שובו של גוי ואבוי
Well-known member
מול קריאות "נאצים" ו"שמאלנים מסריחים": טקס הזיכרון נערך בת"א
https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.7214275
מול קריאות "נאצים" ו"שמאלנים מסריחים": טקס הזיכרון הישראלי-פלסטיני נערך בת"א
הטקס נערך בפעם ה-14, בהשתתפות אלפי ישראלים ופלסטינים שחלקם איבדו את יקיריהם. מחוץ למתחם הפגינו כמה עשרות בני אדם שצעקו: "שאלוהים ייקח אתכם". המשטרה עצרה חמישה מהם
בר פלג
הגר שיזף
טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני נערך הערב (שלישי) בפארק הירקון בתל אביב בהשתתפות אלפי בני אדם. בטקס נשאו דברים ישראלים ופלסטינים ששכלו את יקיריהם. זו השנה ה-14 שהטקס נערך. "הטקס, מעבר להיותו טקס זיכרון, הפך לסמל ולאמירה הציבורית האמיצה של כל מי שרוצה לבחור בדרך השלום על פני דרך המלחמה. דווקא בשעה הזו, בשבוע שבו משפחת השכול הישראלית והפלסטינית גדלה, יש צורך באמירה ברורה והמהדהדת: כן לתקווה ולפיוס, לא לייאוש ולשכול", מסרו המארגנים.
מחוץ למתחם הטקס הפגינו כמה עשרות בני אדם נגד קיומו וחלקם ניסו לשרוף דגל פלסטיני. המשטרה עצרה חמישה מהם בעילה של הפרת סדר ו"זריקת חפצים לעבר משתתפים". כמה מהם ניסו לחצות את הגדר שחצצה בינם לבין המשתתפים. המפגינים כינו את המשתתפים "בוגדים", "קאפו" ו"נאצים", וצעקו: "הטרור יגיע גם אליכם, שלא תטעו". "ערבי שיושב בטקס חומד גם את הבת שלך, אדוני. זה יום הזיכרון לחללי צה"ל, לא למחבלים, שייקח אתכם אלוהים יא שמאלנים, שמאלנים מסריחים", צעק אחד המפגינים.
יו"ר פורום ארגוני השלום, יובל רחמים מתל אביב, שכל את אביו במלחמת ששת הימים ונשא דברים בטקס. "אבא יקר שלי, נפלת ביום השני של המלחמה. קוראים לה ששת הימים, למרות שהיא עדיין נמשכת. 52 שנה חלפו, בשני הצדדים ממשיכים להיהרג בגללה, ועדיין כולם בטוחים שניצחנו", אמר. "מגיל צעיר הקדשת את חייך לבניית הארץ והמדינה. בפלמ"ח, בקבוצת ההכשרה שהקימה את משגב עם, בבניין, בחקלאות. גם כשקראו לך למילואים, לא היה לך אף פעם ספק שהמדינה באמת זקוקה לך כדי שתגן עליה.
ועם הכל, לא היו בך אף פעם שנאה, ולא פחד. האמנת שיבוא היום ויהיה פה שלום. בבוקר שלאחר חתימת הסכם אוסלו קמתי ונטעתי לך ליד הקבר שתיל צעיר של זית, שתדע שנגמרו המלחמות. מאז הגננים של אגף ההנצחה מקפידים לקצץ את ענפיו, שלא יהפוך לעץ. וכך, גם אחרי 26 שנים, הוא נשאר רק שיח קטן".
הוא הוסיף: "אתה יודע שאני כבר לא מגיע לטקס בבית הקברות. לא יכול להשתתף בו יותר. אבל כל שנה אני מגיע לכאן. מתרגש להיות עם אלפי האמיצים והאמיצות, שלא פוחדים להאמין שיש דרך אחרת, שיש עם מי לדבר ושלכאב אין לאום ואין דגל. ועוד מעט, כמו בכל שנה בסוף הטקס היפה הזה, אסע מכאן לקריית שאול, לשבת קצת איתך, עם אלפי הנרות שכבר מהבהבים שם, ועם השיח הקטן, שיום אחד, אתה עוד תראה, הוא יגדל ויהיה עץ זית".
בטקס נשא דברים מוחמד עלי מוסא דרוויש, נער בן 14 ממחנה הפליטים עאידה בבית לחם. כשהיה בן עשר, חברו עבד אל-רחמן שאדי עבדאללה נורה בידי כדור תועה בעת עימותים במחנה הפליטים. דרוויש חבר בקבוצת התיאטרון "לוחמים לשלום". "אני זוכר את היום שהצבא הישראלי הרס את המשחק שאהבנו, כדורגל ברחבת בית הספר, שם היינו מבלים תמיד", אמר בפתח דבריו.
https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.7214275
מול קריאות "נאצים" ו"שמאלנים מסריחים": טקס הזיכרון הישראלי-פלסטיני נערך בת"א
הטקס נערך בפעם ה-14, בהשתתפות אלפי ישראלים ופלסטינים שחלקם איבדו את יקיריהם. מחוץ למתחם הפגינו כמה עשרות בני אדם שצעקו: "שאלוהים ייקח אתכם". המשטרה עצרה חמישה מהם
בר פלג
הגר שיזף
טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני נערך הערב (שלישי) בפארק הירקון בתל אביב בהשתתפות אלפי בני אדם. בטקס נשאו דברים ישראלים ופלסטינים ששכלו את יקיריהם. זו השנה ה-14 שהטקס נערך. "הטקס, מעבר להיותו טקס זיכרון, הפך לסמל ולאמירה הציבורית האמיצה של כל מי שרוצה לבחור בדרך השלום על פני דרך המלחמה. דווקא בשעה הזו, בשבוע שבו משפחת השכול הישראלית והפלסטינית גדלה, יש צורך באמירה ברורה והמהדהדת: כן לתקווה ולפיוס, לא לייאוש ולשכול", מסרו המארגנים.
מחוץ למתחם הטקס הפגינו כמה עשרות בני אדם נגד קיומו וחלקם ניסו לשרוף דגל פלסטיני. המשטרה עצרה חמישה מהם בעילה של הפרת סדר ו"זריקת חפצים לעבר משתתפים". כמה מהם ניסו לחצות את הגדר שחצצה בינם לבין המשתתפים. המפגינים כינו את המשתתפים "בוגדים", "קאפו" ו"נאצים", וצעקו: "הטרור יגיע גם אליכם, שלא תטעו". "ערבי שיושב בטקס חומד גם את הבת שלך, אדוני. זה יום הזיכרון לחללי צה"ל, לא למחבלים, שייקח אתכם אלוהים יא שמאלנים, שמאלנים מסריחים", צעק אחד המפגינים.
יו"ר פורום ארגוני השלום, יובל רחמים מתל אביב, שכל את אביו במלחמת ששת הימים ונשא דברים בטקס. "אבא יקר שלי, נפלת ביום השני של המלחמה. קוראים לה ששת הימים, למרות שהיא עדיין נמשכת. 52 שנה חלפו, בשני הצדדים ממשיכים להיהרג בגללה, ועדיין כולם בטוחים שניצחנו", אמר. "מגיל צעיר הקדשת את חייך לבניית הארץ והמדינה. בפלמ"ח, בקבוצת ההכשרה שהקימה את משגב עם, בבניין, בחקלאות. גם כשקראו לך למילואים, לא היה לך אף פעם ספק שהמדינה באמת זקוקה לך כדי שתגן עליה.
ועם הכל, לא היו בך אף פעם שנאה, ולא פחד. האמנת שיבוא היום ויהיה פה שלום. בבוקר שלאחר חתימת הסכם אוסלו קמתי ונטעתי לך ליד הקבר שתיל צעיר של זית, שתדע שנגמרו המלחמות. מאז הגננים של אגף ההנצחה מקפידים לקצץ את ענפיו, שלא יהפוך לעץ. וכך, גם אחרי 26 שנים, הוא נשאר רק שיח קטן".
הוא הוסיף: "אתה יודע שאני כבר לא מגיע לטקס בבית הקברות. לא יכול להשתתף בו יותר. אבל כל שנה אני מגיע לכאן. מתרגש להיות עם אלפי האמיצים והאמיצות, שלא פוחדים להאמין שיש דרך אחרת, שיש עם מי לדבר ושלכאב אין לאום ואין דגל. ועוד מעט, כמו בכל שנה בסוף הטקס היפה הזה, אסע מכאן לקריית שאול, לשבת קצת איתך, עם אלפי הנרות שכבר מהבהבים שם, ועם השיח הקטן, שיום אחד, אתה עוד תראה, הוא יגדל ויהיה עץ זית".
בטקס נשא דברים מוחמד עלי מוסא דרוויש, נער בן 14 ממחנה הפליטים עאידה בבית לחם. כשהיה בן עשר, חברו עבד אל-רחמן שאדי עבדאללה נורה בידי כדור תועה בעת עימותים במחנה הפליטים. דרוויש חבר בקבוצת התיאטרון "לוחמים לשלום". "אני זוכר את היום שהצבא הישראלי הרס את המשחק שאהבנו, כדורגל ברחבת בית הספר, שם היינו מבלים תמיד", אמר בפתח דבריו.
