לאור כל מה שמתרחש מסביב - ממשלת מיעוט
בראשות גנץ ובתמיכת המשותפת ואולי עם הצטרפות החרדים בהמשך, יכולה לבשר סולידריות וחוזקה פנימיים לקראת הכרעות היסטוריות במגוון תחומים.
הן משלמות על ידי תמיכה בקמפיינים של מפלגות השמאל ברחבי העולם
בנוסף העדפה בתוצאות חיפוש גוגל לתוצאות המזוהות עם השמאל והעלמת תוצאות של הימין
בנוסף מדיניות של העלמת סירטוני ימין ביו טיוב (של גוגל) בתוצאות החיפוש ובהמלצות
בנוסף חסימת משתמשי ימין על כל תלונה ע"י גורמים אנושיים המועסקים שם ומקבלים הנחיות מלמעלה, ורק אלוהים יודע עד היכן הם יסרסו את חופש הביטוי של דוברי ימין בטענות של דיבור פוגעני.
 
כל זה שווה הון תועפות.
 
 
אתה מוזמן לנהל דיון ולהתייחס לעובדות
כשלא היו אנשי ימין בתקשורת טענו בשמאל שהתקשורת מאוזנת
כשחדרו ימנים בודדים למיינסטרים כל השמאל בכה שאיך נותנים להם במה
 
אנשים שעבדו בפייסבוק וגוגל העולמיות דיווחו על מדיניות הפעולה שלהם
כל זה בגיבוי מסמכים רשמיים,
יש בכירים בפייסבוק וגוגל מוקלטים באומרם שיש לקדם פרקטיקה טכנולוגית שתתמוך במועמדים שהם תומכים בהם, מועמדי שמאל.
מספר בדיקות שביצעו גופים שונים ורציניים בעולם איששו את הקביעה שאלגוריתם החיפוש של גוגל מוטה שמאלה. https://www.vox.com/recode/2019/8/7...ased-conservatives-how-search-works-explained
 
כל מי שנמצא ברשתות החברתיות יודע שמדיניות ההשתקה בפייסבוק היא חד צדדית ושנשק השעיית חשבונות מנוצל ע"י אנשי שמאל.
חשבונות של דוברי ימין רהוטים נחסמו פעם אחר פעם, ואילו חשבונות של אנשי שמאל עם ביטויים איומים נשארו פעילים.
כמובן שגם דפים תומכי טרור ואפילו כאלו של אירגוני טרור נותרו פעילים, למרות אינספור תלונות.
חבל שההתייחסות שלך מצטמצמת לזה
פשוט הסברתי את מדיניות הפעולה של ענקיות האינטרנט
לא רשמתי שאירגוני טרור הם שמאל
למרות שרבים אירגוני השמאל ברחבי העולם שתומכים או מצדיקים אירגוני טרור
מס WhatsApp הוטל על הצרכן הסופי, עקב לחץ טייקוני הסלולאר.
Facebook, שהיא הבעלים של WhatsApp, היא זו שצריכה לשלם יותר מסים מהכנסותיה הדמיוניות, מבלי לגלגל זאת על הצרכן.
לחלופין, מכיוון ש- DATA סלולארית היא בעצם ה- commodity האמיתית היחידה בסלולאריה, ועל גבה ניתן לעשות הכל, גם שיחות ומסרונים - צריך היה לתמחרה בהתאם, אלא שהדבר היה פוגע יותר ביצרני מכשירי הסלולאר עצמם (מיתון בבקושים ל- gadgets) ופחות במפעילי רשתות הסלולאר...
המשתמש משלם על חבילת גלישה ועל החבילה הזו משלם גם מיסים
אבל המידע הזורם הוא דו כיווני גם מהאתרים נותני השירות וגם מהמשתמש
כשהרוב המוחלט הוא מהאתרים נותני השירות.
גוגל ופייסבוק המייצרים הכנסה מפרסומות משלמים על איכסון והיקף תעבורה או מספקים אותו בעצמם בחוות שרתים משלהם.
להבנתי בעלי נכסים אינטרנטיים אינם משלמים על היקפי העברת המידע שלהם ישירות לספקיות האינטרנט או למספקי התשתיות דרכן עבר המידע.
מכיוון שהן הגורם המרוויח המס צריך להיות מוטל עליהן, מס תעבורה ביחס לרווחי פרסומות, גם מס בהיקף של 1% יהיה משמעותי, אבל קשה לי לדמיין תקדים כזה שיוחל על ענקיות האינטרנט.
מלכ"ר כמו וויקיפדיה לא יצטרך לשלם מס משום שאין רווח פרסומות.
מיסוי על רווח שאינו מפירסומות אלא מרכישה ישירה ? לא הייתי נכנס לפינה הזו.
בסביבה בה השירות הסלולארי יקר (בין אם מדובר ב"חבילות" ובין
אם מדובר בתמחור פרטני לשיחה, מסרון או יחידת DATA סלולארית) יהיה לדעתי ענין מופחת ב- gadgets סלולאריים, ויסבלו יצרניהם...
לא דיברתי בשום שלב על מיסוי השירות הסלולארי
דיברתי על מיסוי ענקיות האינטרנט לפי נוסחה של רוחב פס מסופק על ידי התשתיות ביחס לרווחי פרסומות.
המדינה היא זו שמקצה תדרים והיתרים לתשתיות ולכן מזכותה לעשות זאת, ואילו ספקיות האינטרנט הן גוף קטן יחסית שלא יוכל באמת לכפות היטל כזה או אחר על ענקיות האינטרנט.
 
גם יכולת המדינה לכפות היטל כזה מוטלת בספק גדול, בייחוד במדינה כמו ישראל בה נמצאים מטות של גוגל ופייסבוק המספקים פרנסה לעובדים רבים ישירות ובעקיפין, עובדים המשלמים מיסים באופן ישיר ועקיף.
 
מצב כזה יכול להיווצר רק בשווקים אליהן פייסבוק וגוגל רוצות להיכנס, או לחלופין בהסכמה בינלאומית שתכלול את רוב מדינות העולם ולא תשאיר לענקיות האינטרנט ברירה.
לא ברור לי כיצד הגענו לנקודה זו.
דברתי על אי-שקט בלבנון עקב כניעת הממשלה ללחץ טייקוני תקשורת שהכנסותיהם משיחות וממסרונים פחתו והמצאת הטל חדש ספציפי על שיחות ומסרונים המבוצעים באמצעות DATA סלולארית.
הרי הפתרון הסביר ביותר הוא יקור DATA סלולארית, אלא שכנראה אין הטייקונים מעונינים בייקור ה- DATA, אלא בחסימת היכולת לשמוש ב- DATA לצרך חלופי שיחות ומסרונים או בפצוי על "עקיפת" הדרך הרגילה...
אסביר
בסופו של דבר מי שנושא בנטל הוא חברות הסלולר שדרכן גם מסופקת תשתית האינטרנט
את חברות הסלולר צריך לפצות, או ע"י מיסוי האזרחים בצורה ישירה או בצורה עקיפה או ע"י גורם שלישי.
 
אני מציע את האופציה של גורם שלישי, כלומר שענקיות האינטרנט הן אלו שיפצו את חברות הסלולר משום שהן המרוויחות העקריות (לווא דווקא דרך הוואטסאפ אלא דרך פרסומות בפלטפורמות אחרות)
אחת האופציה לתשלום זה היא דרך מיסוי ה DATA שהן מעבירות ביחס ישיר לרווח אותו הן עושות מפרסומות.
אופציה נוספת היא שספקיות האינטרנט ישלמו על ה DATA שעובר דרך השרתים שלהן בדיוק כפי שמשתמש קצה משלם, משום שהן מספקות שירות חינמי ששובר את תחרות השוק אך משתמשות בתשתיות השוק בהסתמכות על תשלומי האזרחים שמתחזקים את התשתיות שהקימו חברות אחרות לשימושן הן ולשם ריווחיהן הן.
ללא תשתיות אלו גם וואטסאפ לא יכול להתקיים.
אבל כוחן של ספקיות האינטרנט מול ענקיות האינטרנט הוא קטן, ואילו כוחה של מדינה גדול יותר.
למרות שהתאגדות של חברות סלולר שהן גם ספקיות האינטרנט, ועמידה איתנה שלהן מול פייסבוק בדרישה לשיפוי כזה או אחר ביחס ל DATA המועבר יכול לעבוד, כשמנוף הלחץ הוא הגבלת העברת מידע לשרתי וואטסאפ ופייסבוק.
אפילו לא להגביל את תעבורת הDATA לשרתי וואטסאפ ורק להגביל את התעבורה לשרתי פייסבוק שהיא הפרה החולבת, כמובן שכל החברות יצטרכו לשתף פעולה.
 
 
עקרון "Net neutrality" המקובל ברוב המדינות אוסר אפליה תעריפית בשמושי הרשת ואילו טייקוני הסלולאר בלבנון רוצים בעצם תעריף מפלה לשמוש רשת מסוג "שיחה ומסרון על גבי אינטרנט סלולארי"...
העקרון שנוסד ב 2003 ע"י אוניברסיטה אינו מתאים לשוק של היום
בפועל רוב החברות גם אלו שפועלות בארץ מגבילות רוחב פס לשירותים כאלו ואחרים, אך באופן שלא מורגש משמעותית ע"י הגולשים.
 
מתוך ויקיפדיה :
 
בדצמבר 2017, נציבות התקשורת הפדרלית בארצות הברית החליטה על ביטול תקנות נייטרליות הרשת שאישרה ב-2015. בכך היא מאפשרת לספקיות אינטרנט לחסום, להאט או לשבש גישה לאתרים על בסיס אינטרס כלכלי. אם התקנות יאושרו, תעבורת רשת לא תיחשב תשתית ועלות השירות תתייקר בצורה משמעותית. זו הפעם הראשונה שבה נציבות מתנגדת לנייטרליות ברשת.[2][3]
 
המהלך עורר תגובות רבות. מדינת ניו יורק הגישה תביעה נגד ה-FCC, ומדינות אחרות הודיעו שישקלו אמצעים משפטיים או חקיקה עצמאית שתחייב נייטרליות בתחום שיפוטן.[4] מהלכים אלו של מדינות שונות ספגו ביקורת וניסיון למניעתם מצד הממשל הפדרלי, אולם בספטמבר 2019 קבע בית המשפט פדרלי של ארצות הברית שלא ניתן לאסור על מדינות לקבוע להפעיל תקנות וכללי ניטרליות רשת משלהן כחלופה לקביעה של ממשלת ארצות הברית. עם זאת, באותה פסיקה דחה בית המשפט בקשה שהשיגה חברת מוזילה במטרה לבטל את שינוי התקנות של ממשלת ארצות הברית מדצמבר 2017[5].