לא שכחנו שאהוד ברק יצר את האינתיפדה השניה

קצה

New member
לא שכחנו שאהוד ברק יצר את האינתיפדה השניה

שגרמה להכי הרבה הרוגי טרור מאז קום המדינה
 
הליצן ששלח לוחמי שייטת עם רובי צעצוע נגד המחבלים על המרמרה

זבל סמאלני מושחת מהלך. דגנרל מהסרטים.
&nbsp
מתוך הדיווח בשטירמר:
&nbsp
04.06.2010 23:13 עודכן ב: 01.09.2011 18:59
&nbsp
עמוס הראל אבי יששכרוף
&nbsp
"...בשידורים החיים מהאוניות בדרך לעזה בערוץ אל-ג'זירה, שרו אנשי IHH מבין משתתפי המשט שירי הסתה שקראו לטבח ביהודים. השייח ראאד סלאח מהתנועה האיסלאמית בישראל התסיס את הרוחות בנאומיו. באחד השידורים נראה פעיל טורקי שולף שברייה. המראות הללו לא תורגמו בצה"ל לתובנה מודיעינית בדבר אופי היריב.
&nbsp
הערכת החסר השפיעה על שיטת הפעולה, שנוסתה בתרגיל מודל ממושך שלא תאם את הדפ"א האמיתית. הלוחמים סיפרו שבהכנות הודגש כל העת הצורך לשמור על איפוק ולהימנע מהרג מיותר. על האונייה היו גם נשים, חברי פרלמנט טורקים, חברת הכנסת הישראלית חנין זועבי ואפילו תינוק. האלוף מרום אמר ללוחמים שאין כוונה להשתמש באש חיה, אך בעת סכנה לחייהם הם רשאים לירות על מנת להרוג.
&nbsp
תוכנית ההשתלטות נבנתה על שילוב של הגעה ממסוקים ("גל רועש") עם הגעה בסירות ("גל שקט"). ההמשך ידוע: המסוק הראשון הוריד רק ארבעה לוחמים, בטרם נאלץ להתארגן מחדש, כשהטורקים קשרו את החבל לאונייה. הארבעה נותרו לבדם מול עשרות טורקים זועמים. עברו עוד כשתי דקות לפני שהונחתו על הסיפון עוד עשרה לוחמים מהמסוק הראשון. גם הלוחמים שבאו בסירות התעכבו, לאחר שנתקלו בהתנגדות קשה על הסולמות. בתוך שניות השתנה אופי הפעולה - ההשתלטות נהפכה למבצע לחילוץ ארבעת הנצורים. הלוחמים ספגו מכות רצח ודקירות, אקדחים נחטפו, נעשה גם ניסיון חטיפה. צבע המדים של השייטים איפשר הבחנה חדה בינם לבין הטורקים בצילומי המזל"ט. בחמ"לים צפו בשלושים "לבנים" מכתרים "שחור" אחד.
&nbsp
לזירת הלחימה הזאת ירדו הלוחמים עם רובי צבע ("פיינטבול") ואקדחים אישיים שאופסנו באפודי הקרב שלהם. ה"פיינטבול" התגלה כבלתי רלוונטי. בלית ברירה הפעילו ירי סלקטיבי באקדחים, שכוון לבריונים המסוכנים יותר. אצלנו בנסיבות כאלה, אמרו לוחמים ביחידות מקבילות בצה"ל, היה האירוע מסתיים עם עשרות מפגינים הרוגים. קצין מילואים, בכיר לשעבר בשייטת, אומר שהתמונות שראה בטלוויזיה "אינן בושה. מבחינתי זאת תעודת כבוד. אני רואה איפוק, נכונות לסכן חיים כדי לא לפגוע באזרחים. אחרי כל זה, לא צריך להצטדק על התשעה שכן נהרגו. ואני אומר את זה בתור שמאלן שבשמאלנים".
&nbsp
מודיעין חסר, הכנה לתרחיש שלא התממש ונחיתות מספרית ברגע האמת תרמו לתוצאה הקשה. מפתיע שלדיונים המכינים לא זומנו קצינים בעלי ניסיון באירועים אלימים (אמנם, פחות) בהתנתקות. כפי שמסתמן כעת, לא נעשו פעולות הסחה או הונאה ולא נוצל המו"מ ככלי בעימות. כישלון ה"פיינטבול" אינו מפתיע. הצבא מזלזל זה שנים בפיתוח אמצעים יעילים לפיזור הפגנות ואף ספג על כך נזיפה ממבקר המדינה. לוחמי השייטת יודעים שלא הוכנו כראוי והם מתוסכלים. "אני לא יודע מה חשבנו לעצמנו", אמר אחד מהם. "באנו לשם עם רובי צעצוע".
&nbsp
שעת התחקירים
&nbsp
וכאן עולה שאלה מעניינת: איפה נחתכת האחריות? עד כה, ברק, אשכנזי ומרום לא התנדבו להסביר. זו איננה קריאה לעריפת ראשים, אבל כבר ברור שהמערכת המדינית והצבאית יבקשו לרכך את החקירה. ככל שיטפס התחקיר מרמת השייטת כלפי מעלה, כך יתרחק משקיפות ומדיוק. התרבות הארגונית של צה"ל בתחום זה, למעט איי מצוינות בחיל האוויר וביחידות המיוחדות, אינה מזהירה.
&nbsp
הפרשה כולה ממולכדת בחומר נפץ מדיני ופוליטי ולאיש בצמרת הבכירה אין עניין בבירור יסודי מדי של האמת. הרי כולם באותה סירה. שפת הגוף במסיבת העיתונאים הראשונה ביום שני חשפה את היחסים הטעונים בין הרמטכ"ל לשר הביטחון. אשכנזי ליכסן מבט ימינה, בזמן שברק דיקלם מהכתב. צ'ייני נראה עייף ומדוכדך. שלושתם סירבו לענות לשאלות. מאחורי הקלעים קיימת מרירות, שבינתיים מופגנת בגלוי בחוץ. במטכ"ל חושבים ששר ביטחון אינו יכול להפגין רק התעניינות אקדמית במבצע. מדובר באהוד ברק, לא בעמיר פרץ. בדרג המדיני רואים את הצד השני של התמונה. התוכנית המבצעית של הצבא נכשלה בזמן שהרמטכ"ל נמנע, כדרכו, מלהביע עמדה בשאלה העקרונית של המשך הסגר."
&nbsp
https://www.haaretz.co.il/misc/1.1205276
&nbsp
&nbsp
 
ברח מספר לכתבת ה-CNN איך הוא ניסה למסור לערפאת את ירושלים

AMANPOUR: Do you think in retrospect that going to Camp David and wanting to make the grand gesture, that it was wrong to have brought up Jerusalem then, that it simply touched too many emotional, religious, symbolic buttons?
&nbsp
BARAK: No, it was a necessity. We could not solve it without touching Jerusalem. It was decided upon 22 years ago in the first Camp David under Carter, and then it was decided in Oslo, that when the time comes to negotiate permanent status agreement, Jerusalem would be put on the table. But we were ready when Clinton, President Clinton, raised it, that we will take Jerusalem and delay, to defer it, or maybe even the Old City or the Temple Mount, delay, defer it under certain terms of negotiation for a certain mutually agreed period. We were ready even to do it, but the Palestinian were not ready as they were not ready for anything else. I cannot have an explanation for this, but I should tell our people and I expect the Americans to tell the rest of the world the truth. We were there together. We were ready to move. We were ready to make peace...
&nbsp
http://edition.cnn.com/2000/WORLD/meast/10/12/barak.amanpour.transcript/
 
'מסמך מורטינוס' מתאר את הכניעה של אייהוד ברח וביילין בטאבה

לדרישות הפילסטינים בעניינים המהותיים (גבולות 4 ביוני 67, סילוק ההתנחלויות מבקעת הירדן, הסגרת העיר העתיקה, שיבת הפליטים וכד').
&nbsp
הינה המסמך המתאר נכוחה את מצב השיחות שהופסקו עקב סילוק ברח וכנופייתו מהשלטון בבחירות של 6 בפב' 2001.
&nbsp
"מסמך טאבה. חשיפה ראשונה"
&nbsp
https://www.haaretz.co.il/misc/1.771764
 
למעלה