הרעיון "האדיר" לכיסוי הגרעון :מס על ירידה מהארץ ורילוקיישן

[סתוונית333]

הרעיון "האדיר" לכיסוי הגרעון :מס על ירידה מהארץ ורילוקיישן

עדה של רשות המסים בוחנת לאחרונה שורת פתרונות לסגירת פרצות המס בעת ירידה מהארץ או רילוקיישן • בין הפתרונות - החמרה של "מס הגירה" שכבר קיים היום אך לא נאכף, וחיוב להעביר לנאמנות נכסים שנותרו בישראל .

רשות המסים מתכננת לסגור את פרצת "מס ההגירה"***, במטרה למלא את קופת המדינה ולסייע עוד קצת בסגירת הגירעון התקציבי.
לפני כשבועיים חשפנו ב"גלובס" את "הוועדה לתיקוני חקיקה במיסוי בינלאומי", ששוקדת על גיבוש רפורמה במיסוי בינלאומי. בין היתר הוועדה גיבשה המלצה למנהל רשות המסים, ערן יעקב, להקשיח את "מבחני ניתוק התושבות" לישראלים שעוזבים את הארץ ומבקשים לנתק את חבות המס שלהם לישראל. הרפורמה במבחני התושבות תוביל להשפעות מרחיקות לכת על אלפי ישראלים היוצאים לרילוקיישן ועל חיוב המס שלהם.

כעת מתברר כי מטרה נוספת ששמה לעצמה הוועדה היא "מס ההגירה". כשאדם עושה רילוקיישן או מהגר מהארץ לצמיתות, המדינה זכאית ל"תשלום" בעבור חלק מהרווחים שאותו אדם יעשה כשימכור את הנכסים שצברו בתקופה שהיו תושבי ישראל.

בים מהעוזבים את הארץ לא יודעים זאת, וברשות המסים גם לא ממש הצליחו ליישם את סעיף החוק שמעניק למדינה את הנתח שלה בנכסים של הישראלים שהיגרו. זאת, מאחר שבמקרים רבים אותם ישראלים לשעבר לא דיווחו על עזיבתם את הארץ ובוודאי שלא דיווחו מאוחר יותר על מכירת הנכסים שצברו בתקופת "ישראליותם".
ברשות המסים רוצים לשים יד על הכספים האלה ולהבטיח כי גם לאחר ניתוק התושבות, ישלם אותו אזרח לשעבר את המס שמגיע למדינה.

איך הם יעשו את זה? זו השאלה שמצויה בימים אלה בלב-ליבה של מחלוקת סוערת בין חברי הוועדה הסודית, שמגבשת תיקוני חקיקה דרמטיים בתחום הרילוקיישן והמיסוי בינלאומי.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001307574

 

[Henry0]

זה מיסוי כפול

הנכסים שיש בידי ישראלים, ניקנו מכספים שכבר שולם עיליהם מס.
מס ניתן לבקש רק מנכסים שנמכרו מעבר למחיר הרכישה שלהם, ורק על ההפרש הזה, ומס זה נידרש בין כה וכה.

בזמנו ברה"מ הטילה מס על העוזבים אותה, כפיצוי על מה שהמדינה השקיעה בהם בחינוך ורפואה (בברה"מ זה היה בחינם).
בלחץ הלובי היהודי, כדי שהיהודים העוזבים את ברה"מ לא ישלמו את המס הזה, בארה"ב חוקק חוק שאסור לארה"ב לתמוך באף מדינה הדורשת מס כזה.

 

[marabo]

זה לא בדיוק מיסוי כפול

בקנית דירה שניה למשל יש מס רכישה ובמכירתה יש מס שבח. זה לא מיסוי כפול אלא מס שונה.
נניח שאזרח החזיק דירה כזו 5 שנים ואחר כך ירד מהארץ ומכר אותה אחרי עוד 5 שנים.
במקרה כזה השבח או עלית הערך של הדירה ב 5 השנים הראשונות היה בהיותו אזרח ישראל כך שעל זה אפשר לגבות ממנו מס.

אולם, זה ניראה באמת קצת מסובך לנהל מעקב כזה ולחשב את השבח של אותם שנים שכן הדירה נמכרה בפועל אחרי 10 שנים ולא אחרי 5 אז איך אפשר להעריך מה היה שוויה לו נמכרה אחרי 5 שנים? מי אמר שהעליה הייתה ליניארית לאורך השנים?

 

[Henry0]

דוגמתך שלא לעניין

מס שבח זה מס על הרווחים מהנכס.
המיסוי הכפול הוא פעמיים לשלם מס, על ערך הנכס עצמו.
את המס על הפרש הערך, חייב האדם בין כה וכה לשלם.

סיבוך החישוב זו שאלה טכנית,
אפשר למשל להשען על עליית מדד מחיר הדירות.

 

[marabo]

בדיוק על דוגמתי מדברים אנשי רשות המיסים

ובאשר לסיבוך.
משד מחירי הדירות לא יכול לפתור את הסיבוך כי בכל עיר ושכונה המחירים עולים באופן שונה. וכל עסקת נדלן יש לה את המאפיינים שלה.

 

[Henry0]

ואף על פי כן זה המקובל

לגישתך אי אפשר להשתמש במדד לשום דבר, כי הרי המחיר של אף מוצר אינידיבידואלי לא משתנה בדיוק לפי המדד.
לגישתך מדינת ישראל סתם מוציאה אנרגיה אדירה לחישוב מדדים.

המדד (מחירים, או מחירי דירות) הוא כלי לא מדויק, אך טוב יותר מאי כלי, לחישוב ממוצע של שינויי ערכים, ולכן על אף החסרונות שלו, הוא בשימוש נירחב מאד בתורות המסים מסים ובתורות הכלכלה.

אני מצטער שאני צריך לכתוב דברים שלאדם סביר הם ברורים מאליהם.

 

[marabo]

הגיון של חילוני חסר הגיון וחסר ידע

בחישוב של מס שבח לא עושים חישובים של מדד אלא של עסקה.

בכמה הבית נקנה? בכמה הבית נמכר? ועל ההפרש מטילים את המס.
אם הבית נמכר מעל עלית המדד השבח יהיה יותר ואם הבית נמכר בפחות מהמדד השבח יהיה פחות והמיסוי בהתאם.
לכן החישוב מסתבך כשבאים לחשב שבח עבור חלק מהזמן. אומנם אפשר לחלק את השנים באופן יחסי לעליית המדד אבל גם אז יטען מוכר הנכס שזה לא משקף נכון את האזור או השכונה או הבניין בו נמכר הבית, אולי בשנה מסויימת הבית עבר שיפוץ שהשביח אותו? אולי נסלל שם איזה כביש מהיר שהעלה את ערך הבית?
בקיצור, מדובר בחישוב מורכב ומסובך.

אני מצטער שאני צריך לכתוב דברים שלאדם סביר הם ברורים מאליהם.

 

[Henry0]

מי מדבר על מס שבח?

כשהצעתי את ההצמדה לא דיברתי כלל על מס שבח, על על מס יציאה מהארץ.
והתשובה שלך לכך היתה גם מטומטמת, וגם לא לעניין.

בחישובי מס שבח לא משתמשים במדד, בגלל שכעת אין אינפלציה משמעותית.
בתקופת האינפלציה עמד להחקק חוק למיסוי בתנאי אינפלציה, וכל ההפרשים היו כן מוצמדים למדד.
אין לך את היכולת האינטלקטואלית להעלות אף טיעון הגיוני.

 

[marabo]

זה הנושא עליו נפתח השרשור

הם קראו לזה "מס הגירה" בלשון השאלה. כוונתם הייתה למכירת נכסים כמו דירות
אתה עם ראש בטטה חילוני הלכת לכיוונים אחרים לגמרי....

 

[עוד כל מילה אמת]

לדעתי רצוי שינוי בגישה .

תחילה יש לאפשר לימודים במימון ממשלתי בכל מוסדות האקדמיה .
מימוןזה יהייה הלוואה אשר יש לפרוע בתנאים מיוחדים .
כל שנת עבודה בישראל תפחית את הקרן בשיעור קבוע . נניח 20% .
אקדמאי שלימודיו מומנו בכספי המדינה ויוצא מישראל יפקיד כערבון את ייתרת חובו .
כחלוף 5 שנים מיציאתו תחלוט המדינה את הערבון .

 

[Henry0]

למה רק באקדמיה?

למה לא להתחיל בגני הילדים?
כל אקדמאי שגמר את תחום לימודיו, ווהמדינה זוכה מתרומתו למקצועו, המדינה תהיה חייבת לו את הסכום שכישרונו תרם למדינה.

למה לא להוון את מחיר ההגנה שצה"ל מעניק לכל ילוד, ולחייב כל יוצא מהארץ להפקיד את הכסף הזה בצאתו.

אפשר לפשט את כל החישובים ע"י כך שבכלל לא ירשו יציאה מהארץ.

 

[ננו ננו]

תשובות כאלה תן למארבו

עד שנת הלימוד י"ב כל הצעירים מקבלים מימון שווה
לימוד אקדמי הוא רק של חלק מהאוכלוסיה ואין זה הוגן שיממנו אותו האחרים
עזיבה של אקדמי שונה בהשפעתה ובנזקה מעזיבה של ילד מהגנון

אבל גם הצעתך יכולה לפעול טוב

 

[Henry0]

וזה הוגן שאותו חלק של האוכלוסיה תורם אח"כ למדינה הכי הרבה?

 

[ננו ננו]

כן למדינה יש עניין שתרבה ההשכלה

המדינה מרוויחה והמשכיל מרוויח זה האינטרס של המדינה
חבל שלא כולם אקדמאים אך זו המציאות
ואם אקדמאי עוזב זו תרומה מאולצת של ישראל למדינה זרה

 

[Henry0]

אם הם הציבור שממנו המדינה הכי מרוויחה

ניראה לי צודק שהם יהיו הקבוצה שהמדינה תעניק להם הכי הרבה?
הכי צודק שדווקא הלימודים הגבוהים לא רק יממונו, אלא תנתן על כך גם סובסידיה, ע"י המדינה.

הבעייה עם הידע האקדמי, שאין לו גבולות.
מעבדה מפתחת בישראל ידע חדש, ע"ס ידע קודם שפותח בארץ אחרת,
חברות זרות בונות מרכזי פיתוח בארץ אחת, ידע שעובר אח"כ לארצות אחרות.
ברגע שתגביל גבולות אקדמאיים, זה יהיה דו-כווני, וההגבלה רק תוריד את הרמה האדמאית וכל המדינה תפגע.

 

[ננו ננו]

לא. הבנתך לקויה. זה רק מצריך לשלם עבור לימוד בחו"ל

לפחות בארצות הברית הלימוד האקדמי לא משולם על ידי המדינה .
חברות שמעניקים סיוע כספי עושים זאת בתמורה להעסקה אצלם בעתיד

 

[Henry0]

זה לא מצריך לשלם עבור לימודים בחו"ל.

כל מדינה אמורה לשלם עבור הלימודים הגבוהים בשטחה.

למשל הלימודים הגבוהים בשוויץ עולים 800 $ לסמסטר, לכל סטודנט מכל ארץ, שזה באמת סכום זניח.
אבל רק סטודנטים מקומיים זכאים לסטיפנדיה של 7,000 $ לסמסטר.

אני מבין שככל שהקבוצה עניה יותר היא אמורה לקבל יותר עזרה מהמדינה,
יחד עם זאת זה האינטרס של המדינה שילמדו בה כמה שיותר לימודים גבוהים, ושהמדינה תהפך למרכז אקדמי עולמי חשוב.

 

[סתוונית333]

טענות נא להפנות

לממשלת המושחתים

 

[הזחל הרעב10]

טעות . מדובר על הקדמת המס שתושב ישראל משלם - ממועד מכירה
למועד העזיבה.
למשל מס רווח-הון, שתושב במדינה אחרת עשוי לא לשלם או לשלם פחות.
הוא לא ישלם כפל מס - אלא את המס הרגיל, רק המועד נכפה עליו
(ישולם במדינה בה המס גבוה יותר,או שחלקו במדינה בה המס נמוך והיתרה בזו בה המס גבוה).
&nbsp
מהצד השני, תושב-חוזר פטור ממיסים מסויימים למשך עשור - בינהם מס רווח-הון על נכסים בחו"ל.

 

[ayb1]

למיטב זיכרוני דירת יחיד פטורה ממס! ואין מס על

רווחי הון מדירת יחיד .
ההנחה בבסיס ההחלטה הזאת היא: כי המוכר מתכוון לשפר מקום מגוריו ע"י החלפת דירת המגורים
לכן קבעה המדינה שאין מקום למיסוי רוחי הון בדירת יחיד.
אחרת איש לא יוכל להחליף דירה.כעת היא מתקנת תקנה זאת ומחליטה לגבות מס רווחי הון על מי שמוכר דירת יחיד ואינו קונה דירה אחרת בישראל