החרדים לא הרימו ראש בתקופת השלטון הסוציאליסטי פה.
לא ראינו בכל פינה שחור מגבעת העומד ומפתה עוברים ושבים (רק זכרים כמובן, אלא מה) "להניח תפילין". ובנות חרדיות לא ניגשו לנשים והציעו "נרות שבת". לא היתה התערבות של חרדים בתוכניות הלימוד בבתי הספר החילוניים. לא היתה נסיגה של מוזיאון שכיסה את תמונות האבולוציה של האדם כדי "לא לפגוע בחרדים". לא היתה נסיגה של חברת התחבורה בירושלים שאיפשרה לזכרים חרדיים מנוולים לדחוק נשים לספסלים האחוריים. ראש הממשלה לא אמר לאיזה "רב" טרללה : "הם שכחו להיות יהודים". ועוד ועוד. נכון שכל ממשלות ישראל עשו קומבינות עם החרדים. אבל לא נכון שחנויות לא היו פתוחות בשבת, חנויות מסוימות. נכון שעל תחבורה ציבורית בשבת לא חשבו. אבל היתה תחבורה של מוניות שירות. עניין התחבורה שמאפשרת עירית ת"א הוא יוזמה של חילונים מובהקים, נחושים, שסוף סוף הביאו את העניין החשוב והמתבקש הזה לידי התגשמות. אבל החרדים משתוללים. אלא מה. ואם כבר אני מזכירה את זכויות האזרח, את חופש האזרח, הנה סיפור קטן מתחילת קום המדינה: בעקבות הטרדות של נשים, רבנים חשוכים ומנוולים הציעו לאסור על נשים לצאת מהבית לאחר 8 בערב. גולדה מאיר ענתה להם: הגברים הם המטרידים, הם הבעיה. אז נאסור על גברים לצאת מהבית לאחר 8 בערב. וכך נאלמו המטורללים דום.
