דתיים צבועים ומתחסדים
כולם מדברים על סגירת מרכולים בשבת ורדיפת עסקים קטנים, אך אף אחד לא מדבר על "מגה תעשיית השבת" של הציבור הדתי-לאומי והחרדי. אז הגיע הזמן לפתוח את זה.
זה סוד קצת כמוס, אך כל מי שגדל בחברה הדתית יודע כי מדובר בתעשיית ענק של שבתות ישיבה, שבתות אולפנה, שבתות חתן, שבתות בר מצווה, שבתות חברון, שבתות התחזקות וכיו"ב, המגלגלת מיליונים, הרבה מהם כספי מיסים. תעשייה שבמסגרתה מועסקים עשרות אלפי עובדים יהודים (דתיים) בשכר, בשבת קודש, עם או בלי תלוש משכורת.
בכל המאבק הפסאודו-סוציאליסטי על השבת אף אחד לא מדבר על המלצרים והמלצריות, שוטפי הכלים, על מסדרי חדר האוכל, על המדריכים והמדריכות, על הרבנים, המרצים, על הקוראים בתורה, משגיחי הכשרות, על המאבטחים ומי לא. עשרות אלפי עובדים ועובדות, בדרך כלל דתיים שהפרוטה לא מצויה בכיסם, העובדים בשכר מלא ביום השביעי. להם הרי מותר ואף מצווה להתפרנס בשבת, אבל לאסי מהפיצוציה או לילנה מהקופה באי-אם פי-אם אסור.
למה? פשוט מאוד, כי הם יכולים. כי הם בעלי הבית של העם היהודי ושל ההלכה.
אם זה רצון המחוקק, אין בעיה, שיהיה חוק שבת. אבל חוק זה חוק. חוק לכולם ופקחים לכולם, גם לאסי מהפיצוציה וגם לנחמיה משטיפת הכלים בחדר האוכל של הישיבה.
לא יתכן שהציבור הדתי והחרדי ימרר לכולם את החיים בחוקים ותקנות הלכתיות וכשזה יגיע אליו הוא יצפצף עליהם צפצוף ארוך ויגלגל מיליונים בשבת. ושלא יספרו לכם סיפורים מסיפורים שונים: עבודה בשבת תמורת שכר, שאין בה פיקוח נפש, היא אסורה. איסור דאורייתא. שום קומבינה הלכתית לא יכולה לעקוף את האיסור החמור הזה.
כולם מדברים על סגירת מרכולים בשבת ורדיפת עסקים קטנים, אך אף אחד לא מדבר על "מגה תעשיית השבת" של הציבור הדתי-לאומי והחרדי. אז הגיע הזמן לפתוח את זה.
זה סוד קצת כמוס, אך כל מי שגדל בחברה הדתית יודע כי מדובר בתעשיית ענק של שבתות ישיבה, שבתות אולפנה, שבתות חתן, שבתות בר מצווה, שבתות חברון, שבתות התחזקות וכיו"ב, המגלגלת מיליונים, הרבה מהם כספי מיסים. תעשייה שבמסגרתה מועסקים עשרות אלפי עובדים יהודים (דתיים) בשכר, בשבת קודש, עם או בלי תלוש משכורת.
בכל המאבק הפסאודו-סוציאליסטי על השבת אף אחד לא מדבר על המלצרים והמלצריות, שוטפי הכלים, על מסדרי חדר האוכל, על המדריכים והמדריכות, על הרבנים, המרצים, על הקוראים בתורה, משגיחי הכשרות, על המאבטחים ומי לא. עשרות אלפי עובדים ועובדות, בדרך כלל דתיים שהפרוטה לא מצויה בכיסם, העובדים בשכר מלא ביום השביעי. להם הרי מותר ואף מצווה להתפרנס בשבת, אבל לאסי מהפיצוציה או לילנה מהקופה באי-אם פי-אם אסור.
למה? פשוט מאוד, כי הם יכולים. כי הם בעלי הבית של העם היהודי ושל ההלכה.
אם זה רצון המחוקק, אין בעיה, שיהיה חוק שבת. אבל חוק זה חוק. חוק לכולם ופקחים לכולם, גם לאסי מהפיצוציה וגם לנחמיה משטיפת הכלים בחדר האוכל של הישיבה.
לא יתכן שהציבור הדתי והחרדי ימרר לכולם את החיים בחוקים ותקנות הלכתיות וכשזה יגיע אליו הוא יצפצף עליהם צפצוף ארוך ויגלגל מיליונים בשבת. ושלא יספרו לכם סיפורים מסיפורים שונים: עבודה בשבת תמורת שכר, שאין בה פיקוח נפש, היא אסורה. איסור דאורייתא. שום קומבינה הלכתית לא יכולה לעקוף את האיסור החמור הזה.
