שובו של גוי ואבוי
Well-known member
"עם השקל החזק והביקוש המטורף למהנדסים בארץ – התעשייה בסכנה"
http://www.tapuz.co.il/communa/ViewmsgCommuna.asp?Communaid=36985&msgid=57171918
רבים בתוך ישראל ומחוצה לה מדברים על השגשוג והפריחה של ההיי-טק, אבל איילת קוטנר, סמנכ"לית הנדסה בפורסקאוט, מאמינה שיש משתנים שמשפיעים לרעה על מצבו של הענף ● לדבריה, הפתרון לכך נמצא, בין היתר, בממשלה
יוסי הטוני
האם תעשיית ההיי-טק הישראלית בסכנה? רבים בתוך ישראל ומחוצה לה מדברים על השגשוג והפריחה של הענף ומשבחים את החדשנות כחול לבן. אלא שלפחות לדעת אחדים, יש סיבה לדאגה. אחת מהם היא איילת קוטנר, סמנכ"לית הנדסה בפורסקאוט. לדבריה, "כל עוד יהיו מספיק אנשים עם הדחף ליזום ולקחת סיכונים, חברות ישראליות ימשיכו לחדש ולהצליח. לגבי התעשייה באופן כללי, אני פחות אופטימית. חייבים להכיר בכך שעם השקל החזק והביקוש המטורף למהנדסים בארץ – התעשייה כולה נמצאת בסכנה".
קוטנר דיברה ברב שיח שהתקיים באחרונה בבית אנשים ומחשבים ועסק בתרומתם של מרכזי הפיתוח בישראל לענף ההיי-טק ולמשק בכלל. את רב השיח הנחו ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף בקרן JVP ובמשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, שבו הוא אף אחראי על מחלקת הטכנולוגיה והרגולציה, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.
לדבריה, "מצד אחד, אין ספק שמרכזי הפיתוח הזרים מתחרים בהיי-טק המקומי. ברמה הבסיסית, כל מהנדס שבוחר לעבוד בחברה בינלאומית מוותר למעשה על עבודה בחברה ישראלית. מעבר לזה, נכנסים לתמונה הכיסים העמוקים של החברות הבינלאומיות, שמעלות את רמות השכר בכל התעשייה ומקשות על חברות ישראליות, בעיקר סטארט-אפים, להתמודד על עובדים. מהצד השני, אין ספק שלפחות בעבר, מרכזי הפיתוח הזרים היוו מקור חשוב להפריה של התעשייה הישראלית בתחומים שבהן היא הייתה חלשה באופן מסורתי, כמו ניהול מתקדם וטכנולוגיה בהיקף גדול, וגם כגורם ולידציה (תיקוף, אימות – י"ה) לאיכות התוצרים של המהנדסים הישראלים, המוסיף יוקרה לכל השוק".
על פי קוטנר, "לתחושתי, בשנים האחרונות, האיזון שהיה קיים בעבר מתחיל להיות מופר, כאשר עוד ועוד מרכזי פיתוח בינלאומיים נפתחים בארץ. כמו כן, מרכזים בינלאומיים קיימים מגדילים את היקף כוח האדם שלהם, במידה שמאלצת חברות מקומיות להקים מרכזי פיתוח בחו"ל, באזורים בהם עדיין ניתן לגייס מהנדסים בעלות סבירה, כמו מזרח אירופה. בנוסף, התעשייה כבר פחות זקוקה לאותן מומחיות או יוקרה, שהביאו איתן החברות הגדולות".
"נדרש צעד משמעותי של הממשלה"
"לפני 10 ו-15 שנים, ישראל הייתה מזוהה בעיקר עם תחומים של רישות, אבטחת מידע ואולי קצת משחוק ופרסום באינטרנט", אמרה קוטנר. "אולם, בעשור האחרון התמונה השתנתה ואפשר לראות חברות וסטארט-אפים ישראליים כמעט בכל תחום – החל מהתחומים המסורתיים ועד לעולמות כמו תפעול ענן ולימוד מכונה. המשותף לדברים האלה הוא יזמות ויכולת זיהוי הזדמנויות. כשאנחנו, בפורסקאוט, מגייסים עובדים, אנחנו מחפשים יכולת למידה והתמודדות עם מצבים חדשים יותר מאשר ניסיון ספציפי".
קוטנר קראה לממשלה לבצע "צעד משמעותי להגדלת היצע המהנדסים האיכותיים. הדבר ניתן לביצוע בזמן סביר רק על ידי היתר מסיבי להביא מומחים זרים לארץ, ובטווח הארוך – באמצעות השקעה מסיבית בחינוך. אם זה לא יקרה, נראה יותר ויותר חברות מוציאות את מרכזי הפיתוח שלהן לחו"ל ומגלות שגם שם יודעים לכתוב תוכנה". היא סיימה באמרה ש-"צריך לזכור: משרה שקיימת בארץ ניתן יהיה לאייש בעובד ישראלי בעתיד, אבל משרה שיצאה לחו"ל לא משלמים עליה פה מסים ויש סיכוי טוב שלא תחזור לעולם".
http://www.tapuz.co.il/communa/ViewmsgCommuna.asp?Communaid=36985&msgid=57171918
רבים בתוך ישראל ומחוצה לה מדברים על השגשוג והפריחה של ההיי-טק, אבל איילת קוטנר, סמנכ"לית הנדסה בפורסקאוט, מאמינה שיש משתנים שמשפיעים לרעה על מצבו של הענף ● לדבריה, הפתרון לכך נמצא, בין היתר, בממשלה
יוסי הטוני
האם תעשיית ההיי-טק הישראלית בסכנה? רבים בתוך ישראל ומחוצה לה מדברים על השגשוג והפריחה של הענף ומשבחים את החדשנות כחול לבן. אלא שלפחות לדעת אחדים, יש סיבה לדאגה. אחת מהם היא איילת קוטנר, סמנכ"לית הנדסה בפורסקאוט. לדבריה, "כל עוד יהיו מספיק אנשים עם הדחף ליזום ולקחת סיכונים, חברות ישראליות ימשיכו לחדש ולהצליח. לגבי התעשייה באופן כללי, אני פחות אופטימית. חייבים להכיר בכך שעם השקל החזק והביקוש המטורף למהנדסים בארץ – התעשייה כולה נמצאת בסכנה".
קוטנר דיברה ברב שיח שהתקיים באחרונה בבית אנשים ומחשבים ועסק בתרומתם של מרכזי הפיתוח בישראל לענף ההיי-טק ולמשק בכלל. את רב השיח הנחו ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף בקרן JVP ובמשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, שבו הוא אף אחראי על מחלקת הטכנולוגיה והרגולציה, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.
לדבריה, "מצד אחד, אין ספק שמרכזי הפיתוח הזרים מתחרים בהיי-טק המקומי. ברמה הבסיסית, כל מהנדס שבוחר לעבוד בחברה בינלאומית מוותר למעשה על עבודה בחברה ישראלית. מעבר לזה, נכנסים לתמונה הכיסים העמוקים של החברות הבינלאומיות, שמעלות את רמות השכר בכל התעשייה ומקשות על חברות ישראליות, בעיקר סטארט-אפים, להתמודד על עובדים. מהצד השני, אין ספק שלפחות בעבר, מרכזי הפיתוח הזרים היוו מקור חשוב להפריה של התעשייה הישראלית בתחומים שבהן היא הייתה חלשה באופן מסורתי, כמו ניהול מתקדם וטכנולוגיה בהיקף גדול, וגם כגורם ולידציה (תיקוף, אימות – י"ה) לאיכות התוצרים של המהנדסים הישראלים, המוסיף יוקרה לכל השוק".
על פי קוטנר, "לתחושתי, בשנים האחרונות, האיזון שהיה קיים בעבר מתחיל להיות מופר, כאשר עוד ועוד מרכזי פיתוח בינלאומיים נפתחים בארץ. כמו כן, מרכזים בינלאומיים קיימים מגדילים את היקף כוח האדם שלהם, במידה שמאלצת חברות מקומיות להקים מרכזי פיתוח בחו"ל, באזורים בהם עדיין ניתן לגייס מהנדסים בעלות סבירה, כמו מזרח אירופה. בנוסף, התעשייה כבר פחות זקוקה לאותן מומחיות או יוקרה, שהביאו איתן החברות הגדולות".
"נדרש צעד משמעותי של הממשלה"
"לפני 10 ו-15 שנים, ישראל הייתה מזוהה בעיקר עם תחומים של רישות, אבטחת מידע ואולי קצת משחוק ופרסום באינטרנט", אמרה קוטנר. "אולם, בעשור האחרון התמונה השתנתה ואפשר לראות חברות וסטארט-אפים ישראליים כמעט בכל תחום – החל מהתחומים המסורתיים ועד לעולמות כמו תפעול ענן ולימוד מכונה. המשותף לדברים האלה הוא יזמות ויכולת זיהוי הזדמנויות. כשאנחנו, בפורסקאוט, מגייסים עובדים, אנחנו מחפשים יכולת למידה והתמודדות עם מצבים חדשים יותר מאשר ניסיון ספציפי".
קוטנר קראה לממשלה לבצע "צעד משמעותי להגדלת היצע המהנדסים האיכותיים. הדבר ניתן לביצוע בזמן סביר רק על ידי היתר מסיבי להביא מומחים זרים לארץ, ובטווח הארוך – באמצעות השקעה מסיבית בחינוך. אם זה לא יקרה, נראה יותר ויותר חברות מוציאות את מרכזי הפיתוח שלהן לחו"ל ומגלות שגם שם יודעים לכתוב תוכנה". היא סיימה באמרה ש-"צריך לזכור: משרה שקיימת בארץ ניתן יהיה לאייש בעובד ישראלי בעתיד, אבל משרה שיצאה לחו"ל לא משלמים עליה פה מסים ויש סיכוי טוב שלא תחזור לעולם".