כשישבנו בצאת 2018 בצוותא
חבורת חברים זה כשלושים שנים הציפייה לשנת 2019 היא היעלמות הביבי, אבל ידיעה ברורה שכנראה הוא יישאר.
עם זאת אין לנו ספק שהמדינה תמשיך להתקיים, לא ברור באיזו צורה שלטונית, וככל שהישראלים ירצו בה, היא תהיה.
אף אחד לא דיבר על שלום, אלא רק על הסדרים חוזיים. אף אחד, לא להאמין, לא מאמין שהפלשתינים רוצים בשלום באמת [ אבל גם אנחנו לא ממש רוצים ].
מסקנה היא לא להיות איש ימין, ולא להפוך ל"ריאל פוליטיקאי, אה-לה מפלגת העבודה , אלא להמשיך לחתור לשלום, למצוא בצד השני מנהיגים בעלי שיעור קומה שמסוגלים לדבר כמונו.
אז אין ממש ציפיות.
זוכרים את המהפיכה הרוסית הגדולה בתום העשור השני של המאה ה- 20.. לא רואים משהו כזה באופק.