בוקר טוב דורי ושבת שלום לך ולכולם
ברגע זה אני יכולה להעיד רק על השבת הנוכחית,
השבת הזאת שהתעוררתי אליה עם עיניים דומעות, צורבות שאינן יכולות להיפתח לרווחה ואף נוזל ללא שליטה עם ערימת טישואים בלי יכולת שליטה על ההוריקאן
שתקף את גופי יום לאחר שחזרתי מחופשה חלומית באי רודוס.
למזלי, השבת איני מארחת את המשפחה ואיכשהו הצלחתי אתמול לבשל מרק עוף משובח עם תוספת איטריות בצד. היום אני רק אוסיף קציצות מטוגנות (הבשר כבר מוכן עשוי ומתובל) עם פירה וסלט.
אבל אם שאלת, אז בדרך כלל ביום שבת הוא יום שבו אני מארחת את בתי וחתני, את הנכדים שלי, את הילד שלי ובן זוגו, לארוחת צהריים גדולה, עשירה ומפנקת, ולאחר הארוחה אנחנו בדרך כלל יושבים כולם בסלון, מקנחים בפירות או בעוגה וקפה, חלק רואים משחקי כדורגל וחלק משחקים במשחקי חשיבה וכך עד הערב.
במוצאי שבת בדרך כלל מגיעים אלינו חברים כי יודעים שנשארו דברים טובים,
או שאנחנו נהנים מהשקט שלאחר הסערה, כל אחד מאיתנו במחשב שלו או
בסמרטפון שלו, רגועים ואוספים כוחות לשבוע שיבוא.
עד לא מזמן הייתי מארחת ככה כל שבת. לאחר שהחלטנו שגם לנו מגיע מדי פעם בפעם לנוח בשבת או ללכת לאיזו מסעדה טובה במקום לבלות במטבח, הגבלנו את האירוח לכל שבת שניה.
כאמור, השבת אני מצוננת ובאפיסת כוחות ומקווה להתאושש לקראת ערב יום כיפור שבו אני חייבת על פי המסורת המשפחתית להכין את הקוסקוס המבשר את בוא הסתיו והחורף.