אפליה על רקע השקפה
שלום לך,
ראשית מעסיק מחויב לערוך שימוע לפני פיטורי כל עובד/ות בלב פתוח ונפש חפצה. בכל הנוגע לשאלותיך לגבי הבעת דעה : בתי המשפט בישראל הכירו בחופש הביטוי כערך יסוד. חופש הביטוי ניתן לכל אדם, ובכלל זה לכל עובד ועובדת כל עוד אינו עולה כדי הסתה לאלימות או גזענות.
נציין כי בכל הנוגע לעובדי/ות ציבור ישנן הגבלות על חופש הביטוי של העובד/ות אך בתי המשפט קבעו כי יש לצמצם הגבלות אלה ככל הניתן וכי הן מצומצמות לאותן "נסיבות, בהן נוצרת ודאות קרובה של נזק או של פגיעה בשירות הציבורי או באינטרסים אותם הוא משרת" [ער"ם 1430/05 גרשון תירם נ' עיריית תל אביב (פורסם בנבו)]
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988 אוסר על אפליה בעבודה על רקעים שונים, בין היתר, על רקע השקפה, משלב הקבלה לעבודה ועד שלב הפיטורין. החריג היחיד המאפשר להתחשב בהשקפתו של עובד/ת בעבודה הוא מקום שהדבר מתחייב מאופי ומהות התפקיד. חשוב מאוד להדגיש כי הנטל להראות שהדבר נובע מאופי ומהות התפקיד הוא על המעסיק/ה, וכי בתי הדין לעבודה מפרשים חריג זה בצמצום.
המשמעות המעשית של המצב המשפטי היא כי אסור למעסיק לפטר עובד בשל השקפתו להראות אלא אם הוכיח שבעצם ההשקפה או הביטוי יש פגיעה ישירה במהות העבודה ויכולת העובד/ת לבצע את תפקידו/ה.
נבקש להדגיש כי כל מקרה של חשד לאפליה על רקע השקפה צריך להיבחן על פי נסיבותיו – עובדות המקרה, מקום העבודה, מידת הפגיעה בעבודה עצמה ועוד.
תשובה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, ולכן אנו מזמינות אותך לפנות לנציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה לקבלת יעוץ מעמיק יותר בטלפון 026662701