לין מור אם ילדיו של '' הצל'' מדברת
.. השם שלי הוא לין מור ואני אם ילדיו (כן כן אם ילדיו, לא אשתו) של יואב אליאסי המכונה הצל או החשוך או הקיצוני, הגזען או כל השמצה ששונאיו מצליחים להדביק לו, והוא החבר הכי טוב שלי בעולם. אני לא אגן עליו או על דעותיו כי את זה הוא עושה נהדר ולא צריך אותי. מה שכן אני אספר לכם מה "הגזען" עשה בימים האחרונים. במשך כמה ימים הוא אסף תווי קניה עבור משפחות נזקקות, עבר מאדם לאדם מכל חלקי הארץ בשביל לאסוף תווי קניות כדי לתרום. כן, נסע לביתם של אנשים זרים כדי לאסוף תלוש תלוש, שקל שקל (לדעתי הוא בזבז יותר על דלק מאשר הרוויח על התלושים אבל זה כבר סיפור אחר) ומאז החל הטירוף. וכשאני אומרת טירוף אני לא צוחקת.. "הקיצוני" הזה עשה רשימה עצומה של עשרות אנשים שפנו אליו ונסע אליהם אחד אחד כדי שלא תישאר משפחה רעבה ואני הצטרפתי אליו והייתי על תקן הנווטת והצלמת. ביום הראשון יצאנו ב 8 בבוקר משפחה אחרי משפחה, כולם מחבקים אותו, בוכים, מספרים לו סיפורים שוברי לב והוא ברוגע שלו מחבק ומנחם. אני יושבת בוכה ברכב והוא ממוקד מטרה וביד אחד קובע עם משפחות וביד השנייה שולח אנשים למשפחות שלא באזור שלו כמו רמטכ"ל של צבא של טוב לב. הבן אדם הוא חמ"ל של איש אחד. חזרנו הביתה ב 8 בערב, 12 שעות במכונית ועשרות משפחות. יום אחרי הוא לוקח אותנו לעוטף עזה לחלק ללוחמים בודדים ותוך כדי נסיעה מודיעים לו שהמפקדים לא מאשרים להם לקבל תרומה מהצל ואני כבר משתגעת, איך אפשר לעשות לך את זה?? אני צועקת, אתה רק מגן עליהם ונלחם בשבילם כל היום! הוא עונה לי הם לא עושים את זה לי הם עושים את זה ללוחמים אבל אני לא מוותר! "החשוך" עשה כמה טלפונים, קבע עם כמה עשרות לוחמים וחילק בשקט כמה אלפי שקלים לחיילים שעמדו בשוק לא מהכסף אלא מהנוכחות שלו. הם לקחו את התווים עם דמעות בעיניים וראיתי שהם רואים אותו כגיבור. הגיע אליי המפקד שלהם ואמר לי את לא מבינה כמה הם אוהבים אותו כאן, וכמה זה מחזק אותם שהוא מגיע לפה. כואב לי מה שהפיקוד עושה לו בחוסר צדק. אז אני מחייכת, ומבפנים אני רועדת מעצבים וזעם. גם מהיחס מהפיקוד צה"ל וגם מבלוני התבערה והמנהרות, והוא אפילו לא מתעצבן, מצטלם, מתחבק ומאושר עד השמיים בלי טיפה של כעס (כנראה שהוא כבר רגיל). הוא רוצה לקחת אותי לתצפית על עזה אני צורחת לו מיד הביתה! מה לעשות פחדנית.. אבל כאן זה לא נגמר. בדרך הוא עוצר לתת למשפחה בנתיבות, באשקלון, באשדוד ושוב פעם מגיעים ב 8 בערב הביתה. אני מתעלפת למיטה והוא הולך למועדון, ולא כדי לצאת עם חברים, אלא כדי להקים עמדת תרומות לחיילים בודדים. בוקר אחרי שוב הוא הולך לחלק לשאר המשפחות שהוא לא הספיק. הוא קורא לזה לסגור קצוות. מבקש ממני להצטרף ואני מותשת אבל מצטרפת. שוב משפחה אחרי משפחה, סיפור אחר סיפור, אני אומרת לו : לא מייאש אותך לדעת שלא משנה כמה תתן זה לא יספיק? זה לא יגמר.. הוא עונה לי כשיגמר לי הכסף בארנק אני אפסיק.
טוב אני יכולה להמשיך ככה שנה ולספר לכם על שהיו כאלו ששיקרו אותו כדי לקבל כסף, והיו כאלה שסתם טרטרו אותו אבל הוא לא ויתר על אף משפחה.
היה לי את העונג לעשות את זה איתו. הוא לא מרשה לקרוא לו צדיק אבל בשבילי הוא גיבור ודוגמא ואני גאה שהוא אבא לילדים שלי!
שואלים אותי איך אני מסתדרת עם איש כזה קיצוני אז אני אומרת זה נכון, הוא קיצוני. אוהב את הילדים שלו בצורה קיצונית, אוהב את המדינה שלו בצורה קיצונית ואוהב את צה"ל ועם ישראל בצורה קיצונית. אדם מלא אהבה בצורה קיצונית והלוואי והיו קצת יותר קיצוניים כמוהו אז אולי היה פה יותר טוב לחיות.
גאה בך יקיצוני!
Lynn Moore
.. השם שלי הוא לין מור ואני אם ילדיו (כן כן אם ילדיו, לא אשתו) של יואב אליאסי המכונה הצל או החשוך או הקיצוני, הגזען או כל השמצה ששונאיו מצליחים להדביק לו, והוא החבר הכי טוב שלי בעולם. אני לא אגן עליו או על דעותיו כי את זה הוא עושה נהדר ולא צריך אותי. מה שכן אני אספר לכם מה "הגזען" עשה בימים האחרונים. במשך כמה ימים הוא אסף תווי קניה עבור משפחות נזקקות, עבר מאדם לאדם מכל חלקי הארץ בשביל לאסוף תווי קניות כדי לתרום. כן, נסע לביתם של אנשים זרים כדי לאסוף תלוש תלוש, שקל שקל (לדעתי הוא בזבז יותר על דלק מאשר הרוויח על התלושים אבל זה כבר סיפור אחר) ומאז החל הטירוף. וכשאני אומרת טירוף אני לא צוחקת.. "הקיצוני" הזה עשה רשימה עצומה של עשרות אנשים שפנו אליו ונסע אליהם אחד אחד כדי שלא תישאר משפחה רעבה ואני הצטרפתי אליו והייתי על תקן הנווטת והצלמת. ביום הראשון יצאנו ב 8 בבוקר משפחה אחרי משפחה, כולם מחבקים אותו, בוכים, מספרים לו סיפורים שוברי לב והוא ברוגע שלו מחבק ומנחם. אני יושבת בוכה ברכב והוא ממוקד מטרה וביד אחד קובע עם משפחות וביד השנייה שולח אנשים למשפחות שלא באזור שלו כמו רמטכ"ל של צבא של טוב לב. הבן אדם הוא חמ"ל של איש אחד. חזרנו הביתה ב 8 בערב, 12 שעות במכונית ועשרות משפחות. יום אחרי הוא לוקח אותנו לעוטף עזה לחלק ללוחמים בודדים ותוך כדי נסיעה מודיעים לו שהמפקדים לא מאשרים להם לקבל תרומה מהצל ואני כבר משתגעת, איך אפשר לעשות לך את זה?? אני צועקת, אתה רק מגן עליהם ונלחם בשבילם כל היום! הוא עונה לי הם לא עושים את זה לי הם עושים את זה ללוחמים אבל אני לא מוותר! "החשוך" עשה כמה טלפונים, קבע עם כמה עשרות לוחמים וחילק בשקט כמה אלפי שקלים לחיילים שעמדו בשוק לא מהכסף אלא מהנוכחות שלו. הם לקחו את התווים עם דמעות בעיניים וראיתי שהם רואים אותו כגיבור. הגיע אליי המפקד שלהם ואמר לי את לא מבינה כמה הם אוהבים אותו כאן, וכמה זה מחזק אותם שהוא מגיע לפה. כואב לי מה שהפיקוד עושה לו בחוסר צדק. אז אני מחייכת, ומבפנים אני רועדת מעצבים וזעם. גם מהיחס מהפיקוד צה"ל וגם מבלוני התבערה והמנהרות, והוא אפילו לא מתעצבן, מצטלם, מתחבק ומאושר עד השמיים בלי טיפה של כעס (כנראה שהוא כבר רגיל). הוא רוצה לקחת אותי לתצפית על עזה אני צורחת לו מיד הביתה! מה לעשות פחדנית.. אבל כאן זה לא נגמר. בדרך הוא עוצר לתת למשפחה בנתיבות, באשקלון, באשדוד ושוב פעם מגיעים ב 8 בערב הביתה. אני מתעלפת למיטה והוא הולך למועדון, ולא כדי לצאת עם חברים, אלא כדי להקים עמדת תרומות לחיילים בודדים. בוקר אחרי שוב הוא הולך לחלק לשאר המשפחות שהוא לא הספיק. הוא קורא לזה לסגור קצוות. מבקש ממני להצטרף ואני מותשת אבל מצטרפת. שוב משפחה אחרי משפחה, סיפור אחר סיפור, אני אומרת לו : לא מייאש אותך לדעת שלא משנה כמה תתן זה לא יספיק? זה לא יגמר.. הוא עונה לי כשיגמר לי הכסף בארנק אני אפסיק.
טוב אני יכולה להמשיך ככה שנה ולספר לכם על שהיו כאלו ששיקרו אותו כדי לקבל כסף, והיו כאלה שסתם טרטרו אותו אבל הוא לא ויתר על אף משפחה.
היה לי את העונג לעשות את זה איתו. הוא לא מרשה לקרוא לו צדיק אבל בשבילי הוא גיבור ודוגמא ואני גאה שהוא אבא לילדים שלי!
שואלים אותי איך אני מסתדרת עם איש כזה קיצוני אז אני אומרת זה נכון, הוא קיצוני. אוהב את הילדים שלו בצורה קיצונית, אוהב את המדינה שלו בצורה קיצונית ואוהב את צה"ל ועם ישראל בצורה קיצונית. אדם מלא אהבה בצורה קיצונית והלוואי והיו קצת יותר קיצוניים כמוהו אז אולי היה פה יותר טוב לחיות.
גאה בך יקיצוני!
Lynn Moore