marabo
Well-known member
מדברים פה הרבה על מבצע שלום הגליל או מה שהסמאלנים מכנים
מלחמת לבנון הראשונה כדי להסתיר את העובדה שהייתה כאן מטרה להגן על הגליל ולא סתם מלחמה לשם מלחמה.
והיות והרבה לא נולדו אז או שכחו וניזונים מהתעמולה והמניפולציות של הסמאל הגיע הזמן לספר את האמת מנקודת המבט האמיתית הימנית בלי המניפולציות הסמאלניות:
עם השלמת הנסיגה מסיני, הערבים הפליטים שהשמאלנים שדדו את אדמותיהם ב 48 וברחו ללבנון קיבלו בטחון רב והחלו לתקוף את הגליל בהיקף נרחב בטילים מלבנון ובמקביל ארגוני הטרור שלהם תקפו את שגריר ישראל בלונדון ארגוב.
ממשלת ישראל בראשות בגין ושרון החליטו לנסות לשים סוף למצב בו פליטי לבנון ממררים את החיים לתושבי הצפון, לשם כך גוייס כוח גדול מאוד בהיקף של גייס, הווה אומר כמה אוגדות כאשר המשימה שלו הייתה תוך זמן קצר מאוד להגיע לכביש דמשק בירות ובכך לנתק את לבנון מסוריה, להשתלט על השטח ולארגן בו שלטון נוצרי אוהד ישראל. זה היה כוח אדיר שמבחינת יחסי כוחות בהתנהלות נכונה לא היה כוח משמעותי בלבנון שהיה יכול לעצור אותו באותו הזמן.
זו הייתה יוזמה אמיצה שלו הייתה מצליחה הייתה פותרת את כל הבעיות שהיו לנו בשנים שבאו אחר כך מלבנון.
הבעיה הייתה הביצוע, מפקדי האוגדות היו שמאלנים כאהוד ברק ועמרם מיצנע. חלק מהפיקוד הזוטר היו כמו אלי גבע שהיה מח"ט שנטש את הפיקוד כשהחליט שהפקודות שקיבל לא לרוחו.
נפשית, הם לא זרמו עם שרון והליכוד והדבר בא לידי ביטוי במהלך הקרבות.
אהוד ברק ומצנע מתוך טעות, חובבנות או רשלנות לא התנהלו נכון , הובילו למחדלים בלתי מוסברים כמו קרב סולטן יעקוב וגרמו לבליץ שאותו תכנן שרון להתקע ולדשדש.
ככל שצה"ל החל לדשדש החלו להפגע ולההרג חיילים.
בכל זאת, בגין הצליח במשימה לגרש את אש"ף מלבנון כאשר ערפאת וכנופיותיו נאלצו לעזוב את לבנון לגלות בטוניס הרחוקה.
חבלה נוספת במלחמה בוצעה על ידי הסמאל הישראלי כאשר נוצרים נכנסו למחנות הפליטים הערבים שאת אדמותיהם שדדו הסמאלנים ושחטו אותם כנקמה על הסבל שעוללו להם בשהייתם בלבנון.
הסמאל קפץ על זה כמוצא שלל רב והאשים את שרון באחריות לטבח והחל בהפגנות מתוזמנות, בגין החלש שלא ידע איך לעמוד מול הסמאל באותם שנים נכנע להפגנות האלה, שרון הודח ומאז צה"ל שקע בבוץ הלבנוני.
בכל זאת, בגלל קוצר ראות של המנהיגות הישראלית, לא הוחל על השטח שנכבש בדרום לבנון אותו דין כמו רמת הגולן ויו"ש, לא נבנתה חומה וגדר עם שדות מוקשים בין השטח שנכבש ושאר לבנון והשטח לא סופח לישראל והוקמו בו ישובים כמו בגולן, וכתוצאה מזה צה"ל מצא עצמו שולט לבד על שטח גדול בכוחות קטנים יחסית ועם הזמן חדרו יותר ויותר מחבלים לשטח והחיילים הפכו להיות ברווזים במטווח, וזאת במקום כאמרו לפתח באזור התישבות יהודית גדולה שהייתה מאפשרת שליטה נוחה בשטח כמו בגולן וביו"ש.
את ההמשך של הנסיגות עד לבריחה של ברק והפקרת בני הברית הנוצרים פחות או יותר כולנו מכירים.
הלקח מכל זה הוא לא לקנות את תעמולת הסמאל, נסיגות ובריחות לא מולידות שלום ולא שקט, הלקח של עזה צריך להלמד כמו הלקח של לבנון, רק כיבוש והתישבות מסיבית בשטח מבטיחה שקט ובטחון.
מו גם הסיפורים על זה שנפנה את ההתנחלויות ביו"ש ונשאר עם שליטה צבאית לא מחזיקים, צבא לבד על שטח גדול זו מתכונת ללבנוניזציה של השטח וזה יסתיים בבריחה עם הזנב בין הרגליים.
מלחמת לבנון הראשונה כדי להסתיר את העובדה שהייתה כאן מטרה להגן על הגליל ולא סתם מלחמה לשם מלחמה.
והיות והרבה לא נולדו אז או שכחו וניזונים מהתעמולה והמניפולציות של הסמאל הגיע הזמן לספר את האמת מנקודת המבט האמיתית הימנית בלי המניפולציות הסמאלניות:
עם השלמת הנסיגה מסיני, הערבים הפליטים שהשמאלנים שדדו את אדמותיהם ב 48 וברחו ללבנון קיבלו בטחון רב והחלו לתקוף את הגליל בהיקף נרחב בטילים מלבנון ובמקביל ארגוני הטרור שלהם תקפו את שגריר ישראל בלונדון ארגוב.
ממשלת ישראל בראשות בגין ושרון החליטו לנסות לשים סוף למצב בו פליטי לבנון ממררים את החיים לתושבי הצפון, לשם כך גוייס כוח גדול מאוד בהיקף של גייס, הווה אומר כמה אוגדות כאשר המשימה שלו הייתה תוך זמן קצר מאוד להגיע לכביש דמשק בירות ובכך לנתק את לבנון מסוריה, להשתלט על השטח ולארגן בו שלטון נוצרי אוהד ישראל. זה היה כוח אדיר שמבחינת יחסי כוחות בהתנהלות נכונה לא היה כוח משמעותי בלבנון שהיה יכול לעצור אותו באותו הזמן.
זו הייתה יוזמה אמיצה שלו הייתה מצליחה הייתה פותרת את כל הבעיות שהיו לנו בשנים שבאו אחר כך מלבנון.
הבעיה הייתה הביצוע, מפקדי האוגדות היו שמאלנים כאהוד ברק ועמרם מיצנע. חלק מהפיקוד הזוטר היו כמו אלי גבע שהיה מח"ט שנטש את הפיקוד כשהחליט שהפקודות שקיבל לא לרוחו.
נפשית, הם לא זרמו עם שרון והליכוד והדבר בא לידי ביטוי במהלך הקרבות.
אהוד ברק ומצנע מתוך טעות, חובבנות או רשלנות לא התנהלו נכון , הובילו למחדלים בלתי מוסברים כמו קרב סולטן יעקוב וגרמו לבליץ שאותו תכנן שרון להתקע ולדשדש.
ככל שצה"ל החל לדשדש החלו להפגע ולההרג חיילים.
בכל זאת, בגין הצליח במשימה לגרש את אש"ף מלבנון כאשר ערפאת וכנופיותיו נאלצו לעזוב את לבנון לגלות בטוניס הרחוקה.
חבלה נוספת במלחמה בוצעה על ידי הסמאל הישראלי כאשר נוצרים נכנסו למחנות הפליטים הערבים שאת אדמותיהם שדדו הסמאלנים ושחטו אותם כנקמה על הסבל שעוללו להם בשהייתם בלבנון.
הסמאל קפץ על זה כמוצא שלל רב והאשים את שרון באחריות לטבח והחל בהפגנות מתוזמנות, בגין החלש שלא ידע איך לעמוד מול הסמאל באותם שנים נכנע להפגנות האלה, שרון הודח ומאז צה"ל שקע בבוץ הלבנוני.
בכל זאת, בגלל קוצר ראות של המנהיגות הישראלית, לא הוחל על השטח שנכבש בדרום לבנון אותו דין כמו רמת הגולן ויו"ש, לא נבנתה חומה וגדר עם שדות מוקשים בין השטח שנכבש ושאר לבנון והשטח לא סופח לישראל והוקמו בו ישובים כמו בגולן, וכתוצאה מזה צה"ל מצא עצמו שולט לבד על שטח גדול בכוחות קטנים יחסית ועם הזמן חדרו יותר ויותר מחבלים לשטח והחיילים הפכו להיות ברווזים במטווח, וזאת במקום כאמרו לפתח באזור התישבות יהודית גדולה שהייתה מאפשרת שליטה נוחה בשטח כמו בגולן וביו"ש.
את ההמשך של הנסיגות עד לבריחה של ברק והפקרת בני הברית הנוצרים פחות או יותר כולנו מכירים.
הלקח מכל זה הוא לא לקנות את תעמולת הסמאל, נסיגות ובריחות לא מולידות שלום ולא שקט, הלקח של עזה צריך להלמד כמו הלקח של לבנון, רק כיבוש והתישבות מסיבית בשטח מבטיחה שקט ובטחון.
מו גם הסיפורים על זה שנפנה את ההתנחלויות ביו"ש ונשאר עם שליטה צבאית לא מחזיקים, צבא לבד על שטח גדול זו מתכונת ללבנוניזציה של השטח וזה יסתיים בבריחה עם הזנב בין הרגליים.