מדוע השפה ערבית אינה פופולרית בישראל?

מדוע השפה ערבית אינה פופולרית בישראל?
http://www.tapuz.co.il/communa/ViewmsgCommuna.asp?Communaid=36985&msgid=57387685

https://www.al-monitor.com/pulse/iw...brew-language-idf-nationality-law-school.html

קסניה סבטלובה

תלמידי ישראל מחויבים ללמוד ערבית רק במסגרת חטיבת הביניים. רק שינוי עמוק במדיניות הממשלה כלפי המיעוט הערבי יגרום לכך שיותר ישראלים ידברו ערבית, לא במסגרת צבאית על מנת לדעת את האויב אלא כדי להכיר את השכן.

"הוראת השפה הערבית במגזר היהודי מושתתת על תפיסת העולם שעל אזרחי המדינה להכיר את השפה הערבית ואת תרבותה. תוכניות הלימודים בערבית פותחו בהתאם להנחות היסוד האלה: ידיעת השפה הערבית היא בעלת ערך רב לכל אזרח במדינת ישראל. השפה הערבית פותחת צוהר להבנת תרבות האסלאם ולהבנת עמי האזור" – מתוך חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא הוראת השפה הערבית במגזר היהודי [יולי 2018].

מורים וחיילים המשרתים במדור טל"ם (מדור לטיפוח לימודי מזרחנות) המשויך ליחידת 8200 היוקרתית טענו לאחרונה, כי רוב פעילות המדור הופסקה ובקרוב המדור אף עלול להיסגר. הסיבות לכך נעוצות בבעיות תקציביות ובאי הסכמות עם משרד החינוך.

מדור טל"ם בצה"ל הוקם לאחר מלחמת יום הכיפורים [1973] כחלק מהחלטת הצבא לעודד את לימודי הערבית בישראל. במהלך השנים חיילי טל"ם נכנסו לכיתות והעבירו שיעורים, עודדו את התלמידים להשתתף בגדנ"ע "המזרחנית" וליטול חלק בחידון מיוחד המוקדש לענייני המזרח התיכון, אסלאם והשפה הערבית.

לאחר פרסום הידיעה בגלי צה"ל, הצבא הכחיש כי פעילות מדור טל"ם הופסקה אך העובדות מדברות בעד עצמן: השנה היקף הפעילות של המדור ירד באופן משמעותי. צה"ל ככל הנראה מוצא דרכים אחרות להכשיר דוברי ערבית, אבל המורים בטל"ם מזהירים שמספר התלמידים הניגשים לבגרות חמש יחידות בערבית ולומדים במגמת המזרחנות עלול לרדת. על פי עמותת סיכוי, בשנת 2016 למדו רק 2,764 תלמידים (יהודים) ערבית ברמה של חמש יחידות.

השאלה החשובה כאן היא מדוע מדינת ישראל, השוכנת בלב העולם הערבי ושחמישית מאוכלוסייתה היא ערבים, אינה מצליחה לעודד את לימוד השפה הערבית שלא במסגרת צבאית? בשיחה עם אל-מוניטור טוען ד"ר יונתן מנדל, חוקר השפה הערבית באוניברסיטת בן גוריון, כי ייתכן שצמצמום פעילותו של טל"ם דווקא יביא לשינוי תפיסה בנוגע ללימודי ערבית.

"מי שמקשר בין לימוד הערבית לצבא", הוא אומר, "מכריח את הלומדים לראות את השפה דרך משקפיים מיליטריסטיות. ישראל צריכה לחשוב כיצד ליצור מוטיבציה ללימוד השפה שכיום אינה נוכחת כי ערביי ישראל מדברים עברית, אסור לנסוע לגדה וכמעט בלתי אפשרי לבקר במדינות ערב. בעיניי מי שצריך להיות חלק נכבד מהוראת הערבית הם ערבים ישראלים".

גם לדידם של יוצאי חיל המודיעין ו-8200 יש בעיה בחיבור הבלעדי בין לימודי ערבית לבין צרכי הביטחון במדינת ישראל. סא"ל (מיל') אלון אביתר, לשעבר קצין מודיעין ויועץ לענייני ערבים, מטיל את האחריות על המדינה. "המדינה טיפחה את תחום לימודי הערבית רק בהקשר של צבא והקשרים ממלכתיים", הוא אומר בשיחה עם אל-מוניטור, "ולא כחלק מהתרבות שצריכה להיות כאן, הכרת האוכלוסייה והחברה הערבית. זה חלק מאינדוקטרינציה שלילית – טיפחו פה שצריך להאזין לערבי רק כדי לדעת מה הוא זומם".

עד כמה השפה ערבית אינה פופולרית בישראל? מסתבר שרק 1.6% מהיהודים במדינת ישראל למדו ערבית בבית הספר. רק 26% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל דוברת ערבית, כשהרוב המוחלט מהם הם ערבים אזרחי ישראל. רק כ-0.5% מהיהודים בארץ מסוגלים לקרוא ספר בערבית.

תלמידי ישראל מחויבים ללמוד ערבית רק במסגרת חטיבת הביניים ובהיקף של שלוש שעות שבועיות. בבתי הספר בזרם הממלכתי-דתי כמעט שלא לומדים ערבית וכך כמובן גם בזרם החרדי. ד"ר זאב דגני, מנהל גימנסיה הרצליה בתל אביב, טוען בשיחה עם אל-מוניטור כי קיים מחסור משמעותי במורים לערבית וכי המערכת מזלזלת בשפה הערבית. "הממשלה רוצה (לימוד) ערבית אך ורק כשפה המשמשת את המודיעין", הוא אומר. "מצד אחד אין הכשרה של מורים לערבית ומצד שני יותר ויותר מורים ותיקים פורשים. זה המקצוע עם החסר הגדול ביותר [במורים]". לדבריו, בגימנסיה הרצליה המצב שונה. כשישה מורים ערבים מלמדים בבית הספר – חלקם מלמדים את השפה הערבית וחלקם מקצועות אחרים, אך דגני עצמו מסייג ואומר שבית הספר שלו הוא היוצא מן הכלל ולא הכלל.

עד 2016 התכנית "יא סלאם" של יוזמות קרן אברהם הציעה לימודי ערבית על ידי מורים ערבים לילדי בתי ספר יסודיים, אך התכנית נלמדה רק בכ-200 בתי ספר. משרד החינוך מפעיל כעת תכנית דומה, אך מספר בתי הספר המשתתפים לא גדל.

גם באקדמיה קיימת בעיה. פרופ' אלי פודה, לשעבר ראש החוג ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה עברית, מעריך בשיחה עם אל-מוניטור שישנו קשר בין "אווירת השלום" לבין העניין בלימוד השפה הערבית. "ישנה ירידה במספר לומדי מדעי הרוח", אומר פרופ' פדה, "גם במספר חוגים לחקר המזרח התיכון ניכרת ירידה בנרשמים. בחוג ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית יש כ-70 עד 90 נרשמים במחזור. ייתכן מאוד שבשנות ה-90', כאשר האווירה הייתה שונה, העניין בקרב הסטודנטים היה רב יותר".

באוקטובר 2015 עברה בקריאה טרומית בכנסת, בתמיכה של הקואליציה והאופוזיציה, הצעת חוק לפיה תלמידי ישראל ילמדו את שתי השפות, עברית וערבית, החל מכיתה א'. מאז ועד היום הצעת החוק הזו תקועה בוועדת החינוך.

חבר הכנסת לשעבר פרופ' יוסי יונה, אחד מיוזמי הצעת החוק ויוזם משותף של "יום השפה הערבית בכנסת", אומר לאל-מוניטור כי חוסר הנכונות לאמץ את לימודי הערבית הוא "טעות קשה". לדבריו, מדובר בשפת האזור ובשפתם של יהודים רבים שעלו ממדינות ערב. "יש פה שילוב קטלני בין סטיגמות ודעות קדומות על המזרח לבין המאבק הלאומי המתמשך שכרוך בדמוניזציה של האחר ודהומניזציה שאנו עושים לערבים", אומר פרופ' יונה, שהוריו עלו מעיראק והוא דובר ערבית על בוריה.

"אני חושש מצעידה לאחור", הוא מתייחס לחוק הלאום השנוי במחלוקת שעבר בכנסת ביולי 2018. "החוק הזה מבסס את האפליה הקיימת כלפי השפה הערבית ודוברי השפה הערבית במערכת".

מאין תבוא הבשורה? מסתבר שבשנים האחרונות דווקא רואים בקרב ישראלים רבים התעניינות גוברת בלימוד השפה הערבית, שלא במסגרת הצבא או האוניברסיטה. בתי ספר לשפות וארגונים חברתיים מציעים קורסים בסיסיים בערבית מדוברת וקורסים מיוחדים לבעלי מקצוע רלוונטיים. עם זאת עדיין קשה לומר שהמגמה הזאת תהפוך את הקערה על פיה. כנראה שרק שינוי עמוק במדיניות הממשלה כלפי המיעוט הערבי ומעמדה של השפה הערבית בישראל והזרמת תקציבים, יגרמו לכך שיותר ישראלים ידברו ערבית, לא על מנת לדעת את האויב אלא כדי להכיר את השכן.
 
למעלה