מאד בעייתי
המודל ההיסטורי הוא שאנשים מעטים יוצרים את החוקה הראשונה של מדינה.
את החוקה האמריקאית יצרה "ועידת חוקה" שמנתה 55 איש.
לעניות דעתי, כל חקיקת חוק-יסוד חדש, צריך להיות באותם תנאים כמו אלו הדרושים לשינוי חוק-ייסוד.
בישראל המצב מעט אבסורדי, כי מעמד חוקי-הייסוד לא הוגדרו מתחילתם, אלא מעמדם ניקבע במשך השנים בעקבות פסיקות של בית המשפט, שניסה להעניק ערך חשוב יותר לאותם חוקים שהכנסת כינתה אותם כ"חוקי ייסוד", אפילו אם נחקקו ברוב קטן (ולפעמים הכנסת "שריינה" את החוק).
כי לולא כך, למה קיבלו אותם חוקים את מעמד "חוק יסוד"?
- לעניות דעתי, לחוקי הייסוד צריך להיות מעמד עדיף על חוקים רגילים, ולבית המשפט תהיה הסמכות לבטל חוק רגיל סותר.
- חוקי הייסוד שכבר קיימים, יש להשאירם, מטעמים היסטוריים, כחוקי ייסוד.
- כל חוק ייסוד חדש, או שינוי של חוק יסוד, חייב להעשות ברוב מיוחס, הקיים לאורך פרק זמן כלשהוא.
- ניתן להעלות על הדעת שכל חוק ייסוד, או שינוי, צריך לעבור מישעל עם.