ayb1
Well-known member
בקעת הירדן– בקדימות ראשונה להחלת ריבונות בשל חשיבותה האסטרטגית העליונה וההזדמנות החד-פעמית שנקרית לנו. את הישובים המבודדים אין לספח, ולגבי הגושים: לא בוער. לגביהם יש בין כה וכה הסכמה בינלאומית רחבה שבכל הסדר יהיו בריבונות ישראלית. שונה לחלוטין הוא המצב לגבי הבקעה. מה צריכה ישראל לעשות בנושא החלטת הריבונות ב-30 אחוזים משטח יהודה ושומרון על פי תוכנית טראמפ, כל עוד הוא מכהן כנשיא ארה"ב? היכן טמונים האינטרסים של המדינה, כפי שהם נראים לי? קודם כול ומעל לכול להחיל את הריבונות על בקעת הירדן ("בפירוש הנרחב ביותר של המושג הזה," כפי שהשאיר לנו רבין צוואה בנאומו בכנסת זמן קצר לפני הירצחו.) זה יהיה גבול הקבע המזרחי של מדינת ישראל, בואכה ים המלח, הערבה ואילת. זהו שטח שכמעט ריק מפלסטינים. אין יותר חזרה לקווי 4 יוני 1967 כגבול הקבע המזרחי של מדינת ישראל. שנית, יש ליישב את בקעת הירדן הריבונית ולאכלסה, כמאמץ לאומי מרכזי. שלישית, אין להחיל ריבונות על היישובים המבודדים הנמצאים בלב אוכלוסייה פלסטינית. יישובים אלו יצורפו לגושי ההתיישבות הגדולים, או שיועתקו לבקעת הירדן, שאינה פחות "מקראית" מגב ההר. רביעית, בשלב זה לא תוחל ריבונות על הגושים הגדולים. אלו מסוג המקומות שיש לגביהם הסכמה בינלאומית רחבה שהם יהיו בריבונות ישראלית בכל הסדר אפשרי, בשונה לחלוטין מבקעת הירדן. הגושים "לא ילכו לאיבוד". מה הם הנימוקים לקביעותיי אלו ובעיקר ל"סיפוח" הבקעה, ומה הם הסיכונים הכרוכים בכך, שרואי השחורות מילאו בהם אין ספור שקים? נתחיל בנימוקים ובמאמר הבא ננתח את הסיכונים. בקעת הירדן מהווה חיץ ביטחוני, דמוגרפי ומדיני המגן על מדינת ישראל מפני איומים הבאים ממזרח ומשפיעים על הליבה של מדינת ישראל. זאת בראייה ארוכת טווח, המתרוממת לרגע מהמצב הנוכחי וצופה לעבר האופק המזרח תיכוני. זה חיץ טופוגראפי צבאי מעולה מול כל מהלך צבאי הבא מכיוון הטריטוריה הירדנית. יתר על כן, זהו חיץ אסטרטגי בין מדינת ישראל לבין כל העולם הערבי והמוסלמי העויין, על שלל התהפוכות והזעזועים שפוקדים וימשיכו לפקוד אותו. החיץ הזה ורמת הגולן, שעכשיו בריבונות שלנו, מהווים חיץ מול כל הקיצונים ועושי הצרות באזור – מפקיסטאן, אפגניסטן, עיראק, איראן, סוריה ו"שאר ירקות" כמו דאע"ש. כיום ממלכת ירדן ההאשמית נותנת לחיץ הזה את העומק האסטרטגי מזרחה לעבר עיראק, אם כי בעבר איפשרה הממלכה לכוח-משלוח צבאי עיראקי גדול להיכנס לשטחה ולשהות שם כאיום על ישראל. החשיבות האסטרטגית של החיץ תגדל עשרת מונים אם וכאשר הממלכה ההאשמית תיפול. בשום אופן לא גבול 67' יחצוץ בינינו לבין העולם המוסלמי-ערבי. וזהו חיץ דמוגרפי. אם וכאשר תקום מדינה פלסטינית, כזאת או אחרת, מיליוני פליטים ינהרו אליה, יגדשו אותה ובאופן הכי טבעי יגלשו למדינת ישראל הפורחת והעשירה. חיץ הבקעה ימנע זאת! ואחרון, זהו חיץ מדיני שימנע חיבור אפשרי בין מדינה פלסטינית לבין ירדן, שמרבית אוכלוסייתה היא פלסטינית. מושמעת הטענה כי למעשה היתרונות הללו קיימים כבר במציאות הקיימת כאשר צה"ל שולט במרחב הגבול המזרחי והמצב שקט ויציב. אז למה לעורר סתם בעיות וסיכונים? זאת טענה שגויה ומטעה. המצב הנוכחי הוא זמני, ארעי, וירדן עלולה ליפול. העיקר הוא שאף ממשל אמריקאי (למעט הנוכחי) לא תמך בנוכחות קבועה של צה"ל בבקעה בכל הסדר מדיני, שלא לדבר על ריבונות. בוודאי לא אם יעלו הדמוקרטים. אובמה הציע לנו שכוח נאט"ו/או"מ ישמור שם עם פלאי טכנולוגיה. יעלון, כשר ביטחון, דחה אותו בבוז. איך נאמר: טוב ציפור אחת בכיס, ושהיא שלך, מאלף ציפורי נאט"ו/אמריקאים על העצים. [ עמוס גלבוע ]