RossieL
Active member
"בלי החילונים - אף חרדי לא ישרוד".
הרב החרדי המשכיל והמודרני דב הלברטל שליט"א כותב היום מאמר אמיץ, מאמר שכל חרדי יודע בסתר ליבו כמה שזה נכון ואמיתי.
אם מחר קמים כל החילונים עוזבים את המדינה, ומשאירים בה רק חרדים, המדינה מתמוטטת. היא תהיה פחות מרואנדה.
מה יקרה באותו יום? כל החולים ימותו,
לא יהיה חרדי אחד שידע לנתח ילד שחלילה ריסק רגל,
לא יהיה מי שידע איך לטפל אפילו בדלקת ראות,
יפרצו מגפות של חצבת ופוליו.
אם מערכת החשמל במדינה תשתבש, לא יהיה מי שידע להפעיל אותה.
הפלסטינים יכבשו את החרדים תוך שעה וחצי, כי לא יהיה מי שידע להפעיל טנק או מטוס תקיפה. ואם ירצו להביא סיוע מחוץ לארץ, גם לא יוכלו, כי לא יהיה מי שידע לתעל את שדה התעופה.
בקיצור, אם החילונים קמים מחר בבוקר ועוזבים, בקושי יישאר חרדי אחד בחיים. וגם אותו אחד שיישאר, יהיה חוטב עצים ושואב מים של הפלסטינים.
גם הם לא יוכלו להעסיק אותו בהפעלת המערכת הממוחשבת המתפקדת את הרמזורים, כי אין חרדי שיודע להפעיל אותה.
כי אם החרדים היו יודעים להטיס מטוסי אל על, הם לא היו חרדים.
אם היו רופאים שיודעים לטפל בחולים. אז הם לא היו חרדים.
זה או חרדיות, או אקדמיה. או חרדיות או בעלי תואר ראשון, שני ושלישי.
אבל לבוא ולטעון שהחרדים מסוגלים מחר בבוקר לנהל מדינה, אין שקר גדול מכך.
אלא שניהול מדינה זקוקה בעיקר לאנשי מקצוע. כי מקסימום אפשר למנות חרדי לראש ועד עובדי הנמל. אפשר אפילו למנות אותו לראש עיר. כי תיאורטית, ראש עיר או שר יכול שלא ידע קרוא וכתוב.
כל אחד מהרחוב יכול להיות עסקן. כל אחד מהרחוב יכול להיות האחראי למכירת סנדוויצ'ים בבית החולים. אבל ממש לא כל אחד יכול להיות בצוות הרופאים והקרדיולוגים של בית החולים. לא כל אחד יכול להיות בצוות מהנדסי עיר. מתכנני ערים. תכנני מחלפים וכבישים. מתכנני הביוב. מתכנני כבלי החשמל. טייסים. כל אלה לא יכולים להיות מהרחוב. והם צריכים לדעת קרוא וכתוב.
אז האמת לאמיתה, שהחרדים לא מסוגלים לנהל מדינה, בוודאי שלא בעידן המודרני שבנוי על ידע והבנה טכנולוגית. והאמת היא, שאם החילונים יעזבו מחר בבוקר את המדינה, אז בצהריים בקושי ישרוד חרדי אחד.
הרב דב הלברטל, חרדי מודרני ומשכיל, יד ימינו של הרב אלישיב מנהיג הליטאים.
פובליציסט ומשפטן חרדי ישראלי. מחבר סדרת הספרים "ערך החיים בהלכה"
מנהל ישיבת נתיב מאיר.
למד בישיבות נתיב מאיר והר עציון. לאחר נישואיו למד במכון הארי פישל לדיינות.
שירת בצה"ל בסדיר ובמילואים כמפקד טנק. לאחר מכן עבר קורס קצינים ברבנות הצבאית, והיה ממפקדי קורס זה.
היה ראש לשכת הרב הראשי לישראל, בזמנו של הרב ישראל מאיר לאו.
לימד כמרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.
הרב החרדי המשכיל והמודרני דב הלברטל שליט"א כותב היום מאמר אמיץ, מאמר שכל חרדי יודע בסתר ליבו כמה שזה נכון ואמיתי.
אם מחר קמים כל החילונים עוזבים את המדינה, ומשאירים בה רק חרדים, המדינה מתמוטטת. היא תהיה פחות מרואנדה.
מה יקרה באותו יום? כל החולים ימותו,
לא יהיה חרדי אחד שידע לנתח ילד שחלילה ריסק רגל,
לא יהיה מי שידע איך לטפל אפילו בדלקת ראות,
יפרצו מגפות של חצבת ופוליו.
אם מערכת החשמל במדינה תשתבש, לא יהיה מי שידע להפעיל אותה.
הפלסטינים יכבשו את החרדים תוך שעה וחצי, כי לא יהיה מי שידע להפעיל טנק או מטוס תקיפה. ואם ירצו להביא סיוע מחוץ לארץ, גם לא יוכלו, כי לא יהיה מי שידע לתעל את שדה התעופה.
בקיצור, אם החילונים קמים מחר בבוקר ועוזבים, בקושי יישאר חרדי אחד בחיים. וגם אותו אחד שיישאר, יהיה חוטב עצים ושואב מים של הפלסטינים.
גם הם לא יוכלו להעסיק אותו בהפעלת המערכת הממוחשבת המתפקדת את הרמזורים, כי אין חרדי שיודע להפעיל אותה.
כי אם החרדים היו יודעים להטיס מטוסי אל על, הם לא היו חרדים.
אם היו רופאים שיודעים לטפל בחולים. אז הם לא היו חרדים.
זה או חרדיות, או אקדמיה. או חרדיות או בעלי תואר ראשון, שני ושלישי.
אבל לבוא ולטעון שהחרדים מסוגלים מחר בבוקר לנהל מדינה, אין שקר גדול מכך.
אלא שניהול מדינה זקוקה בעיקר לאנשי מקצוע. כי מקסימום אפשר למנות חרדי לראש ועד עובדי הנמל. אפשר אפילו למנות אותו לראש עיר. כי תיאורטית, ראש עיר או שר יכול שלא ידע קרוא וכתוב.
כל אחד מהרחוב יכול להיות עסקן. כל אחד מהרחוב יכול להיות האחראי למכירת סנדוויצ'ים בבית החולים. אבל ממש לא כל אחד יכול להיות בצוות הרופאים והקרדיולוגים של בית החולים. לא כל אחד יכול להיות בצוות מהנדסי עיר. מתכנני ערים. תכנני מחלפים וכבישים. מתכנני הביוב. מתכנני כבלי החשמל. טייסים. כל אלה לא יכולים להיות מהרחוב. והם צריכים לדעת קרוא וכתוב.
אז האמת לאמיתה, שהחרדים לא מסוגלים לנהל מדינה, בוודאי שלא בעידן המודרני שבנוי על ידע והבנה טכנולוגית. והאמת היא, שאם החילונים יעזבו מחר בבוקר את המדינה, אז בצהריים בקושי ישרוד חרדי אחד.
הרב דב הלברטל, חרדי מודרני ומשכיל, יד ימינו של הרב אלישיב מנהיג הליטאים.
פובליציסט ומשפטן חרדי ישראלי. מחבר סדרת הספרים "ערך החיים בהלכה"
מנהל ישיבת נתיב מאיר.
למד בישיבות נתיב מאיר והר עציון. לאחר נישואיו למד במכון הארי פישל לדיינות.
שירת בצה"ל בסדיר ובמילואים כמפקד טנק. לאחר מכן עבר קורס קצינים ברבנות הצבאית, והיה ממפקדי קורס זה.
היה ראש לשכת הרב הראשי לישראל, בזמנו של הרב ישראל מאיר לאו.
לימד כמרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.
