שמאל, ימין — מה כבר ההבדל / סלמאן מצאלחה

שמאל, ימין — מה כבר ההבדל / סלמאן מצאלחה
http://www.tapuz.co.il/communa/ViewmsgCommuna.asp?Communaid=36985&msgid=57171931

https://salmaghari-he.blogspot.com/2018/09/blog-post.html

שוב ושוב כושל מה שמכונה כאן "השמאל", במבחן האזרחי. דומה כי שמאל זה מבוסס באותו בוץ לאומני שהוא טוען נגדו. אמנם הוא מציג פה ושם עמדות הנראות כלפי חוץ כאופוזיציה לממשלת הימין של נתניהו, אך מבלי משים גם חושף את עומק הסתגרותו במרחב האתנוצנטרי שאותו משרטט הימין דווקא.

דוגמה בולטת לכך אפשר למצוא בתפישות שמציג מדי פעם פרופ' זאב שטרנהל ב"הארץ". במאמרו האחרון (31.8) ניסה פרופ' שטרנהל לשרטט את גבולות האופוזיציה בכנסת, שאמורה להוות אלטרנטיבה לשלטון נתניהו. בתיאוריה, כך הוא קובע, "האופוזיציה משתרעת מהאגף הסוציאל־דמוקרטי של מרצ, דרך מה שנותר ממפלגת העבודה ועד למצביעי יש עתיד". פרופ׳ שטרנהל גם מחשב את המנדטים הפוטנציאליים שאופוזיציה כזאת יכולה למנות: "על הנייר מדובר בפוטנציאל של כ–40 מנדטים", אך הוא מסייג את דבריו בכך שחלק מאלה שהוא מונה כאופוזיציה פוטנציאלית "קרובים ללאומנים הרדיקלים, ויסרבו לשתף פעולה עם הערבים".

ובכן, בדיוק בתיאוריה הזאת טמונה הבעיה המבנית של מה שמכונה כאן שמאל, שכן, האופוזיציה בישראל היא תמיד על טהרת היהודים. התיאוריה הזאת היא חלק מתפישת עולם המושרשת עמוק בשיח הפוליטי של השמאל.

מתוך ייאוש ממצבה העגום של האופוזיציה קרא פרופ' שטרנהל לפני יותר משנה למנהיגי ה"מרכז־שמאל", כהגדרתו, להביט בראי ולבדוק מיהו המנהיג שיכול להציל את ישראל: "טוב יעשו כולם, מאנשי יש עתיד ועד לח"כים של המחנה הציוני אם יתבוננו בראי", וכל זאת כדי להכיר בעובדה שאהוד ברק הוא "הסיכוי הטוב ביותר שלהם, אם לא היחיד" להגיע לשלטון ולהציל את הארץ משלטון האפרטהייד ("הארץ" 19.5.17).

דומה שרק על הנייר מונה הכנסת 120 ח"כים — למעשה בשיח הפוליטי הישראלי, הן מימין והן משמאל, תמיד מעלימים מן המשוואה את 13 חברי הכנסת של הרשימה המשותפת. הללו נמצאים בכנסת על תקן של עלה תאנה, כדי להסתיר את ערוותה של מדינת היהודים ולקשטה בגוון דמוקרטי.

התיאוריה האופוזיציונית השמאלית של שטרנהל מייחדת לחמישית מאזרחי המדינה קטגוריה נפרדת: ערבים. לסל הזה שופכים את כל ה"ערבים" כאיש אחד, כאילו אין ביניהם מצביעים סוציאל־דמוקרטים, חילונים, מסורתיים, לאומנים, שמאלנים וימנים. לכולם גוון מכליל אחד: ערבים.

אמנם הח"כים של המפלגות הערביות יושבים באופוזיציה מימים ימימה, אך זוהי אופוזיציה מדומה, שלעולם לא תהיה חלק מהשיח הדמוקרטי הישראלי. זוהי אופוזיציה מודרת — אפילו ה"שמאל" לא מביא אותה בחשבון.

במקום לדבר על מפלגות ישראליות, המייצגות בכנסת אזרחים מזרמים פוליטיים וחברתיים שונים, השמאל עצמו משתמש במונח המכליל "ערבים", שמנציח את ההדרה המבנית. לכן השמאל הזה, המתיימר להיות אלטרנטיבה לשלטון, נופל שוב ושוב למלכודת שטומן לו הימין הלאומני בניצוחו של בנימין נתניהו.

ככה לא הורסים חומות בין אזרחים במטרה להגיע לשוויון ולהחליף את השלטון. נהפוך הוא. לנוכח הדברים הללו, דומה שהתיאוריה האופוזיציונית מבית מדרשו של השמאל מממשת למעשה את רוח הדברים העולים מסעיפי "חוק הלאום".

הארץ, 06.09.2018
*
 
שטרנהל שייך לדור שבו ה'סמאל' היה מורכב ממפלגות 'ישראליות'
והיו לו 2 דגלים: דגל המדינה והסמרטוט האדום.
&nbsp
היום חלק מהסמאל, בערך מהסמאל של האבודה והלאה, צועד תחת דגלי אש"ף, כמו שראינו בהפגנה האחרונה בתל הביב נגד חוק הלאום, ובתור שכזה הוא הפך ל'אופוזיציה' למדינה, ממש כמו רשימת הטרור הערבית המשותפת שהיא גייס חמישי 'ערבו-פילסטיני' ו'סורי-לבנוני' בתוך מדינת היהודים שבה היא אפילו לא מכירה.
&nbsp
כמו שמפלגת 'הגרמנים הסודטים' הנאצית לא היתה 'מפלגה צ'כוסלובקית' למרות שחבריה היו אזרחי צ'כוסלובקיה, כך 'רשימת הערבים-הסודטים' האיסלאמו-פאשיסטית איננה 'מפלגה ישראלית', אלא מפלגת האוייב בתוך ישראל שמטרתה להחריב את מדינת הלאום שלנו.
&nbsp
ואנחנו נאמר להם: על גוויותיכם המתות.
&nbsp
&nbsp
 

אלי.

New member
מצאלחה צודק. בראי ההסטוריה הוא צודק ב-100%.
מדינת ישראל החלה דרכה עם קואליציות שבהן ישבו רשימות ערביות (להבדיל מערבים). זו עובדה. כיום, השיח הוא בלי הזועבי'ז (יש עתיד) כי כידוע לכל איש ימין - הסכמי אוסלו עברו ב"קולות הערבים", ואוי ואבוי לנו כי השוויון הוא ערך עליון בימין וערבים לא יכולים להשפיע.

הרבה מים עברו בירדן מאז שהערבים היו אזרחים שווי זכויות בפועל גם כשהיו נתונים תחת משטר צבאי, ועד שהערבים הפכו מוקצים כשהפכו שווי זכויות. היום גם אבי גבאי לא רוצה ערבים בסיעה שלו, בטח אם הם לא ציונים ושרים "נפש יהודי הומיה".
 
כרגיל אתה משקר ומבצע הונאה של הקוראים. ה'ערבים' של אז
היו 'מפלגות לוויין' של מפא"י בחסות הממשל הצבאי, ושמשו כקישוט.
&nbsp
רשימת הטרור הערבית של היום היא 'מפלגת לוויין' של החמאס והחיזבאלה, מפלגות גייס חמישי קלאסי, כמו הגרמנים-הנאצים בצ'כוסלובקיה לפני מלה"ע ה-2.
 

אלי.

New member
וכרגיל, הקשקושים שלך קלים להפרכה (לכל היודע עברית בסיסית):
... בכהונתו בכנסת הביע ג'רג'ורה לא פעם דעות חתרניות ולא חשש אף לסתור את אנשי מפא"י כאשר דיבר בכנסת הראשונה על זכותם של כלל הפליטים הפלסטינים לחזור לארצם: "זוהי שאלה של אנשים שהוגלו ממשכנותיהם, מאדמותיהם וממולדתם במסיבות של פחד, טרור ושימוש בכוח ישיר ולא ישיר. [...] אם העם היהודי נאחז בזכותו לחזור לפלשתינה ולחיות בה לאחר אלפיים שנה, כיצד זה לא יהיה מזכותם של הפליטים הערביים לחזור אל אדמותיהם ואל עריהם וכפריהם, והרי הם לא אולצו לעוזבים אלא לפני חודשים אחדים ובנסיבות אונס ידועות.״
 
למעלה