כאן המטבח החליט לצ'פר אותנו והוסיף לנו לחגיגה באבא רום, סברינה הפוכה ספוגה ברום. אני אהבתי את המנה אבל אורנית טענה שהרום הפך את המנה למרה מדי לטעמה. כך או כך, בין שבע מנות ראשונות ושלושה קינוחים, גם ללא מנה עיקרית, יצאנו מהמסעדה יותר משבעים. החשבון הסתכם בסופו של דבר ב-529 ש"ח, שבחלוקה לארבעה סועדים הוא מחיר לא רע בכלל.
כל התכלס נמצא כבר כאן, אם אתם רוצים לקרוא גם את הסיפור מסביב אפשר לבדוק את הבלוג, אבל ממש לא חייבים
