המצב הכלכלי הנפיץ בלבנון ואיראן ועזה יכול לשמש תירוץ....

אגב מיסוי על ווטסאפ לא כזה מטופש
הגיע הזמן שחברות העל פייסבוק, גוגל ואפל יתחילו לשלם מס כנדרש.
 
לאור כל מה שמתרחש מסביב - ממשלת מיעוט
בראשות גנץ ובתמיכת המשותפת ואולי עם הצטרפות החרדים בהמשך, יכולה לבשר סולידריות וחוזקה פנימיים לקראת הכרעות היסטוריות במגוון תחומים.
 
'סולידריות וחוזקה פנימיים'

אולי אל-חרירי יבוא ויחרר...
 

katomish

New member
אותם אנשים שתקפו את הימין על ההפחדות שלו מסיטואציה כזו
עכשיו מעודדים לאותה הסיטואציה.
&nbsp
&nbsp
 
מה שהטריף את ההמונים הרעבים והפך לטריגר
זה ה16 מליון דולר ששילם אל חרירי לדוגמנית בת ה19 הדרום אפריקאית.
 

katomish

New member
הן משלמות על ידי תמיכה בקמפיינים של מפלגות השמאל ברחבי העולם
בנוסף העדפה בתוצאות חיפוש גוגל לתוצאות המזוהות עם השמאל והעלמת תוצאות של הימין
בנוסף מדיניות של העלמת סירטוני ימין ביו טיוב (של גוגל) בתוצאות החיפוש ובהמלצות
בנוסף חסימת משתמשי ימין על כל תלונה ע"י גורמים אנושיים המועסקים שם ומקבלים הנחיות מלמעלה, ורק אלוהים יודע עד היכן הם יסרסו את חופש הביטוי של דוברי ימין בטענות של דיבור פוגעני.
&nbsp
כל זה שווה הון תועפות.
&nbsp
&nbsp
 

י הוה

New member
מתי תשתחררו מתסביך הרדיפה הזה?
תקשורת שמאל, בגץ שמאל פייסבוק שמאל
 

katomish

New member
אתה מוזמן לנהל דיון ולהתייחס לעובדות
כשלא היו אנשי ימין בתקשורת טענו בשמאל שהתקשורת מאוזנת
כשחדרו ימנים בודדים למיינסטרים כל השמאל בכה שאיך נותנים להם במה
&nbsp
אנשים שעבדו בפייסבוק וגוגל העולמיות דיווחו על מדיניות הפעולה שלהם
כל זה בגיבוי מסמכים רשמיים,
יש בכירים בפייסבוק וגוגל מוקלטים באומרם שיש לקדם פרקטיקה טכנולוגית שתתמוך במועמדים שהם תומכים בהם, מועמדי שמאל.
מספר בדיקות שביצעו גופים שונים ורציניים בעולם איששו את הקביעה שאלגוריתם החיפוש של גוגל מוטה שמאלה.
https://www.vox.com/recode/2019/8/7...ased-conservatives-how-search-works-explained
&nbsp
כל מי שנמצא ברשתות החברתיות יודע שמדיניות ההשתקה בפייסבוק היא חד צדדית ושנשק השעיית חשבונות מנוצל ע"י אנשי שמאל.
חשבונות של דוברי ימין רהוטים נחסמו פעם אחר פעם, ואילו חשבונות של אנשי שמאל עם ביטויים איומים נשארו פעילים.
כמובן שגם דפים תומכי טרור ואפילו כאלו של אירגוני טרור נותרו פעילים, למרות אינספור תלונות.
 

katomish

New member
חבל שההתייחסות שלך מצטמצמת לזה
פשוט הסברתי את מדיניות הפעולה של ענקיות האינטרנט
לא רשמתי שאירגוני טרור הם שמאל
למרות שרבים אירגוני השמאל ברחבי העולם שתומכים או מצדיקים אירגוני טרור
 
מס WhatsApp הוטל על הצרכן הסופי, עקב לחץ טייקוני הסלולאר.
Facebook, שהיא הבעלים של WhatsApp, היא זו שצריכה לשלם יותר מסים מהכנסותיה הדמיוניות, מבלי לגלגל זאת על הצרכן.

לחלופין, מכיוון ש- DATA סלולארית היא בעצם ה- commodity האמיתית היחידה בסלולאריה, ועל גבה ניתן לעשות הכל, גם שיחות ומסרונים - צריך היה לתמחרה בהתאם, אלא שהדבר היה פוגע יותר ביצרני מכשירי הסלולאר עצמם (מיתון בבקושים ל- gadgets) ופחות במפעילי רשתות הסלולאר...
 

katomish

New member
המשתמש משלם על חבילת גלישה ועל החבילה הזו משלם גם מיסים
אבל המידע הזורם הוא דו כיווני גם מהאתרים נותני השירות וגם מהמשתמש
כשהרוב המוחלט הוא מהאתרים נותני השירות.
גוגל ופייסבוק המייצרים הכנסה מפרסומות משלמים על איכסון והיקף תעבורה או מספקים אותו בעצמם בחוות שרתים משלהם.
להבנתי בעלי נכסים אינטרנטיים אינם משלמים על היקפי העברת המידע שלהם ישירות לספקיות האינטרנט או למספקי התשתיות דרכן עבר המידע.
מכיוון שהן הגורם המרוויח המס צריך להיות מוטל עליהן, מס תעבורה ביחס לרווחי פרסומות, גם מס בהיקף של 1% יהיה משמעותי, אבל קשה לי לדמיין תקדים כזה שיוחל על ענקיות האינטרנט.
מלכ"ר כמו וויקיפדיה לא יצטרך לשלם מס משום שאין רווח פרסומות.
מיסוי על רווח שאינו מפירסומות אלא מרכישה ישירה ? לא הייתי נכנס לפינה הזו.
 
בסביבה בה השירות הסלולארי יקר (בין אם מדובר ב"חבילות" ובין
אם מדובר בתמחור פרטני לשיחה, מסרון או יחידת DATA סלולארית) יהיה לדעתי ענין מופחת ב- gadgets סלולאריים, ויסבלו יצרניהם...
 

katomish

New member
לא דיברתי בשום שלב על מיסוי השירות הסלולארי
דיברתי על מיסוי ענקיות האינטרנט לפי נוסחה של רוחב פס מסופק על ידי התשתיות ביחס לרווחי פרסומות.
המדינה היא זו שמקצה תדרים והיתרים לתשתיות ולכן מזכותה לעשות זאת, ואילו ספקיות האינטרנט הן גוף קטן יחסית שלא יוכל באמת לכפות היטל כזה או אחר על ענקיות האינטרנט.
&nbsp
גם יכולת המדינה לכפות היטל כזה מוטלת בספק גדול, בייחוד במדינה כמו ישראל בה נמצאים מטות של גוגל ופייסבוק המספקים פרנסה לעובדים רבים ישירות ובעקיפין, עובדים המשלמים מיסים באופן ישיר ועקיף.
&nbsp
מצב כזה יכול להיווצר רק בשווקים אליהן פייסבוק וגוגל רוצות להיכנס, או לחלופין בהסכמה בינלאומית שתכלול את רוב מדינות העולם ולא תשאיר לענקיות האינטרנט ברירה.
 
לא ברור לי כיצד הגענו לנקודה זו.
דברתי על אי-שקט בלבנון עקב כניעת הממשלה ללחץ טייקוני תקשורת שהכנסותיהם משיחות וממסרונים פחתו והמצאת הטל חדש ספציפי על שיחות ומסרונים המבוצעים באמצעות DATA סלולארית.

הרי הפתרון הסביר ביותר הוא יקור DATA סלולארית, אלא שכנראה אין הטייקונים מעונינים בייקור ה- DATA, אלא בחסימת היכולת לשמוש ב- DATA לצרך חלופי שיחות ומסרונים או בפצוי על "עקיפת" הדרך הרגילה...
 

katomish

New member
אסביר
בסופו של דבר מי שנושא בנטל הוא חברות הסלולר שדרכן גם מסופקת תשתית האינטרנט
את חברות הסלולר צריך לפצות, או ע"י מיסוי האזרחים בצורה ישירה או בצורה עקיפה או ע"י גורם שלישי.
&nbsp
אני מציע את האופציה של גורם שלישי, כלומר שענקיות האינטרנט הן אלו שיפצו את חברות הסלולר משום שהן המרוויחות העקריות (לווא דווקא דרך הוואטסאפ אלא דרך פרסומות בפלטפורמות אחרות)
אחת האופציה לתשלום זה היא דרך מיסוי ה DATA שהן מעבירות ביחס ישיר לרווח אותו הן עושות מפרסומות.
אופציה נוספת היא שספקיות האינטרנט ישלמו על ה DATA שעובר דרך השרתים שלהן בדיוק כפי שמשתמש קצה משלם, משום שהן מספקות שירות חינמי ששובר את תחרות השוק אך משתמשות בתשתיות השוק בהסתמכות על תשלומי האזרחים שמתחזקים את התשתיות שהקימו חברות אחרות לשימושן הן ולשם ריווחיהן הן.
ללא תשתיות אלו גם וואטסאפ לא יכול להתקיים.
אבל כוחן של ספקיות האינטרנט מול ענקיות האינטרנט הוא קטן, ואילו כוחה של מדינה גדול יותר.
למרות שהתאגדות של חברות סלולר שהן גם ספקיות האינטרנט, ועמידה איתנה שלהן מול פייסבוק בדרישה לשיפוי כזה או אחר ביחס ל DATA המועבר יכול לעבוד, כשמנוף הלחץ הוא הגבלת העברת מידע לשרתי וואטסאפ ופייסבוק.
אפילו לא להגביל את תעבורת הDATA לשרתי וואטסאפ ורק להגביל את התעבורה לשרתי פייסבוק שהיא הפרה החולבת, כמובן שכל החברות יצטרכו לשתף פעולה.
&nbsp
&nbsp
 

katomish

New member
העקרון שנוסד ב 2003 ע"י אוניברסיטה אינו מתאים לשוק של היום
בפועל רוב החברות גם אלו שפועלות בארץ מגבילות רוחב פס לשירותים כאלו ואחרים, אך באופן שלא מורגש משמעותית ע"י הגולשים.
&nbsp
מתוך ויקיפדיה :
&nbsp
בדצמבר 2017, נציבות התקשורת הפדרלית בארצות הברית החליטה על ביטול תקנות נייטרליות הרשת שאישרה ב-2015. בכך היא מאפשרת לספקיות אינטרנט לחסום, להאט או לשבש גישה לאתרים על בסיס אינטרס כלכלי. אם התקנות יאושרו, תעבורת רשת לא תיחשב תשתית ועלות השירות תתייקר בצורה משמעותית. זו הפעם הראשונה שבה נציבות מתנגדת לנייטרליות ברשת.[2][3]
&nbsp
המהלך עורר תגובות רבות. מדינת ניו יורק הגישה תביעה נגד ה-FCC, ומדינות אחרות הודיעו שישקלו אמצעים משפטיים או חקיקה עצמאית שתחייב נייטרליות בתחום שיפוטן.[4] מהלכים אלו של מדינות שונות ספגו ביקורת וניסיון למניעתם מצד הממשל הפדרלי, אולם בספטמבר 2019 קבע בית המשפט פדרלי של ארצות הברית שלא ניתן לאסור על מדינות לקבוע להפעיל תקנות וכללי ניטרליות רשת משלהן כחלופה לקביעה של ממשלת ארצות הברית. עם זאת, באותה פסיקה דחה בית המשפט בקשה שהשיגה חברת מוזילה במטרה לבטל את שינוי התקנות של ממשלת ארצות הברית מדצמבר 2017[5].
 
למעלה