לא ניראה לי כל כך פשוט
לבית המשפט הפלילי של האג (שאינו ביהמש"פ הבינלאומי לצדק של האג) יש חוקים משלו.
1. שהעבירות בוצעו באחת המדינות שחברות בבית הדין.
2. שהעבירות בוצעו ע"י אזרחים של אחת מהמדינות החברות בבית הדין.
3. מועצת הבטחון הפנתה את הדיון לביהמש"פ
הבעיתיות של הנקודות הללו:
1. פלסטין אינה מדינה.
אמנם הפלסטינים טוענים שיש להכיר בהם כמדינה, בגלל שהם מוגדרים באו"ם כ"מדינה משקיפה שאינה חברה" (בגבולות 67), ופלסטין חברה באונסקו, אחד ממוסדות האו"ם.
כך שבנקודה זו כניראה הפלסטינים יזכו.
2. אזרחי ישראל אינם חברים במדינה החברה בבית הדין.
ישראל אמנם הצביעה ברומא בעד הקמת בין הדין, ובנאום נשאה הרבה מלים יפות בזכות הקמת בין הדין הפלילי, אך יש פער בין מלים יפות לבין ביצוע. ישראל לא אישררה את האמנה, ויותר מכך, הודיע לאו"ם (לפי התקנות) שהיא מחריגה עצמה מבית הדין הפלילי (החשש מנושא העברת אזרחים לשטחים כבושים האסורה לפי הדין הבינלאומי).
3. הפניית מועצת הבטחון.
כבר קרה בעבר שמועצת הבטחון עצרה נושאים שעלו בבית הדין הפלילי בהאג, ובמקום זה החליטו להקים בית משפט אחר מיוחד אחר לנושא (למשל בקשר ליוגוסלביה לשעבר).
לדעתי אין סיכוי שהאמריקאים יסכימו לאיזה בית דין שילך נגד ישראל, כי הם מבינים היטב שהם הבאים בתור.
לכן לא ניראה לי שיש לכל הנושא הזה סיכוי.
למעט עוד מסמר בארון הגינוי הבינלאומי מצד כל אנשי המוסר בעולם לכיבוש הישראלי, וחיזוק מעמדה של ישראל כמדינה מצורעת, כדי שישראל תוכל לזעוק "אנטישמיות".