jackie111
Well-known member
דעה אישית: אלוף (מיל') אבי מזרחי.
אני חרד מאוד לגורלה ולכיוון שאליו היא מנווטת על ידי הימין הלאומני. שירתי עשרות שנים בצה"ל מאז היותי בן 14 בפנימייה הצבאית בחיפה ועד שהשתחררתי כאלוף פיקוד המרכז.
הממשלה הכי ימנית בתולדות ישראל לא מצאה לנכון בארבע שנות כהונה לבטל את הסכמי אוסלו ולספח את יהודה ושומרון. נשאלת השאלה מדוע? ובכן, נראה שראש הממשלה בנימין נתניהו מבין את ההשלכות המקומיות והבינלאומיות של מהלך כזה ולכן הוא נמנע מיישומו. אולם זהירותו נזנחה בשל שיקול אחר כלשהו שהביאו להבטיח זאת לבוחריו במסע הבחירות האחרון ולדון בכך רגע לפני הרכבת הממשלה הבאה.
סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל בשלב הנוכחי וללא הסכם עם הרשות הפלשתינאית עלול להביא לקץ החזון הציוני של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. לא פחות מכך . אין סיפוח לוקסוס! גם סיפוח "רק" של שטחי C, כפי שהציעו בנט ומפלגתו דאז, או "רק" של הישובים היהודיים או כל "קומבינה" אחרת יוביל בהכרח, בתהליך מהיר מכפי שציפינו, לסיפוח של כל יהודה ושומרון.
חייבים לזכור שבצד השני יושב עם שמצפה ומקווה למשהו אחר לגמרי. האם הוא יישב בשקט? להבנתי, לא. התיאום הביטחוני ייפסק, הרשות לא תחזיק מעמד וצה"ל יידרש להתפרס על כל השטח מחדש. בעקבות כך, יקרו התרחישים הבאים:
מדינת ישראל תצטרך לדאוג לחיי היומיום של 2.6 מיליון פלשתינים על כל המשתמע מכך: החל ממיליארדי שקלים כל שנה שיבואו מתקציב המדינה (שכן אין סיכוי שהמדינות התורמות כיום לרשות הפלשתינית ימשיכו לתרום כאשר ישראל שולטת במקום), דרך ניהול החינוך, הבריאות, הביוב וכיוצא בזה. לא נוכל עוד לטמון את ראשנו בחול ונצטרך להגיע להחלטה האם לתת להם זכויות מלאות או לא.
לא משנה מה נחליט, זה יהיה סופו של החלום הציוני. במידה ויושתת שיווין מלא, נקבל כנסת עם יותר מ-40 חברי כנסת ערבים והמשמעות ברורה.
אם נספח ללא מתן זכויות מלאות, דהיינו אזרחים סוג ב', נזכה מהר מאוד להכרה כמדינה חריגה בקהילה הבינלאומית ואת ההשלכות מכך ניתן ללמוד ממה שעבר על דרום אפריקה.
אני חרד מאוד לגורלה ולכיוון שאליו היא מנווטת על ידי הימין הלאומני. שירתי עשרות שנים בצה"ל מאז היותי בן 14 בפנימייה הצבאית בחיפה ועד שהשתחררתי כאלוף פיקוד המרכז.
הממשלה הכי ימנית בתולדות ישראל לא מצאה לנכון בארבע שנות כהונה לבטל את הסכמי אוסלו ולספח את יהודה ושומרון. נשאלת השאלה מדוע? ובכן, נראה שראש הממשלה בנימין נתניהו מבין את ההשלכות המקומיות והבינלאומיות של מהלך כזה ולכן הוא נמנע מיישומו. אולם זהירותו נזנחה בשל שיקול אחר כלשהו שהביאו להבטיח זאת לבוחריו במסע הבחירות האחרון ולדון בכך רגע לפני הרכבת הממשלה הבאה.
סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל בשלב הנוכחי וללא הסכם עם הרשות הפלשתינאית עלול להביא לקץ החזון הציוני של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. לא פחות מכך . אין סיפוח לוקסוס! גם סיפוח "רק" של שטחי C, כפי שהציעו בנט ומפלגתו דאז, או "רק" של הישובים היהודיים או כל "קומבינה" אחרת יוביל בהכרח, בתהליך מהיר מכפי שציפינו, לסיפוח של כל יהודה ושומרון.
חייבים לזכור שבצד השני יושב עם שמצפה ומקווה למשהו אחר לגמרי. האם הוא יישב בשקט? להבנתי, לא. התיאום הביטחוני ייפסק, הרשות לא תחזיק מעמד וצה"ל יידרש להתפרס על כל השטח מחדש. בעקבות כך, יקרו התרחישים הבאים:
מדינת ישראל תצטרך לדאוג לחיי היומיום של 2.6 מיליון פלשתינים על כל המשתמע מכך: החל ממיליארדי שקלים כל שנה שיבואו מתקציב המדינה (שכן אין סיכוי שהמדינות התורמות כיום לרשות הפלשתינית ימשיכו לתרום כאשר ישראל שולטת במקום), דרך ניהול החינוך, הבריאות, הביוב וכיוצא בזה. לא נוכל עוד לטמון את ראשנו בחול ונצטרך להגיע להחלטה האם לתת להם זכויות מלאות או לא.
לא משנה מה נחליט, זה יהיה סופו של החלום הציוני. במידה ויושתת שיווין מלא, נקבל כנסת עם יותר מ-40 חברי כנסת ערבים והמשמעות ברורה.
אם נספח ללא מתן זכויות מלאות, דהיינו אזרחים סוג ב', נזכה מהר מאוד להכרה כמדינה חריגה בקהילה הבינלאומית ואת ההשלכות מכך ניתן ללמוד ממה שעבר על דרום אפריקה.
