מספרין על רבי יהודה מיהופיץ שקולו היה ערב כקול
הזמיר. אלא שלא התאים קולו להיות חזן בבית הכנסת שהרי צריך קול החזן יהיה עבה וחזק שיחדור שערי שמיים.
והיה רבי יהודה על הקנטים אבל וחפוי ראש עד שקיבל טלגרמה דחופה מהתיאטרון הגדול בוורשה שיבוא למקהלה שלהם של הגויים שהרי נודע קולו בכל הממלכה. וכל העיירה סערה שאיך הולך הוא לגויים שטובחים ביהודים ועושין פרוגרומים ימח שמם וזכרם
ארז בגדיו ונסע וכל הדרך ברכבת היה שר את השיר לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך והיו דמעות זולגות מעיניו עד כי נידמו לנהר הוולגה הגדול.
ומשהגיע לוורשה