מה עובר במוחו של אדם ובנפשו של שכן
שעומד ממול ורואה את שכנו, חברו, עמיתו, מכרו מובל למוות ידוע מראש רק בשל מוצאו?
מי יכול להתעלות מעל הסביבה, המדינה, היבשת וים השנאה ולהציל נפש אחת ולשים נפשו בכפו?
איך הייתי נוהג במצב כזה? האם הייתי מגלה שלמרות אמות המידה המוסריות הגבוהות שאני מתגאה בהן, אני פחדן? אולי אני דווקא אמיץ ביכולת לא להקריב עצמי למען הזולת? אולי אני צריך לדאוג למשפחתי שלא יורע להם ושמישהו אחר יעשה את המעשה הנכון? מהו המעשה הנכון?
מה חושב לעצמו הפולני ששכנו היהודי מושפל ברחוב ונגרר ע"י חבורת קצינים נאצים לעבר הלא נודע שידוע כ"כ סופו?
איפה היה השכן הסרבי?
מה עשה באותה רגע השכן בן שבט ההוטו?
איפה היה באותם רגעים השכן העלאווי?
איפה העולם?