ayb1
Well-known member
נתניהו בז לציונות הדתית ומציע להצביע יהדות התורה הלא ציונית. החרדים עדיפים בעיניו מחישוקאי הציונות הדתית. ותודה לפיינשמקרים הסרוגים שהביאונו עד הלום.
למי שעוד היה ספק באמיתות הטענה שהועלתה כאן מספר פעמים, שנתניהו בז ממרומי לשכתו לציבור הדתי לאומי, שתרם לא מעט להימצאותו בלשכתו – בא נתניהו השבוע והוכיח זאת במו פיו.
נתניהו בראיון ל'גלי ישראל' (שמאזיניו באים מהמחנה הדת"ל): "צריך להצביע הליכוד.
מי שלא יכול להצביע ליכוד, שיצביע ליהדות התורה." הבנת את זה, ברוך? עדיף שתצביע למפלגה האנטי ציונית מאשר לציונות הדתית. כך נראה נתניהו האמיתי, ללא מסכת פורים.
מה הוא עוד צריך לעשות כדי שנבין אותו. והפעם הוא עושה את זה ממש מהמקפצה, אבל המצביע הציוני דתי עדיין חושב שזה גשם.
הציבור הדתי לאומי נחשב לציבור אינטליגנטי, משכיל, חושב, לאומי. אבל שוב ושוב נופל בפח. לא מעטים משחקים בעיניים בורקות את תפקיד העבד שנהנה ללקק את מגפי אדוניו, את האישה המוכה שממשיכה לאהוב את בעלה האלים, את הנוצרי הטוב שמושיט את הלחי השנייה.
הזובור נעשה לעין כל. והפראיירים בשלהם.
זה הציבור היחיד שניתן לשקר לו: להיות בעד מדינת אוייב בין הים לירדן, ובמרחק 1,400 מ' מכפר סבא, לרבות עקירת מתיישבים, וגם לוותר על הגולן ועוד – ולטעון בציניות שזה הימין האמיתי.
זה הציבור היחיד שרומסים אותו – למשל באימוץ תוכנית טראמפ-נתניהו, שמאזכרת 159 פעם את המדינה הפלשתינית שתוקם על 70% משטחי יו"ש; יורקים עליו – ע"ע ההתנתקות הנבזית שהליכוד המציא ונתניהו תמך לאורך כל הדרך;
שמשפילים אותו – ע"ע התמיכה המוחלטת במנגנוני הפשע שהשתלטו על מערכת שמירת החוק;
מבלפים אותו בהבטחות שווא על החלת הריבונות בבקעת הירדן שכבר הושמעו בעבר ונמוגו, כולל אימוץ תוכנית קרי לוויתור על ההתיישבות בבקעת הירדן; שמשטים בו: נתניהו עיכב שנים את הבנייה בגבעת המטוס, שחוצצת בין ירושלים ל'מדינה הפלשתינית', אף שהאמריקאים טוענים שכבר לפני שנה וחצי הסכימו לבניה יהודית בגבעה.
זהו הציבור היחיד שראש הליכוד ממש בז לו. למשל הפקדת מינויי הרבנים והדיינים בידי החרדים, המדירים שיטתית רבנים ודיינים ציוניים-דתיים.
- הוא דורך עליו, ע"ע ההקפאה המתמשכת;
- בועט בו – כשהזמין לאחר בחירות 2013 את לפיד וציפי לבני לכהן בממשלתו, תוך התעלמות מהבית היהודי (שנכפה עליו ב'ברית האחים' לפיד-בנט);
- מועך אותו: ב-2009 הקים עם פרס ממשלה, שהוגדרה בפיו הטובה ביותר שהיתה לו, ללא האיחוד הלאומי;
- גונב את דעתו: בהכרזות שווא ערב הבחירות שהוא מייצג את הציונות הדתית, ומזדרז אחריהן להרוס בהתיישבות – מעמונה, דרך בית אל, עד נתיב האבות, אבל מעניק חסינות לחאן אל אחמר ולבניה ערבית פראית;
וזה לא הכל.
על אף זאת, רבים בציבור הדתי לאומי סוגדים לו. גם חוטפים סידרתיים של סטירות לחי, וגם נהנים מזה. מזוכיסטים.
לא צריך להיות מבין גדול בפסיכולוגיה, כדי להכיר בכך שאחת הסיבות למזוכיזם הזה היא הגישה הפיינשמקרית.
הפיינשמקר הדתי לאומי יעניש את מפלגת הבית שלו, אם תסטה במילימטר, בפסיק, בשמינית האחוז, מציפיותיו, אבל יעניק קולו למי שרחוק מהן קילומטר ומעלה.
הטהרנות שמגעת עד קוצו של יו"ד, נעלמת כשחומקים מאחריות והולכים לרעות בשדות זרים.
אני מכיר אישית טיפוסים ש"לא יכולים" להצביע בנט/שקד/הרב רפי/סמוטריץ ו/או כל מועמד אחר, אבל לא איכפת להם שברשימה המועדפת עליהם, יושבים טיפוסים שלא היה רוצה לפגוש בסימטה חשוכה באישון לילה.
העיקר להעניש את המערכת. זה כמו לנקום באגד באמצעות ריצה אחרי האוטובוס.
על בסיס היגיון מעוות זה קראו רבנים ציוניים להצביע יהדות התורה, למרות שזו השתתפה בממשלת פשע ההתנתקות ולא סיכלה אותה באמצעות פרישה הפגנתית; ורב ציוני אחר קרא להצביע ש"ס, אף שזו איפשרה בהימנעותה את פשע אוסלו; ויש רבנים במחננו שמעודדים הצבעה לעוצמה יהודית, אף שברור שכל קול לעוצמה, לא רק יירד לטימיון, אלא גם יחזק את השמאל, כולל הרשימה הערבית הבוגדנית, תומכת הטרור.
הפיינשמקר שלנו יעדיף כל מפלגה אחרת שאינה מפלגת הבית שלו, אבל ינצל את המפעלים שמפלגתו טרחה להקים למענו: מערכות חינוך מפוארות, תנועות נוער איכותיות, ישיבות הסדר מהוללות, התיישבות ציונית, ארגוני תרבות וספורט ועוד. וכשצצה קובלנה הכי קטנה כלפי אחד המפעלים הברוכים הללו, למי הם רצים להתלונן? כמובן אל המפלגה שלא הצביעו בשבילה.
בדיוק כשם שמצביעי יהדות התורה וש"ס, אפילו לא חולמים להצביע נתניהו רק מטעמי השטות הזו ששמה "לחזק אותו", כך אמור המצביע הסרוג לשמור על נתניהו (כן, לשמור!) – אבל מימין לו: לסכל מדינה פלשתינית במרחק יריקה מכפר סבא ושאר רעיונות עיוועים. רק כך ישיג 3 יעדים קריטיים:
א. להבטיח את המשך כהונת נתניהו.
ב. להפר את המזימה למחוק את הציונות הדתית מן המפה הפוליטית.
ג. והכי הכי הכי חשוב – לחשק את נתניהו חזק מימין, לבל ייגרר, כמנהגו, לזרועות השמאל ההזוי.
[ מנחם רהט ]