זה משמעי קריטית
הבעייה אינה רק ה- 2.5% המתים.
מבחינה לאומית זו הבעייה הקטנה יותר.
הבעייה הגדולה זו הכלכלה (החל מבתי החולים, עבור דרך בתי החרושת, הייצוא, התיירות וכ').
אם מצליחים להוריד את כמות הנידבקים ב -50% (ע"י בידודים),
כעבור 8 חדשים כמות האנשים שחולים קטנה ל 30% מהכמות לולא היו מבודדים.
זה יכול להיות ההבדל בין מדינה שעמדה בכך, למדינה שפשטה רגל.
---
המספרים שהבאתי הם בסימן שאלה, כי המתמטיקה מאד מאד מסובכת.
המספרים שהבאתי לקוחים ממחקר שעשו לא מזמן באוניברסיטת קיימברידג' , בשיתוף עם ה- BBC, בו עשרות אלפי אנשים הורידו תכנה לנייד, שבו היתה "מחלה", שיכלו להדביק זה מזה, בהסתברות מסוימת, התלויה בזמן ומרחק הפגישה ביניהם, ונתונים אישיים.
ניבדקו ההשפעות על בידודים אישיים, בידודים קהילתיים, סגירת סופרמרקטים ובתי ספר (השפעה רצינית), בידודים עירוניים, מדינתיים ...
ברגע שיש חיסון, אין מייד כמות מספקת, איך מוצאים את האנשים הראשונים שכדאי לחסן, וכ' וכ'.
