Henry0
Well-known member
הגבורה שבבגידה
גיבורי מלחמה יש הרבה, יש בהם אינפלציה.
גיבורי מלחמה מתקבלים ע"י ההמונים בכבוד רב, וזה מה שדוחף את הפרט למעשי גבורה, להשגת אידאולוגיה שהשלטון הצליח לשתול במוחם של ההמונים.
גיבורי מלחמה היו גם בצבא הנאצי, גם בצבא הסטאלניסטי, מה שמוכיח שגיבור מלחמה אינו בהכרח אדם מוסרי.
הגבורה הגדולה היא ההליכה כנגד הזרם, כאשר המחיר שהאדם משלם עבור הגבורה הזו הוא מחיר קבוצתי, כאשר מתייחסים אליו רע וקוראים לו בוגד, כאשר בניו חוששים ללכת לבית הספר, כאשר קשה לו למצוא עבודה, כאשר העדר ההמוני קורא לו "בוגד".
ה"בוגדים" (שלא בעבור כסף) הם הגיבורים האמיתיים, הם אנשי המוסר שמשלמים את המחיר הגבוה ביכולתם ללכת בצו המוסר ולא בצו האספסוף.
ההיסטוריה הוכיחה מספר פעמים ש"בוגדים" בזמן אמת, קיבלו מאוחר יותר את ההערכה המוסרית.
גיבורים כמו ווילי בראנדט שבגד בגרמניה מולדתו, פנה לפי צו המוסר, וכנגד כל הסובבים אותו הצטרף למדינות שלחמו בגרמניה, וכשהעם הבין שטעה ברנדט נבחר לקאנצלר גרמניה.
גיבורים כמו ביל קלינטון, שלפי צו מצפונו המלחמה בוויאטנאם היתה לא מוסרית, ברח לקנדה כדי לא להתגייס, וכשהעם הבין את טעותו ביל נבחר לנשיא ארה"ב.
כך המצב גם כיום בישראל. האספסוף לא רואה את המדמנה המוסרית שישראל נמצאת בה, הוא התרגל למצב וחושב שזה נורמלי. ורוב אנשי המצפון מעדיפים לשתוק.
יש מעט מאד גיבורים, שמוכנים ללכת בפומבי כנגד האספסוף, ללכת לפי צו המוסר, ולסבול חרמות ציבוריות מעם ששכח מוסר מהוא.
"בוגדים" כמו שוברי שתיקה (מיקי קרצמן, אבי מוגרבי ... ) הם הגיבורים האמיתיים, הם אלו שמוכנים עבור המוסר שלהם לשלם מחיר גבוה מאד, ולהם מגיע פרס ישראל.
גיבורי מלחמה יש הרבה, יש בהם אינפלציה.
גיבורי מלחמה מתקבלים ע"י ההמונים בכבוד רב, וזה מה שדוחף את הפרט למעשי גבורה, להשגת אידאולוגיה שהשלטון הצליח לשתול במוחם של ההמונים.
גיבורי מלחמה היו גם בצבא הנאצי, גם בצבא הסטאלניסטי, מה שמוכיח שגיבור מלחמה אינו בהכרח אדם מוסרי.
הגבורה הגדולה היא ההליכה כנגד הזרם, כאשר המחיר שהאדם משלם עבור הגבורה הזו הוא מחיר קבוצתי, כאשר מתייחסים אליו רע וקוראים לו בוגד, כאשר בניו חוששים ללכת לבית הספר, כאשר קשה לו למצוא עבודה, כאשר העדר ההמוני קורא לו "בוגד".
ה"בוגדים" (שלא בעבור כסף) הם הגיבורים האמיתיים, הם אנשי המוסר שמשלמים את המחיר הגבוה ביכולתם ללכת בצו המוסר ולא בצו האספסוף.
ההיסטוריה הוכיחה מספר פעמים ש"בוגדים" בזמן אמת, קיבלו מאוחר יותר את ההערכה המוסרית.
גיבורים כמו ווילי בראנדט שבגד בגרמניה מולדתו, פנה לפי צו המוסר, וכנגד כל הסובבים אותו הצטרף למדינות שלחמו בגרמניה, וכשהעם הבין שטעה ברנדט נבחר לקאנצלר גרמניה.
גיבורים כמו ביל קלינטון, שלפי צו מצפונו המלחמה בוויאטנאם היתה לא מוסרית, ברח לקנדה כדי לא להתגייס, וכשהעם הבין את טעותו ביל נבחר לנשיא ארה"ב.
כך המצב גם כיום בישראל. האספסוף לא רואה את המדמנה המוסרית שישראל נמצאת בה, הוא התרגל למצב וחושב שזה נורמלי. ורוב אנשי המצפון מעדיפים לשתוק.
יש מעט מאד גיבורים, שמוכנים ללכת בפומבי כנגד האספסוף, ללכת לפי צו המוסר, ולסבול חרמות ציבוריות מעם ששכח מוסר מהוא.
"בוגדים" כמו שוברי שתיקה (מיקי קרצמן, אבי מוגרבי ... ) הם הגיבורים האמיתיים, הם אלו שמוכנים עבור המוסר שלהם לשלם מחיר גבוה מאד, ולהם מגיע פרס ישראל.
