שאלה רטורית

[שובו של גוי ואבוי]

שאלה רטורית

 

[katomish]

כבר הרבה זמן לא צחקתי ככה

 

[yada0206]

תשובה לא רטורית.
לעולם לא יהיה שלום בין הפלסטינים לבין מדינת ישראל וזה ממש לא קשור לביבי או לגבאי או למשה'לה זוכמיר.
על פי הקוראן, יהודים הם בני חסות תחת שלטון מוסלמי. הם רשאים להמשיך להחזיק בדתם אבל הם חייבים לשלם כופר (יש לזה מושג בערבית שכרגע שכחתי אותו).
על פי הקוראן,יהודים אינם יכולים להיות בעלי אדמה.
מצב בו יהודים שולטים במוסלמים הוא בלתי אפשרי על פי הקוראן זה כמו שהיום הפך ללילה והלילה ליום.
אין סיכוי בעולם שהאסלם יקבל אותנו כאן שלא כבני חסות. אין סיכוי להסכם שלום עם מוסלמים. הסכמי השלום הקיימים נחתמו (ונשמרים) כי כרגע (דגש על כרגע) זה משרת את האינטרסים של מדינות ערב שחתמו עליהם. אבל כמו הסכמי חודייבה (הסכם שמוחמד חתם מתוך אינטרס של הרגע מתוך כוונה ברורה להפר אותו בעתיד) גם הסמי השלום עם מצרים וירדן עתידים להתפוגג כאשר למצרים/ ירדניים יהיה נוח לעשות את זה (אני מקווה שמדינת ישראל תדאג שלעולם לא יהיה להם נוח לעשות את זה). גם הסכמי אוסלו היו "הסכמי חודייבה" כך לפחות אמר עראפאת (ימח שמו וזכרו) בנאום בדרום אפריקה כשנה לאחר חתימתם.
לפיכך התשובה הלא רטורית לשאלה הרטורית היא לא.

 

[אלי.]

צריך לנתח גם את חצי המציאות, ולהבחין בין "רוצה" ובין "יכול".
ככל שזה כרוך במסירת שטחים, השמאל רוצה להביא שלום אבל לא יכול להביא אותו. לעומת זאת, הימין (עם ביביהו או עם מישהו אחר) לא רוצה להביא שלום אבל יכול להביא אותו.

ההתנתקות היא דוגמא קלאסית לכך: פינוי רצועת עזה מהתנחלויות ומסירת השטח מהווים 80% מהעבודה, שכמובן טרם הסתיימה. אין סיכוי שהשמאל היה יכול להעביר את זה לבדו אל מול הימין באופוזיציה - את רבין הם רצחו על הרבה פחות מפינוי 8,000 מתנחלים - אבל הימין בעזרת השמאל יכל גם יכל. עובדה.

את השלום עם מצרים שיכלול פינוי של כל סיני, השמאל לבדו לא היה יכול להעביר. אין מצב, תמיד היו כאלה שזולגים מכלל ה-61 הנדרשים. הימין העביר את זה, כמובן בעזרת השמאל מהאופוזיציה. גם בימין לבד זה לא היה עובר.

כן, בהחלט: נתניהו מערים ככל יכולתו מכשולים לשלום, ויחד עם זה רק הוא (לא אישית, אלא כ"נציג" הימין) יוכל להעביר את השלום - אבל הכל תלוי אך ורק בטראמפ.

 

[איציק3332]

מסכים איתך וזה בדיוק כמו
בעת מלחמה בשלטון השמאל היא תהיה קונצנזוס ובזמן שלטון ימין יהיו הפגנות. לשמאל כאילו אסור לעשות שלום ולימין אסור מלחמה

 

[אלי.]

השלום והמלחמה (כל אחד) הם 'פאזלים' של אלפי חתיכות.
מאד תלוי באיזה 'חתיכות' אתה מתכוון/צריך להשתמש, איך אתה מרכיב אותן ואיך זה נראה בסוף. לא כל אנשי השמאל יסכימו לכל "שלום", לא כל אנשי הימין יסכימו לכל "מלחמה" ולהיפך.
&nbsp
כתבת "בעת מלחמה, בשלטון השמאל היא תהיה קונצנזוס". זה מאד קטגורי. אתה יכול לנסות להסביר למה ? כאילו מה, השמאל לא יכול לצאת למלחמת שולל ?

 

[איציק3332]

השמאל לא יכול לצאת למלחמת שולל,הכוונה שלי היתה בגדול
השמאל יעשה שלום,כמו תהליך אוסלו המצויין אז הימין מתחיל בהפגנות מטורפות,הימין מתחיל במלחמה מוצדקת (מלחמת הלבנון הראשונה) אז השמאל מתחיל בהפגנות מטורפות. תקשיב אני די במרכז אבל אוהב וקשור יותר למחנה הלאומי ולא סובל את השמאל הקיצוני. לי יותר קל לראות מהמרכז את התמונה בצורה נטרלית. אני לא מתכוון להתווכח פה על אוסלו או על מלחמת לבנון הראשונה,זאת דעתי.

 

[אלי.]

Ok, אז נפרק את הפאזל.
אתה אומר שהימין יתמוך בשמאל בעת מלחמה. האם הוא יתמוך בו ב-100% גם כשהשמאל יבחר לסיים את המלחמה, או רק לצמצם את השליטה על השטח, או משהו בסגנון ?

 

[סתוונית333]

עד היום ועד בכלל השמאל הוא זה שיצא למלחמות ולא הימין
שיצא למבצעים וחזר כשידו על התחתונה.

 

[אלי.]

מזמן כבר הבנו שהעולם ה'תפיסתי' הפוך לחלוטין מהעולם האמיתי.
השמאל הוא גם זה ששחרר שטחים, בעוד הימין הוא זה שמסר אותם בחזרה.

 

[איציק3332]

לא יודע זה תלוי, לאן אתה חותר ?

אם אתה מתכון ל 67 אתה יןדע את התשובה. אם לא אז אי אפשר לדעת זה תלוי בהמון דברים אבל מה זה משנה?

 

[אלי.]

רק להבין את הנקודה הפאטאלית

אני חותר לזה ש"מלחמה" ו"שלום" אינם דבר מוחלט: יש להם מאפיינים שיכולים לייצר "מוצר" (מלחמה או שלם) שנראה אחרת לגמרי מאותו "מוצר" שייצר מישהו אחר תחת אותו טייטל.
&nbsp
ולכן אני שואל: האם אין מצב שאני - שוחר שלום - אתנגד להסכם שבעיני הוא לא טוב (ואולי אף מסוכן) ?

 

[איציק3332]

כן ברור

 

[ayb1]

האמת אף ישראלי לא יכול לעת הזאת. למה? ציפיות הפלשתינאים
אינן ריאליות.

נוכחנו בדבר עם מנהיגים,ראשי ממשלה משני צידי המפה הפוליטית:
- מהשמאל-מרכז ברק
- ומהימין אולמרט.
מאז דבר לא השתנה.

המקסימום שיכולים הישראלים להרשות לעצמם לתת,אינו מתקרב למינימום שהפלשתינאים דורשים לקבל.

התוכנית המקסימאלית של הישראלים היא תוכנית אלון
אותה הציע גם רבין בנאום מעל בימת הכנסת,כמה שבועות לפני שנרצח.
זה הדבר היחיד שאולי אפשרי,שהישראלים יכולים להרשות לעצמם להסתכן בו סיכון מחושב, ולותר לפלשתינאים.

כל סטיה מכך, היא סיכון שאיש במנהיגות הישראלית לא יכול לקחת על עצמו.
גם הצעה זאת תתקל בויכוחים ונסיונות כוחניים לפגוע בה ובמנהיגות שתוביל אותה.

טרם נולד המנהיג הישראלי שיוכל לתת יותר מהצעת רבין.
להערכתי גם לא יוולד ב-100/200, שנים הבאות.

 

[להפרד מהשמאל לשלום]

אבל אין דבר כזה באמת "פלשתינאים"
גם לא "פלשתינים", גם לא "פלישתים"...
מה שיש זה: "לא ישראלים המתגוררים ביש"ע ".

על ה"לא ישראלים" האלו השתטלתו ארגוני טרור וראיסים ואלו לא מייצגים אותם!!!!
ולכן המו"ם הוא לא מול נציגי אוכלוסיה, אלא מול טרוריסטים, יען מדובר ב"הסכם פרוטקשיין" בדיוק כמו הסכם אוסלו הכושל.

אפשר לקיים מולם הסכמים כלכליים וביטחוניים, אבל בשום אופן לא מדיניים.

 

[אלי.]

ציפיות הפלשתינאים הן עמדת פתיחה, צריך להתייחס אליהן כך.
גם ציפיות הישראלים לא תתגשמנה במלואן. החלק האירוני בכל הסיפור הוא ששני הצדדים יודעים בדיוק איך ייראה ההסכם בסופו, אבל הם לא מוכנים להפנים עד הסוף את ה"הפסד". מה שנדרש הוא מתווך טוב, שידע לגשר בין הצדדים ולהביא אותם לעמק השווה.
&nbsp
הדו-שיח בין הפלשתינאים והישראלים (במידה וקיים כזה) הוא דו-שיח של חרשים. בלי לחץ בינלאומי אפקטיבי על כל אחד מהצדדים שום דבר לא יתקדם.

 

[להפרד מהשמאל לשלום]

עלבון עובד ציבור = עבירה על חוק העונשין. השמאל דוחה.

 

[שרקרק מצוי]

טמטום רטורי
הטמטום שלך

 

[ימני בנשמה]

הוא לא מכשול. הוא בן דת הרצח ולכן אין שלום בפיו או במוחו.

 

[ימני בנשמה]

שאלה חשובה: האם אתה גאה להיות בן דת הרצח?