בחורף הזה הם יקפאו למוות לבד בבית

סתוונית333

Well-known member
בחורף הזה הם יקפאו למוות לבד בבית

בזמן שהמדינה זורקת מיליארדים על בחירות, קשישים עריריים רבים עדיין מתקשים לממן חשמל, תרופות ואוכל. תחשבו עליהם כשאתם ליד התנור.

ביום שישי, בתוכנית הרדיו שלי, דיברתי עם אישה מבוגרת שכל כך קר לה בלילה עד שהיא נאלצת לחמם מגבת ולכרוך אותה סביב הצוואר. "אני ישנה איתה על הראש שלי, ואני מסתובבת איתה כל הזמן עליי בבית", היא סיפרה. הדירה שלה קפואה, אבל אין לה איך לחמם אותה. איך אפשר לממן חימום כשאת חיה מ-2,300 שקל מביטוח לאומי?

אז איך היא שורדת? למזלה, האחים שלה גרים בקרבת מקום והם משתדלים לעזור כמיטב יכולתם המועטה. זה פותר אולי את סוגיית האוכל, אבל מה באשר לחיים עצמם? החשמל בבית שלה קרס בגלל תקלה בארון חשמל, אבל כדי לממן תיקון היא תצטרך לוותר על משהו אחר, חיוני לא פחות. אז היא יושבת בבית, קפואה מקור. כבר שבועות. והחורף רק התחיל.

לפני שלוש שנים העלה ח"כ איציק שמולי לתודעה הציבורית את סיפוריהם של כמה קשישים שגופותיהם התגלו אחרי שקפאו למוות בבתיהם. תנו לזה לחלחל רגע: קשיש אומלל מת בדירתו, ומכיוון שאיש לא מבקר אותו או דורש בשלומו, עבר מי יודע כמה זמן עד שהוא התגלה.

ח"כ שמולי יזם הצעת חוק, שאכן עברה והתקבלה לפני שנתיים, ולפיה ביטוח לאומי ישלם מענק חימום לכל קשיש עני בישראל. כלומר, לאלה שמקבלים גמלת אזרח ותיק עם השלמת הכנסה. אבל מדובר ב-562 שקל. פעם בשנה. די ברור שבהרבה מקרים זה ישר הולך לאוכל או לתרופות. זה בטח לא נותן מענה לקור במשך חורף שלם. זה לא פתרון מספק. צריך, כמו במקומות אחרים בעלם, שהמדינה תסבסד לזקנים העניים את חשבון החשמל בשלושת חודשי החורף. נקודה.

ולא מדובר רק בבעיית הקור או מחסור באוכל. בשנה האחרונה, במסגרת פרויקט חלוקת חבילות מזון מטעם עמותת "חום", פגשתי לא מעט קשישים עם בעיות כאילו-קטנות, אבל עבור אנשים עריריים ונטולי כוחות הן עולם ומלואו: ההליכון מפורק, זגוגית החלון נשברה ורוח פרצים חודרת, גם לשולחן נשברה הרגל, המיטה כבר גבוהה מדי, הכפתורים בחולצות נתלשו, שנים ללא לבנים חדשים, אין מי שיעשה כביסה, ארון האמבטיה אכול עובש, מדפי המטבח מתפרקים, והגוף – אוי הגוף - השיניים במצב ריקבון, לעיתים כל החניכיים מודלקות, השתן בורח, תקציב לחיתולי בוגרים אין. שאמשיך?

לפי דו"ח העוני שפרסם אתמול (יום ב') ארגון "לתת", רוב הקשישים הנתמכים חיים בדירות שלא מתאימות למצבם הבריאותי. הם נאלצים לוותר על צרכים בסיסיים, הם חסרים בגדים ונעליים במידות שמתאימות להם, וכמובן שלא מסוגלים לחמם את הבית שלהם בחורף במידה הנדרשת.

תחשבו עליהם, על כל הקשישים העריריים והעניים האלו. לכמה מהם אפשר היה לעזור, כמה מהם ניתן היה להציל, לו מישהו רק היה מסייע להם, נמצא איתם בקשר, בודק אם יש להם אוכל, תנור, כסף לשלם חשמל. הקשישים האלה מוטלים בבתיהם, בודדים, חלקם נטולי משפחה. לאחרים יש אבל זוועה של משפחות.

תזכירו לי כמה עולות הבחירות? מי שמנהל כעת את המדינה הם כנראה אנשים עם לב של אבן. שיתכבד ראש הממשלה ויעשה סיור בבית אחד של קשיש כזה. נראה אותו. אבל תשכחו מזה, זה הרי פחות נעים מטיסה לליסבון עם 11 מזוודות. אני מחפשת ראש ממשלה שאכפת לו מהאנשים הקטנים, אלה שאולי פחות כיף להיות חברים שלהם, ואין להם יאכטות או קופסאות סיגרים מהודרות, אבל לעזור להם זה הסיפוק הכי גדול לנשמה. אני רוצה מנהיגות עם לב, חמלה ואהבה אמיתית לבני אדם.

ג'ודי ניר מוזס שלום
 
למעלה