RossieL
Active member
כוח משולב- ייתכן? כן, אבל לצערי ממש לא
כתב בפייסבוק Yonatan Barak
כ-70 מנדטים. זה הכוח המשולב של כחול-לבן ושל הליכוד.
ביחד עם תגבור קטן (נניח, איזה כחלון וישראל ביתנו, אולי העבודה) הם יכולים להקים קואליציית מרכז-חילונית עם עוצמה שכמוה לא נראתה הרבה זמן במדינה.
זה כוח שיכול לאפשר דברים שנראים כמו חלום רחוק כשמסתכלים על המדינה רק דרך אספקלריית ימין-שמאל (ואז תמיד יהיו קואליציות עם איזה רוב דחוק שצריכות למכור חצי מהעקרונות שלהן כדי להזיז פה משהו).
זה כוח שיכול להוביל מהלכים כמו הפרדת דת ומדינה, זכויות להט"ב,
אפילו פתרונות מדיניים לטווח ארוך.
אעז להגזים - עם קואליציה כזו אפשר אפילו לחוקק חוקה למדינה ולהסדיר את אחת הבעיות שהכי מובילות להתנגשות בין הרשות השופטת ושתי אחיותיה.
כי בואו, אם מתעלמים מההקצנות שהמפלגות עוברות כדי למצוא חן בעיני שותפים קואליציוניים (ולגנוב מהם את חיבת האלקטורטים) - בהרבה נושאי בסיס אין חילוקי דעות אמיתיים בין ימין מתון לשמאל מתון.
אוקיי, אולי נושאים של החזרת שטחים היו רלוונטיים לפני עשרים שנה, אבל כרגע הרוב המתון לא רואה בכלל פרטנר ולא מעוניין לספח את הפלסטינאים. זו לא נקודת מחלוקת אמיתית.
אוקיי, אולי הליכוד נוטה יותר לכיוון המסורתי, אבל אין סיבה עקרונית (שוב, אם מתעלמים מהצורך ללקק למפלגות שנמצאות ימינה מהם) שהוא לא יאפשר מהלכים של הפרדת הדת מהמדינה (כמו למשל הרעיון הסופר בסיסי של לתת לכל ישוב להחליט איך השבת תראה במרחב הציבורי שלו - פתיחת מרכולים וכו') וקידום עקרונות ליברליים להם העם צמא. תעיד על כך התמיכה בפייגלין, שרץ בערך רק על הקלף הזה, והצליח לגרוף באזור ה-3 מנדטים למרות (ולא בגלל) רעיונות משיחיים. [בספירת האמת, לא עבר את % החסימה].
זה לא איזה חזון אחרית הימים של גר זאב עם כבש, ובין המפלגות ישנם חילוקי דעות לא זניחים, אבל זה כן הרבה יותר במשותף מאשר רוב הצפרדעים שנאלצים לבלוע בהקמת קואליציה.
סוף סוף יתנו קול לציבור החילוני והמסורתי-ליברלי (הענק), שבאופן קבוע נבלע בגלל שמסיטים את הבחירות לנושאים לא רלוונטיים באמת כמו הנושא המדיני (שכנראה יראה אותו דבר תחת כל ממשלה שאינה קיצונית לימין או לשמאל) במקום למה שמשפיע על היום-יום שלנו כאזרחי המדינה.
בסופו של דבר, יש פה מעל חצי מהמדינה שבאופן קבוע האינטרסים שלה נחטפים לכיוון הקיצון. שצריכים לראות ממשלות בהן לסמוטריצ'ים ודרעיים יש כוח לא פרופורציוני לחלקם באוכלוסיה, ויכולים להכתיב לנו איך יראו החיים שלנו.
אין סיבה שלא נזכה לייצוג כזה. אולם, כל זה לא יקרה בגלל שבראש אחת המפלגות עומד אדם שצריך שתאמינו שהשאלה כאן היא ימין נגד שמאל, שניזון מפילוג ושהאגו והפחד לא מאפשרים לו לפנות את הכיסא לטובת עם ישראל.
מה אני אגיד לכם... כולכם עדיין אחים שלי, אבל מאכזב לראות שאנחנו בדרך לעוד מאותו החרא - פילוג, הקצנה, ריב ומדון במקום שיתוף פעולה להגשמת ה-75% שאנחנו מסכימים עליהם.
כתב בפייסבוק Yonatan Barak
כ-70 מנדטים. זה הכוח המשולב של כחול-לבן ושל הליכוד.
ביחד עם תגבור קטן (נניח, איזה כחלון וישראל ביתנו, אולי העבודה) הם יכולים להקים קואליציית מרכז-חילונית עם עוצמה שכמוה לא נראתה הרבה זמן במדינה.
זה כוח שיכול לאפשר דברים שנראים כמו חלום רחוק כשמסתכלים על המדינה רק דרך אספקלריית ימין-שמאל (ואז תמיד יהיו קואליציות עם איזה רוב דחוק שצריכות למכור חצי מהעקרונות שלהן כדי להזיז פה משהו).
זה כוח שיכול להוביל מהלכים כמו הפרדת דת ומדינה, זכויות להט"ב,
אפילו פתרונות מדיניים לטווח ארוך.
אעז להגזים - עם קואליציה כזו אפשר אפילו לחוקק חוקה למדינה ולהסדיר את אחת הבעיות שהכי מובילות להתנגשות בין הרשות השופטת ושתי אחיותיה.
כי בואו, אם מתעלמים מההקצנות שהמפלגות עוברות כדי למצוא חן בעיני שותפים קואליציוניים (ולגנוב מהם את חיבת האלקטורטים) - בהרבה נושאי בסיס אין חילוקי דעות אמיתיים בין ימין מתון לשמאל מתון.
אוקיי, אולי נושאים של החזרת שטחים היו רלוונטיים לפני עשרים שנה, אבל כרגע הרוב המתון לא רואה בכלל פרטנר ולא מעוניין לספח את הפלסטינאים. זו לא נקודת מחלוקת אמיתית.
אוקיי, אולי הליכוד נוטה יותר לכיוון המסורתי, אבל אין סיבה עקרונית (שוב, אם מתעלמים מהצורך ללקק למפלגות שנמצאות ימינה מהם) שהוא לא יאפשר מהלכים של הפרדת הדת מהמדינה (כמו למשל הרעיון הסופר בסיסי של לתת לכל ישוב להחליט איך השבת תראה במרחב הציבורי שלו - פתיחת מרכולים וכו') וקידום עקרונות ליברליים להם העם צמא. תעיד על כך התמיכה בפייגלין, שרץ בערך רק על הקלף הזה, והצליח לגרוף באזור ה-3 מנדטים למרות (ולא בגלל) רעיונות משיחיים. [בספירת האמת, לא עבר את % החסימה].
זה לא איזה חזון אחרית הימים של גר זאב עם כבש, ובין המפלגות ישנם חילוקי דעות לא זניחים, אבל זה כן הרבה יותר במשותף מאשר רוב הצפרדעים שנאלצים לבלוע בהקמת קואליציה.
סוף סוף יתנו קול לציבור החילוני והמסורתי-ליברלי (הענק), שבאופן קבוע נבלע בגלל שמסיטים את הבחירות לנושאים לא רלוונטיים באמת כמו הנושא המדיני (שכנראה יראה אותו דבר תחת כל ממשלה שאינה קיצונית לימין או לשמאל) במקום למה שמשפיע על היום-יום שלנו כאזרחי המדינה.
בסופו של דבר, יש פה מעל חצי מהמדינה שבאופן קבוע האינטרסים שלה נחטפים לכיוון הקיצון. שצריכים לראות ממשלות בהן לסמוטריצ'ים ודרעיים יש כוח לא פרופורציוני לחלקם באוכלוסיה, ויכולים להכתיב לנו איך יראו החיים שלנו.
אין סיבה שלא נזכה לייצוג כזה. אולם, כל זה לא יקרה בגלל שבראש אחת המפלגות עומד אדם שצריך שתאמינו שהשאלה כאן היא ימין נגד שמאל, שניזון מפילוג ושהאגו והפחד לא מאפשרים לו לפנות את הכיסא לטובת עם ישראל.
מה אני אגיד לכם... כולכם עדיין אחים שלי, אבל מאכזב לראות שאנחנו בדרך לעוד מאותו החרא - פילוג, הקצנה, ריב ומדון במקום שיתוף פעולה להגשמת ה-75% שאנחנו מסכימים עליהם.