בריון ה-SA הקומונאצי של חד"ש ב'ריאיון' לשטירמר
עופר כסיף הוא אש וגופרית. אפילו השפעת שממנה הוא סובל בזמן הראיון לא מרסנת את האנרגיה המתפרצת. הוא מדבר בלהט ומקפץ ברחבי דירתו הצנועה בחיפוש אחוז תשוקה אחר ספרים של מרקס ופרימו לוי כדי לשלוף ציטוטים שיתמכו בטיעוניו. רק כוס המאטה שממנה הוא שותה בין לבין עוצרת אותו לרגע. המשקה הדרום־אמריקאי אמור לאושש אותו ממחלתו, הוא מסביר. כסיף, שנבחר בשבוע שעבר למקום השלישי בחד"ש ומחליף את דב חנין ב"משבצת היהודית" במפלגה, צפוי למשוך אש ולהיות אחד הח"כים הבולטים בכנסת הבאה.
המתקפה עליו החלה מיד עם היבחרו על ידי חברי ועידת המפלגה. התקשורת רדפה אחריו, ובידיעות אחרונות בן דרור ימיני אף קרא לפסול אותו מריצה לכנסת. קשה לומר שזה לא היה צפוי. כסיף, מראשוני החיילים שסירבו לשרת בשטחים, התפרסם בזכות כמה התבטאויות פרובוקטיביות, המוכרת שבהן היא הכינוי שהעניק לאיילת שקד: "חלאה ניאו־נאצית". בהזדמנות אחרת כינה את היהודים העולים להר הבית "סרטן עם גרורות שצריך לחסל". בחשבון הפייסבוק האלטרנטיבי שלו — שנפתח אחרי חסימות חוזרות של חשבונו כתוצאה מבליץ דיווחים של פעילי ימין — כתב שמירי רגב היא "זוהמת ביבים מחליאה", שנתניהו הוא "רב מרצחים" ושהרמטכ"ל אביב כוכבי הוא "פושע מלחמה".
עופר, אתה מצטער על ההתבטאויות האלו?
"צער זו מילה של רגש. ההתבטאויות האלו היו על רקע אירועים מסוימים: הגדר בעזה, חקיקה נוראה והשתוללות של אם תרצו בקמפוס. זה מה שהיה לי להגיד אז. לא בניתי על זה שאהיה חבר כנסת. זה לא היה בתוכניות שלי. אבל ברור לי שכאיש ציבור לא הייתי מעלה את הדברים האלו".
נתניהו הוא רב מרצחים?
"כן. כתבתי את זה בהקשר ספציפי של יום מסוים שהיה בעזה. התבצע שם טבח של אנשים חפים מפשע, ואף אחד לא ישכנע אותי שהאנשים הלאה סיכנו מישהו. זה מחנה ריכוז. זה לא מחנה ריכוז במובן של ברגן בלזן. אני בשום אופן לא משווה את השואה למה שקורה".
אתה מכנה את מה שישראל עושה לפלסטינים רצח עם.
"אני קורא לזה רצח עם זוחל. רצח עם זה לא רק זה שלוקחים אנשים לתאי גזים. כשישעיהו ליבוביץ אמר את הביטוי יודו־נאצים, שאלו אותו, 'איך אתה אומר את זה? מה, אנחנו נבנה תאי גזים?' אז הוא אמר שני דברים: אם כל ההבדל בינינו לבין הנאצים מתמצה בכך שאנחנו לא נבנה תאי גזים, אנחנו כבר בבעיה. ודבר שני, אולי לא נפעיל תאי גזים, אבל המנטליות שקיימת כיום בישראל — והוא אמר את זה לפני 40 שנה — היתה מאפשרת זאת. אני חושש שהיום, אחרי ארבע שנים רעות של ממשלה כל כך קיצונית, יש לזה עוד יותר לגיטימציה. אבל את יודעת מה, תעזבי רצח עם, יש שם טיהור אתני. והטיהור האתני הזה נעשה גם באמצעים של הרג ובעיקר באמצעות השפלה והמאסת החיים. רמיסת כבודו של האדם. זה מזכיר לי את ה'זהו אדם' של פרימו לוי".
אתה טוען שאתה לא משווה, אבל חוזר שוב ושוב לרפרנסים לשואה. העלית לפייסבוק גם את הסצנה מ"רשימת שינדלר", שבה הנאצי אמון גת טובח ביהודים בנשקו ממרפסת מגוריו במחנה. השווית את זה למה שקורה בגדר בעזה.
"היום הייתי מוצא השוואות אחרות. כתבתי בזמנו מאמר שקראתי לו 'על שואה ועל פשעים אחרים'. זה נמצא ברשת. כתבתי שם שכל מי שמשווה את ישראל לשואה, עושה זילות של השואה. ההשוואה שלי בין כאן לבין מה שהיה בשנות ה–30 המוקדמות זה כבר משהו אחר לגמרי".
לאור הסגנון של כסיף, לא כל חברי חד"ש שמחו עם היבחרו, במיוחד בקרב היהודים במפלגה. דב חנין, למשל, סירב להתראיין ולומר את דעתו על מחליפו הפרלמנטרי. "משיחות שקיימתי עולה שכמעט אף אחד מהצירים היהודים במועצה (כמאה מתוך 940 הצירים סך הכל) לא תמך במועמדותו", אומר פעיל ותיק במפלגה. "הוא נתפס, ובצדק, כמי שסוגר דלתות בפני פעילות חד"ש בתוך החברה הישראלית. כל אחד מהמועמדים היהודים האחרים הציג רקורד של עשייה ושל מאבקים שהוביל. מה הוא עושה? מקלל פוליטיקאים ימנים בפייסבוק. למה הנהגת המפלגה שמה את מלוא כובד משקלה מאחוריו? בהמשך לחבירה לרשימה המשותפת, הבחירה בעופר מבטאת התכנסות, נסיגה מהמטרה ההיסטורית לבצע שינוי בחברה הישראלית".
"הצענו למפלגה שני סוגי פוליטיקה", אומרת יעלה רענן, שהתמודדה מול כסיף. "הפוליטיקה של עופר היא יותר של מחאה ושלי יותר של חיבורים ושטח. דעתי הפרטית היא שכל כך קשה להיות שמאלן בישראל, שאף שמאלן לא צריך שמי שמייצג אותו כיהודי יהיה פרובוקטור. אבל עופר נציג של כולנו, לא רק של היהודים. אם מבחינת הצירים הערבים זה חשוב יותר, אני מכבדת את זה".
אחד החברים היהודים במפלגה אף כינה את כסיף "אורן חזן של השמאל". בניגוד להתקפות מימין שלא מזיזות לו, ההשוואה הזאת מקוממת אותו. "זה מאוד מעליב אותי", הוא אומר. "איך אפשר להשוות בינינו? הבן אדם הזה לעג לחברת כנסת נכה. חוץ מזה, אני מקווה שרמת האינטליגנציה שלי טיפה יותר גבוהה משלו".
אך במקביל, כפי שמעידה הבחירה בו ברוב של 60%, רבים במפלגה חשים שהגיע הזמן לשינוי כיוון. "החברה הישראלית הולכת ימינה, ומה שנתפס כסגנון מעודן יותר של דב (חנין) לא הביא לפריצת דרך מי־יודע־מה ברחוב היהודי", אומר מקור בכיר במפלגה. "השאלה אינה במתח בין קיצוניות ומתינות, אלא איך אפשר לסמן אלטרנטיבה שתתפתח במרוצת הזמן. הבהירות, שמכונה לפעמים בוטות, אף פעם לא הפריעה לשיתוף הפעולה בין ערבים ליהודים. להפך. עופר אומר דברים שכולנו הסכמנו עליהם רק פחות אמרנו אותם, וכמובן שזה ירגיז את הימין. טוב שכך. השיח שעופר ייצר יכול לאתגר את השמאל, בטח בימים שבהם אדם כמו בני גנץ מוגדר כמרכז".
גם יו"ר חדש איימן עודה אומר שהוא מבסוט מהבחירה החדשה, אף על פי שמקורות במפלגה טוענים כי עודה חשש מסגנונו של כסיף ולכן תמך במועמדת אחרת. "דב הלך על בריתות כמה שיותר רחבות כדי להשפיע", אומר עודה. "עופר יילך לעמדות מאוד חדות על חשבון רוחב הברית. אבל ההשפעה של האמירות החדות שלו יכולה להיות גדולה. עופר יערער את ההגמוניה. לכל אחת מהדרכים יש יתרונות משלה".
דב זכה להערכה עמוקה מכולם. בבחירות בתל אביב כמעט חצי עיר הצביעה לו כי הוא ידע לגעת באנשים שהם לא רק מהאלקטורט שלכם.
"אין מי שמעריך את דב יותר ממני. אבל להזכירך, אנחנו לא אופוזיציה רגילה, אנחנו מחוץ לגדר. ויש כל מיני סגנונות. אפשר להשפיע דרך אמירות שבפעם הראשונה הן מרגיזות אבל בפעם השנייה מתרגלים אליהן. כשערבי ידבר על הנכבה ועל הטבח בכפר קאסם זה יישמע בצורה מסוימת, אבל כשיהודי אומר את זה, יש לזה חשיבות מיוחדת".
הוא יזמין עליכם הרבה מתקפות.
"אהלן וסהלן".
כסיף הוא הראשון להצהיר שעם כל הכבוד לקו של חנין וקודמתו תמר גוז'נסקי, הוא הולך להיות משהו אחר לגמרי. "אני מעריץ לגמרי את מה שעשו תמר ודב. לא פחות מזה. אבל סדר היום שלי יהיה שונה. צריך להיאבק על סביבה וכמובן למען זכויות של ילדים, ואני אומר את זה בלי שמץ של ביקורת עליהם, אך שלוש הסכנות המיידיות לחברה הישראלית הן הכיבוש, הגזענות וצמצום המרחב הדמוקרטי עד חיסולו. זה סדר היום שצריך להיאבק עליו כל זמן שישראל שולטת על מיליוני אנשים בלי זכויות, כשהיא נכנסת באמצע הלילה ועוצרת קטינים על בסיס יומיומי, יורה בגב של אנשים. ישראל רוצחת באופן יומיומי. כשאתה רוצח פלסטיני אחד קוראים לך אלאור אזריה. כשאתה רוצח ומדכא אלפי פלסטינים, קוראים לך מדינת ישראל".
אז אתה מתכוון להיות הפרובוקטור של הכנסת הבאה?
"אין לי כוונה להיות פרובוקטור, לעמוד שם ולצרוח ולגדף אנשים. אפילו בפייסבוק נאלצתי להפסיק את זה. אבל אני בהחלט מתכוון לאתגר את השיח מבחינת התוכן, ובעיקר בסוג של סרקזם"...
כסיף גדל בכלל בבית מפא"יניקי בראשון לציון. בן יחיד להוריו, חשב ואם שכירה בעבודות שונות, הוא צרך אקטואליה מינקות ובגיל 12 רץ למועצת התלמידים. כבר בגילאי העשרה חתך בחדות שמאלה והפך לחסיד נלהב של מרקס והסוציאליזם. ניצן הורוביץ זוכר אותו מהימים שלמדו יחד בשכבה בגימנסיה הריאלית בראשון לציון. "מאז שאני זוכר אותו מבית הספר הוא עמד על דעתו בתוקף רב", אומר הורוביץ, "היה תמיד מאוד עקבי. מאוד שמאלני. קומוניסט הארד־קור, שמאוד מאוד מחויב לזה. זו ממש לא הצגה"...
עופר כסיף הוא אש וגופרית. אפילו השפעת שממנה הוא סובל בזמן הראיון לא מרסנת את האנרגיה המתפרצת. הוא מדבר בלהט ומקפץ ברחבי דירתו הצנועה בחיפוש אחוז תשוקה אחר ספרים של מרקס ופרימו לוי כדי לשלוף ציטוטים שיתמכו בטיעוניו. רק כוס המאטה שממנה הוא שותה בין לבין עוצרת אותו לרגע. המשקה הדרום־אמריקאי אמור לאושש אותו ממחלתו, הוא מסביר. כסיף, שנבחר בשבוע שעבר למקום השלישי בחד"ש ומחליף את דב חנין ב"משבצת היהודית" במפלגה, צפוי למשוך אש ולהיות אחד הח"כים הבולטים בכנסת הבאה.
המתקפה עליו החלה מיד עם היבחרו על ידי חברי ועידת המפלגה. התקשורת רדפה אחריו, ובידיעות אחרונות בן דרור ימיני אף קרא לפסול אותו מריצה לכנסת. קשה לומר שזה לא היה צפוי. כסיף, מראשוני החיילים שסירבו לשרת בשטחים, התפרסם בזכות כמה התבטאויות פרובוקטיביות, המוכרת שבהן היא הכינוי שהעניק לאיילת שקד: "חלאה ניאו־נאצית". בהזדמנות אחרת כינה את היהודים העולים להר הבית "סרטן עם גרורות שצריך לחסל". בחשבון הפייסבוק האלטרנטיבי שלו — שנפתח אחרי חסימות חוזרות של חשבונו כתוצאה מבליץ דיווחים של פעילי ימין — כתב שמירי רגב היא "זוהמת ביבים מחליאה", שנתניהו הוא "רב מרצחים" ושהרמטכ"ל אביב כוכבי הוא "פושע מלחמה".
עופר, אתה מצטער על ההתבטאויות האלו?
"צער זו מילה של רגש. ההתבטאויות האלו היו על רקע אירועים מסוימים: הגדר בעזה, חקיקה נוראה והשתוללות של אם תרצו בקמפוס. זה מה שהיה לי להגיד אז. לא בניתי על זה שאהיה חבר כנסת. זה לא היה בתוכניות שלי. אבל ברור לי שכאיש ציבור לא הייתי מעלה את הדברים האלו".
נתניהו הוא רב מרצחים?
"כן. כתבתי את זה בהקשר ספציפי של יום מסוים שהיה בעזה. התבצע שם טבח של אנשים חפים מפשע, ואף אחד לא ישכנע אותי שהאנשים הלאה סיכנו מישהו. זה מחנה ריכוז. זה לא מחנה ריכוז במובן של ברגן בלזן. אני בשום אופן לא משווה את השואה למה שקורה".
אתה מכנה את מה שישראל עושה לפלסטינים רצח עם.
"אני קורא לזה רצח עם זוחל. רצח עם זה לא רק זה שלוקחים אנשים לתאי גזים. כשישעיהו ליבוביץ אמר את הביטוי יודו־נאצים, שאלו אותו, 'איך אתה אומר את זה? מה, אנחנו נבנה תאי גזים?' אז הוא אמר שני דברים: אם כל ההבדל בינינו לבין הנאצים מתמצה בכך שאנחנו לא נבנה תאי גזים, אנחנו כבר בבעיה. ודבר שני, אולי לא נפעיל תאי גזים, אבל המנטליות שקיימת כיום בישראל — והוא אמר את זה לפני 40 שנה — היתה מאפשרת זאת. אני חושש שהיום, אחרי ארבע שנים רעות של ממשלה כל כך קיצונית, יש לזה עוד יותר לגיטימציה. אבל את יודעת מה, תעזבי רצח עם, יש שם טיהור אתני. והטיהור האתני הזה נעשה גם באמצעים של הרג ובעיקר באמצעות השפלה והמאסת החיים. רמיסת כבודו של האדם. זה מזכיר לי את ה'זהו אדם' של פרימו לוי".
אתה טוען שאתה לא משווה, אבל חוזר שוב ושוב לרפרנסים לשואה. העלית לפייסבוק גם את הסצנה מ"רשימת שינדלר", שבה הנאצי אמון גת טובח ביהודים בנשקו ממרפסת מגוריו במחנה. השווית את זה למה שקורה בגדר בעזה.
"היום הייתי מוצא השוואות אחרות. כתבתי בזמנו מאמר שקראתי לו 'על שואה ועל פשעים אחרים'. זה נמצא ברשת. כתבתי שם שכל מי שמשווה את ישראל לשואה, עושה זילות של השואה. ההשוואה שלי בין כאן לבין מה שהיה בשנות ה–30 המוקדמות זה כבר משהו אחר לגמרי".
לאור הסגנון של כסיף, לא כל חברי חד"ש שמחו עם היבחרו, במיוחד בקרב היהודים במפלגה. דב חנין, למשל, סירב להתראיין ולומר את דעתו על מחליפו הפרלמנטרי. "משיחות שקיימתי עולה שכמעט אף אחד מהצירים היהודים במועצה (כמאה מתוך 940 הצירים סך הכל) לא תמך במועמדותו", אומר פעיל ותיק במפלגה. "הוא נתפס, ובצדק, כמי שסוגר דלתות בפני פעילות חד"ש בתוך החברה הישראלית. כל אחד מהמועמדים היהודים האחרים הציג רקורד של עשייה ושל מאבקים שהוביל. מה הוא עושה? מקלל פוליטיקאים ימנים בפייסבוק. למה הנהגת המפלגה שמה את מלוא כובד משקלה מאחוריו? בהמשך לחבירה לרשימה המשותפת, הבחירה בעופר מבטאת התכנסות, נסיגה מהמטרה ההיסטורית לבצע שינוי בחברה הישראלית".
"הצענו למפלגה שני סוגי פוליטיקה", אומרת יעלה רענן, שהתמודדה מול כסיף. "הפוליטיקה של עופר היא יותר של מחאה ושלי יותר של חיבורים ושטח. דעתי הפרטית היא שכל כך קשה להיות שמאלן בישראל, שאף שמאלן לא צריך שמי שמייצג אותו כיהודי יהיה פרובוקטור. אבל עופר נציג של כולנו, לא רק של היהודים. אם מבחינת הצירים הערבים זה חשוב יותר, אני מכבדת את זה".
אחד החברים היהודים במפלגה אף כינה את כסיף "אורן חזן של השמאל". בניגוד להתקפות מימין שלא מזיזות לו, ההשוואה הזאת מקוממת אותו. "זה מאוד מעליב אותי", הוא אומר. "איך אפשר להשוות בינינו? הבן אדם הזה לעג לחברת כנסת נכה. חוץ מזה, אני מקווה שרמת האינטליגנציה שלי טיפה יותר גבוהה משלו".
אך במקביל, כפי שמעידה הבחירה בו ברוב של 60%, רבים במפלגה חשים שהגיע הזמן לשינוי כיוון. "החברה הישראלית הולכת ימינה, ומה שנתפס כסגנון מעודן יותר של דב (חנין) לא הביא לפריצת דרך מי־יודע־מה ברחוב היהודי", אומר מקור בכיר במפלגה. "השאלה אינה במתח בין קיצוניות ומתינות, אלא איך אפשר לסמן אלטרנטיבה שתתפתח במרוצת הזמן. הבהירות, שמכונה לפעמים בוטות, אף פעם לא הפריעה לשיתוף הפעולה בין ערבים ליהודים. להפך. עופר אומר דברים שכולנו הסכמנו עליהם רק פחות אמרנו אותם, וכמובן שזה ירגיז את הימין. טוב שכך. השיח שעופר ייצר יכול לאתגר את השמאל, בטח בימים שבהם אדם כמו בני גנץ מוגדר כמרכז".
גם יו"ר חדש איימן עודה אומר שהוא מבסוט מהבחירה החדשה, אף על פי שמקורות במפלגה טוענים כי עודה חשש מסגנונו של כסיף ולכן תמך במועמדת אחרת. "דב הלך על בריתות כמה שיותר רחבות כדי להשפיע", אומר עודה. "עופר יילך לעמדות מאוד חדות על חשבון רוחב הברית. אבל ההשפעה של האמירות החדות שלו יכולה להיות גדולה. עופר יערער את ההגמוניה. לכל אחת מהדרכים יש יתרונות משלה".
דב זכה להערכה עמוקה מכולם. בבחירות בתל אביב כמעט חצי עיר הצביעה לו כי הוא ידע לגעת באנשים שהם לא רק מהאלקטורט שלכם.
"אין מי שמעריך את דב יותר ממני. אבל להזכירך, אנחנו לא אופוזיציה רגילה, אנחנו מחוץ לגדר. ויש כל מיני סגנונות. אפשר להשפיע דרך אמירות שבפעם הראשונה הן מרגיזות אבל בפעם השנייה מתרגלים אליהן. כשערבי ידבר על הנכבה ועל הטבח בכפר קאסם זה יישמע בצורה מסוימת, אבל כשיהודי אומר את זה, יש לזה חשיבות מיוחדת".
הוא יזמין עליכם הרבה מתקפות.
"אהלן וסהלן".
כסיף הוא הראשון להצהיר שעם כל הכבוד לקו של חנין וקודמתו תמר גוז'נסקי, הוא הולך להיות משהו אחר לגמרי. "אני מעריץ לגמרי את מה שעשו תמר ודב. לא פחות מזה. אבל סדר היום שלי יהיה שונה. צריך להיאבק על סביבה וכמובן למען זכויות של ילדים, ואני אומר את זה בלי שמץ של ביקורת עליהם, אך שלוש הסכנות המיידיות לחברה הישראלית הן הכיבוש, הגזענות וצמצום המרחב הדמוקרטי עד חיסולו. זה סדר היום שצריך להיאבק עליו כל זמן שישראל שולטת על מיליוני אנשים בלי זכויות, כשהיא נכנסת באמצע הלילה ועוצרת קטינים על בסיס יומיומי, יורה בגב של אנשים. ישראל רוצחת באופן יומיומי. כשאתה רוצח פלסטיני אחד קוראים לך אלאור אזריה. כשאתה רוצח ומדכא אלפי פלסטינים, קוראים לך מדינת ישראל".
אז אתה מתכוון להיות הפרובוקטור של הכנסת הבאה?
"אין לי כוונה להיות פרובוקטור, לעמוד שם ולצרוח ולגדף אנשים. אפילו בפייסבוק נאלצתי להפסיק את זה. אבל אני בהחלט מתכוון לאתגר את השיח מבחינת התוכן, ובעיקר בסוג של סרקזם"...
כסיף גדל בכלל בבית מפא"יניקי בראשון לציון. בן יחיד להוריו, חשב ואם שכירה בעבודות שונות, הוא צרך אקטואליה מינקות ובגיל 12 רץ למועצת התלמידים. כבר בגילאי העשרה חתך בחדות שמאלה והפך לחסיד נלהב של מרקס והסוציאליזם. ניצן הורוביץ זוכר אותו מהימים שלמדו יחד בשכבה בגימנסיה הריאלית בראשון לציון. "מאז שאני זוכר אותו מבית הספר הוא עמד על דעתו בתוקף רב", אומר הורוביץ, "היה תמיד מאוד עקבי. מאוד שמאלני. קומוניסט הארד־קור, שמאוד מאוד מחויב לזה. זו ממש לא הצגה"...